רעידת האדמה בישראל: חומות בתי הסוהר יקרסו, אגפי בתי החולים יתנגשו - משגיח כשרות - הבלוג של שחר אילן - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רעידת האדמה בישראל: חומות בתי הסוהר יקרסו, אגפי בתי החולים יתנגשו

רעידת האדמה בישראל הולכת וקרבה. משרדי הממשלה מדווחים: מיליון ילדים לומדים במבנים מסוכנים, 800 אלף מבני מגורים לא עמידים, צפויות אלפי שריפות ולא תגיע עזרה. וזה עוד לפני שנשאל האם צה"ל ערוך להגן על הגבולות והאם הכורים האטומיים ממוגנים?

תגובות
אי–פי

הקדנציה של כחלון. כל מקבלי ההחלטות בישראל יודעים שרעידת אדמה גדולה בישראל היא לא שאלה של אם אלא של מתי. בועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת המוכנות של ישראל לרעידת אדמה, שפעלה ב-2008, נחשפו מחדלים קשים וחמורים בנושא המוכנות. אחרי שהתברר כמה האוצר לא נלהב להקציב כספים, סיכם היו"ר: "ממשלת ישראל לא רצינית. היא כנראה לא מאמינה שתהיה רעידת אדמה בקדנציה שלה". ליו"ר הזה יש היום יתרון עצום. בניגוד לכל אדם אחר שטיפל בנושא המוכנות לרעידות האדמה, לו יש נגישות אמיתית לתקציב המדינה ואפשרות אמיתית להקצות כספים כדי להקטין את ממדי האסון הצפוי. כי יו"ר ועדת החקירה היה שר האוצר המיועד משה כחלון.

מיליון ילדים בסיכון. הסיכון במקרה של רעידת אדמה גדול בהרבה אם היא תתרחש בבוקר, בזמן שבו נמצאים כשני מיליון ילדים, מורים וגננות במוסדות חינוך. כחצי מבתי הספר וגני הילדים במדינה ניבנו לפני שהוחל התקן לעמידות ברעידות אדמה ב-1980 והם בסכנת קריסה. כלומר קרוב למיליון ילדים לומדים בבתי ספר לא ממוגנים. מנכ"לית משרד החינוך אז, שלומית עמיחי, מסרה בוועדת כחלון שהמשרד ערך מיפוי "שמצביע על לא מעט מוסדות חינוך שאין צ'אנס שיעמדו ברעידת אדמה, ולו בינונית".

הנאום של זחאלקה, היוזמה של איציק. בנובמבר 2007 נשא ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד "נאום בן דקה" במליאת הכנסת על חוסר המוכנות של ישראל לרעידות אדמה. זחאלקה ציין שאחת ל-80-90 שנה מתחוללת בארץ רעידת אדמה גדולה מהסוג שהורס ערים שלמות. הרעידה האחרונה היתה ב-1927, לפני 88 שנה. על הדוכן ישבה יו"ר הכנסת אז דליה איציק (אז קדימה). היא גילתה יוזמה מאוד ראויה ובעקבות הנאום הוקמה ועדת כחלון (אז ליכוד).

איפה ינחתו המטוסים? העוצמה של רעידת האדמה ב-1927 היתה 6.2, המוקד שלה היה בים המלח. היא החריבה את לוד ורמלה וגרמה למותם של 300 בני אדם. מה היה קורה היום עם רעידת אדמה שמחריבה את לוד ורמלה? כמה הרוגים היו? בהנחה שמישהו היה רוצה לסייע לנו, איפה בדיוק היו נוחתים מטוסי הסיוע? (תשובה: בבסיס עובדה, בהנחה שהקרבה שלו לשבר הסורי אפקריקאי לא תגרום לכך שגם הוא יהרס).

הזמן פועל לרעתנו. חצי הכוס המלאה היא שעברו כבר 88 שנה בלי רעידה גדולה (מעל 6 בסולם ריכטר). חצי הכוס הריקה, הסביר יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ד"ר אבי שפירא בדיון באוניברסיטת חיפה, היא שככל שיעבור יותר זמן הרעידה תהיה יותר חזקה. ושוב יש חצי כוס מלאה: פרופ' משה ענבר, מומחה לאסונות טבע מאוניברסיטת חיפה, אמר השבוע לאתר NRG שרעידת אדמה גדולה באמת של יותר מ-7 בסולם ריכטר, מהסוג שאולי הרס את סדום ועמורה, מתרחשת בארץ ישראל רק פעם ב-1400 שנה. הרעידה הבאה מהסוג הזה צפויה ב-2200.

אי–פי

יהיו בתי חולים? החשש מרעידת אדמה כבד כמובן במיוחד לאורך קו השבר הסורי אפרקיקאי מאילת, דרך ים המלח, הבקעה ועד טבריה וצפת וכן בקו השבר המשני המוביל למפרץ חיפה. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מציין בדו"ח שפרסם ב-2011 שיכול להיות שלאחר הרעידה לא ישארו בתי חולים בצפון ולאורך קו השבר. בין בתי החולים המצויים בסכנת קריסה: "כרמל", "רמב"ם", ו"בני ציון" בחיפה, "זיו" בצפת ו"פוריה" בטבריה. מענין במיוחד המצב של בית החולים יוספטל באילת. הוא יושב על קו השבר הסורי אפריקאי, ממש על קו השבר, כלומר במקום שבו היום בכלל אסור לבנות.

האגפים עלולים להתנגש. ממסמך של משרד הבריאות שפרסמתי ב-2008 ב"הארץ" עולה שבבית החולים בני ציון בחיפה ובבית החולים זיו בצפת קיים סיכוי גדול להתנגשות של אגפים בשעת רעידת אדמה. בבית החולים פוריה בטבריה הוגדר המצב של מחלקות הטיפול הנמרץ, המיון ומחלקת הילדים חמור. משרד הבריאות מסר לועדת כחלון, כי יש צורך בחיזוק כמיליון מטר בבתי החולים בישראל מפני רעידות אדמה בעלות של 100 דולר למטר. כלומר העלות הדרושה היא כ-360 מיליון שקלים.

אז המבקר אמר. למה אפשר להניח שמעט מאוד השתנה מאז דיוני ועדת כחלון? כי ב-2011 פרסם מבקר המדינה אז מיכה לינדנשטראוס עוד דו"ח חמור ביותר על מוכנות ישראל לרעידת אדמה. "ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה", כתב. לדבריו, מזה 20 שנה מתריעים מבקרי המדינה על הליקויים והמחדלים במוכנות ישראל לרעידת אדמה, אך אלה רק מחריפים. לא הוקצו תקציבים ולא הוצאו כספים - ולו בסכומים קטנים - לחיזוק מבנים ותשתיות.

9000 איש ניצלו. עד 2011 פעלו גורמי הממשלה על פי תרחיש ייחוס לרעידת אדמה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר בעמק בית שאן, כלומר זה האירוע שאליו הם נדרשו להערך. ב-2011 הוחלף התרחיש האפוקליפטי ב"מסגרת הערכות לאומית" שהיא מתונה יותר. המון אנשים ומיבנים ניצלו כתוצאה מהשינוי הדרמטי הזה. מספר ההרוגים הצפוי למשל ירד מ-16 אלף ל-7000 בלבד ומספר המפונים הצפויים ירד מ-377 אלף ל-170 אלף. עם זאת מספר הפצועים קשה ובינוני עלה מ-6000 ל-8600. נוספה הגדרה חדשה של לכודים (צפויים 9500). מספר המבנים שיהרסו או יגרם להם נזק כבד ירד קלות מ-30 אלף ל-28600.

350 מכולות מתים. כן, צריך גם פתרון לגופות. משרד הפנים מייעד 350 מכולות קירור לאכסון גופות במקרה של רעידת אדמה. כך מסר לועדת כחלון ראש תחום פס"ח (פינוי, סעד, חללים) במשרד הפנים אז, צבי שוורץ. 350 המכולות מסוגלות להכיל 7,000 גופות. עם זאת, במקרה הצורך יוסיפו להן מדפים שיגדילו את הקיבולת ל-14 אלף.

כשהחומות ייפלו. סקר מיבנים שערך שירות בתי הסוהר גילה ששבעה בתי סוהר אינם עמידים בפני רעידות אדמה ויש למגנם, כולל החלפת החומות. המדובר בבתי הסוהר שיטה, דמון, השרון, איילון, שקמה ואשמורת וכן בית המעצר קישון. הדאגה היא כפולה, מצד אחד לחיי הצוות והאסירים. מצד שני לאפשרות שמאות או אלפי אסירים בטחוניים או פליליים ישתחררו ויסתובבו חופשיים בעת רעידת האדמה. בשב"ס טענו בועדת כחלון שהם נערכים לאפשרות הזאת "באמצעות הבטחה היקפית, כמענה ראשוני". בטוח. בית הסוהר יפול להם על הראש, והם יחשבו על הבטחה היקפית.

כשהכורים ירעדו. אם כבר מדברים על גדרות, הנה כמה שאלות מטרידות עוד יותר: עד כמה עמידים המבנים במחנות הצבא בצפון? האם צה"ל יהיה מסוגל להיערך להגנה על הגבול הצפוני בשעת רעידת אדמה? האם יש תוכנית לפרוס מטריית הגנה אווירית על ישראל מיד עם הרעידה? עד כמה מממוגנים הכורים האטומיים והמכון הביולוגי ומתקנים אחרים? אני מקווה שיש בועדת החוץ והביטחון מי שידרשו תשובות לשאלות האלו ולעוד אחת שאכתוב בסוף.

800 אלף מבנים בסכנה. מנתוני משרד הפנים עולה שבשנת 2003 היו כ-171,800 מבני מגורים באזורים השוכנים באזורי סיכון גבוה לרעידות האדמה, והתגוררו בהם כ-1.2 מיליון נפש. על פי הערכות ונתונים שנאספו במשרד הפנים, כ-40% מכלל המבנים בישראל לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה, כך שלמעשה יותר מ-810 אלף מבנים מצויים בסכנת קריסה.

הרעידה תפתור את הבעיה. ושוב יש גם חצי כוס מלאה. יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה במשרד הבינוי אז אפרים לאור הסביר בישיבה של הכנסת ב-2005 שיש שתי דרכים לפתור את בעיית המיבנים הבילתי עמידים ברעידות אדמה. דרך אחת היא להשקיע הרבה מאוד כסף. דרך שניה היא לחכות לרעידת האדמה שתפתור את הבעיה.

אבא ואמא יפנו. במשמרת של מכבי אש בירושלים היו בתקופות דיוני ועדת כחלון 29  כבאים. זה הצוות שאמור לטפל בתסריט שלפיו יהיו בעיר 1,600 הרוגים ומאות בתים יתמוטטו. "הם לא יוכלו לתת מענה בחילוץ. האירועים הכי נפוצים יהיו שריפות גז, שיהיו בכמויות אדירות. יהיו מקרים שלא נכבה שריפות אלא רק נמנע התפשטות", אמר ראש מדור חומרים מסוכנים במכבי האש בירושלים אז שלמה שניידר. הוא הבהיר: "ברעידת אדמה אדם צריך לסמוך על עצמו קודם כל. מי שעובד על גל הריסות זה שכנים, אבא, אמא. מרימים אבן, אבן".

אי–פי

בין האש לביוב. ביוב הוא הדבר הראשון שקורס ברעידת אדמה, מסר יו"ר ועדת ההיגוי לרעידות אדמה, הד"ר אבי שפירא לועדה. המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אז הד"ר יוסי ענבר הזהיר שהזיהום בשל חוסר פינוי אשפה ובעיקר בשל קריסת הביוב עלול לגרום לקורבנות נוספים על אלה שייפגעו ברעידת האדמה עצמה. "אין פתרון קסם לביוב", אמר ענבר. "אם השפד"ן יקרוס אי אפשר לתקן את זה בתוך יומיים". מה יוכל המשרד להגנת הסביבה לעשות? לתת עצות לאן לשפוך אותו.

הסלולר לא יעבוד. איך יתפקדו מערכות החירום בשעת רעידת אדמה? בישיבה של הועדה לביקורת המדינה ב-2005 הסביר האחראי על שעת החירום במשרד הבריאות דני לאור ש"יוצאים מנקודת הנחה שמערכות התקשורת והטלפוניה לא יהיו שמישות". מנכ"ל משרד הבריאות אז אבי ישראלי אמר ש"הסלולר לא עובד, ומכיוון שאין כבישים, אנשי צוות לא מצליחים להגיע לבית החולים, וזה מתוך הנחה שיש לאן להגיע והמערכות עובדות. כלומר, אנחנו מדברים על מתאר שהוא כאוטי לחלוטין". במשרד התמ"ת הבהירו שהם יקנו מזון לחלק באיזורי האסון אבל לא ברור מי יחלק אותו.

ואם יגיע צונאמי? רעידת האדמה בטוחה. לא בטוח שהיא תלווה בצונאמי. אבל ממסמך תרחישי נזק מרעידות אדמה של המכון הגיאלוגי עולה שזו ללא ספק אפשרות קיימת. "אירוע צונאמי בישראל יכול להתרחש גם בעקבות רעידת אדמה יבשתית... במקרה זה גלי הצונאמי צפווים להגיע לחופי ישראל בתוך דקות מזמן התרחשותה של הרעידה". מצד אחד קשה להתעלם מכך שבתי הזיקוק ומיכלי הכימיקלים של מפרץ חיפה או המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק די קרובים לים. מצד שני יש דברים שאולי אפילו לי עדיף להדחיק.

לשבת על הוריד. מה אני מציע? הצעה קטנה מנקודת המבט של כתב פרלמנטרי לשעבר. למשרדי הממשלה יש נטיה לעשות קצת יותר כשהכנסת יושבת להם על הוריד. לכן אני מציע להקים ועדת פיקוח קבועה של הכנסת על המוכנות לרעידות אדמה, אולי ועדת משנה של הועדה לביקורת המדינה. אם בזכות הועדה הזו ימגנו כמה בתי חולים ובתי ספר, זה יכול להציל מאות אנשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות