שב"חית |

הם יורים גם בחובשים

אמבולנס בדקה, 1,300 פצועי ירי ביום אחד. בית החולים שיפא התמודד עם אתגרים שגם הטובים בבתי החולים לא היו יכולים להם. הנציב הכללי של אונר"א: "רוב העולם אינו מעריך נכונה את היקף האסון, במונחים אנושיים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוכב האופניים אלאא א-דאלי עוזב את בית החולים בעזה לאחר שאיבד את רגלו בעימותים עם כוחות צה"ל בחודש שעבר

כל מערכת רפואית במערב היתה מתמוטטת עם מספר כה גבוה של פצועי ירי ביום אחד כמו שהיה ב-14 במאי, אומרים אנשי רפואה בינלאומיים. ואילו המערכת הרפואית בעזה — שממילא נמצאת כבר שנים במצב של סף־קריסה בשל המצור הישראלי והפילוג הפנים־פלסטיני — התמודדה עם האתגר באופן מעורר התפעלות. בישראל יום הדמים ב–14 במאי הוא כבר היסטוריה. בעזה ההשלכות המדממות ימשיכו להכתיב את חייהן של אלפי משפחות עוד שנים רבות.

מספר פצועי הירי הוא שהכה בהלם, יותר מההרוגים הרבים: כמעט מחצית מתוך כ–2,770 פצועים שהגיעו למיון ראשוני היו פצועי ירי. "היה ברור שהחיילים יורים קודם כל כדי לפצוע ולהטיל מום במפגינים". זאת היתה המסקנה. לפצוע יותר מאשר להרוג. להותיר כמה שיותר צעירים נכים לנצח.

היערכות עשר התחנות לייצוב טראומה ולמיון היתה מרשימה. בכל תחנה בסמוך לאתרי ההפגנות היו חובשים וסטודנטים לרפואה מתנדבים. בתוך שש דקות בממוצע הם הספיקו לבדוק כל פצוע, לאבחן את סוג הפציעה, לייצב אותו ולקבוע מי נשלח לבית חולים. מהצהריים הגיע בכל דקה אמבולנס לבית החולים שיפא. הצפירות לא פסקו. כל אמבולנס פרק ארבעה או חמישה פצועים.

בבית החולים שיפא פעלו באותו יום ללא הפסקה 12 חדרי ניתוח. קודם כל טופלו אלה שנפגעו בכלי הדם. במסדרונות חיכו לתורם מאות פצועים אחרים, שמצבם היה פחות קריטי. גונחים, מעולפים. משככי הכאבים שהיו בנמצא התאימו לטיפול בכאבי ראש קשים, לא בכאבי פציעות. גם אם משרד הבריאות ברמאללה לא היה מגביל בשנה האחרונה את משלוח התרופות לעזה, בהוראות מגבוה — ספק אם היו מספיק חומרי הרדמה ומשככי כאבים וציוד רפואי מתכלה בכמויות הדרושות לטיפול בכ-1,300 פצועי ירי ולביצוע מאות ניתוחים באותו יום.

בשום בית חולים בעולם אין די מומחים לניתוח כלי דם ולניתוחים אורתופדיים כדי להתמודד עם מאות פצועי ירי ביום אחד. לכן הובאו רופאים מנתחים נוספים, שקיבלו הנחיות מהמומחים. בשום בית חולים אין מספיק צוותים רפואיים לטפל בפצועים כה רבים. אחרי אחת וחצי, כשבני המשפחות של הפצועים התחילו לזרום לבית החולים ולגדוש אותו, העניינים יצאו משליטה. כוח של אנשי ביטחון חמושים, של משרד הפנים החמאסי, נקרא כדי להשליט סדר. הכוח נשאר במקום עד שמונה וחצי בערב. בלילה עוד חיכו לטיפול 70 פצועים. בבוקר המחרת עוד המתינו 40. עכשיו יגיע תור הניתוחים האורתופדיים והשיקום הפיזיותרפי, אבל אין ברצועה מספיק פיזיותרפיסטים או מנתחים אורתופדיים וציוד רפואי.

מ-30 במרץ עד 22 במאי מספר הפצועים בהפגנות היה 13,190 — מתוכם 1,136 ילדים — כך לפי הנתונים שמביא ארגון הבריאות העולמי. מתוכם — 3,360 נפצעו מאש חיה שירו חיילינו הגיבורים, המוגנים היטב. 332 הן פציעות קריטיות מסכנות חיים (רק בסוף השבוע מתו מפצעיהם שניים). בוצעו כריתות של חמש גפיים עליונות ו–27 גפיים תחתונות. רק בשבוע שבין 13 במאי ל–20 בו פצעו חיילינו 3,414 מתושבי עזה. מתוכם היה צריך להעביר 2,013 לטיפול בבתי חולים ובמרפאות של ארגונים בלתי ממשלתיים: בהם 271 ילדים ו–127 נשים. 1,366 היו פצועי ירי.

חיילינו האמיצים יורים גם בצוותים רפואיים, שמתקרבים לגדר כדי לחלץ פצועים. פקודות הן פקודות, לירות גם בחובשים. לכן החובשים מתארגנים בשישיות: אם אחד ייפצע, שניים ישאו אותו לטיפול ושלושת האחרים ימשיכו במשימה, מתפללים שלא ייפצעו. ב-14 במאי נהרג חובש אחד, מצוות "ההגנה האזרחית". הוא נורה בדרכו לחלץ פצוע. במשך כ-20 דקות עמיתיו ניסו להגיע אליו ולא הצליחו בשל הירי עליהם. הוא מת מקריסת ריאות. בשבוע שבין 13 ל-20 במאי 24 אנשי צוותים רפואיים אחרים נפצעו — שמונה מירי חי, שישה מרסיסי קליעים, אחד נפגע ישירות מרימון גז מדמיע ותשעה סבלו משאיפת גז מדמיע. נפגעו וניזוקו 12 אמבולנסים. מ-30 במרץ ועד 20 במאי נפצעו 238 אנשי צוותים רפואיים וניזוקו 38 אמבולנסים.

פייר קרהנבול, הנציב הכללי של אונר"א, אמר לאחר ביקור בעזה ב–23 במאי: "רוב העולם אינו מעריך נכונה את היקף האסון, במונחים אנושיים, שהתרחש ברצועת עזה מאז תחילת הצעדות ב–30 במאי... מספר הפצועים בשבעה ימי הפגנות בסך הכל שווה למספר הפצועים בכל משך העימות של שנת 2014, או אף גבוה יותר. זה נתון מדהים. הדפוס של פצעי חדירה קטנים ופצעי יציאה גדולים מעיד כי התחמושת ששימשה לירי גרמה נזק כבד לאיברים פנימיים ולרקמות שריר ועצם. הן הסגל בבתי החולים של משרד הבריאות והן הסגל במרפאות של ארגונים לא ממשלתיים ושל אונר"א מתקשים להתמודד עם הפציעות והטיפול המורכבים במיוחד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ