עמירה הס
עמירה הס
מעצרם של ג'רלדין אסטה וילדיה, הבוקר ברמת גן
מעצרם של ג'רלדין אסטה וילדיה, הבוקר ברמת גן. "קיווינו שהם יוותרו"צילום: מגד גוזני
עמירה הס
עמירה הס

אשרי הפיליפיניות, שסכנת גירושן מישראל עוררה ישראלים מצפוניים, שמבינים כי תקנות וחוקים יבשים אינם מדריך בלעדי לחיים הנכונים. אשרי הצברים הפיליפינים הקטנים, שלהם חברים בני גילם, החסינים בפני שטיפת המוח של מדינה־ליהודים־בלבד, והם מפגינים ומדברים ומתראיינים נגד גירושם. 

עשר שיטות גירוש בראה ישראל, אחת מהם הועידה למהגרי עבודה ולפליטי מלחמות ורעב מאפריקה, וכל השאר לפלסטינים ילידי הארץ, ילידיה ונכדיהם וניני ניניהם של ילידיה. רוב הציבור הישראלי רואה שיטות אלו כצודקות ותומך בהמשך יישומן, ולו מעצם שתיקתו. אנחנו, המעטים, צווחים נגד בתוך פעמון זכוכית. 

יש גירוש והברחה מהארץ לחו"ל, גירוש והברחה מהבית והכפר למובלעות A, יש גירוש לעזה והפיכתה למושבת עונשין, גירוש מירושלים לגדה וגירוש מאדמה חקלאית שפרנסה את המשפחה במשך מאות בשנים. ישראל הרשמית מקפידה שלא להצהיר שכוונתה לרוקן את הארץ מילידיה הפלסטינים. היא תמיד נשענת על חוקים, תקנות וצווים צבאיים, כביכול מהוגנים ומתוקנים, עם תו תקן בג"צי, וחושפת כישרון התעלמות גאוני מעקרון השוויון ומההקשרים הפוליטיים, החברתיים והגיאוגרפיים של שליטתה הכפויה על עם אחר (דוגמה: למה לא מעניקים היתרי בנייה לפלסטינים במקום שבו הם חיים כבר עשרות ומאות בשנים? כי החוק אומר שרק תוכנית מתאר מפורטת מאפשרת הענקת היתר בנייה. אז למה שלא תכינו תוכנית מתאר לקהילה הפלסטינית? מושכים פקידי המנהל האזרחי או עיריית ירושלים או מחוז הגליל והמשולש בכתפיהם ושותקים, וכבוד שופטי בג"ץ אינם מקשים בשאלותיהם, ורק יודעים שלבית אין היתר לכן דינו להיהרס). 

יש גירוש מתוקף השליטה הישראלית במרשם האוכלוסין הפלסטיני, שהופכת את הפלסטינים לתושבי קבע בחסד רצונה הרע של ישראל. עד 1994 ביטלה ישראל את מעמד התושבות של מאות אלפי פלסטינים בגדה (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה, אם הם שהו בחו"ל תקופה ממושכת או לא היו בארץ כשנערך מפקד האוכלוסין בקיץ 1967.

הסכם אוסלו, באחד מסעיפיו החיוביים הנדירים, ביטל חירות זו של הכובש, לבטל תושבות פלסטינית, אך לא את זו של הירושלמים. גם לא בוטלה החירות שישראל נוטלת לעצמה לקבוע מי ממגורשי 1967 ו-1948 יורשה לחזור, וכמה יורשו לחזור — אפילו כשמדובר רק בשיבה למובלעות הגדה המערבית. המנגנון של "איחוד משפחות" — שהוכר כאחד מאופני השבת מעמד התושבות — היה תמיד אטי מדי, ומאז 2000 הוקפא למעשה בגדה וברצועה. בירושלים הוא כפוף לגחמות, סחבת ואטימות הלב של משרד הפנים. ובכל רגע השב"כ ומשרד הפנים יכולים לשלול תושבות של ירושלמי "מטעמי ביטחון" ולגרשו לירח. 

המעצר ברמת גן, הבוקר
המעצר ברמת גן, הבוקרצילום: מגד גוזני

יש הגירוש באמצעות הייבוש. ישראל שולטת במקורות המים. היא קובעת מכסות מים נמוכות לילידים. החקלאות ליהודים מתרחבת בגדה, המים לפלסטינים – לשתייה ולחקלאות - מתמעטים. בחודשי הקיץ מאות אלפים תלויים במים שמסופקים במכליות (כי אין מים בברזים) ומשלמים בעבורם פי עשרה. רצועת עזה מנותקת משאר מקורות המים בארץ, כאילו היתה אי מבודד. 95% מהמים שלה אינם ראויים לשתייה. לא כולם יכולים לשאת זאת לאורך זמן. 

יש הגירוש באמצעות איסורי בנייה, חיבור לתשתיות והריסות תמידיות, חסימת הגישה למעיינות ולאדמות מרעה, בשטח הקרוי "סי" — רוב הגדה המערבית. לא כולם יכולים לשאת זאת לאורך זמן. אנשים עוברים לגור במובלעות הפלסטיניות. 

השליטה הישראלית ב"סי" (תוך קיבוע והנצחת מצב שהיה אמור להיות זמני, לפי הסכמי אוסלו) היא אחת הסיבות המרכזיות לדרדורה של הכלכלה הפלסטינית (הביטוי המעולה באנגלית, שטבעה לפני שנים הכלכלנית שרה רוי, הוא: de development). העדר אופק כלכלי הוא אמצעי הברחה המוני של צעירים. לחו"ל. 

רשע, מלאכתו נעשית בידי רשעים מרושעים: איפה שהמדינה והמנהל האזרחי לא הצליחו, מתערבים המתנחלים. הצבא מעניש את הפלסטינים על אלימות המתנחלים, ומונע מהראשונים להגיע לאדמותיהם כדי "למנוע חיכוך". כך בחורינו מקיימי המצוות משתלטים על עוד ועוד שטחי אדמה פלסטינית. 

איסור התנועה על תושבי הרצועה הוא לא סתם כליאה של שני מיליוני בני אדם. הוא גירושם מהתודעה, טבח המוני של היצירתיות וכושר הפרנסה ואפשרויות הלימודים וסיכויי הריפוי של חולים. בניגוד להסכם אוסלו, ישראל מתייחסת לילידי הרצועה שהצליחו להגיע לגדה "שוהים בלתי חוקיים". כדי שלא יגורשו הם כולאים עצמם בעיר מגוריהם בגדה. מה הפלא שצעירים פלסטינים מנסים לעזוב את הארץ. גירוש במסווה של עזיבה מרצון. 

ויש הגירוש ההמוני של עתות מלחמה, ששיאו התאפשר במלחמת 1948. לכן הימין המשיחי שלנו (חרד"לי, דתי־לייט וחילוני), שאינו מסתפק בגירוש עקב־בצד־אגודל שמבצעת המדינה כל הזמן, אוהב מלחמות ומייחל להן ומחרחר אותן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ