בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית

טרור העפיפונים חושף את טרור הריסוסים

אחד הדברים הבולטים בצילומיהם של מפריחי העפיפונים הוא האדמה שלרגליהם: זו אדמה חקלאית פורייה, שישראל הפכה למדבר צחיח

104תגובות
פלסטינים משגרים עפיפון תבערה סמוך לגבול רצועת עזה ביוני האחרון
איברהים אבו מוסטפא / רויטרס

"כנראה רק גברים יכולים להבין מה ההיגיון בלירות ולהידרדר למלחמה, שרק האויב הישראלי ירוויח ממנה". כך תיכננתי לפתוח רשימה זו, כשהיה נדמה שהנה התחילה המתקפה הישראלית הגדולה החמישית זה עשר שנים. כבר שמעתי בעיני רוחי את המסבירים שחמאס אינו יכול לשתוק על הפגיעה בו וכי רק התלקחות צבאית כלשהי מחזירה את תשומת הלב העולמית לרצועה. הפתיחה דמגוגית במכוון. הרי שמעתי כבר נשים פלסטיניות שאומרות: "יש לנו זכות להגן על עצמנו", בהתכוונן לרקטות של החמאס וארגונים אחרים שנורו לעבר יישובים ישראליים. המשפט החלול הזה, "להגן על עצמנו", שאין לו כל קשר למאזן הכוחות האמיתי, מעורר חמלה כשהוא נאמר מפי אזרחים ומקומם כשמשמיעים אותו דוברים של קבוצות חמושות. איזו הגנה יש פה?

בתי החולים ברצועה גדושים בצעירים שחיילים ישראלים ניקבו את גפיהם בקליעים הרסניים. הרצועה מלאה באלפי צעירים שיתמודדו כל חייהם עם נכות קשה. אין מספיק רופאים מנתחים כדי לטפל בכל הפציעות הקשות האלו, גם עם כל המנתחים המתנדבים שבאים מחו"ל. תרופות חסרות. אין חומרי הרדמה. גם אם אונר"א וארגוני סיוע הומניטריים בינלאומיים אחרים שוב ייחלצו לעזרת הפצועים והנצורים, ויעשו מה שממשלת החמאס אינה יכולה לעשות בכוחות עצמה, האין זו סיבה מספקת להתאפק?

כמה שעות קודם לכן, בתחושת דחיפות מיואשת, עוד חשבתי על פתיחה אחרת, בסגנון: "הסגר הישראלי כה מוצלח, וניתוק הרצועה מהעולם כה יסודי, שיש בה אנשים המאמינים לרברבנות חמושי החמאס שהנה הם יכו הפעם את ישראל מכה קשה". אותם אנשים שוכחים שכך התרברבו אלו וחמושים אחרים מאות פעמים בעבר. המכות הפלסטיניות אולי קשות לישראלים יחידים שנפגעו מהן פיזית ומזיקות קצת לכלכלה, אבל הן מועילות לתעמולה הישראלית ותמיד המכות הישראליות הרסניות פי מיליון.

פלסטינים מביטים לעבר שדה בשטח ישראל שעולה באש
ח'ליל חאמרה / אי-פי

למרבה ההקלה המלחמה החדשה נעצרה על סף התהום. לפחות בינתיים. החמאס כן מקשיב לקול העם, והעם אומר בבירור שהוא אינו רוצה מלחמה. ואם לא לעם, החמאס מקשיב למצרים, טורקיה וקטאר. וכך אפשר לחזור לנושא קבוע אחר ונשכח: הצביעות הישראלית הבלתי נסבלת.

עם כל דליקה שהצית עפיפון בשדות הקיבוצים בעוטף עזה ציפיתי למישהו ברצועה שיכריז: "זהו עונש על שריססתם בחומרי הדברה והשמדתם יבול של עשרות חקלאים במארס שעבר, ובדצמבר ובנובמבר 2017 ובאביב באותה שנה וכך כמה פעמים, מאז סוף 2014". או לחלופין: "ואיפה הייתם אתם, המוחים והמבכים על החורש שנשרף, כשריסוסים שלכם — בהוראת אוגדת עזה שלכם, במימון משרד הביטחון שלכם ובביצוע חברת תעופה אזרחית ישראלית (כים ניר או תלם תעופה) — זיהמו בחומרים רעילים בארות חקלאיות, הרסו יבולים ועמל של מאות משפחות, חילחלו לאדמה והרחיקו מהמרעה עזים וכבשים? זהו טרור, ואנחנו מגיבים עליו".

סרטון של בצלם על ריסוס שטחים פלסטיניים - דלג

אחד הדברים הבולטים ביותר בצילומיהם של מפריחי העפיפונים הוא האדמה שלרגליהם: חשופה. חרבה. חרוכה. זו אדמה חקלאית פורייה, שישראל הפכה למדבר צחיח: עקרה מטעי עצים, דרסה חממות, הרסה בורות מים, רמסה גידולי חיטה ושעורה וירקות. מעבר לשטח הדרוס והחרוך יש רצועה — הצבא שומר על עמימות ואינו מוסר את רוחבה — שאסור לפלסטינים להימצא בה. זה התחיל ב–50 מטר, בהדרגה התרחב ל–150 מטר ואז ל–300 מטר ויותר. טווח הריסוסים והירי על מי שנמצא בשטח האסור מגיע עד קילומטר מהקו הירוק. מה שהתחיל כאמצעי מלחמתי נגד יורי קסאמים פלסטינים (שמבחינתם הגיבו לתוקפנות צבאית ישראלית) — התרחב לכדי לוחמה כלכלית מתמשכת. אז מה אם כתבתי על זה רק לפני שבועיים. ראוי שנכתוב על טרור כלכלי יותר מפעם או פעמיים.

לפי נתונים שאספה עמותת גישה, מאז 2010 ועד לתחילת צעדות השיבה השנה היו באזור הגדר כ–1,300 תקריות ירי — ברובן ירי ישראלי חד־צדדי על חקלאים, רועים, מלקטי פסולת מתכת ועוברי אורח. ההרוגים האזרחים נמחים מהזיכרון לפני שנרשמו בו. ההרוגים החמושים מובאים כהוכחה ל"תוקפנות" הפלסטינית. המגבלות על התנועה ועל החקלאות הפלסטינית באזור החיץ של הרצועה גורמות לנזקים כלכליים בשווי של כ–50 מיליון דולר בשנה. לפחות 120 אלף בני אדם נפגעים ישירות מהמגבלות.

חיפושי העלו חרס. לא גיליתי עפיפונאים בעזה שקישרו בין טרור הריסוסים הישראליים והחבלה הישראלית בחקלאות בצפון הרצועה ובמזרחה לבין הפרחת הבלונים והעפיפונים הבוערים שלהם. למה חיפשתי קישור כזה? כדי לדעת אם יש שמץ של חשיבה פוליטית בקרב העפיפונאים, ולא רק רצון לשחרר קיטור, לבטא זעם, לנקום באופן כללי ועמום, להתגאות ביצירתיות.

נו, ולו דוברי העפיפונאים היו עושים את הקישור הזה, הוא היה משנה משהו? בוודאי לא לישראלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו