שב"חית

הרשות הפלסטינית תלך, החמולות לעולם נשארות

השר הפלסטיני לשלטון מקומי נתפס מבקר את מתנגדי חוק הביטוח הסוציאלי, בייחוד בחברון. קשה לתאר את הסערה שקמה

עמירה הס
עמירה הס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מפגינה נושאת שלט ובו כתוב בערבית:"המשכורת שלי היא קן אדום"
"המשכורת שלי היא קו אדום" נכתב על השלט שמניפה המפגינה ברמאללה נגד החוק לביטוח סוציאליצילום: Nasser Nasser/אי־פי
עמירה הס
עמירה הס

פתרון שבע המובלעות שוב מוכיח עצמו כאמצעי שליטה ישראלי גאוני. במקום שהפלסטינים יצאו למאבק עממי מתמשך ומאורגן נגד הכוח הקולוניאלי־ישבני (אנחנו), שמאיים עליהם להעלימם כליל כעם, הם מפגינים בהמוניהם נגד קבלן המשנה שלנו (הרשות הפלסטינית) ודווקא נגד חוק שאמור לדאוג לעתידם: חוק הביטוח הסוציאלי, המבוסס על עקרון הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית.

תשכחו מהמצור על רצועת עזה והפגנות השיבה השבועיות שם: אלו לא מייצרים פעולות סולידריות חוץ־פייסבוקיות של נתיני המובלעות בגדה המערבית. גם גירוש מואץ, עם חותמת בג"ץ, של פלסטינים מבתיהם שלהם בירושלים המזרחית, לא מתסיס את הציבור שבכלובים. ירושלים שמאחורי חומות ואיסורי תנועה היא בלתי נראית יותר מהירח. ונגישה כמוהו.

הפגנה ברמאללה נגד חוק הביטוח הסוציאלי
הציבור הרחב אינו מאמין שהמוסדות של הרשות הפלסטינית וחוק שנחקק בהשראת הפילוסופיה של מדינות רווחה מתקדמות, אכן מסוגלים לדאוג לעתיד בדמות פנסיה, קצבאות זקנה וחופשת לידה. הפגנה ברמאללה צילום: MOHAMAD TOROKMAN/רויטרס

ומה עם המאחזים הישראליים הפורחים ועולים מסביב לכלובים, שמטרתם הברורה לסלק מאדמתם עוד פלאחים ורועים? זה בשטח סי. מחוץ לדמיון ולתודעה של רוב שוכני השמורות. אפילו הזעזוע הגדול מהצילומים של גברתני השב"ס והמשטרה מתכוננים להסתער על אסירי כלא עופר הביאו להפגנות המחאה רק כמה מאות. רק הם נענו ביום שלישי שעבר לקריאת נציגי הארגונים הפוליטיים המסורתיים, והתגודדו בכמה ערים עם מסיכות בד סמליות נגד גז מדמיע. רובם היו בני משפחות האסירים ופעילים פוליטיים בשכר חודשי. 

לעומת זאת, ביום רביעי שעבר ברמאללה רבים יותר נענו לקריאה של התנועה נגד חוק הביטוח הסוציאלי להפגין סולידריות עם האסירים. זה היה צעד מבריק וראשון מסוגו של מארגני התנועה החדשה הזו, שיש מי שמבקרים אותה על שאינה מתמקדת במטרות לאומיות. הם ביטאו איכפתיות לגורל האסירים ובה בעת הוכיחו שתנועתם הספונטנית אותנטית וחזקה יותר מהארגונים הפוליטיים המסורתיים (שתחת מטריית אש"ף). 

חנות סגורה עליה פתק שמודיע שסגו7רה בגלל השביתה
כל מתנגד לחוק יודע לנמק שבתקופה שבה ארה"ב מפסיקה לתרום לרשות הפלסטינית, ברור שזו האחרונה תשתלט על ההפרשות לביטוח הסוציאלי כדי לאזן את הגירעון שנוצר בתקציבה. חנות סגורה ברמאללה בגלל השביתה צילום: Nasser Nasser/אי־פי

כשהעם מפגין בלב הערים נגד חוק של הרשות הפלסטינית, ואינו צועד במאות אלפיו למחסומים או למשרדי המינהל האזרחי השליט הכל־יכול — הוא יודע מה הוא עושה. הציבור הפלסטיני מפגין במקום שבו הוא מעריך שביכולתו להשפיע ולהצליח: עניינים פנימיים בינו לבין הרשות. ובמקומות שבהם הצבא הישראלי לא יפתח עליו באש ויקטול בו, כפי שהוא קוטל את המפגינים הלא חמושים ברצועת עזה. כי העם רוצה לחיות. 

כך היה לפני כשלוש שנים עם ההתארגנות המרשימה של המורים בבתי ספר ממשלתיים — שדרשו לממש את זכותם לייצוג דמוקרטי. בסופו של דבר ולמרות אהדת הציבור, מנגנוני הביטחון והפוליטרוקים של פתח דיכאו את תנועת המורים בתחכום ובאיומים. 

אבל ב–2018 צמחה התנועה נגד החוק לביטוח סוציאלי. ההתנגדות לו מבטאת את חוסר האמון העמוק כלפי הרשות הפלסטינית, שקיפות מהלכיה טוהר כוונותיה ומעשיה: כל מתנגד לחוק יודע לנמק שבתקופה שבה ארה"ב מפסיקה לתרום לרשות הפלסטינית, ברור שזו האחרונה תשתלט על ההפרשות לביטוח הסוציאלי כדי לאזן את הגירעון שנוצר בתקציבה.

עוברים ושבים ברמאללה עוברים ליד חנויות סגורות בגלל השביתה
הציבור מעדיף להמשיך ולהישען על מה ששימש תמיד רשת ביטחון חברתית — המשפחה המורחבת. רמאללה. חנות סגורה עקב השביתה צילום: Nasser Nasser/אי־פי

לעובדי המגזר הפרטי יש שני בעלי ברית עיקריים, שהן מנגנוני הביטחון והן תנועת הפתח יודעים שאינם יכולים להכניע בתחכום ובאלימות המילולית שלהם: אלו המשפחות המורחבות הגדולות, בחברון בעיקר — שלהן גם עסקים קטנים ובינוניים — ובעלי העסקים והחברות הגדולות. התנועה נגד החוק ממשיכה בצעדיה ודורשת את ביטול החוק על אף שהוא נכנס לתוקף: היא הכריזה על שביתת מסחר ועסקים כללית שתתקיים ביום שלישי השבוע, בכל מובלעות הגדה המערבית. תמיכת המעסיקים חיונית פה. 

לפני כעשרה ימים נתפס השר לשלטון מקומי, חוסיין אל אערג', מבקר את מתנגדי החוק בדיון פומבי. הוא טען כי אחד ממנהיגי התנועה מתגורר בהתנחלות קרית ארבע. קשה לתאר את הסערה שקמה בעקבות דבריו. המשפחות הגדולות בחברון זעמו ומחו על ההאשמה והרמז על משת"פיות שהכל הבינו. פתח בחברון דרש את התפטרות השר, שמועות נפוצו שהוא התפטר, הוא עצמו התנצל אם פגע במישהו, וראש הממשלה ראמי חמדאללה אמר שהוא הקים ועד חקירה לבדיקת ההתבטאות. תגובות אלו ביטאו את היראה שחשה המערכת הפוליטית כלפי המשפחות של חברון  — מבצר שמרנות חברתית אך גם סמל להמשכיות ויציבות.

מה אומרת ההתנגדות הרחבה לחוק, מה אומרת זהות המתנגדים, מעבר לחשד שבכוונות הרשות להשתלט על הכסף? הציבור הרחב אינו מאמין שהמוסדות של הרשות הפלסטינית וחוק שנחקק בהשראת הפילוסופיה של מדינות רווחה מתקדמות, אכן מסוגלים לדאוג לעתיד בדמות פנסיה, קצבאות זקנה וחופשת לידה. הציבור מעדיף להמשיך ולהישען על מה ששימש תמיד רשת ביטחון חברתית — המשפחה המורחבת. כך היה בזמן הטורקים והבריטים, לפני שישראל קמה, כך היה אחרי כיבושיה ב–1967, לפני אוסלו, בפוסט־אוסלו וכך יהיה בכל התהפוכות שמחכות לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ