בלוגים

שיח אסטרטגי / הבלוג של שמואל מאיר

אם אנחנו "ערב יום כיפור", אז "הקונספציה" היא של נתניהו

למלים שבהן משתמש רה"מ כלפי איראן יש משקל מסוכן ולמרות זאת הכרזותיו עוברות אצלנו ללא ערעור. מאיומיו ותיאוריו הדמוניים נעדרת כל התייחסות לכוונות של טהראן או לעובדות אובייקטיביות

כרעם ביום בהיר הגיחו באוקטובר קולות מלחמה. ראש הממשלה נתן את הטון ואת תחושת הדחיפות בנאום פתיחת הכנסת ה-22. "האיום האיראני הולך ומתעצם בחודש-חודשיים האחרונים ובמיוחד בשבועות האחרונים", אמר וציין כי הרפובליקה האיסלאמית "מתכננת למחוק את ישראל" וכי צריך להכין את הציבור "לקראת הבאות". כעבור כמה ימים, כבר השווה נתניהו את מצבנו לזה של ערב מלחמת יום כיפור הנוראה (2,300 הרוגים בשלושה שבועות) ונתן להבין כי לנוכח חומרת האיום, מהלומת מנע או מכה מקדימה על איראן היא אחת האופציות שעומדות לפניו.

למלים יש משקל ולפעמים הן מסוכנות. הן מרתיעות את הצד השני, אבל גם משפיעות ביותר על הצד שלנו. אך בסבך המלל הגדול שוב ושוב עולות השאלות: ראשית, האם מדובר בתמונת מצב עובדתית. ושנית, האם איראן עומדת לתקוף את ישראל בשבועות הקרובים (כמשתמע מדברי נתניהו) או אולי אנו עומדים בפני מלחמה יזומה.

נתניהו אחרי הנאום שבו הציג את תפיסת הארכיון האטומי של איראן, אפריל 2018
JACK GUEZ / AFP
להמשך הפוסט

"ברית ההגנה" דומה יותר לעוד תחבולה של נתניהו נגד איראן

מהטיוטה שמבקש רה"מ לקדם עם ארה"ב עולה כי לא מדובר בברית קלאסית הכוללת מחויבות הדדית, אלא בהמצאה חדשה של "ברית חד-צדדית" שנועדה לספק לישראל את הטוב שבכל העולמות

אחד המאמצים העיקריים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במערכת הבחירות הנוכחית היא לצייר לעצמו דיוקן של שחקן מוביל בזירה הבינלאומית, מדינאי "שאין לו תחליף". הנרטיב שלו נגד הסכם הגרעין עם איראן תופס בהקשר זה מקום מרכזי. עם זאת, מהלכיו האחרונים של נתניהו בהקשר הגרעיני לא צלחו ונסיעות הבזק שלו ללונדון ולסוצ'י נכשלו. פגישות אחרות עלו על שרטון עוד בטרם יצאו לפועל (עם מנהיגי יפן, הודו ודרום-קוריאה)

גם בכל הקשור לניסיונו לכונן ברית הגנה עם ארה"ב עוד בטרם הבחירות, רשם נתניהו כשלון. מדובר בסוגיה אסטרטגית מן המעלה הראשונה שהתפוגגה מהדיון הציבורי יחד עם דעיכת תהליך השלום בסוף שנות התשעים. לכן, חזרתה אל השיח בחודשים האחרונים, בשיאו של הקמפיין, מעוררת תהיות - מה קרה? למה דווקא עכשיו? ביולי דיווח בן כספית ב"מעריב" כי יועצי נתניהו (כנראה בהובלת השגריר בארה"ב רון דרמר) קיימו מגעים אינטנסיביים עם גורמים בממשל טראמפ בסוגיה. חודשיים לאחר מכן, כנראה אחרי שהדיונים עלו על שרטון, דיווחו עמוס הראל ואמיר תיבון ב"הארץ" כי נתניהו עבר לתכנית חלופית: להשיג הצהרה נשיאותית על כוונה לגבש בעתיד הקרוב ברית הגנה.

נתניהו, הסנאטור גרהאם (מימין) והשגריר פרידמן בסיור ברמת הגולן, השנה
עמוס בן גרשום / לע"מ
להמשך הפוסט

רעם ביום בהיר הפיל לנתניהו את הקונספציה בשמי צרפת

נשיא ארה"ב זנח בבת אחת את תוכנית בולטון-פומפיאו לריסוק הסכם הגרעין וסידר הפתעה אסטרטגית לראש ממשלת ישראל. האבחנה מימי אובמה "לא לנשק גרעיני, כן לתוכנית אזרחית" שוב על השולחן

הפתעה אסטרטגית וקונספציה קורסת - הם כמעט תאומים סיאמיים. המקרים הידועים הם משדה המלחמה - הפתעת יום הכיפורים, מתקפת פרל הרבור, מבצע ברברוסה - אך ישנן דוגמאות גם במגרש הדיפלומטיה. זה בדיוק מה שקרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפסגת G7 בביאריץ בראשית השבוע שעבר.

הודעתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על כך שבשלו התנאים למפגש אפשרי בין נשיא ארה"ב ואיראן, דונלד טראמפ וחסן רוחאני, והופעתו של שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, בשולי הכינוס (בידיעתו ובאישורו של טראמפ) היו בבחינת רעם ביום בהיר. באבחה חדה נשבר הנרטיב שעמד בליבת מדיניות נתניהו - מקסימום לחץ וסנקציות על תוכנית הגרעין של איראן בניסיון להורידה על הברכיים ולבטל את הסכם הגרעין (JCPOA) מיולי 2015. לא בכל יום זוכה ראש הממשלה לשמוע על "ההרגשה הטובה" שיש לטראמפ ביחס לאיראן. זו כנראה גם הסיבה בעטיה לא שמענו תגובה מלשכתו.

עמנואל מקרון ודונלד טראמפ בכינוס G7 בביאריץ, בשבוע שעבר
AFP
להמשך הפוסט

מותו של יוקיו אמאנו עלול להוביל למשגה אסטרטגי רב משמעות

הסכם הגרעין עם איראן נמצא על פרשת דרכים קריטית. נתניהו מתכנן לזרז את פירוק ההסכם באמצעות החזרת הארכיון האטומי למרכז הבמה. ריסוקו של הסכם הגרעין הוא משגה אסטרטגי

בשבוע שעבר, בעיצומו של המשבר סביב עתידו של הסכם הגרעין JCPOA והאולטימטום שהגישה איראן לשלוש המדינות האירופיות החתומות על הסכם הגרעין - הלך לעולמו ראש סבא"א יוקיו אמאנו. לראש סבא"א (משנת 2009 עד מותו) היה תפקיד מרכזי במעקב אחרי ההפרות האיראניות בתקופה שקדמה לחתימת הסכם הגרעין בקיץ 2015 - ולאחר מכן, ביישומו הקפדני של הפיקוח החודרני ביותר בהיסטוריה הגרעינית שנועד למנוע מסלול נשק גרעיני באיראן. 15 דוחות הפיקוח שפרסמה סבא"א עד להודעת איראן (בראשית יולי 2019) כי חרגה מההסכם כתגובה למאמצי ארה"ב לפרק את ההסכם - היוו הוכחה טובה לקיום ההסכם על ידי איראן.

עשרות ראשי מדינה ושרי חוץ פרסמו אגרות הספד וצער עמוק על לכתו של הדיפלומט היפני - על כישוריו הדיפלומטיים יוצאי הדופן, יושרתו האינטלקטואלית והמקצוענות הגבוהה שהביא לתפקיד. בקהילה הבינלאומית הבינו עד כמה קריטית הסתלקותו של אמאנו בנקודת זמן משברית זאת. ראש הממשלה נתניהו לא נמנה על ראשי המדינות שהספידו ולא פרסם הודעה מטעמו. לנתניהו היה "חשבון" משלו עם יוקיו אמאנו שראשיתו במופע פרסום הארכיון האטומי (אפריל 2018) והמשכו בדו-קרב מילולי בו פנה נתניהו ישירות לראש סבא"א מעל במת עצרת האו"ם (ספטמבר 2018). נתניהו מתכנן כנראה לזרז (בסיועו של ג'ון בולטון היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב) את פירוקו הסופי של הסכם הגרעין - ועל כך במאמר היום בבלוג.

יוקיו אמאנו
Ronald Zak/אי־פי / רונל
להמשך הפוסט

רקוויאם להסכם הגרעין? הרוב תלוי במנגינה שארה"ב רוצה שתתנגן

לראשונה חרגה איראן במודע ובגלוי מהסכם הגרעין. ארה"ב מאיימת בסנקציות נוספות, האירופאים מנסים להביא לפתרון דיפלומטי ונתניהו ממשיך בהצהרותיו. תמונת מצב בצומת דרכים קריטי זה

בראשית יולי, אחרי ארבע שנים כמעט בדיוק, נפתח פרק חדש בהסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות. זהו פרק משברי, רווי אי-ודאויות, שעלול להוביל לקריסתו הסופית של ההסכם (JCPA) ואולי גם להסלמה צבאית. איראן החליטה לנטוש את מדיניות "הסבלנות האסטרטגית" שהפגינה מול הסנקציות החד-צדדיות של ארה"ב והעלתה את סף ההימור - הנהגתה הורתה להפעיל את אולטימטום "60 הימים" שהגישה באביב לשותפות האירופיות החתומות על ההסכם (בריטניה, צרפת וגרמניה). 

במסגרת זאת, חרגה איראן מההגבלות הכמותיות שהוטלו עליה והחלה להעשיר אורניום בדרגה אזרחית נמוכה מעבר לתקרת 300 ק"ג שמאפשר לה ההסכם. כעבור מספר ימים, היא העלתה גם את רמת העשרת האורניום מעבר לדרגה המותרת לה (3.67%) לרמה של 4.5%. מעתה, הודיעה איראן, היא אינה מחויבת עוד לדרגה הנמוכה המוסכמת ותוכל להעשיר "לכל דרגה שתחפוץ" וכי בכוונתה לחרוג מסעיפים נוספים בהסכם (שלא פורטו) בתום אולטימטום חדש ל-60 יום (ראשית ספטמבר 2019) אם לא יוסרו הסנקציות האמריקניות החד-צדדיות שהוטלו עליה בעיקר בתחום הנפט והבנקאות.

נשיא איראן חסן רוחאני בכור הגרעיני בבושהר, ב-2015
Mohammad Berno/אי־פי
להמשך הפוסט

כדי לשמור את האיום האיראני על "אש גבוהה", נתניהו מגייס חברים

המתיחות במפרץ הפרסי התחלפה למגינת לבו של רה"מ בנכונות אמריקאית למו"מ. מה עושים? מחזירים את הארכיון הגרעיני האיראני למרכז הבמה ומזמינים נציג של גוף העוסק בהכפשת ההסכם

במלאות שנה לפרישת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן, החליטה ארה"ב בחודש שעבר על עליית מדרגה בסולם הלחצים על הרפובליקה האיסלאמית. המטרה נשארה בעינה - להביא לפירוק ההסכם. בנוסף להטלת סנקציות חד-צדדיות חדשות, ביטול פטורים על סנקציות קודמות ואיומים על מדינות אירופה לבל יתקרבו לאיראן, דוחף היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, להעלאת רף המתיחות הצבאית. זאת, בשורה של הכרזות על שיגור נושאת המטוסים "לינקולן" ומפציצי B52 למפרץ הפרסי. ההסלמה לא איחרה לבוא והמקרים בהם נפגעו מיכליות נפט באורח מסתורי במפרץ עומאן גררו הצהרות מסלימות נוספות.

הפנטגון אמנם רמז על אי-שביעות רצונו ממהלכיו של בולטון באמצעות הדלפות לעיתונות האמריקאית שהטילו ספק ב"הוכחות המודיעיניות" שלו. מה גם שנטייתו של בולטון "לקפל" חומרי מודיעין לצרכיו האידיאולוגיים ולא להקפיד עובדות, ידועה עוד מתפקידיו הקודמים. את הסימן הברור להסתייגות משרד ההגנה ניתן היה לראות בהוראה לנושאת המטוסים לינקולן להתרחק 300 ק"מ מהאזור על מנת להימנע מהתנגשות צבאית שלא בכוונה. צבא ארה"ב מודע לסיכונים של מיסקלקולציה, במיוחד שאין מודיעין תומך באשר לתמונת "האיומים" של בולטון.

אולי היינונן. קיבל גישה לחומרים שהביא המוסד מהארכיון האיראני
ללא קרדיט
להמשך הפוסט

סנקציות, איומי מלחמה ואולטימטום: האם נסתם הגולל על הסכם הגרעין עם איראן?

התרחיש הגרוע ביותר של ריסוק הסכם הגרעין ותוצאותיו השליליות עלול להתממש בקרוב. עדיין יש סיכוי לדיפלומטיה יצירתית שתעצור את ההידרדרות. התפרקות הסכם הגרעין עם איראן אינה בשורה טובה לביטחון ישראל

כותרות העיתונים מבשרות מדי יום על הסלמה ועליית המתיחות בין איראן וארצות הברית. הדבר בא לידי ביטוי בהכרזות מלחמתיות משני הצדדים ובשיגורם של נושאת מטוסים אמריקנית ומפציצי B-52 לאזור המפרץ הפרסי. השנה הראשונה לפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין דווקא עברה בשקט יחסי מכיוונה של איראן. למרות מדיניות "מקסימום לחץ" של ממשל טראמפ והכרזות כמעט שבועיות של מזכיר המדינה פומפיאו על סנקציות חד צדדיות חדשות. אבל ביום השנה לפרישת ארה"ב (מאי 2019) נדמה שהכול התהפך. איראן שיגרה אולטימטום למדינות האירופיות החתומות על הסכם JCPOA (בריטניה. צרפת וגרמניה) ודרשה מהן לעמוד בהתחייבותן להסכם ולהדוף את הסנקציות האמריקניות בתוך 60 יום. 

האיום המקופל בהודעת האולטימטום האיראני יכול לבשר את חיסולו של הסכם הגרעין. ראש הממשלה נתניהו שדחף לפירוק הסכם הגרעין יתקשה כנראה להסתיר את תחושת הסיפוק מהסיכוי להתגשמות חלום ישן: התפוגגות הסכם הגרעין "הרע" (בראייתו). טורי הפרשנות בתקשורת בישראל נטו לקבל את גרסתו ודיווחו בקול כמעט אחיד כאילו איראן הודיעה לאירופים כי "תחדש את תכנית הגרעין" והיא עומדת לזנק לפיתוח נשק גרעיני. עובדתית, לא כך פני הדברים. מה גם שבישראל נוטים לבלבל בין "תכנית גרעין" מותרת ובין "תכנית נשק גרעיני" אסורה. הבלוג ינסה להעמיד דברים על דיוקם ולברר: ומה הלאה? כמו כן, להצביע על כך כי התפרקות אפשרית של הסכם הגרעין אינה בשורה טובה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

תצוגת טילים בליסטיים בטהראן, לרגל 40 שנה למהפכה האיסלאמית, בפברואר
Vahid Salemi/אי־פי
להמשך הפוסט

עמוס ידלין טועה, ועל הדרך מבקש להרוס את הסכם הגרעין

ראש אמ"ן לשעבר הציג החודש טיעונים שתפקידם לסייע לממשל טראמפ במאמציו לבטל את ההסכם עם איראן. אלא שטיעוניו אינם נשענים בהכרח על בסיס עובדתי ויוצאים מתוך ספקולציה בעייתית

ימים קשים עוברים על הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA). משראה ממשל טראמפ כי פרישת ארה"ב מההסכם במאי 2018 לא הביאה לביטולו המוחלט, הוא פתח בשורה של צעדים "להשגת מקסימום לחץ" על הרפובליקה האיסלאמית. מדי כמה שבועות אנו מתבשרים על ידי שר החוץ, מייק פומפיאו, על עוד "הפרות איראניות" ועל עוד סנקציות אמריקאיות חד-צדדיות. המטרה הברורה של טראמפ ושל נתניהו, שנרתם לסייע באמצעות הכרזות על בסיס יומי בגנות "ההסכם הרע", לגרום לאיראן לנטוש את הסכם הגרעין (שהיא דבקה בו ומקיימת בקפידה) ולהביא בכך להתפוגגותו.

החודש נרשמה עליית מדרגה בשיח האמריקאי על הצורך בביטול הסכם. הטריגר היה הכרזות המועמדים הדמוקרטיים בבחירות המוקדמות והחלטת המפלגה הדמוקרטית כי בכוונתה לחזור להסכם הגרעין המקורי עם איראן - אם וכאשר ינצחו בבחירות 2020. בתוך ימים התגייסו גורמים אידאולוגיים שמרניים בארה"ב להדוף את הסכנה. בלטו במיוחד "המכון למדע וביטחון בינלאומי" בראשות דיוויד אולברייט וקבוצת הלובי הניאו-שמרנית "הקרן להגנת הדמוקרטיות" (FDD). אלו שני גופים בעלי השפעה על ממשל טראמפ המייצגים קו לוחמני נגד הסכם הגרעין. שניהם גם מיוצגים באופן קבוע בכנסים בישראל.

עמוס ידלין במכון למחקרי ביטחון לאומי. קביעות דטרמניסטיות
עופר וקנין
להמשך הפוסט

ההרתעה של נתניהו מפליגה הישר למפרץ הפרסי. האמנם?

רה"מ הצהיר כי לחיל הים יהיה "תפקיד חשוב" בסיוע לאכיפת הסנקציות בזירה מרוחקת, וזאת בניגוד לדוקטרינה הצה"לית. העיסוק האינטנסיבי שלו בהצהרות מלחמתיות אינו בהכרח תורם לביטחון

בטקס סיום קורס חובלים וקציני צוללות בבסיס חיל הים בחיפה בשבוע שעבר, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן ישיר לאיום האיראני ואמר בטון חד-משמעי: "מי ששואף להשמידנו - יכניס עצמו לסכנה איומה". דבריו עברו אצלנו כאילו היו עניין שבשגרה. כאילו מדובר במוסכמה הרתעתית שיש לשנן ולחזור עליה בכל הזדמנות. ולא היא. הצהרות על הרתעה אסטרטגית הן עניין רגיש ויש להשתמש בהן במינון זהיר ומדוד. הן אינן חלק מהשיח במועדון המדינות הדמוקרטיות שישראל רוצה להשתייך אליו. מידתיות היא שם המשחק. יתרה מכך, הצהרות אלה אינן מענה לאיומים קונקרטיים, שכן לא אותר בעת האחרונה איום קיומי אימננטי.

מתברר כי ראש הממשלה אוהב להשמיע הצהרות מתחום ההרתעה האסטרטגית דווקא על רקע ימי וצוללות. ההצהרה בטקס שהתקיים בחיפה היא בבחינת שידור חוזר להצהרה יוצאת הדופן אבל מתוכננת שלו על רקע צילום הצוללת אח"י רהב, עם הגיעה מהמספנות בגרמניה בינואר 2016. אז הכריז נתניהו כי "צי הצוללות שלנו משמש להרתעת האויבים ששואפים להשמידנו. הם צריכים לדעת כי ישראל מסוגלת לפגוע בעוצמה רבה מאד בכל מי שינסה לפגוע בה".

נתניהו ומפקד חיל הים האלוף אלי שרביט
אלעד גרשגורן
להמשך הפוסט

עונת הבחירות כאן והספינים של נתניהו על איראן מסתחררים במרץ

בנאומיו בשבועות האחרונים שב רה"מ אל המנטרה כי הסכם הגרעין "רע" והוסיף לכך גם את הטענה כי בני גנץ תומך בהסכם ובמשתמע מכך מסכן את ביטחון ישראל. העובדות והערכות מודיעין אינן לצדו

נפל דבר במערכת הבחירות האגרסיבית שאנו מצויים בעיצומה - היא לבשה גלימה אסטרטגית. את נאום התשובה שלו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין, פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהבלטת הישגיו הבלעדיים (לדעתו) בזירה הבינלאומית ואז התפנה לחזור ובגדול אל המנטרה "הסכם הגרעין הרע". הוא האשים את יריבו העיקרי, בני גנץ, בתמיכה בהסכם הגרעין ובמשתמע מכך בסיכון ביטחון ישראל. מאחר שאמירה בלתי מתקבלת על הדעת זאת עלולה לחזור בהמשך קמפיין הליכוד, ומאחר שהספינים בסוגיית הגרעין נשמעים כאילו היו אמת, נתמקד הפעם בניתוח שיפריך את סדרת הסחרירים האחרונה מבית היוצר של ראש הממשלה.

נתניהו השכיל להפוך את היוצרות עוד בנאום התגובה שלו להקמת מפלגת "כחול-לבן". דווקא הסכם הגרעין (JCPOA) אשר חסם את מסלול הנשק הגרעיני והטיל על איראן את הפיקוח החודרני ביותר בהיסטוריה הגרעינית - הוצג על ידו כנקודת זינוק מסוכנת ומיידית ל"ארסנל של פצצות גרעין כדי להשמיד אותנו". לדבריו, הרמטכ"ל לשעבר גנץ תמך באסון המתרגש עלינו "ורק אני נאבקתי בכל העולם מול המעצמות כדי למנוע מההסכם להפוך לעובדה מוגמרת".

נתניהו בכנס הליכוד בכפר המכבייה, אמש
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

חילופי מהלומות בין ישראל ואיראן בסוריה: כשאת יורה טילים, למה את מתכוונת?

שרשרת אירועים חריגה ומהירה הביאה את איראן וישראל למצב של סף מלחמה. מה קרה וכיצד נמנעה הידרדרות למלחמה?

הכיסוי התקשורתי לחילופי המהלומות השבוע בין איראן וישראל יצרו רושם של כמעט מלחמה. הטונים הדרמטיים אף התעצמו כאשר הוצגו הדברים כדו-קרב בצהרי היום בין הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי ובין מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולמאני. ואולם, התמקדות במישור הפרסונלי עלולה להקשות על פענוח התמונה האמיתית. כדי להבין את המצב לאשורו יש להתמקד בניתוח עובדתי ככל האפשר של האינטרסים והכוונות של הצדדים בעימות.

באופן פרדוקסלי, למרות הפתיחות הלא שגרתית בצד הישראלי והחומרים הרבים שפרסם דובר צה"ל - נותרנו עם פערי מידע ומספר שאלות לא פתורות. ניתוח פוסט-מורטם של האירועים, ובראש ובראשונה הפרדת רעשי רקע "הסברתיים" מאותות אמת, יכולים לתרום לפענוח התמונה ולהבנה כיצד תקיפה כמעט שגרתית של משלוחי נשק איראני באזור שדה התעופה בדמשק פתחה שרשרת אירועים מהירה וחריגה בגבול הצפון.   

ירי מערכות ההגנה הסוריות
AFP
להמשך הפוסט

פתקים סודיים, פתיחות מפתיעה וגם כמה תובנות על איראן

שתי כתבות שפורסמו החודש משרטטות את "פרויקט דימונה" באופן כה מנוגד, שרק קריאה משולבת נותנת את מלוא התמונה ההיסטורית והעתידית של הנעשה מאחורי הגדרות

בתוך שבוע התפרסמו שתי כתבות יוצאות דופן על הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) או הכור בדימונה בלשון הפופולרית. כך קבלנו ראיון פומבי ראשון מסוגו עם מנכ"ל קמ"ג , אודי נצר (גלובס, 11 ינואר) שכל כולו רצון לשדר פתיחות לא שגרתית. מן העבר השני, קיבלנו עיון היסטורי מרתק של אדם רז (מוסף הארץ, 18 ינואר) על תהליך קבלת החלטות חשאי להקמת הקריה לפני יותר מ-50 שנה ולידתה של דוקטרינת העמימות. שתי כתבות בעלות אופי כה מנוגד, מה שמצריך קריאה משולבת אם רוצים להבין את מלוא התמונה על הרתעה, גרעין לצרכי שלום ומה שביניהם.

נתחיל בפרק העמום. העיון ההיסטורי מתבסס על פתקים בכתב יד שראה ההיסטוריון רז ואסור לו לפרסם. מדובר בפתקים שהחליפו ביניהם מקבלי ההחלטות הבכירים (לוי אשכול, גולדה מאיר, ישראל גלילי, משה דיין, שמעון פרס ויגאל אלון) בדיונים הסגורים בשנות השישים. הדיונים שעסקו באסטרטגיה גרעינית, השפעות תפישת הביטחון של ישראל, השלכות אפשריות על מירוץ חימוש גרעיני במזה"ת, עלויות הבנייה ודרכי המימון, וכמובן השאלה המרכזית - מה אומרים לאמריקאים והאם לצאת במדיניות הרתעה גלויה.

הכור הגרעיני בדימונה בספטמבר 2002. הולך ומזדקן
AFP/ תומאס קואקס
להמשך הפוסט

האם ארה"ב נסוגה מסוריה או שהאיראנים שבים להתבסס בארצם?

הכרזתו של טראמפ על הוצאת הכוחות האמריקאים מסוריה תפסה את ירושלים "בהפתעה". אך מי שעוקב אחר תמונת המודיעין, כמו גם אחר זרם התודעה של נשיא ארה"ב, יודע כי התשובה היא בעיני המתבונן

ההכרזה המפתיעה של דונלד טראמפ בראשית החודש לפיה ארה"ב מוציאה את כוחותיה מסוריה ו"איראן יכולה לעשות מה שהיא רוצה" הכניסה את יועציו הצבאיים של הנשיא והכניסה את ישראל ללחץ. ממערבולת האירועים וההצהרות בעקבותיה למדנו בעקיפין משהו חשוב: תם איום התבססות איראן בסוריה.

ההפתעה בישראל מהצהרת טראמפ היתה עד כדי כך גמורה ש"גורם מדיני בכיר בירושלים" אמר ל"ידיעות אחרונות" ב-3 ינואר: "אני פשוט בהלם. טראמפ פשוט לא בקיא במה שקורה בסוריה ובהתבססות איראן שם" והלין על כך שהנשיא האמריקאי אינו קשוב לחומרי מודיעין. על פי הניתוח שלנו בהמשך הדברים - הפעם, ולמרבה הפליאה - הנשיא דווקא היה מחובר לתמונת המודיעין באשר לנוכחות הצבאית הפוחתת של איראן בסוריה.

היועץ לביטחון לאומי בארה"ב בולטון עם הנשיא דונלד טראמפ, בשנה שעברה
MARK WILSON / GETTY IMAGES NORTH
להמשך הפוסט

האוטוביוגרפיה של אהוד ברק: הגלוי והנסתר בפרק האיראני

ספרו של שר הביטחון לשעבר מגולל מנקודת מבטו את צומת ההכרעה סביב תקיפה ישראלית באיראן בשנים 2010-2012. מדבריו עולה בבירור כי תמך בתקיפה. אם כך, למה זו לא התבצעה לבסוף?

שם האוטוביוגרפיה של אהוד ברק שהתפרסמה לאחרונה באנגלית, My country My life, באה לומר כבר מהרגע הראשון: לא רק סיפור ביוגרפי, אלא גם עדות מכלי ראשון על רגעים חשובים בהיסטוריה של ישראל מנקודת מבט של מדינאי וקצין בכיר שהיה שם. כבר במבוא מדגיש ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר כי לא בא לתעד רק את ההישגים, אלא גם את הכשלים, הטעויות, ההזדמנויות שהוחמצו והלקחים שאנו יכולים ללמוד מהם. כל זה הופך את הצלילה לתוך ספרו לאתגר אנליטי.

הספר דן בהרחבה במלחמות ישראל, בנסיגה מלבנון ("וייטנאם הישראלית"), במבצעים החשאיים של סיירת מטכ"ל וכמובן בהזדמנויות שהוחמצו בתהליך השלום עם סוריה ועם הפלסטינים. אנחנו בחרנו לעסוק בפרק על הגרעין האיראני שבו היתה לברק, כשר ביטחון, נקודת מבט כפולה וחשובה: הוא שימש צומת קבלת ההחלטות של הקבינט והדרג הצבאי הבכיר בישראל, וגם כנושא ונותן המרכזי מול הצמרת המדינית והצבאית של ארה"ב, ובכלל זה הנשיאים ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה.

אהוד ברק. יש פער גדול בין מה שחושבים עליו ובין האמת ההיסטורית
Charles Krupa / AP
להמשך הפוסט

קמפיין המלים השגויות של פומפאו ונתניהו

שר החוץ האמריקאי קרא "לטפל" בהפרה איראנית בסוגיית הטילים הבליסטיים וראש הממשלה הצטרף בהתלהבות לקריאתו. רק שלא היתה הפרה – לא של החלטת מועצת הביטחון ולא של הסכם הגרעין

בראשית דצמבר 2018 הפתיע שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, את עוקביו בטוויטר בהודעה יוצאת דופן. במעין מבזק חדשות הוא בישר כי איראן ערכה ניסוי בטיל המסוגל לשאת "כמה ראשי קרב" ומסוגל לפגוע במטרות אפילו באירופה. בהודעה החריגה בלטה באופייה הספרותי, בעובדה שהגורם המדווח לא היה צבאי-מודיעיני, ובשימוש שעשתה בביטוי "ראש קרב" (warhead) שהוא מהתחום הגרעיני והפעם הופיע לבדו בלי המלה "גרעיני".

אבל זה לא הכול. הכותרת של הודעת פומפאו והחלק המודגש בה בישר על "הפרה איראנית של החלטת מועצת הביטחון 2231 האוסרת על ניסויי טילים בליסטיים" ושיש "לטפל" בה בהקדם. בנימין נתניהו הזדרז להודות לפומפאו על הודעתו התקיפה ועל כך שהחזיר לבמה הגלובלית עילה חדשה-ישנה לביטול הסכם הגרעין. זאת, כחלק מהקמפיין המתואם בין נתניהו לממשל טראמפ לפירוק הסכם הגרעין ושכנוע המדינות האירופיות החתומות עליו (בריטניה, צרפת וגרמניה) לנטוש אותו ולהצטרף לסנקציות האמריקאיות החד-צדדיות. פומפאו נקט בהודעתו במונח החמור "הפרה" (Violation) - כלומר פעולה ברורה שהיא מעצם מהותה בניגוד מוחלט להתחייבות שמדינה נוטלת על עצמה בזירה הבינלאומית.

ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ פומפאו, השנה
חיים צח / לע"מ
להמשך הפוסט

הסנקציות החדשות לא יפילו את איראן או את הסכם הגרעין

הסנקציות האמריקאיות התקבלו בהתלהבות בישראל ובעיקר אצל נתניהו. אבל כשבאים לדון באפשרות שההסכם יבוטל עקב כך, יש להפריד בין משאלות לב לבין המציאות ומה שאפשרי

הכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החודש על חידוש סנקציות הנפט והפיננסים על איראן התקבלה על ידי ראש הממשלה נתניהו בהתלהבות עצומה. נתניהו הודה לטראמפ על "הסנקציות הקשות ביותר" שיטילו "מחנק גדול" על איראן וימחקו את הסכם הגרעין שהוביל אובמה. סופרלטיבים כמו "יום היסטורי" התחרו ב"יום גדול למדינת ישראל", והכל תוך הדגשת הקרדיט האישי וכיצד התייצב ראש הממשלה לבדו מול כל העולם במאבק ב"איום האיראני". נתניהו חזר לימיו הטובים. 

השיח הפרשני בישראל אימץ אל חיקו את הקו של נתניהו, אבל שאלות חשובות נותרו בצד. האם הסנקציות החדשות יביאו לפירוקו הסופי של הסכם הגרעין "הרע" בראיית נתניהו? להתמוטטות המשטר של הרפובליקה האיסלאמית כפי שמייחלים היועץ האמריקאי לביטחון לאומי ג'ון בולטון ושר החוץ מייק פומפאו? האם סנקציות בכלל משפיעות ויכולות להביא לשינוי מדיניותה הגרעינית והאזורית של איראן? האם ביטולו האפשרי של הסכם הגרעין כתוצאה מהסנקציות הוא תרומה חיובית לביטחון ישראל

הפגנה בטהראן נגד הסנקציות. שמונה מדינות קיבלו פטור
בלומברג
להמשך הפוסט

האם נאום ראש המוסד על איראן משקף מודיעין או עמדה פוליטית?

יוסי כהן התייחס השבוע לאיום האיראני אך דבריו נטו לשקף קמפיין של מסרי "הסברה" מאשר ניתוח עובדתי מוצק. האם ארגון שפעילותו נעשית מחוץ לתחומי המדינה אמור לנסות להשפיע גם על קהל יעד ישראלי?

ראש המוסד יוסי כהן נשא השבוע נאום פומבי על האיום האיראני הרובץ לפתחנו ועל הצורך לעצור את "ההשתלטות האיראנית" על המזרח התיכון. באופן פרדוקסלי, נאומו של ראש הארגון החשאי זכה לחשיפה תקשורתית רחבה בכל הערוצים ואמצעי התקשורת. הוא גם עורר מספר שאלות ותהיות שלא זכו לתשומת לב הן באשר לתוכן והן באשר להקשר בו נאמרו הדברים.

ראשית, האם מדובר בהערכת מודיעין? ראש המוסד לא הביא בנאומו נתונים ועובדות שהם נקודת מוצא הכרחית ונדבך מרכזי במלאכת המודיעין. קהל המאזינים שלו - אנשי מקצוע במשרד האוצר ובעצם כל הציבור בישראל - זכה לסדרה של מסרים קליטים, בעיקר כאלה שהוא רגיל לשמוע על "חזון הסהר השיעי", רצף טריטוריאלי מטהראן עד הים התיכון (שאין לו ביסוס עובדתי) והשתלטות איראן על האזור.

יוסי כהן ובנימין נתניהו. מתואמים לגמרי עם פומפיאו ובולטון
חיים צח / לע"מ
להמשך הפוסט

ירי הטילים האיראני לסוריה: משוואה חדשה שיש לקחת בחשבון

שיגור טילים בליסטיים ממערב איראן בשבוע שעבר לעבר מטרות דאעש עבר אצלנו בשקט מפתיע. נתניהו, שלא החמיץ שום הזדמנות לתקוף את איראן בלשון חריפה, שמר על טונים מאופקים. איך זה קרה?

אירוע אסטרטגי משמעותי שהתרחש בשבוע שעבר במזה"ת - עבר אצלנו בשקט מפתיע. בפעם השנייה בתוך שנה וחצי שיגרה איראן מתחומה טילים בליסטיים לטווח מאות ק"מ לעבר מטרות בסוריה - מדינה הגובלת בישראל - והתגובות מירושלים היו מתונות ביותר. ראש הממשלה נתניהו, שלא החמיץ בעבר שום הזדמנות לתקוף בלשון חריפה (ובתוך שעות), את איראן על ניסויי טילים בליסטיים העדיף לשמור הפעם על טונים נמוכים. בהחלט אירוע שמחייב בחינה לעומק.

מה היה לנו כאן. בשעות הבוקר המוקדמות של 1 באוקטובר שיגרה איראן שישה טילים לטווח בינוני מדגם "זולפיקאר" ו"קיאם" (בעלי טווח 750-800 ק"מ) מבסיס במערב במדינה (קרמנשה) לעבר מטרות ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) ממזרח לנהר פרת (אל-בוקאמל). היתה זו פעולת תגמול על התקפת הטרור בעיר אהוואז בדרום איראן ב-22 בספטמבר, בה נהרגו 26 אנשים כולל נשים וילדים. כמו כן בוצעה תקיפת המשך באמצעות שבעה מטוסים ללא טייס מצד משמרות המהפכה על מטרות דאעש באותו אזור, שהוא המאחז האחרון של דאעש בסוריה.

זולפיקאר. טיל שלא יכול לפגוע בישראל
צילום מסך
להמשך הפוסט

נאום נתניהו באו"ם: מטאפורות רדיואקטיביות שלא פולטות קרינה

ראש הממשלה סבור כי איראן מוליכה שולל תמיד ובכל מצב, אך למגינת לבו, העובדות, קרי חומרי המודיעין ודו"חות סבא"א, אינם לצידו. אין כאן אקדח אלא בעיקר ספינים על חשבון עובדות

ראש הממשלה נתניהו כועס. על הקהילה הבינלאומית שלא לקחה ברצינות את מצגת "הארכיון האטומי הסודי" האיראני שהציג בדרמטיות בסוף אפריל; על ראש סבא"א יוקיו אמאנו שלא שלח מיד (לשיטתו, ועוד נדון בכך) את הפקחים לבדוק את הממצאים וההוכחות שסיפק הארכיון האטומי (לשיטתו) על הפרות הסכם הגרעין מצד איראן; על האיחוד האירופי שנוהג ב"פייסנות" נוסח מינכן 1938 כלפי איראן. אך כמאמר הרומאים, שיופיטר כועס - הוא אינו צודק.

בישראל בישרו הכותרות והפרשנויות בהבלטה על "גילויים חדשים" ומחסן אטומי סודי שנחשף בלב טהראן - והכל בלשון של עובדות מוצקות. אבל הקהילה הבינלאומית ומומחים לנשק גרעיני בעולם הגיבו באדישות וכמעט לא התייחסו למופע הדרמטי של נתניהו בעצרת האו"ם. ההתעלמות וחוסר העניין הביאו כנראה את ראש הממשלה לכנס למחרת את הכתבים הישראליים לתדרוך מיוחד. המטרה - לעורר מחדש את "האיום האיראני".

נתניהו בנאומו באו"ם, בשבוע שעבר
AFP
להמשך הפוסט

בדימונה שרטט נתניהו את העמימות הישראלית מחדש

ניתוח החלק הגלוי של נאום ראש הממשלה בשערי הכור האטומי חושף טונים שנועדו כנראה להחליף את מנגינת "שלום ואטום" - מורשתו של שמעון פרס. טראמפ הוא הטריגר לכך

בשבוע שעבר קיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הבטחתו וחנך בנוכחותו בכור האטומי בדימונה את "הקריה למחקר גרעיני על שם שמעון פרס". זאת, לאות הוקרה על תרומתו הייחודית של הנשיא התשיעי "לקידום מדעי הגרעין במדינת ישראל ולביצור ביטחונה".

אלת ההיסטוריה קליאו טרם חשפה את כל המסמכים, אבל גם בטקס הגלוי היה יותר מכפי שהעין רואה. לכן יש להבין את האירוע בשני מישורים: הראשון, להצביע על משמעויות הדברים שנאמרו בו. והשני, להצביע על עניינים שבדרך כלל עולים בהקשר לסוגיה הגרעינית והפעם לא נאמרו. ניתוח של שני מישורים אלה מעלה את האפשרות כי נתניהו בחר בשערי דימונה כמקום המתאים לשרטט מחדש את דוקטרינת העמימות של ישראל.

בנימין ושרה נתניהו שר האנרגיה יובל שטייניץ, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית זאב שניר, מנהל הקמ"ג גיל דגן, בני משפחת פרס, ראש עיריית דימונה בני ביטון
קובי גדעון / לע"מ
להמשך הפוסט

הסכם הגרעין עם איראן טוב לישראל

נתניהו תומך בטראמפ בריסוק הסכם הגרעין ומזין את הציבור בישראל בטיעונים נטולי בסיס עובדתי על הסכם ה"רע". נתניהו טועה. להלן התרומות החיוביות של ההסכם לביטחון ישראל

כמו אחרי כל הצהרה ומהלך של טראמפ שנועדו לחסל את הסכם הגרעין עם איראן, הזדרז נתניהו לברך את הנשיא האמריקני (6 אוגוסט 2018) על ההחלטה "האמיצה והחשובה" להחזרת הסנקציות על איראן. אצל שני המנהיגים, ריסוק הסכם הגרעין JCPOA נמצא בעדיפות גבוהה.

נתניהו היה למנהיג היחיד בעולם שתמך והתלהב ממהלכי הטרפוד של טראמפ. בפגישתו עם היועץ לביטחון לאומי האמריקני ג'ון בולטון (20 אוגוסט 2018) הוא הכריז כי "ישראל מצדיעה לנשיא ארה"ב שנטש את הסכם הגרעין הנורא". באותה פגישה חזר נתניהו על הטיעון החביב עליו (והלא נכון) לפיו הסכם הגרעין "לא חסם את דרכה של איראן לפצצה" אלא להיפך, "סלל את דרכה של איראן לארסנל גרעיני שלם". הכרזת נתניהו ובולטון בדבר הצורך הדחוף "בעדיפות גבוהה" למנוע נשק גרעיני מאיראן הן חלק ממסכת הטעיות וטיעונים לא עובדתיים שנועדו לזרז את ביטולו של הסכם הגרעין.

נשיא איראן חסן רוחאני, בנימין נתניהו
סבסטיאן שיינר / רויטרס, אי-פי
להמשך הפוסט

מיצרי באב אל מנדב: הקלות הבלתי נסבלת של שיח יציאה למלחמה

נתניהו הכריז על פתיחת חזית מלחמתית חדשה מול איראן – וזה עבר ללא הד וכאילו מובן מאליו

בשבוע שעבר פתח ראש הממשלה נתניהו בלי שנרגיש ובלי דיון מקדים בחזית מלחמתית חדשה מול איראן. בטקס סיום קורס חובלים בחיפה הכריז נתניהו כי איראן תמצא עצמה בקרוב מול קואליציה בינלאומית צבאית  אשר "תכלול גם את מדינת ישראל על כל זרועותיה". מחוייבות הצהרתית להפעלת  הזרועות הימיות והאוויריות של ישראל בפתחת ים סוף.

הכרזת מלחמה דורשת קזוס בלי. עילת המלחמה לפי נתניהו: "בתחילת השבוע היינו עדים להתנגשות חריפה מול איראן וגרורותיה שניסו לחבל בשייט הבינלאומי" במיצרי באב אל מנדב בפתח ים סוף. האמנם? דומה כי השיח המלחמתי החדש של נתניהו עבר בלי הדים וכאילו מדובר במובן מאליו. בנוסף ל"קונספציה איראנית" קבועה תרמו לכך גם חוסר העניין של דעת הקהל בישראל במתרחש במלחמת אזרחים רבת קורבנות בתימן. האם היה ניסיון לעמת את הכרזותיו של נתניהו עם העובדות ולראות מה באמת קרה באותה זירה מרוחקת?

נושאות מטוסים של חיל הים האמריקאי במיצרי באב אל מנדב
ברוקס ב. פאטון ג'וניר / חיל הים האמריקאי
להמשך הפוסט

בניגוד לנתניהו, גורמי המקצוע בישראל מתנגדים לביטולו של ההסכם עם איראן

יום השנה השלישי להסכם הגרעין עם איראן. אי-ודאות בעולם באשר לעתידו. אצלנו חוגגים נתניהו והשיח הפרשני את חיסולו הקרוב של ההסכם. אבל האם נבחנו המשמעויות לביטחון ישראל?

דברים חשובים קרו ודווחו בהרחבה בישראל במחצית יולי 2018: חגיגות 229 שנה לנפילת הבסטיליה בפריז, ניצחון נבחרת צרפת במונדיאל. רק יום השנה השלישי להסכם הגרעין JCPOA עם איראן (נחתם 14 יולי 2015) עבר בקול דממה דקה בלי שום התייחסות.

בעיני דעת הקהל בישראל, הסכם כבר מת ואיננו עוד. נראה כי נתניהו שדחף בכל מאודו לטרפוד ההסכם זכה סוף סוף לראות את חלומו הולך ומתגשם. ראש הממשלה לא הסתיר את שמחתו ותרומתו להחלטה לא רציונלית של טראמפ לנטוש את הסכם הגרעין עם איראן - החלטה שנועדה להוליך לפירוקו הסופי של ההסכם. נזכיר, הסכם JCPOA שחסם את מסלול הנשק הגרעיני באיראן ומנע הופעת מדינת נשק גרעיני חדשה במזרח התיכון. צפון קוריאה לא גרה כאן.

ראש הממשלה נתניהו על רקע מסמכי הגרעין של איראן
עופר וקנין
להמשך הפוסט

צפון קוריאה, איראן, פירוז גרעיני במזרח התיכון, ולמה נתניהו לא רגוע: פרק שני

נתניהו היה כמעט המנהיג היחיד בעולם שלא התלהב מהדטנט הגרעיני בין ארה"ב וצפון קוריאה. האם חשש מהסטת תשומת הלב מהגרעין האיראני? או אולי מהתמקדות בסוגיה הישראלית?

נתחיל מהסוף. הכול קשור. פסגת סינגפור לפירוז גרעיני בצפון קוריאה, המכשולים והמאמצים לשימורו של הסכם הגרעין עם איראן והמאמר במגזין ניו יורקר השבוע על ההבנות הגרעיניות בין ישראל וארה"ב. החוט המקשר: אי שקט אסטרטגי גובר אצל ראש הממשלה נתניהו.

במאמר הקודם ב"שיח אסטרטגי" ניתחנו את פסגת טראמפ-קים והצבענו על כתב חידה שמצריך עיון נוסף: בניגוד לקולות מתלהבים בישראל - כי פירוקה הגרעיני הצפוי של צפון קוריאה יקרין לטובה על המקרה האיראני ויביא לביטול הסכם הגרעין "הרע" ולהשגת הסכם חדש "טוב" – שמר נתניהו על איפוק בלתי שגרתי. עד כי בדברי הברכה הלקוניים לטראמפ "שכח" להזכיר את המוטיב החוזר והספין החביב עליו (שאין לו בסיס עובדתי) - "ארסנל מאה הפצצות" שמפתחת איראן ב"חסות ההסכם הרע". במאמר היום אנסה לפענח את האניגמה ומה גרם לאי השקט.

טילים בליסטיים מוצגים לראווה במצעד בצפון קוריאה לציון 100 שנה להולדו של המנהיג קים איל סונג
וינסנט יו / אי-פי
להמשך הפוסט

איראן וצפון קוריאה זה לא אותו דבר – אז למה נתניהו אינו רגוע?

המודל של צפון קוריאה גרעינית אינו ישים לגבי איראן. מסמך משותף דל תוכן ואמורפי בפסגת סינגפור אינו הסכם לפירוק נשק גרעיני. נתניהו אינו שותף לשמחה המוקדמת

טורי הפרשנויות והניתוחים בעולם לפסגת סינגפור בין הנשיא טראמפ ומנהיג צפון קוריאה קים (12 יוני) התמקדו בהקשרים האסטרטגיים, הגלובליים והאזוריים באסיה. בישראל זה היה שונה. הפריזמה ברוב הפרשנויות וההתבטאויות היתה איראן. ביטאונו של ראש הממשלה נתניהו "ישראל היום" (13 יוני) העניק לנו שיקוף מהימן לכך ב-13 עמודי הסיקור שחזרו בכל זווית אפשרית על מוטיב "הבאה בתור לטיפולו של טראמפ - איראן".

לא מפתיע. בעקבות כל ניסוי גרעיני או בטילים בליסטיים שבצעה צפון קוריאה בשנים שלפני הסכם הגרעין עם איראן (יולי 2015) וגם לאחריו, "זכתה" דעת הקהל בישראל לשמוע קול כמעט אחיד שהציג את צפון קוריאה ואיראן כתאומים סיאמיים בכל הקשור להשגת פצצה. השיח הציבורי והמחקרי אצלנו (בהשראת נתניהו בנאומיו השנתיים בעצרת האו"ם) נטה שלא להתמקד בצפון קוריאה כשלעצמה, אלא בקווי הדמיון לכאורה בין השתיים. למשל, קולו המייצג של היועץ לשעבר לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, על צפון קוריאה "גרעין של דמיון".

דונלד טראמפ וקים ג'ונג און בסינגפור בשבוע שעבר
סוזאן וולש / אי--פי
להמשך הפוסט

מסעות נתניהו באירופה: לוחמת מודיעין שלא ניתן להגן עליה מבחינה עובדתית

ראש הממשלה נחוש וממוקד במטרה אחת - לפרק את הסכם הגרעין, ולא חשוב מה יבוא במקום; לצערו, נראה ש"המסמך הסודי" שהראה למנהיגים הבכירים לא ממש עושה עליהם רושם

ברוכים הבאים לפרדוקס האירופי - ראש הממשלה בנימין נתניהו מזלזל בפומבי באירופה, ממעיט בחשיבותה ואף מציב את האיחוד האירופי במקום גבוה בטבלת העוינים את ישראל. אז אם אירופה כל כך לא חשובה, מה הביא אותו לצאת השבוע למסע מתוקשר בעצימות גבוהה בגרמניה, צרפת ובריטניה?

לפעמים הכנות של ראש הממשלה מפתיעה. בכל אחת מהתחנות הנ"ל הוא הכריז כי ידון בשני נושאים בלבד: איראן ואיראן. אך יש כאן יותר משהעין רואה ולא רק מטרה דיפלומטית משכבר הימים - להתריע בראייתו על סכנת הגרעין. נתניהו יצא למבצע לוחמת מודיעין, או במינוח המוכר יותר מבצע ל"פ (לוחמה פסיכולוגית לצריבת התודעה), שנועד לשכנע את הקנצלרית מרקל, הנשיא מקרון וראש הממשלה מיי (וכמובן את דעת הקהל באירופה) כי לא נותרה להם ברירה אלא לסגת מהסכם הגרעין עם איראן ולהביא בכך לפירוקו המלא.

בנימין נתניהו. יחסים קרובים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הספינים וההטעיות בדרך לביטול הסכם הגרעין עם איראן

טראמפ ונתניהו מרסקים את הסכם הגרעין, במהלך שנשען על הטעיות וספינים. זהו משגה אסטרטגי שפוגע בביטחון הלאומי של ישראל ויותר אי-ודאות וסיכונים להסלמה. שובם של תרחישי מלחמת מנע

השבוע מימש הנשיא טראמפ את האולטימטום והודיע על פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. הודעה שבישרה את יריית הפתיחה לריסוקו של הסכם (יולי 2015) אשר דווקא  חסם את דרכה של איראן לנשק גרעיני. ארה"ב נטשה הסכם שהיא חתומה עליו בלי שנרשמה הפרה מצד איראן. הכרזת טראמפ על אכיפה מיידית של הסנקציות היא הפרת הסכם בוטה. נתניהו הזדרז לברך על "ההחלטה האמיצה והנכונה" של טראמפ  וראה בצעד זה התגשמות חלומו לפירוק "הסכם הגרעין הרע". סביר להניח כי המהלך של טראמפ היה מתואם עם נתניהו.

המהלך של טראמפ מהווה שבירת כלים בסדר העולמי. הפגנה כוחנית של דוקטרינת טראמפ "אמריקה לבדה" שאינה זקוקה לבעלות בריתה בנאט"ו ואינה רואה עצמה מחוייבות להסכמים בינלאומיים. הכרזת טראמפ התקבלה בניגוד לעמדתן של השותפות האירופיות בנאט"ו – גרמניה, צרפת ובריטניה שחתומות על הסכם הגרעין. השותפות האירופיות דרשו לקיים את ההסכם  שחסם דרכה של איראן לנשק גרעיני. כך גם ראשי הצבא והמודיעין האמריקני. חשוב להדגיש נקודה זאת על מנת להבין כי אין בסיס אסטרטגי-עובדתי לצעדו של טראמפ והוא מצוי יותר בתחום הפסיכולוגי-פוליטי של מחיקת מורשת אובמה.

נשיא ארה"ב טראמפ יוצא ממסיבת עיתונאים בנושא הסכם הגרעין עם איראן בבית הלבן
אוואן ווצ'י / אי-פי
להמשך הפוסט

מה, עוד לא סיפרו לכם על הארכיון האטומי של נתניהו?

אין כל חדש ב"גילויים" של הארכיון האטומי. מצג שווא ליצירת רושם כי איראן ששיקרה בעבר מוליכה שולל גם היום ומפתחת נשק גרעיני. העובדות נשארו מיותמות בפינה

מצגת הארכיון האטומי של איראן שהביא לנו נתניהו במופע טלוויזיה יוצא דופן (30 אפריל 2018) נועדה להשיג מבחינתו שתי מטרות. בשתיהן נרשם כישלון: לא הובאו ראיות חדשות לתכנית נשק גרעיני באיראן ולא נמצא בדל של הוכחה להפרות הסכם הגרעין JCPOA  שחתמה איראן עם המעצמות (יולי 2015). אם להשתמש בקלישאה מוכרת בתחום הגרעיני - לא נמצא שום "אקדח מעשן".

מספר הערות על מודיעין בטרם נפתח כדרכנו בבלוג האסטרטגי בהפרדת רעשי רקע (שגורמים להסחת דעת) מאותות האמת (שמהווים את התשתית העובדתית לניתוח). המודיעין מופיע כאן בשני אופנים. הראשון, מבצע מודיעיני מרשים (אם כי לא ברור לכל פרטיו) להבאת עשרות אלפי מסמכי הארכיון האטומי. השני, מבצע לוחמת מודיעין (במינוח מוכר יותר "לוחמה פסיכולוגית") מבית היוצר של נתניהו. לוחמת מודיעין שנועדה להשפיע לא על איראן - אלא על דעת הקהל והמחליטים בישראל ובאירופה ועל הקונגרס האמריקני. על טראמפ אין צורך להשפיע כי היה כנראה בסוד הדברים (וחוץ מזה, עובדות אינן בתחומי העניין שלו). מן התגובות המיידיות של הבית הלבן ניתן היה להעריך קיומו של תאום מוקדם.

נתניהו בפתח פרזנטציית הגרעין האיראני
עופר וקנין
להמשך הפוסט

התקפת ארה"ב, צרפת ובריטניה על אתרי הנשק הכימי בסוריה: לקחים לישראל

אסד לא היה הכתובת היחידה. הצלחתו של מהלך צבאי מתואם של שני אגפי הברית האטלנטית (נאט"ו) יכולה להקרין לטובה על המשך שימורו של הסכם הגרעין עם איראן

מעצמות המערב מימשו (14 באפריל 2018) את האזהרה למשטר אסד ותקפו את אתרי הייצור והאחסון של הנשק הכימי אשר ברשותו. הפעולה המתואמת ורחבת ההיקף של ארה"ב, בריטניה וצרפת (בניגוד לפעולה חפוזה חד צדדית של טראמפ בעקבות הפעלת נשק כימי בסוריה באפריל 2017) כוונה לאתרי הנשק הכימי בלבד. מעצמות המערב הדגישו כי אין מדובר במהלך פתיחה להתערבות צבאית מאסיבית בסוריה. הפעולה הצבאית של שלוש מעצמות נאט"ו נועדה להעניש את משטר אסד ולהרתיע אותו מפני שימוש נוסף בנשק כימי.

אבל אסד לא היה הכתובת היחידה. מעצמות המערב פעלו על מנת למנוע כרסום בנורמות הבינלאומיות בכל הקשור לאיסור פיתוח, ייצור ושימוש בנשק כימי. על כתפיהן מוטלת אחריות למנוע הופעת מדינות סוררות נוספות ולדאוג שלא יהיו הפרות לאמנת  CWC לאיסור הנשק הכימי כמו גם אמנות נוספות בתחום הנשק הבלתי קונבנציונלי.  בהקשר זה, ארה"ב של טראמפ העבירה מסר ברור: גם אם בכוונתה לסגת מהזירה הסורית – היא תמשיך לפעול לאכיפת אמנות למניעת פרוליפרציה של נשק בלתי קונבנציונלי.

חייל סורי מצלם את ההריסות שגרמה ההתקפה האמריקאית
Hassan Ammar/אי־פי
להמשך הפוסט

תקיפת הכור הסורי: לקחים למקרה האיראני

קיימים הבדלים בין פרשת הכור הסורי ובין תכנית הגרעין של איראן. דוקטרינת בגין למניעת נשק גרעיני במזה"ת אינה אקסיומה מובנית מאליה שניתן ליישם על כל מטרה באזור

בזכות התחקירים המעולים של אלוף בן ועמוס הראל בהארץ, יוסי מלמן במעריב ורונן ברגמן בידיעות אחרונות - כולנו יודעים היום באופן מפורט איך התבצעה תקיפת הכור הגרעיני בסוריה בספטמבר 2007 ומה קדם לה. העיתון הוא במקרה זה הטיוטה הראשונה והטובה של ההיסטוריון. זה מה שמאפשר לנו להפיק לקחים לעתיד ולברר כמה שאלות: מה ניתן ללמוד מן ההתרחשויות לפני עשור על כאן ועכשיו? מה בין פרשיית הכור הגרעיני הסורי ובין התפתחויות בתחום הגרעיני באיראן? 

האם מדובר בכור פלוטוניום סורי?

בשטף הדיווחים השבוע על "כור שנבנה בסוריה מתחת לאפנו ולא ידענו" נבלעה הערתו של ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו (בציטוט ישיר אצל יוסי מלמן , מעריב 21 מרס 2018). לפי ראש המוסד לשעבר (והדברים נרמזים גם בתחקיר של אלוף בן ועמוס הראל על המחדל המודיעיני), כלל לא בטוח שהיה זה כור פלוטוניום סורי. יתכן ומדובר במתקן של צפון קוריאה על אדמת סוריה. מדבריו עולה כי אין מדובר בייצוא והעברת כור צפון קוריאני למדינת סוריה אלא במיקור-חוץ גרעיני: פלוטוניום שהיה מופק בכור לא תוכנן להישאר בסוריה אלא נועד לעבור לצפון קוריאה.

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007
צה"ל / אי-אף-פי
להמשך הפוסט

מי מפחד מאיום הגרעין הסעודי?

תכנית הגרעין האזרחית בסעודיה אינה מסלול מהיר לנשק גרעיני. רכישת כורי כוח גרעיניים אינה טריגר למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת. נתניהו מאדיר את ה"איום הסעודי"

נתניהו מייחל בכל מאודו לפירוקו של הסכם הגרעין עם איראן. להערכתו, זה מה שהולך לקרות ככל שמתקרב מועד פקיעת האולטימטום של טראמפ (12 במאי 2018). לא בכדי עמדה הסוגיה האיראנית במוקד פגישתו עם הנשיא האמריקאי בשבוע שעבר.

אך היה גם חידוש בפגישת נתניהו-טראמפ. לטענתו הקבועה - והלא עובדתית - של נתניהו כאילו איראן תזנק בתוך שנים ספורות ותבנה בחסות ההסכם "ארסנל של מאה פצצות אטום" – נוסף האיום הסעודי. בעיני נתניהו, איום הגרעין האיראני מתדלק ומעצים את איום הגרעין הסעודי.

פגישת טראמפ-נתניהו בבית הלבן בוושינגטון בשבוע שעבר
קווין למארק / רויטרס
להמשך הפוסט

נתניהו מעלה את רף האיומים מול איראן – והוא טועה

הצהרות לוחמניות ללא תקדים של נתניהו האדירו את האיום האיראני. לא בטוח כי העובדות לצידו. גוברים הסיכונים למלחמה מתוך טעות.

מדינת ישראל ניצבה בשבת (10 פברואר 2018) על סף מלחמה בגזרת סוריה-איראן. הידרדרות לכמעט מלחמה מתוך חישובים מוטעים של שני הצדדים. במאמר הקודם הראיתי כי האירועים לא התפתחו כפי שצה"ל תכנן (הפלת מטוס F16) ולא כפי שתכננו האיראנים (פגיעה ישירה במטרות איראניות בסוריה). האירועים באותה שבת המחישו פרק מספר אסטרטגיה קלסי: הידרדרות אפשרית למלחמה מתוך מיסקלקולציה.  

מצב נפיץ שעלול לחזור. מה גם שנותרו שאלות ללא מענה באשר להחלטה להרחיב את התגובה ולתקוף מטרה צבאית איראנית הרחק מגבול ישראל. האם הצורך "להעניש את איראן" באמצעות תקיפת קרון פיקוד איראני במרחק 300 ק"מ מגבול ישראל היא צורך צבאי חיוני? או שמא לוח זמנים דחוס והזדמנות מודיעינית-מבצעית הם שהביאו להחלטה לתקוף בשדה תעופה בעומק סוריה ליד תדמור ? האם מעבר להענשת איראן נשקלו תרחישים נוספים שעלולים להתפתח בעקבות תקיפה ישראלית? למשל באשר לנוכחות צבאית רוסית באותו שדה תעופה? האם תקיפת קרון הפיקוד האיראני משתלבת במטרות המלחמה של ישראל?

נתניהו ב בוועידת הביטחון הבינלאומי במינכן. יצא באזהרה חמורה ללא תקדים
Lennart Preiss / MSC 2018 / dpa via AP
להמשך הפוסט

מלחמת איראן הראשונה

מדינת ישראל עמדה על סף מלחמה בגזרת סוריה-איראן. הידרדרות למלחמה מתוך חישובים מוטעים של שני הצדדים

בשבת האחרונה (10 פברואר) עמדה מדינת ישראל על סף מלחמה. מלחמת חמש השעות שהתחילה במפתיע בסוף הלילה - ואיננו יודעים עדין איך ומדוע בדיוק - והסתיימה גם כן במפתיע בתשע בבוקר. הכותרת הכמעט אחידה שיצאה בכל הערוצים מ"מקורות במערכת הביטחון" – זה לא נגמר והעימות הבא הוא רק עניין של זמן.

כיוון שכך, על מנת למנוע מלחמה שאיש אינו רוצה בה ולהבין בעצם מה קרה, יש להזיז הצידה רעשי רקע ולדון בשאלת מפתח: איך התחיל העימות שהיה עלול להידרדר למלחמה? למרות המידע החלקי ננסה להציג כאן שאלות וניתוח שונה.

שלט של פוטין ואסאד תלוי בסוריה
Hassan Ammar/אי־פי
להמשך הפוסט

צה"ל מנסה להנמיך את להבות הפוליטיקאים

נתניהו החזיר את איום הגרעין האיראני למרכז הבמה וצירף לו את איום הטילים המדויקים בלבנון ותרחישי מלחמת מנע. לא בטוח כי צה"ל שותף לכך.

ראש הממשלה נתניהו נתן את הטון וקולות מלחמה שבו והופיעו בתדירות גבוהה. בפגישותיו עם מנהיגים אירופים בכנס דאבוס התמקד בנושא אחד: סיכול הסכם הגרעין עם איראן. כמה ימים לאחר מכן, בפגישתו עם פוטין במוסקבה , העלה את דרגת החומרה של איום "הטילים המדויקים" האיראנים בלבנון לגבהים חדשים והצהיר: "אם נצטרך לפעול- נפעל".

רטוריקה מלחמתית מלווה בטורי פרשנות והצהרות פוליטיקאים שלטה בכל הגלים ובכל הערוצים. עד כי היה נדמה מן הכיסוי התקשורתי של כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך השבוע כי זה היה הנושא המרכזי. שר ביטחון ליברמן סימן את מדינת לבנון כיעד למלחמה הבאה - ולא בעתיד רחוק - שתתאפיין לדבריו בהפעלה מאסיבית של כוחות יבשה. הטילים המדויקים האיראניים הפכו לעילת מלחמה. השרים נפתלי בנט ויואב גלנט, למרות שאין למשרדיהם  שום נגיעה לאסטרטגיה צבאית, התחרו בהכרזת מלחמה על לבנון וסימון הטריטוריה של  איראן כמטרת מלחמה.

אריאל שרון בבירות מלחמת לבנון הראשונה 1982
AP
להמשך הפוסט

למה טועה נתניהו בניסיון לסכל את הסכם הגרעין?

חדשות טובות מדאבוס. גרמניה, צרפת ובריטניה מבשרות לנתניהו כי למרות טיעוניו - הן מתנגדות לביטול הסכם הגרעין עם איראן

ראש הממשלה נתניהו יצא השבוע למסע שיווק אינטנסיבי בפסגת דאבוס. פגישותיו מסביב לשעון נועדו להמריץ את המדינות האירופיות החתומות על הסכם הגרעין עם  איראן – גרמניה, צרפת ובריטניה – להשיב בחיוב לאולטימטום של טראמפ ולפתוח את ההסכם לתיקונים "שאינם קוסמטיים". מהודעות ראש הממשלה בתום הפגישות עם המנהיגים האירופיים היה נדמה כי נתניהו וטראמפ הם היינו הך. אך נזכור, מסע שיווק וקידום מכירות, מעצם טבעו, אינו מחויב להיות נאמן לעובדות.

נתניהו חזר על המסרים של טראמפ לפיהם התקופה שעד מאי 2018 היא "הזדמנות אחרונה" בטרם תפרוש ארה"ב מהסכם הגרעין ותביא לפירוקו. אין לטעות ולהתבלבל: דרישת נתניהו להכנסת "תיקונים אמיתיים" לכאורה להסכם נועדו ליצור חזות אלגנטית לדרישתו הקבועה לבטל את "הסכם הגרעין האסוני".

נתניהו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ
פאבריס קופריני / אי-אף-פי
להמשך הפוסט

הסכם הגרעין עם איראן: האולטימטום של טראמפ

טראמפ ונתניהו נחושים לטרפד את הסכם הגרעין. זאת טעות. הסכם שתורם משמעותית לביטחון הלאומי של ישראל

הנשיא טראמפ הודיע השבוע רשמית כי הוא נחוש בכוונתו לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן ואף קבע תאריך: 12 במאי 2018. זאת, אם לא יקיימו הקונגרס האמריקני ושלוש המדינות האירופיות החתומות על ההסכם – בריטניה, צרפת וגרמניה - את דרישתו לבטל את הסכםJCPOA  (יולי 2015) ולהחליפו בהסכם חדש . כאן המשמעות המרכזית של הודעתו ואין צורך ליפול בפח הספין של הוספת "נספח להסכם" או "הסכם משלים". כמו שאין ליפול בפח המנטרה של נתניהו על הצורך "לתקן" את ההסכם .

במקום לסכל את הסכם הגרעין במהלומה אחת, בחר טראמפ בשיטת צעד אחר צעד לפירוק וריקון ההסכם מתוכנו. בכך הוא מתכוון לקיים את הבטחת הבחירות לביטול ה"הסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה". החלה הספירה לאחור.

טראמפ בעצרת נגד הסכם הגרעין עם איראן
פיט מארוביץ / בלומברג
להמשך הפוסט

פגישת איזנקוט-ברק: הסיפור שאחרי הסיפור

הפרשנויות נטו לכיוון הקונספירטיבי, אך יתכן תרחיש אחר: עוד יוזמת חקיקה מסוכנת של איילת שק והקלות הבלתי נסבלת של פתיחה במלחמה יזומה

הסערה התקשורתית סביב פגישת הרמטכ"ל גדי איזנקוט עם אהוד ברק בשבוע שעבר התמקדה בצדדים מעולם הקונספירציה. אמיר אורן היטיב להחזיר את הדיון לפסים נכונים בכותרת מאמרו אודות "הפוטש שלא היה". דובר צה"ל ואהוד ברק הדגישו כי השניים דנו בנושאים ביטחוניים.

ניתוח כרונולוגי וטקסטואלי מוביל להסבר אפשרי אחר לגמרי; תרחיש שמצביע על אפשרות להתפתחות חמורה ורוויית סיכונים בשאלות של מלחמה ושלום. התפתחות שהביאה את איזנקוט להתייעץ בדחיפות עם הדמות היחידה בישראל שהיתה גם ראש ממשלה וגם רמטכ"ל.

איזנקוט וברק ב-2010
אריאל חרמוני / משרד הביטחון
להמשך הפוסט

היכן מסתתרות מאה פצצות האטום של איראן?

הסכם הגרעין אינו מעניק לאיראן מסלול מהיר לנשק גרעיני. אין מדובר בהסכם להקפאה זמנית. הערובה לכך - פיקוח חודרני שמתקיים בכל שטחה ללא הגבלת זמן

בכנס הדיפלומטים של הג'רוזלם פוסט (6 דצמבר 2017) קבע ראש הממשלה נתניהו כי במסגרת הסכם הגרעין יהיו לאיראן בתוך עשור "לא פצצה אחת אלא ארסנל של מאה פצצות ויותר". הוא קרא לשגרירים לדווח על כך למשרדי החוץ שלהם ולסייע לנשיא ארצות הברית לתקן מייד את הסכם איראן "הפגום" לדעתו.

נתניהו פיתח בהרחבה את תזת "מאה פצצות האטום" במהלך ביקורו בלונדון ושיחתו בצ'טהאם האוס (3 נובמבר 2017). לדבריו, כדאי לאיראן לכבד את ההסכם ולא להסתכן בהפרתו. אם תצא עכשיו מההסכם היא תשיג אולי פצצה אחת אבל אם תמתין בשקט עד סיום תקופת ההסכם והסרת המגבלות - תגיע למאה פצצות אטום "בתוך שבועות". מדובר בתזה שגויה שאין לה בסיס עובדתי.

נתניהו בכנס ג'רוזלם פוסט
רונן זבולון / רויטרס
להמשך הפוסט

התבססות איראן בסוריה? על מטפורות ועובדות

בישראל התקבע שיח על "איום איראני" שאינו תואם לעובדות. תמונת עולם רווית איומים של נתניהו אינה תורמת להבנת המצב

בישראל לא מתקיים דיון ציבורי מושכל מבוסס על עובדות באשר לאיום האיראני. יגיל לוי שואל ב"הארץ", "לשם מה 4.8 מיליארד?" שנועדו להגדלת תקציב הביטחון על מנת להתמודד עם ה"האיום האיראני" ההולך ומתגבר. מאמרו של לוי מציג סדרה חשובה של שאלות אסטרטגיות שאין לו תשובה עליהן, תוך הדגשה כי הסוגיה המרכזית במכלול האיראני היא היעדרו של דיון ציבורי ביקורתי. הפוסט הנוכחי ינסה להרים את הכפפה.

ראש הממשלה נתניהו הצליח במשימתו. המנטרות על "פצצה איראנית מחר בבוקר" ו"התבססות איראנית בסוריה" כאילו מדובר בעניין אקטואלי התקבעו בשיח הציבורי כדבר מובן מאליו שאינו זקוק להוכחות. הדיבורים על הסכם הגרעין "הרע" והנוכחות האיראנית בסוריה התערבבו זה בזה. פוליטיקאים ופרשנים אמצו את דף המסרים של האיום האיראני כאילו מדובר בעובדות. השיח בישראל הגיע למצב שעובדות כמעט אינן משנות דבר. נרטיב שחזרו עליו כל כך הרבה פעמים בהצהרות, נאומים ופגישות נתניהו עם מנהיגים זרים הפך מעצמו לאמת.

רמטכ"ל צבא איראן, הגנרל מוחמד חוסיין באקרי, ובכירים נוספים בוחנים מפה סמוך לאזור חאלב, סוריה
Syrian Central Military Media, via AP
להמשך הפוסט

הראיון של איזנקוט: השאלות הלא פתורות

הראיון של הרמטכ"ל גדי איזנקוט מעורר תהיות. אין מדובר בתחילתה של ידידות חדשה בין ישראל וסעודיה. לכל היותר משאלת לב של ממשלת נתניהו

הדיווחים וטורי הפרשנות בישראל דברו בלשון כמעט אחידה והרעיפו דברי שבח על הראיון "הנדיר ויוצא הדופן" של הרמטכ"ל גדי איזנקוט לעיתון סעודי: עליית מדרגה ביחסי ישראל-סעודיה, סימן מבשר להתחממות הקשרים והפיכתם לפומביים, ראשיתה של "הברית האזורית" שטיפח נתניהו בנאומיו נגד האויב המשותף איראן. האמנם?

התבוננות נוספת - במעטפת בה הועבר הראיון לזירה הציבורית ובתכניו - מעלה תהיות ושאלות לא פתורות.

הרמטכ"ל גדי איזנקוט
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

הקלות הבלתי נסבלת של שיח מלחמת מנע

נתניהו וטראמפ ממשיכים במאמציהם לסיכול הסכם איראן. וברקע נשמעים קולות מלחמת מנע. סיכונים לגלישה למלחמה שלא בכוונה

נאומו של הנשיא טראמפ בדבר אי-אישור הסכם איראן הפיח תקוות חדשות אצל נתניהו. סיכול הסכם הגרעין נראה כאילו בהישג יד. לטראמפ ונתניהו כלל לא חשוב כי טיעוניהם להצדקת ביטולו של ההסכם אינם נשענים על עובדות וכי כל דוחות סבא"א הפריכו את התיזה של "הפרות". איראן מקיימת כל סעיפי ההסכם. המודיעין האמריקני אישר את הנאמר בדוחות סבא"א.

המנטרה החדשה של נתניהו בדבר "תיקונים בהסכם" נועדה להביא לביטולו בדרך סיבובית. לכפות על איראן תנאים חדשים, לאלץ אותה לפרוש וכך להביא לפירוק ההסכם. הצהרתו של נתניהו במפגש עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי (2 נובמבר 2017) כאילו "המטרה אינה ביטול ההסכם אלא רק לשפר אותו" אינה מעידה על שינוי או ריכוך בעמדתו הקבועה. היא נועדה רק לצרכי "הסברה" בזירה הבינלאומית.

בנימין נתניהו ותרזה מיי מחוץ לדאונינג 10
מאט דנהאם / אי-פי
להמשך הפוסט

נתניהו וטראמפ חותרים יחד לביטול הסכם איראן

הנשיא האמריקאי וראש ממשלת ישראל פועלים במתואם לסיכול הסכם איראן, אף שאין בסיס עובדתי לטיעוניהם. המעצמות האירופיות מחוייבות להסכם ומתנגדות בתוקף לביטולו. זה הזמן להתעסק קצת בעובדות

נאום טראמפ לאי-אישור הסכם הגרעין עם איראן (13 אוקטובר) ונאום נתניהו בעצרת האו"ם מזינים  זה את זה. מטרתם המשותפת היא אחת - לסכל את הסכם איראן. למרות ההסתתרות אחרי הנוסחה המטעה "לשפר או לבטל" את ההסכם. נתניהו גם היה המנהיג היחיד בעולם המערבי שברך את טראמפ על אי-אישור הסכם הגרעין "הרע" בתקווה כי מהלכיו של נשיא ארצות הברית יוליכו לביטול ההסכם.

מהרגע הראשון לנשיאותו של טראמפ התפאר נתניהו כי יש לו "כמה רעיונות" שאותם יציג לנשיא איך לטרפד את הסכם הגרעין בדרך אלגנטית שלא תצריך פעולה חזיתית של ביטול. מנאום אי-אישור ההסכם עולה כי רעיונות אלה נקלטו היטב אצל טראמפ.

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ
אוואן ווצ'י / אי-פי, עמוס בן גרשום / לע"מ
להמשך הפוסט

נתניהו בעצרת האו"ם: האיום, הספין והכשל לוגי

גם השנה בנאומו הקבוע של נתניהו על איום הגרעין ההולך ומתגבר מכיוונה של איראן – נשארו העובדות מיותמות בפינה

כמדי שנה עם בוא הסתיו חוזר ראש הממשלה לעסוק באיום האיראני מעל במת האו"ם. בנאומו בשבוע שעבר (19 בספטמבר) לא היו גימיקים ואיורים, אבל היתה מטפורה שחשפה כשל לוגי אופייני לעוסקים אצלנו ובארצות הברית בסיכול ממוקד להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. פירוק המטפורה לגורמים הוא הכרחי, ורק אז העובדות יוכלו לעמוד לפנינו.

כמה היבטים בנאום נתניהו עברו מתחת לרדאר או לא זכו למלוא תשומת הלב. הפרשנויות והדיווחים בתקשורת נתנו מקום נרחב להצהרת ראש הממשלה "לבטל או לתקן" את הסכם הגרעין "הרע", כהגדרתו. היה ברור שמטרתו של נתניהו היא למנף ולהעצים את כוונותיו של טראמפ שלא לאשר את הסכם הגרעין באוקטובר הקרוב. לא להעניק אשרור להסכם  JCPOAכנדרש על פי החוק האמריקאי וכך להביא – בדרך עוקפת ואלגנטית לכאורה - לסיכולו של ההסכם.

נתניהו נואם באו"ם
מרי אלטפר / אי-פי
להמשך הפוסט

לאן נעלם המאחז האיראני בסוריה? שאלו את ראש אמ"ן

המודיעין הצבאי אינו שותף כנראה להערכת ראש המוסד וראש הממשלה המאדירה את האיום האיראני בסוריה. בראיית ראש אמ"ן המעריך הלאומי – תמונת המצב בסוריה אינה כה דרמטית

נתחיל מהסוף. גם התקיפה האחרונה בסוריה שפרטיה אינם ידועים עד הסוף - לא שינתה את תמונת המצב. אין התבססות מאחז צבאי איראני בסוריה. האיראנים אינם על הגדרות ברמת הגולן הסורית. גם אין מקום לדרמטיזציה אודות רצף יבשתי בשליטה איראנית מטהרן לים התיכון ומפעלים איראניים לייצור טילים מדוייקים. אלה הדברים שלמד הבלוג מהתדרוכים של המודיעין הצבאי לקראת התרגיל הגדול בפיקוד צפון בראשית ספטמבר 2017. צריך רק לקרוא ולהקשיב.

נראה כי אין מדובר באיום איראני אקטואלי אלה בשאיפות עתידיות אפשריות של איראן בסוריה. לפעמים תורגמו השאיפות (תרגום שנעשה מחוץ לערוצי המודיעין ולצרכי "הסברה") לחששות בעצימות גבוהה והוצגו כאילו היו עובדות. תורגמו לפירוט אירועים שמתרחשים לכאורה בשטח. בעצם קבלנו משהו שאולי יקרה בעתיד לא-ודאי ואולי לא. הבלוג ינסה ככל האפשר להפריד אותות אמת של עובדות מרעשי רקע של מטפורות, איומים והפחדות. רק כך ניתן לקיים דיון אסטרטגי מושכל.

סוריה איראן
Bilal Hussein / AP
להמשך הפוסט

מוקדם לקשור כתרים למדיניות הכוחנית של נתניהו

צונאמי לא בא וגם לא מצלצל. ממש כמו נפילת חומת ברלין

התזה המרכזית במאמרו של עפרי אילני "צונאמי לא בא" אומרת כי אינטלקטואלים מתונים (כהגדרתו) טעו כאשר טענו כי מדיניות כוחנית ודחיית יוזמות שלום תביא לבידוד מדיני ותרחיק את המעצמות מישראל. במשפט אחד: הכוחנות משתלמת. תזה יפה אבל כזו שאינה תואמת באופן כה נחרץ למציאות המדינית. במיוחד כאשר מנסים לקשור כתרים של הצלחה למדיניותו הכוחנית של נתניהו.

ההשוואה בין אסכולת משה שרת ה"מתונה" וגישת בן גוריון ה"אקטיביסטית" מעודדת דיונים ברוח "מה היה קורה אילו" ידה של אסכולת שרת היתה על העליונה. העיסוק בהיסטוריה של "אם" יכול להפרות את המחשבה, אבל אנחנו צריכים לרדת לקרקע הפרטנית של העובדות. ושם הפרדיגמה הכוחנית אינה שחקן יחיד.

דוד בן גוריון ומשה שרת ב-1955
לע"מ
להמשך הפוסט

נתניהו והפרשנים טועים: איראן אינה מדינה על סף גרעין

איום הגרעין האיראני חוזר למרכז הבמה, אבל העובדות לא מצדיקות זאת. דרכה של איראן לנשק גרעיני נחסמה

כרעם ביום בהיר ולאחר היעדרות ממושכת החזיר ראש הממשלה נתניהו את האיום הקיומי של הגרעין האיראני למרכז הבמה. והפעם בכותרת: איראן מדינת סף גרעינית. אך העובדות אינן תומכות בכך.

בתדרוך לכתבים (לפי הנוסח הכמעט אחיד בעיתונים, בתקשורת האלקטרונית ובאתרים) ובהמשך לסקירתו של ראש המוסד יוסי כהן בישיבת הממשלה נמסר כי איראן לא זנחה את שאיפתה להפוך למדינת סף גרעינית. לפי התדרוך, הסכם הגרעין עם איראן לא זו בלבד שלא עצר את הכוונות הגרעיניות של איראן אלא הגביר אותן. התדרוך ניסה ליצור רושם כי חיזוק הכלכלה האיראנית והסרת הסנקציות הפיננסיות הם שעומדים אחרי המצב החדש בתחום הגרעיני.

נתניהו בישיבת הממשלה, השבוע
רויטרס
להמשך הפוסט

הפרשנים טועים: איראן היא לא צפון קוריאה הגרעינית

ארצות הברית וצפון קוריאה נמצאות על סף הידרדרות לעימות גרעיני. בישראל מעדיפים לראות את המשבר בפריזמה של הגרעין האיראני, אבל זאת טעות. אין דמיון בין צפון קוריאה הגרעינית ובין איראן

בכל העולם עוקבים בדאגה אחרי המשבר הגרעיני הצפון קוריאני. שני ניסויי הטילים הבין-יבשתיים לטווח ארוך שערכה צפון קוריאה הגרעינית בחודש יולי 2017 העלו את המתיחות לגבהים חדשים. טילים שמסוגלים לפגוע במטרות בארה"ב. ארצות הברית שיגרה לאזור כוחות משימה ימיים וגיחות מפציצי B-1 בעלי יכולת גרעינית. בזירה הפוליטית האמריקנית נשמעו קריאות למכת מנע על מתקניה הגרעיניים של צפון קוריאה. וברקע – נשיא ארה"ב קפריזי שהוא גם המפקד העליון והסמכות הבלעדית ללחוץ על הכפתור הגרעיני.

צפון קוריאה המשיכה להתריס ברטוריקה תוקפנית כלפי הנשיא טראמפ וכלפי הסנקציות החדשות שהטילה מועצת הביטחון והכריזה כי "כוח ההרתעה הגרעיני שלה אינו נתון למשא ומתן והיא לא תוותר עליו לעולם".

חיילים איראניים
ATTA KENARE/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

העולם מקווה שטראמפ לא יצליח

ישראל היא אחת הנהנות העיקריות מהסכם הגרעין שנחתם עם איראן לפני שנתיים. מדוע אם כן טוען נתניהו שמדובר ב"הסכם רע" ומשתף פעולה עם נשיא ארה"ב טראמפ שמאיים לטרפד את ההסכם באוקטובר הקרוב

בחודש יולי 2017 קרו דברים בסוגיית הגרעין האיראני ולמרבה הפליאה עברו אצלנו בשקט בלי להשאיר רישומם. בלתי נתפס בהשוואה לשנים קודמות. יום השנה השני להסכם הגרעין JCPOA  מיולי 2015 עבר במפתיע בלי שנשמעה פעם נוספת המנטרה של נתניהו על האיום הקיומי הנשקף מהסכם הגרעין "הרע". ובסמיכות זמנים, אישר הנשיא טראמפ כי איראן מקיימת את תנאי הסכם הגרעין (אשר בעבר איים "לקרוע לגזרים").

אך בד בבד איים טראמפ לטרפד את ההסכם בנקודת האישור הבאה באוקטובר 2017. בראיון מדהים לעיתון וול סטריט ג'ורנל (25 יולי) הצהיר טראמפ כי אישר בלית ברירה שאיראן עומדת בתנאי הסכם הגרעין אבל "ניבא" כי בתחנת האישור הבאה בעוד 90 יום (אוקטובר 2017) איראן כבר לא תוגדר מדינה שמקיימת את ההסכם. משמעות הדבר: פתיחת מהלך שיוליך לפירוקו של הסכם הגרעין. על מנת ש"הנבואה" תתגשם הודיע טראמפ כי הפקיע את סמכותו המקצועית של הסטייט דפרטמנט בעניין זה ובכוונתו להפקיד את משימת אישור (כלומר, אי-אישור) הסכם איראן בידי הדרג הפוליטי של הבית הלבן אשר סר למרותו.  

טראמפ משיק נושאת מטוסים גרעינית
פבלו מרטינס מונסיוואיס / אי־פי
להמשך הפוסט

רמת הגולן: האם לפנינו "קונספציה איראנית" שמטשטשת את תמונת המצב?

טראמפ ופוטין הפתיעו את העולם בהכרזה על הסכם הפסקת אש בדרום סוריה והקמת אזור חייץ מוגן. אלה חדשות טובות לישראל. ההסכם ימנע הסלמה צבאית מתוך מיס-קלקולציה וגם יבטיח מניעת נוכחות צבאית איראנית בגבול ישראל-סוריה

החדשות מהמפגש הראשון בין נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין בשולי פסגת G20 בהמבורג (7 יולי) היו דרמטיות ונוגעות ישירות לישראל. שתי המעצמות הכריזו על השגת "הסכם להפסקת אש בדרום מערב סוריה" החל מיום ראשון 9 ביולי. הדגש בהודעות היה על "הסכם" כתוב ולמרות שלא נאמר במפורש, יש להבנות החדשות בין ארה"ב לרוסיה נגיעה ישירה לרמת הגולן. בניתוח שלנו מדובר בחדשות טובות לישראל ותרומה למניעת הסלמה צבאית בגבולנו עם סוריה.

שה"ח הרוסי לברוב סיפק את הדיווח היותר מפורט אודות ההסכם הראשון לשיתוף פעולה אסטרטגי בין רוסיה וארה"ב בכל הקשור למלחמת האזרחים בסוריה.  הדגש בדבריו היה על כינון "אזור להפחתת אסקלציה" שפירושו אזור חייץ מוגן שבו יאכפו המעצמות על כל הצדדים הפסקת כל פעילות מלחמתית שמאפיינת את מלחמת האזרחים בסוריה. בהודעות מאוחרות יותר של סוכנות טאס"ס הרוסית דברו על "אזור אסור בטיסה באזור מופחת אסקלציה". לפי לברוב, אזור החייץ המוגן ייאכף ב"מחוזות דרעא, סווידא וקונייטרה"  בפיקוח כוחות "משטרה צבאית רוסית".

המורדים בסוריה יורים פגז
ALAA AL-FAQIR/רויטרס
להמשך הפוסט

הטילים האיראניים בסוריה לא ממש הרשימו את הישראלים - וזו טעות

ירי הטילים האיראני נתפס בישראל כמופע של יותר רעש מאשר נזק. הדגשת הכישלון האיראני הטקטי הפריעה לדוברים לראות את המשוואה האסטרטגית החדשה. המסר הוא הטיל

אירוע אסטרטגי יוצא דופן התרחש בשבוע שעבר במזה"ת. לראשונה בתולדותיה שיגרה איראן טילי קרקע-קרקע לטווח מאות ק"מ לעבר מטרות בשטחה של מדינה גובלת בישראל - סוריה- ואמות הספים לא נעו. האבק ששקע מאפשר לנו להתרחק מהערכות מיידיות באשר ל"הגמוניה אזורית" ומעורבות צבאית ב"מגרש הסורי". ננסה לברר מה קרה מזווית קצת אחרת: כיצד ראתה ישראל את ירי הטילים, האם ראתה את מלוא המשמעויות וכיצד הגיבה להתפתחות דרמטית זאת.

בדיווחים הראשוניים בישראל (18 יוני 2017) בשעות שלאחר ירי הטילים נמסר (ערוץ 10) כי שוגרו ארבעה טילים בליסטיים מדגם שיאהב-3. טילים בעלי טווח עד 1500 ק"מ שמסוגלים לפגוע במטרות בישראל. ההודעה הרשמית באיראן על שיגור ששה טילים בליסטיים מדגם זולפיקאר לטווח 600 ק"מ לעבר מטרות דאעש בדיר-אזור בסוריה - טילים שאין להם יכולת פגיעה בישראל - הורידה בבת אחת את מפלס האיום.

טיל שיאהב-3.
STRINGER/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

סוגית הגרעין במלחמת ששת הימים – היתה או לא היתה?

האם הסוגיה הגרעינית היתה מאיץ והסבר למלחמת ששת הימים? הסרת הסיווג "סודי ביותר" מישיבות המטכ"ל והקבינט הביטחוני של אותם ימים לרגל חגיגות יובל ה-50 מאפשרת קריאה פחות אלרמיסטית

ראש הממשלה תכנן כי חגיגות יובל 50 שנה למלחמת ששת הימים יעמדו בסימן של "מלחמת הצלה וישועה גדולה" ושחרור חבלי מולדת. אוניברסיטת בר אילן לקחה את הנושא צעד קדימה וערכה כנס על היבטים תיאולוגיים במלחמת ששת הימים. אבל קליאו אלת ההיסטוריה חשבה אחרת וסוגיה שונה לגמרי תפסה את מרכז הבמה.

סקופ שפרסם הניו יורק טיימס (4 ביוני 2017) הכה גלים מקצה העולם ועד קצהו. לפי המאמר, בימים שקדמו למלחמת ששת הימים בחנה ישראל תכנית להפעיל מתקן גרעיני ל"צרכי תצוגה" על פסגת הר במדבר סיני על מנת להרתיע את מצרים מייזום מלחמה. מלחמת ששת הימים בקונטקסט המלחמה הגרעינית הראשונה במזה"ת.

מלחמת ששת הימים. כוחות צה"ל נכנסים לעזה
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

טראמפ ונאט"ו – ואיך זה משפיע גם עלינו

נאום טראמפ בפסגת נאט"ו הוא קו פרשת מים במערכת הגלובלית. לראשונה הוטל ספק באמינות ההרתעה האמריקנית ומחוייבות ארה"ב לביטחון אירופה. לכך השפעה ישירה על ביטחון ישראל

ייתכן ונאום הנשיא טראמפ בפסגת נאט"ו בבריסל בשבוע שעבר (25 מאי 2017) הוא קו פרשת מים ביחסים הבינלאומיים. ואין מדובר במשהו גלובלי מופשט אלא בסוגיה בעלת השפעות ישירות על ביטחון ישראל.

טראמפ היה לנשיא האמריקני הראשון מאז הוקמה ברית נאט"ו ב-1949 שהטיל ספק בלב עמיתיו באגף האירופי של הברית באשר למחוייבות ארה"ב לביטחונה של היבשת. כבר במערכת הבחירות ב-2016 הכריז טראמפ כי ברית נאט"ו "מיושנת" ובמשתמע יש להביא לפירוקה. במיוחד כאשר לדעתו המדינות באגף האירופי אינן נושאות בנטל הכספי. לשאלה במהלך הבחירות אם יבוא להגנת המדינות הבלטיות הקטנות במקרה של התקפה רוסית השיב כי הדבר תלוי במילוי החובות הכספיים שלהן.

דונלד טראמפ
CHRISTIAN HARTMANN/רויטר
להמשך הפוסט

טראמפ, נתניהו והברית הסונית נגד איראן: יש היתכנות?

"ברית המתונות הסוניות" של נתניהו נשענת על מטפורה של הפחדה מפני האיום האיראני. העובדות אינן תומכות בתפיסה זאת. לא ברור כיצד מטפורת הפחד תוכל לקדם שלום ישראלי-פלסטיני

בנאומו בסעודיה החזיר הנשיא דונלד טראמפ למרכז הבמה את מלחמת העולם נגד הטרור. מלחמת ה"טובים" נגד ה"רעים" בהנהגת איראן. הנאום התקבל בישראל בהתלהבות לא מוסתרת. דף המסרים הסעודי המתלהם נגד איראן נשמע כמנגינה ערבה לאוזנם של ישראלים רבים. לפי "ידיעות אחרונות" (22 במאי 2017) מדובר ב"נאום היסטורי", שבו נקבעה "דוקטרינת טראמפ" לבידודה של איראן וגיוס קואליציה לכיתורה ובלימתה. היו שהפליגו בסופרלטיבים והשוואות היסטוריות לא-רלוונטיות כמו תוכנית להקמת ארגון "נאט"ו ערבי" להדיפת האיום האיראני. נזכיר כי ברית נאט"ו נועדה להעניק למדינות מערב אירופה מטריית הרתעה גרעינית מפני איום גרעיני סובייטי.

בישראל נטו למצוא בדבריו של טראמפ דמיון וחיזוק ל"ברית המתונות הסוניות" של בנימין נתניהו. ברית על בסיס סכנה משותפת שהופכת אויבי עבר במזרח התיכון לשותפים. קונספט שמנסה להעמיד את סעודיה, ארה"ב וישראל בחזית משותפת נגד איום קיומי מצד איראן. תפיסה שהפכה לעיקר אמונה אצל רבים בשיח הפרשני ובמערכת הפוליטית. זלמן שובל, פרשנו ומקרובו של ראש הממשלה, שיקף וסיכם את עמדת נתניהו בכותרת "איראן וארה"ב: זמנים חדשים" ("ישראל היום", 22 במאי). לדבריו, בעידן טראמפ ובניגוד לברק אובמה הפייסן – איראן היא אויב מסוכן ביותר לאינטרסים החיוניים של ארה"ב ובעלות בריתה במזה"ת. כפועל יוצא - אין להסיר מסדר היום את האופציה לפעולה צבאית "לבלימת המאמץ הגרעיני של איראן".

 נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז
JONATHAN ERNST/רויטרס
להמשך הפוסט

הקלות הבלתי נסבלת של קולות מלחמה

הצהרות לוחמניות ומסרי איום קיומי של נתניהו נבלעו בשאון החגיגות. האם זהו סימן מעיד לבחירות בשער? וגם: איראן אינה צפון קוריאה

נתחיל מהסוף. בהמולת חגיגות העצמאות ובסמוך להן נשמעו אצלנו הכרזות יוצאות דופן שעברו מתחת לרדאר ולא זכו להדים. קולות מלחמה – ואין הכוונה לאיומי צפון קוריאה הרחוקה על מדינת ישראל. נחזור לקונטקסט הצפון קוריאני בהמשך.

הכרזות רשמיות ורטוריקה כמעט-מלחמתית חזרו כמה פעמים ונבלעו בשאון החגיגות והטקסים. הכרזות שאינן חלק מהשיח הפוליטי במועדון המדינות הדמוקרטיות שישראל רוצה בקרבתן. הכרזות שלא באו בתגובה להצהרות מאיימות אקטואליות מן העת האחרונה נגד מדינת ישראל. וגם לא ניתן לראות בהן מענה הצהרתי לאיומים קונקרטיים חדשים. לא איתרנו בעת האחרונה מה שנקרא בשפת היחסים הבינלאומיים איום אימננטי.

בז רטנר / רויטרס
להמשך הפוסט

מה ישראל חושבת על עניין הנשק הכימי וסוריה?

אישרור האמנה הכימית יסייע לישראל להתמודד בזירת פירוק הנשק הבלתי קונבנציונלי ולנטרל דימוי של סרבנות וגרירת רגלים. הבונוס: כל זה לא יפגע בכושר ההרתעה

בסוף אפריל פרסם שר החוץ הצרפתי את דוח המודיעין הצרפתי שקבע בדרגת ביטחון גבוהה כי בהתקפה הכימית במחוז אידליב ב-4 אפריל 2017 השתמש חיל האוויר הסורי בגז העצבים הקטלני סארין. בהתקפה נהרגו כמעט מייד כ-90 אזרחים. כעבור יומיים תקפה ארה"ב בטילי שיוט טומהוק את הבסיס הסורי ממנו בוצעה ההתקפה ומתחה קו ברור בחול: בכוונתה לאכוף את איסור השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי.

קצת רקע. במהלך משולב חסר תקדים בזירת היחסים הבינלאומיים אכפו נשיא ארה"ב אובמה ונשיא רוסיה פוטין בקיץ-סתיו  2013 את האמנה לאיסור הנשק הכימי CWC  על סוריה ואלצו את אסד לפרק את ארסנל הנשק הכימי רחב ההיקף שלו. מהלך האכיפה המהיר התאפשר בזכות איום צבאי אמריקני קונקרטי לתקוף את הארסנל הכימי באמצעות טילי טומהוק בשיתוף מטוסים צרפתיים שהועמדו במצב הכן (בריטניה נסוגה ברגע האחרון). הנשיא פוטין שהבין מייד את המסר האמריקני "שיכנע" את אסד כי לא נותרה לו ברירה אלא להתפרק מהנשק הכימי. הנמרצות והדחיפות הרוסית ב"הבאת" אסד לאמנה הכימית נועדו למנוע תקיפה אמריקנית ודאית בראיית מוסקבה. תקיפה שהיתה מעמידה את רוסיה במבוכה ובחוסר אונים אסטרטגי. אסד חתם על אמנת CWC  בספטמבר 2013 ופירוק הארסנל הכימי הושלם ביוני 2014.

ילד סורי מטופל אחרי שנפגע מההתקפה הכימית
Uncredited/אי־פי
להמשך הפוסט

חידת טראמפ והשלום הישראלי-פלסטיני

נתניהו טרם הצליח לפענח את חידת טראמפ. בינתיים הולך ראש הממשלה על קצות האצבעות ומקפיא את הבנייה בהתנחלויות. דברים קורים בזירת השלום הישראלי-פלסטיני

קורים דברים בשלום הישראלי-פלסטיני. נשיאותו של טראמפ שנתפסה אצל ראשי המתנחלים כראשית גאולה והיתר לסיפוח מיידי בגדה המערבית הביאה לתוצאה לא צפויה: לראשונה הוחלט על הקמת מנגנון תיאום ישראלי-אמריקני לאישור התנחלויות. באופן מעשי – מתן אופציה לוטו אמריקני בסוגית ההתנחלויות. הקמת המנגנון מקרטעת ונתקלת בקשיים אבל נתניהו כבר נאלץ לקבל על עצמו ב"אופן וולונטרי" ומתוך התחשבות ברצון הנשיא צעדים חד-צדדיים להקפאת בנייה בהתנחלויות.

בועידה השנתית של אייפאק בשבוע שעבר ציטט סגן הנשיא מייק פנס אמירה כאילו אגבית של טראמפ במהלך ביקור נתניהו: לפתרון הסכסוך יהיה צורך בויתורים ופשרות. גם מצד ישראל. אמירה מדינית חשובה אבל משביתת שמחה על רקע הנאומים הנלהבים בועידת אייפאק. למשל נאומה של שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי שהבטיחה שחר של יום חדש למעמד ישראל בעולם. פנס השתדל לאזן ולנחם את הקהל באמירה על איראן: ארה"ב לא תאפשר לאיראן לעולם להשיג נשק גרעיני. משפט שחזר מלה במלה על מחוייבות הנשיא אובמה במהלך המו"מ שהוביל להסכם הגרעין.

ברק אובמה ודונלד טראמפ
© Carlos Barria / Reuters/ר
להמשך הפוסט

רמת הגולן לנצח? לא באמת

הכרזות על איום חדש ומאחז צבאי איראני ברמת הגולן ליוו את נסיעת נתניהו לפוטין. אך יתכן והיו אלה רעשי רקע והסחה מן הדבר האמיתי – מדיני בעיקרו. נתניהו דרש הכרה בינלאומית בסיפוח הגולן. העולם השיב בשלילה

בפאנל הפרשנים של יום ששי בערוץ 2 (10 מרס 2017) לסיכום פגישת נתניהו-פוטין העלה צבי האוזר את חזונו משכבר הימים: לנצל את הכאוס ומלחמת האזרחים בסוריה על מנת להשיג הכרה בינלאומית בסיפוח רמת הגולן. המדיום הטלביזיוני הקופצני לא אפשר דיון מסודר. מה שלא נאמר באולפן ולא זכה להבלטה בכיסוי התקשורתי של הביקור במוסקבה: נתניהו אכן בקש מפוטין "הכרה ברמת הגולן כחלק מישראל" (מעריב, 10 מרס).

בניגוד לכותרות הראשיות שליוו את פגישת נתניהו-פוטין והתמקדו בהתגברות האיום האיראני ובניית נמל ימי של איראן בסוריה – דומה כי מטרת הביקור היתה דווקא במישור המדיני וברוח רעיונות הסיפוח של האוזר. זה הזמן לבחון מקרוב את הרעיון שאין לו היתכנות בזירת היחסים הבינלאומיים, ומצד שני יש בו נזקים מדיניים.

חיילי צה"ל בצפון רמת הגולן
גיל אליהו
להמשך הפוסט

קווים אדומים ברמת הגולן – פתרון אסטרטגי אמין?

מאחז איראני ברמת הגולן הוא קו אדום שחצייתו עילה לתגובה צבאית. בינתיים הרתעה באמצעות קווים אדומים מתפקדת היטב. השאלה - האם לאורך זמן. הצהרת נתניהו "הגולן לנצח נצחים בריבונות ישראל" אינה קבילה במערכת הבינלאומית

בפוסט הקודם דנו באיום הגרעין האיראני ושובם של הקווים האדומים. במאמר היום נשלים את התמונה ונדון בהיבטים לא-גרעיניים של קו אדום. הקו שממנו ואילך התנהגות הצד השני אינה קבילה והיא מחייבת תגובה. במוקד הדיון – סוריה. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון הכריזו לא פעם כי לישראל יש קווים אדומים ברורים בסוריה. הקו האדום הראשון נועד לאסור העברת נשק מתקדם מאיראן וסוריה לחיזבאללה בלבנון. הקו האדום השני הוא גאוגרפי במהותו ונועד  למנוע מאחז איראני ברמת הגולן הסורית וחזית טרור שניה בגבול הצפוני ובו נדון הפעם.

בראיית ישראל, חציית הקו האדום הגאוגרפי היא עילה לתגובה צבאית. לפי אלכס פישמן בעל הנגישות הטובה לגורמים צבאיים (ידיעות אחרונות, 17 פברואר 2017) הקו האדום ברמת הגולן הסורית עלה בהכנות ובסקירות המטכ"ל לקראת פגישת נתניהו-טראמפ. יש להניח שהנושא יועלה גם בפגישתו הקרובה של נתניהו עם נשיא רוסיה פוטין ולא בפעם הראשונה. בדיווח גם נאמר כי "כדי להבהיר לסוריה ואיראן שישראל מתכוונת ברצינות לקווים האדומים הללו, נערך פיקוד צפון למציאות שבה אסד משתלט מחדש על רמת הגולן הסורית". כלומר, ישראל העבירה לצדדים באזור ולמעצמות מסר לא פומבי שנועד לתגבר את אמינות ההצהרות על קווים אדומים בגולן.

שלט של חסן רוחאני בכניסה לפקיסטן שאירחה ועידה כלכלית של האזור
Anjum Naveed/אי־פי
להמשך הפוסט

האיום האיראני ושובם של הקווים האדומים

באחרונה חלה הסלמה בהתבטאויות נתניהו על ה"איום האיראני". הדיבורים והפרשנויות על קווים אדומים ואופציה צבאית חזרו לזירת השיח. להלן ניתוח הבלוג בבחינת דע מה להשיב לאלרמיסטים וגם על הבטחת טראמפ לנתניהו.

מתחילת כהונתו של הנשיא טראמפ – ואחרי תקופת רגיעה של שנה - חלה הסלמה בהתבטאויות ראש הממשלה נתניהו ודוברים ממשלתיים באשר ל"איום האיראני". בהתאם להנחיות נתניהו בישיבת הממשלה, עצירת האיום הנשקף מ"הסכם הגרעין הרע" הוא היעד העליון של מדינת ישראל. בועידת הביטחון הבינלאומית במינכן (19 פברואר) הכריז שר הביטחון ליברמן כי בפני ישראל שלושה אתגרים ביטחוניים והם "איראן, איראן ואיראן".

על מנת להרשים את שומעיו בחומרת האיום חזר ליברמן והעלה את ההשוואה הלא-רלבנטית בין צפון קוריאה שפיתחה נשק גרעיני וערכה ניסויים גרעיניים ( והיא מדינת נשק גרעיני על פי סעיף מפורש בחוקתה) ובין איראן – מדינה חברה באמנת NPT  לאיסור תפוצת נשק גרעיני במעמד של "מדינה שאינה מדינת נשק גרעיני" NNWS. בניגוד לפרשנות מקובלת,  צפון קוריאה אינה הקדימון למצב הגרעיני באיראן ואין מקום להשוואה. המנטרה "איראן היא צפון קוריאה" היתה מהטיעונים המרכזיים  של ישראל בעשור שקדם להסכם הגרעין  אבל אין לה יותר רלבנטיות - אחרי שהתפוגגה העמימות הגרעינית באיראן, נחתם הסכם JCPOA  שחסם דרכה לנשק גרעיני והוטל עליה משטר פיקוח  סבא"א מהחודרניים  ביותר בהיסטוריה הגרעינית.

חסן רוחאני
Vahid Salemi/אי־פי
להמשך הפוסט

איראן - קולות מלחמה ותפיסות מוטעות

הצהרות לוחמניות של ממשל טראמפ ומסר האזהרה לאיראן בעקבות ניסוי הטיל הבליסטי הפיחו בנתניהו תקווה. "האיום האיראני" חוזר לזירה ועמו הזדמנות נוספת לביטול ההסכם "הרע". האמנם?

ראש הממשלה נתניהו השיב את איום הגרעין האיראני לראש סדר היום. בישיבת הממשלה (22 ינואר 2017) הצהיר כי עצירת האיום הנשקף מהסכם הגרעין הוא יעד עליון של מדינת ישראל. הערכת המצב שהציג נתניהו לראש ממשלת בריטניה בפגישתם בלונדון (6 פברואר) קבעה: "איראן חותרת להשמדת ישראל, להשתלט על המזה"ת, לאיים על אירופה, המערב והעולם כולו".

איום קיומי כמו זה שנתניהו מדבר עליו אפשרי אך ורק בהקשר גרעיני. התחום הגרעיני הוא ליגה לעצמה ומעל כל שאר הדברים. לכן אין מקום לערב בדיון גרעיני הצהרות על טרור ופעולות אחרות מערערות יציבות שאינן "קיומיות". הניתוח שלהלן יתמקד בגרעין בלבד ולא בנושאים האחרים שהם בדרגת איום פחותה ולעיתים בבחינת רעשי רקע שאינם מסייעים להבנה.

האייתוללה חמינאי נואם בפני חיילים בחיל האוויר באיראן
Uncredited/אי־פי
להמשך הפוסט

שובו של איום הגרעין האיראני?

ראש הממשלה ניסה להחזיר את איום הגרעין האיראני לראש סדר היום – וכשל. גם התשתית האנליטית שהציע לשם כך עמוס ידלין באמצעות הקונספט "זמן פריצה לפצצה" לא מצליחה לסייע לנתניהו

שני דברים יוצאי דופן התרחשו השבוע בקשר לאיום הגרעין האיראני. הראשון, למרות ניסיונו של ראש הממשלה נתניהו להחזיר את איום הגרעין לראש סדר היום האסטרטגי לקראת פגישתו עם הנשיא טראמפ – זה לא קרה. הודעתו של נתניהו כי "עצירת האיום הנשקף מהסכם הגרעין הרע היא יעד עליון של מדינת ישראל" לא זכתה להדים ופרשנויות שהיינו רגילים אליהם בעבר. לא עוד כותרות ראשיות זועקות על פצצה על סף דלתנו.

השני, איום הגרעין האיראני נעדר מהכנס השנתי הגדול של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך השבוע. בעבר היה הגרעין האיראני ציר מרכזי בכינוסים הגדולים של INSS  ושל כנס הרצליה והבלוג שיח אסטרטגי עסק בניתוח ההרצאות שנישאו שם בהרחבה. גם זה נגמר.

דגל איראן מתנפנף ליד אש שיוצאת ממפעל לדלק
RAHEB HOMAVANDI/רויטרס
להמשך הפוסט

ועידת פריז קבעה: רק פתרון שתי מדינות

להצהרות יש תפקיד חשוב. ועידת פריס בשילוב החלטה 2334 הצהירו כי רק פתרון שתי מדינות על בסיס קווי 67 קביל בעיני הקהילה הבינלאומית

התרוממות רוח ותחושת סיפוק נשבו מהתדרוכים של לשכת ראש הממשלה בתום ועידת פריס. מה שנחשב עד שעות ספורות קודם ל"תרגיל סרק" הפך להישג דיפלומטי וכיצד הצלחנו לנטרל את האיום. "גורמים בירושלים" וכמה עורכים ופרשנים התחרו באפיון הועידה: מהומה רבה על לא מאומה, ועידה אנמית, ועידה ללא שינים, פארסה בפריס.

את שביעות רצונם הם הסבירו בטיעונים עניינים לכאורה. לטענתם, ועידת פריס נכשלה בהעברת הנושא למועצת הביטחון. לא משנה כי בשום שלב לא היתה תכנית להעביר להחלטה נוספת במועצת הביטחון לאחר ההחלטה 2334 פורצת הדרך מדצמבר 2016. טענו כי אין בהודעת הסיכום היבטים מעשיים נגד ההתנחלויות. לא משנה כי מלכתחילה קבעו 70 המדינות המתכנסות כי המטרה היא הצהרתית: לקבע את פתרון שתי מדינות במערכת הגלובלית כפתרון יחיד לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

צילום קבוצתי של משתתפי ועידת פריז
BERTRAND GUAY/אי־אף־פי/
להמשך הפוסט

החלטת מועצת הביטחון 2334 - טריטוריה היא כל הסיפור

החלטת מועצת הביטחון יצרה פרדיגמה חדשה בזירת היחסים הבינלאומיים. גבולותיה המוכרים של מדינת ישראל הם קווי 67 עם תיקונים מוסכמים.

החלטת מועצת הביטחון 2334 בערב חג המולד נפלה על ראש הממשלה נתניהו כרעם ביום בהיר. אחרי שהעריך שהגרוע מכול חלף בעקבות לחציו על מצרים שתסיר את הצעתה מסדר היום באו ניו זילנד הקטנה ומדינות נוספות והניחו טקסט זהה על השולחן. ההחלטה עברה ברוב 14 של חברות המועצה שתמכו פה אחד וארה"ב שנמנעה.  

על אף שלא מדובר בהחלטה לפי פרק 7 שמאפשרת סנקציות – לפנינו החלטה רבת חשיבות ובעלת השלכות מדיניות ומשפטיות מרחיקות לכת בכל הקשור למעמדה של ישראל בעולם. ולא רק ביחס לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בהיבט הטריטוריאלי, הטקסט העוצמתי של החלטה 2334 משקף עליית מדרגה בהתייחסות הקהילה הבינלאומית לגבולות מדינת ישראל וסוגית ההתנחלויות בגדה המערבית. ראש הממשלה קרא את ההחלטה בעיון. התגובה המתלהמת של נתניהו – כאילו  ארצות הברית שותפה ל"קנוניה" ודיבורים על "הפקרת ישראל"- היא צידה השני של מטבע ההפתעה ועוצמת ההחלטה החדשה.

יורדים מהמטוס גו'ן קרי(מימין) ואובמה בביקור בארץ להשתתפות בהלוויה של שמעון פרס
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

האיום האיראני חוזר: כך תימנעו מספינים

הנשיא טראמפ עורר את האופציה לביטול הסכם הגרעין. לאחר שתיקה ממושכת חידש נתניהו את הצהרותיו על "הסכם רע". האיום האיראני חוזר ויתכן שגם תרחישי התקיפה

הקבינט הביטחוני שמגבש סביבו הנשיא הנבחר דונלד טראמפ אינו מבשר טובות ליציבות ולשלום במזה"ת. המכנה המשותף שמאחד את אופן חשיבתם של המיועדים ליועץ לביטחון לאומי (גנרל מייקל פלין), לראש ה-CIA  (מייק פומפיאו) ולסגן שר החוץ (ג'ון בולטון) – איבה משיחית לאיראן ורצון לבטל את הסכם הגרעין ביום הראשון לכהונת הנשיא (20 בינואר 2017).

לא נעסוק כאן בפרופילים של המועמדים לקבינט הביטחוני של הנשיא. כדרכנו יתמקד הדיון בהיבטים האסטרטגיים.

חסן רוחאני  נשיא איראן מנופף לקהל מבעד לרכב המהלך מצעד בעיר קראג'י
Uncredited/אי־פי
להמשך הפוסט

צוללות, מכה שניה והדיון הציבורי שלא ניתן לקיים

פרשת הצוללות עדין כאן. האם ראש הממשלה התכוון להקים ארמדה של תשע צוללות? האם ניתן לקיים דיון על מכה שניה? וקצת על דוקטור סטריינג'לאב

פרשת הצוללות ממשיכה להעסיק את הדיון הציבורי. כמעט מדי יום מוסיפים רביב דרוקר ובן כספית עוד קיסם למדורה ולסיפור הרכישה הלא תקין. הסקופ האחרון היה של ידיעות אחרונות (2 דצמבר 2016) ולפיו חברה ממשלתית איראנית היא בין בעלי המניות של המספנה הגרמנית שבונה את הצוללות. איראן שותפה במספנה ומחזיקה אחוזי בעלות נמוכים שיכולים לגדול אחרי הסכם הגרעין. אותנו בבלוג מעניין בעיקר ההיבט האסטרטגי.

בפוסט הקודם על הצוללות החדשות הצבענו על כך שכנראה לא מדובר בהמשכיות תפיסת הביטחון ושימורו של סד"כ קבוע בן חמש עד שש צוללות. רכש הצוללות החדשות מגרמניה לא נועד להחליף את הישנות שיוצאו משירות אלא להוות תוספת משמעותית לצי הקיים. מהודעתו יוצאת הדופן של שר הביטחון לשעבר יעלון ניתן היה ללמוד כי ראש הממשלה שאף – תוך מידור וללא שיתוף גורמי התכנון בצבא – לכינון צי של תשע צוללות.

צוללת גרעינית
Getty Images/Stocktrek Images
להמשך הפוסט

פרשת הצוללות: אסטרטגיה שהפכה לספין ודברים נוספים

בהתייחסות הפומבית היחידה של ראש הממשלה לרכש הצוללות יש יותר משהעין רואה. אסטרטגיה והרתעה מבין השורות של הפרשה המדוברת ביותר בישראל

שלושה דברים חשובים בפרשת הצוללות והשאר רעשי רקע שמסתירים את העיקר. הראשון, חשדות לניגוד עניינים והפרת אמונים בממדים חסרי תקדים במקומותינו ביחסי עו"ד שימרון וראש הממשלה נתניהו. רביב דרוקר ובן כספית הביאו בדרכם המיטבית את התחקיר המפורט והעובדות. השני, דרדור תהליכי קבלת ההחלטות ברמה הלאומית והפיכת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) – הזרוע שנועדה לספק לראש הממשלה תשתית להחלטות מושכלות – למחלקת דוברות והפצת סחרירים מטעמו. ספרו האקדמי החדש וממש בזמן של עוזי ארד (לשעבר היועץ לביטחון לאומי) על המל"ל יבהיר לכולנו מה ואיך צריך לפעול המטה האסטרטגי המקצועי לבירור חלופות בתחומי מלחמה ושלום.

והנושא השלישי בתחום האסטרטגיה ולכן אנחנו כאן בבלוג שיח אסטרטגי. בהתייחסותו הפומבית הישירה היחידה לפרשת הצוללות בחר נתניהו לומר: מדובר במערכת נשק אסטרטגי שנועדה להגן על מדינת ישראל בעצמה ולהדוף איום קיומי בכוחות עצמנו מול כל אויב ובכל מרחב בעשרות השנים הבאות. לא כולם שמו לב לכל רכיבי המשפט שבחר נתניהו להביא לדיון הצוללות.

נתניהו על הצוללת
BAZ RATNER /רויטרס
להמשך הפוסט

האם הנשיא טראמפ יבטל את הסכם הגרעין עם איראן?

הנשיא טראמפ עומד להחזיק בקרוב בכפתור הגרעיני. ההצעות שהעלה בתחום הגרעיני מסוכנות לשלום ולסדר העולמי. אין לבטל את הסכם הגרעין עם איראן

נניח בצד את השקרים, הברוטאליות וגסות הרוח של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. החוקה האמריקנית מספיק חזקה על מנת להדוף את התרחישים השליליים לעתיד הדמוקרטיה. הסכנה הגדולה של נשיאותו היא בזירת היחסים הבינלאומיים והאפשרות לדרדור ופירוק הסדר העולמי.

בניתוח טראמפ והגרעין בבלוג שיח אסטרטגי בקיץ 2016 כתבנו כי צירוף המלים טראמפ ונשק גרעיני הוא חלום בלהות. הצבענו על בורות וסימנים לכושר שיפוט לקוי בסוגיות אסטרטגיות: "אם יש לנו נשק גרעיני – מדוע איננו משתמשים בו?" שאל המועמד טראמפ. גם לא היתה לו בעיה עם הרעיון להטיל פצצה גרעינית על המדינה האסלאמית. כאן בסוריה קרוב לבית. עבור טראמפ, נשק גרעיני הוא נשק ככל נשק קונבנציונלי אחר שניתן להשתמש בו לקידום מטרותיה של ארה"ב.

מפגין שפניו מעוטרות בדגל ארה"ב נושא שלט "לעצור את טראמפ"
Charlie Riedel/אי־פי
להמשך הפוסט

שלום, פירוז גרעיני ומה שביניהם

היוזמה לפירוז גרעיני במזה"ת חוזרת. תמיכת ארה"ב בישראל בסוגיה הגרעינית תלויה בהתקדמות בשלום. הקיפאון המדיני מול הפלסטינים עלול להכביד על ישראל

בניתוח הקודם בבלוג שיח אסטרטגי הצבענו על תופעה לא-שגרתית במדיניות החוץ הישראלית. למרות שמצרים ומדינות ערב אינן יכולות לכפות על ישראל לחתום על אמנת NPT  למניעת תפוצתו של הנשק הגרעיני בעולם – משקיעה ישראל מאמצים רבים בהצגת ניצחון על מצרים בסוגיה הגרעינית.

דיווחים בישראל בישרו ניצחון בזירה הדיפלומטית וכיצד הביסה ישראל לאחרונה את הדרישה המצרית בוועידת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) להטיל פיקוח על דימונה. אך דיווחים אלה הציגו תמונה לא מדוייקת. מדינות הליגה ערבית (הקבוצה הערבית בז'רגון סבא"א) העלו כמדי שנה את סוגית יכולותיה הגרעיניות של ישראל לסדר היום של הוועידה. מצרים העלתה הצעה דומה מטעמה (רק ללא ציון ישראל בשמה) להכפפת כל מדינות המזה"ת לאמנת NPT (בדוח הנלווה של מנכ"ל סבא"א נאמר במפורש כי כל מדינות האזור חתומות על האמנה להוציא ישראל) וכינון אזור מפורז מנשק גרעיני. ההצעה המצרית עברה ברוב גדול של 122 בעד וששה נמנעים.

פקח סבא"א במתקן בנתנאז באיראן
אי–פי
להמשך הפוסט

ישראל וסבא"א: הסיפור ששכחו לספר לנו

בניגוד לפרסומים בישראל – מצרים ומדינות ערב לא השלימו עם הפוטנציאל הגרעיני המיוחס לישראל. הלחץ הגרעיני נמשך בוועידת סבא"א האחרונה. איראן דווקא שמרה על פרופיל נמוך

ההספדים לשמעון פרס ואווירת החג של ראש השנה  גרמו לכך שאירועי הועידה השנתית של הסוכנות לאנרגיה אטומית (סבא"א) בוינה עברו מתחת לרדאר ולא זכו כמעט לסיקור אצלנו. לבד מכמה הדלפות של לשכת ראש הממשלה (הממונה על הועדה לאנרגיה אטומית) לפני הכינוס כי מדינות ערב יימנעו השנה מניסיון לקדם פיקוח על הגרעין הישראלי (הארץ, 18 אוגוסט 2016). וכן סיכום חלקי של הועידה (כנראה בעקבות תדרוך הועדה לאנרגיה אטומית) במהלך החג והכתרתה כהישג דיפלומטי שהביא לפי הכתבה להסרת הלחץ הגרעיני על ישראל (הארץ, 2 אוקטובר 2016).

הדברים הטובים האלה לא קרו ועל כך נדון בבלוג היום. בניגוד לפרסומים (כנראה בהשראת משרד ראש הממשלה ומשה"ח) מצרים ומדינות ערב לא השלימו עם הפוטנציאל הגרעיני המיוחס לישראל. הלחץ הדיפלומטי בסוגית הגרעין נמשך בוועידת סבא"א השנה כמו בשנים הקודמות.

חיילים בבסיס צבאי בצפון קוריאה צופים בשידור טלוויזיה שמסקר שיגור טילים בליסטים שביצעה המדינה
Ahn Young-joon/אי־פי
להמשך הפוסט

ישראל-סודאן: יותר משהעין רואה

מה מסתתר אחרי החיזור הישראלי הפתאומי אחרי סודאן? התשובה נמצאת בקונספציית הברית האזורית של נתניהו, שנשענת על חולות נודדים

לברק רביד היה סקופ בינלאומי. לא בכדי הידיעה שפרסם היתה אתמול הכותרת הראשית של "הארץ" (7.9): "ישראל פועלת מול ארה"ב ומדינות אירופיות ומעודדת אותן לסייע למשטר בסודאן". לשפשף את העיניים ולקרוא פעם נוספת. ישראל מבקשת לחזק ולעודד את המשטר בסודאן בהנהגת עומאר אל-באשיר, אשר מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כפושע מלחמה ואחראי לג'נוסייד בארצו. הפשעים שמיוחסים לו הם הרבה מעבר להפרות בתחום זכויות האדם. אם יופיע נשיא סודאן בארה"ב או בכל מדינה במערב הוא יוסגר מיידית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

למרבה הפליאה, הסיפור הבלעדי ב"הארץ" לא עורר הדים רבים ולא היה לו המשך. כאילו מדובר בנושא שגרתי. ברשתות החברתיות הובע מעט זעזוע מוסרי והדגש בשיח היה על ההישג העיתונאי ועל הניצחון שהשיג רביד במאבק נגד מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, שאסר על אנשיו לשוחח עם עיתונאים. אבל אלה פכים קטנים שהסתירו את הדיון הציבורי שלא היה.

אי־אף־פי
להמשך הפוסט

אובמה, איזנקוט ונתניהו – סיפור איראני בהמשכים

במלאות שנה להסכם איראן הדגיש אובמה כי גם ראשי צה"ל ואמ"ן הכירו בתרומתו החיובית של הסכם הגרעין. נתניהו וליברמן מחו, אבל נראה שהנשיא ציטט נכון

אחד הכשלים הנפוצים במערכת טיעונים שמתיימרת להציג סיבתית: "דבר בעקבות דבר הוא דבר בגלל דבר". הבלוג מודע לכך. במסגרת הערת אזהרה אנליטית זאת, מזמין שיח אסטרטגי את קוראיו למסע בין טקסטים. חומר למחשבה.

מתחילים. במסיבת עיתונאים בפנטגון (4 באוגוסט) במלאות שנה להסכם הגרעין הקניט הנשיא אובמה את המתנגדים ורואי השחורות ושאל: היכן הם היום כל אלה שהעריכו שהשמיים נופלים ואיראן במרחק פסיעה מנשק גרעיני? הכתובת לשאלתו היתה ברורה כאשר התייחס ל"מדינה שהכי התנגדה להסכם הגרעין". ולסיכום דבריו הוסיף: אפילו ראשי הצבא ומערכת הביטחון בישראל תומכים בהסכם הגרעין a game changer) ) ששינה לטובה את פניו של המזה"ת והרחיק את הנשק הגרעיני מאיראן.

ברק אובמה
CARLOS BARRIA/רויטרס
להמשך הפוסט

טראמפ והגרעין: אולי סוף הסיפור

הדיון שהתפתח בארצות הברית סביב הצהרותיו הגרעיניות של דונלד טראמפ עבר אצלנו מתחת לרדאר. אי-הבנתו הבסיסית בדוקטרינה גרעינית תרמה באופן משמעותי לצניחתו בסקרים. הצירוף טראמפ ונשק גרעיני הוא חלום בלהות אמריקאי

הציבור בישראל נחשף למערכת הבחירות בארצות הברית בצורה חסרת תקדים. את ההתמודדות באמריקה מלווים כאן סיקור אינטנסיבי, פרשנויות מעמיקות ומעקב צמוד אחרי סקרי דעת הקהל. ייתכן שהסיבה לעניין הרב שהמרוץ בארה"ב מעורר בישראל קשורה לסקנדלים היומיים שמייצר דונלד טראמפ. אולי מדובר בהבנה אינטואיטיבית של ישראלים רבים עד כמה ארה"ב היא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל (למרות אמירות מזלזלות כלפי נשיא ארה"ב והשוואות היסטוריות פוגעניות של שר הביטחון).

אבל יש נושא שבלט השבוע בזירת הבחירות בארה"ב ואצלנו הוא עבר מתחת לרדאר. הנושא משפיע על הבוחר האמריקאי ולהערכת הבלוג יש לו חלק משמעותי בצניחתו של טראמפ בסקרים: הסוגיה הגרעינית.

דונלד טראמפ באירוע הבחירות בווילמינגטון, צפון קרוליינה
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

שנה להסכם איראן: מה אמרו מכוני המחקר בישראל

בישראל, כמו בכל העולם, ציינו את יום השנה הראשון להסכם הגרעין עם איראן. מכוני המחקר אצלנו המשיכו לטעון כי מדובר ב"הסכם רע" וכי האיום האיראני קיים כאן ועכשיו. ולא היא

במכוני המחקר בעולם ציינו בהבלטה ובדו"חות סיכום את יום השנה הראשון להסכם הגרעין שנחתם עם איראן בווינה ב-14 יולי 2015. כך היה בבלוג שיח אסטרטגי וגם בסיכומי השנה הראשונה של מכוני המחקר האסטרטגי המובילים בישראל. בשונה מהגישה המגוונת בארצות הברית, שם מבטאים גם בעד וגם נגד בדיונים בנוגע לאיראן, במכוני המחקר אצלנו חזרה ובלטה ברובה הגישה החד-ממדית המדברת על איום איראני כאן ועכשיו. גם כעבור שנה, אסכולת "הסכם רע" מבית מדרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נתפשת במכונים הישראליים כדבר מובן מאליו. להלן תיעוד וניתוח ביקורתי של סיכומי השנה הראשונה להסכם איראן.

ניתוח הסכם איראן במלאות שנה להסכם הופקד בידיו של יוסי קופרווסר, מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן).

שיחות גרעין איראן
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

הסכם איראן: הנספחים "הסודיים" שלא היו ולא נבראו

השבוע התבשרנו על עוד "נספח סודי" להסכם, שיאפשר לאיראן להאיץ את פיתוח הפצצה. בישראל לא מודעים לכך שהסיפור הופרך. אין מסמך סודי ואין הסכם סודי

איראן והסכמים סודיים בתחום הגרעיני תמיד הציתו את הדמיון. השבוע התבשרנו בהבלטה רבה על עוד "נספח סודי" להסכם הגרעין. בקול ישראל דיווחו (18 ביולי) על "מסמך סודי" שהגיע לידי סוכנות הידיעות אי-פי ולפיו "בעוד כעשור תוכל איראן להאיץ את ייצור הנשק הגרעיני". אתר "הארץ" מאותו יום דיווח על "מסמך סודי" שהגיע לסוכנות אי-פי, אשר לפי כתב הסוכנות בווינה הוא "הטקסט הסודי היחיד בהקשר להסכם הגרעין". ב"ישראל היום" הדברים פשוטים יותר: "נחשף הוויתור שיאפשר לאיראן לייצר נשק גרעיני". העיתון מסתמך על "מסמך סודי בין איראן והמעצמות" שהודלף לאי-פי.

הדיווחים בתקשורת הישראלית התבססו על כתבתו "הבלעדית" של כתב אי-פי בווינה George Jahn. לפי הכתב, בשנת 2027 יוסרו ההגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית ויתאפשר לאיראן להאיץ את התוכנית לייצור נשק גרעיני. האמצעי יהיה החלפת 5,000 הצנטריפוגות המיושנות שפועלות כיום לפי ההסכם בכ-3,500 צנטריפוגות מהירות מדגם מתקדם. ההחלפה תאפשר, לדברי הכתב, לקצר באופן משמעותי את הזמן הנדרש לייצור פצצה ראשונה. הכתב מסתמך על מסמך סודי שמסר לו גורם דיפלומטי אנונימי, שלדבריו זכה לאימות מגורם דיפלומטי נוסף, שגם הוא ביקש לשמור על אנונימיות. הכתב הדגיש כי מדובר ב"מסמך הסודי היחיד" שמצורף להסכם הגרעין שנחתם ביולי 2015 בין איראן והמעצמות.

אי–פי
להמשך הפוסט

מטוסי F-35 או טילים קונוונציונליים?

חגיגות המטוס החדש והמתקדם מסוגו בעולם הסתירו את הדיון האסטרטגי. ייתכן שטיל קונוונציונלי פחות יקר מהווה חלופה יעילה מועדפת. חומר למחשבה

כל המלים הנכונות נאמרו על מטוס F-35, "אדיר", שנמסר לישראל בטקס גלילה כמעט אופראי: חוד החנית. פרק חדש בעוצמתה הצבאית של ישראל וביכולת ההרתעה שלה. מטוס דור חמישי המתקדם בעולם. מטוס רפאים חמקני שיכול לצוץ בהפתעה בכל נקודה במזרח התיכון. כלי המלחמה הטוב בעולם. השמים הם הגבול. שמירת היתרון האיכותי. עליונות אווירית. הגנת שמי המדינה באופן כמעט הרמטי.

במשך כמה ימים קיבלנו מנה מרוכזת של תיאורים כמעט אחידים על המטוס ויכולותיו. היו גם ספקות באשר לביצועיו של F-35, שהועלו בדו"ח הפנטגון (רדיוס פעולה מוגבל, יכולת נשיאת חימוש מוגבלת, השאלה אם הוא מכסה את כל שטחה של איראן). את הספקות באשר ליכולות המטוס העלו דווקא פרשנים כלכליים כמו גיא רולניק ושאול אמסטרדמסקי, שהתמקדו מטבע הדברים בהיבטים כמו עלותו הגבוהה והבזבזנית של "אדיר".

מטוס ה-F-35 החדש במפעל חברת "לוקהיד מרטין" בטקסס, היום
בת סטיל, לוקהיד מרטין
להמשך הפוסט

שנה להסכם איראן – ומה הלאה

בכנס הרצליה בידל עצמו שר הביטחון לשעבר מנתניהו והכריז כי תם האיום הקיומי האיראני. הפצצה הפקיסטנית "מן המדף" לסעודיה היא רק שמועה

כנס הרצליה השנתי הגיע לכותרות בשבוע שעבר רק בזכות ההתקפה החריפה של משה יעלון ואהוד ברק על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מטבע הדברים מצא הבלוג עניין מיוחד בהכרזתו של שר הביטחון לשעבר יעלון כי "בעת הזו ובעתיד הנראה לעין אין איום קיומי על מדינת ישראל". יעלון קשר את הכרזתו להסכם הגרעין עם איראן ובכך יישר קו עם הערכת המצב של צה"ל, שבאה לידי ביטוי בנאומו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בינואר השנה. בזכות ההסכם עם איראן תם איום הגרעין האיראני.

ללא ספק, פתיחה טובה לדיון על שנה להסכם איראן. שר הביטחון לשעבר נטש את האסכולה האלרמיסטית מבית מדרשם של ראש הממשלה וכמה מכוני המחקר. קריאתו של יעלון להפסיק את שיח ההפחדה המופרך (כהגדרתו) ואת הדיבורים על "שואה שנייה" בהקשר של איום הגרעין האיראני תואמת את ניתוחי הבלוג "שיח אסטרטגי".

שרי החוץ של המעצמות במעמד ההחתימה על הסכם הגרעין עם איראן בווינה, ביולי האחרון
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

ועידת השלום הבינלאומית בפריס – לא מה שחשבתם

השמחה בירושלים על כישלון ועידת השלום בפריס היתה מוקדמת. ניתוח עובדתי של הודעת הסיכום מצביע על כוונה רצינית לכונן מעטפת בינלאומית, שתעניק ליווי וחסות לשלום הישראלי-הפלסטיני

קשה להתעלם מהשמחה הבלתי מוסתרת שאחזה בלשכת ראש הממשלה. הדוברים יצאו מגדרם והכריזו על כישלון הוועידה הבינלאומית לשלום שנערכה בסוף השבוע בפריס. הראיות והסימנים שהביאו הגורמים הרשמיים לכישלון: הודעת סיכום "חלבית ורדודה", שלא כללה לוחות זמנים מוגדרים (להמשך הטיפול הבינלאומי? לנסיגה ישראלית?) ולא הזכירה את "קווי 1967".

הדוברים טפחו לעצמם על השכם ורמזו כי התוצאות הדלות (לשיטתם) של פסגת פריס נבעו מפעולת ריכוך חובקת עולם של הדיפלומטיה הישראלית. פסגת 29 שרי החוץ שדנו בסכסוך הישראלי-הפלסטיני הוצגה כעוד "הזדמנות צילום" ומסע יחסי ציבור של הדיפלומטיה הצרפתית.

כינוס שרי החוץ בפריז, היום
SAUL LOEB/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

הנשיא אובמה בהירושימה: מה המסר?

יכולת ההרס המידי של הנשק הגרעיני רק השתכללה מאז הירושימה. המסר האסטרטגי של פירוק חימוש גרעיני צריך לעניין גם את השחקנים האזוריים במזה"ת

הנשיא אובמה הפך השבוע לנשיא האמריקני המכהן הראשון שביקר בהירושימה והניח זר באתר הזיכרון לקורבנות הפצצה האטומית הראשונה שהטילה ארה"ב בבוקר בהיר ב-6 באוגוסט 1945. זר לזכרם של 70 אלף אזרחים שנהרגו בדקות הראשונות ועוד 70 אלף לאחר מכן. 70 אלף אזרחים נוספים נהרגו בפצצה השניה שהוטלה כעבור שלושה ימים על נגסקי (העיר הכי קתולית ביפן) שנשכחה בצד.

ביקור אובמה ונאומו בהירושימה זכו בישראל – שלא כמו בשאר העולם המערבי - לסיקור מצומצם וחלקי. הבלוג ינסה להשלים את התמונה. מה גם שניתחנו והצבענו בבלוג שיח אסטרטגי כיצד הגלובלי (פירוק חימוש ומניעת פרוליפרציה גרעינית) והאזורי (פירוז המזה"ת) שזורים וקשורים זה בזה. ישראל אינה בן יחיד במערכת הבינלאומית והסוגיות בנאום אובמה בהירושימה רלבנטיות ביותר עבורנו.

אובמה (מימין) ביפן. שם את ידו על כתפו של ראש ממשלת יפן.
Carolyn Kaster/אי־פי
להמשך הפוסט

כיצד ניתן להתניע מחדש את היוזמה לפירוז גרעיני במזה"ת?

התהליכים לכינוס ועידה אזורית לפירוז גרעיני במזה"ת עלו על שרטון - ומאז הם תקועים. כמה רעיונות להיחלצות מהמבוי הסתום. בסוגיות תפוצה גרעינית, האזורי והגלובלי שלובים זה בזה

בשבוע שעבר נפל דבר. הבלוג שיח אסטרטגי הוזמן ויצא לשטח. כלומר להשתתף בכנס בינלאומי בברלין בתחומי כתיבתו בהשתתפות דיפלומטים, אנשי צבא לשעבר, חוקרים באקדמיה ואנליסטים של מכוני מחקר ממדינות המזה"ת ומאירופה. הכנס נערך במתכונת של סדנה לסוגיות אסטרטגיות במסגרת "תזמורת השלום האקדמית למזה"ת" של מכון פרנקפורט לחקר השלום (PRIF ).

"התזמורת" מורכבת ממומחים למזה"ת מהאזור ומחוצה לו שנפגשים ללבן פרמטרים ורעיונות לקידום תהליכים דיפלומטיים במזה"ת במסלול מקביל -Track-2 - למישור הרשמי הבין-מדינתי. כאשר תהליכים ומפגשים פורמליים בין מדינות באזור רווי סכסוכים כשלנו תקועים ועל סף משבר – מפגשי המסלול המקביל הם המשחק היחיד בעיר. ואכן, כנס ברלין נועד ללבן רעיונות ולייצר מומנטום חדש למניעת תפוצה של נשק להשמדה המונית ופירוק חמוש במזה"ת בעקבות המשבר וכישלון ועידת הסקר של אמנת NPT.

נתניהו יוצא מצוללת חדשה שהגיע לחיל הים בחיפה
רויטרס
להמשך הפוסט

רמת הגולן שלנו לנצח נצחים?

מה הביא את נתניהו להכריז דווקא עכשיו על סיפוח מחדש של רמת הגולן? ארה"ב, האיחוד האירופי ורוסיה הפתיעו בתגובה מהירה ודחו את קבילות ההכרזה. בתוך כך פתחה ההכרזה עימות נוסף מול המעצמות בגזרת הגדה המערבית

השבוע של ערב ליל הסדר היה דחוס מבחינה מדינית וצבאית ורווי בתעלומות. מה המניע לישיבת הקבינט הראשונה מסוגה אי-פעם ברמת הגולן? מה מסתתר מאחורי הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו באותה ישיבה חגיגית כי רמת הגולן תישאר לצמיתות בריבונות מדינת ישראל? מה מטרת מסע הבזק של נתניהו למוסקבה והאם פגישתו עם הנשיא פוטין התמקדה רק בתיאום הפעילות האווירית בשמי סוריה? ובהקשר זה מה שלומו של חופש הפעולה בסוריה? למה הכוונה בתקרית האווירית בין "כוחות רוסיים" ומטוסי חיל האוויר שעליה דיווח שמעון שיפר בידיעות אחרונות? האם הנשיא פוטין קיבל את עמדת נתניהו כפי שהודלפה במקורות ישראליים, לפיה רמת הגולן היא "קו אדום" ותמיד תישאר בריבונות ישראל? האם יתכן כי בפגישת נתניהו-פוטין לא דנו בכלל בסכסוך הישראלי-פלסטיני? האם יתכן כי אין זיקות גומלין בין סוגיית רמת הגולן לבין התהליך המדיני לכינון מדינת פלסטין בגדה המערבית ועזה?

הרבה שאלות ותהיות. פרשנים פוליטיים תלו את ליבת ההסבר בצרכים דחופים של פוליטיקה הישרדותית שהיא תו היכר של ראש הממשלה. בעיקר מצוקה פוליטית מול האגף הימני בממשלתו. היו שזיהו קו קבוע במדיניות נתניהו שנובע מרכיבי אישיות ותפיסה היסטורית משיחית. הבלוג שיח אסטרטגי ינסה להצביע על תשובות מעולם התוכן של האסטרטגיה והיחסים הבינלאומיים. קונטקסט אסטרטגי אשר בכוחו לתרום ולהשלים את ההסברים הפוליטיים-אישיותיים. לספק הסבר מבוסס עובדות ברוח המוטו של מרשל פרדיננד פוש בהרצאותיו באקול דה-גר: במה בעצם מדובר כאן.

ישיבת ממשלה לאחר שנה לכהונתה במעלה גמלא. אפריל 2016
אפי שריר
להמשך הפוסט

מה מסתתר מאחורי הכרזת נתניהו ברמת הגולן?

הכרזת ראש הממשלה בדבר "עשרות תקיפות" שביצענו בסוריה היתה יוצאת דופן ומפתיעה. ההסבר לה אינו מצטמצם בתחום האסטרטגי-צבאי

מה גרם לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקום ביום בהיר ולהכריז בהופעת יחיד מתוקשרת על רקע תרגיל מילואים לא הכי חשוב ברמת הגולן וללא ליווי של הרמטכ"ל, כמקובל, "תקפנו בסוריה עשרות פעמים"? האם מדובר בפליטת פה מתוך זחיחות מהסוג האופייני לזמן האחרון? ברצון לגזור קופון פוליטי מול פוליטיקאים אחרים, שלא מאיימים על שלטונו? במאמץ להסיח את הדעת מסוגיות אחרות? ייתכן שראש הממשלה ביקש לשגר מסר הרתעתי דווקא בתקופה שבה לא נרשמו התפתחויות צבאיות מיוחדות בגזרה, מה גם שישראל הצליחה לשמור על חופש פעולה בסוריה דווקא בחסות עמימות הצהרתית, תיאומים צבאיים לא פומביים עם המעצמות והתוויית קווים אדומים מול איראן, שלא גרמו להסתבכות מיותרת.

למרות הטרמינולוגיה והתכנים הצבאיים של מופע נתניהו בגולן, את התשובה לכתב החידה אפשר למצוא כנראה בתחום המדיני. נקודת המוצא של הדיון היא תבהלה (פאניקה, לפי האקדמיה ללשון) שאחזה כנראה בנתניהו בעקבות ההתפתחויות האחרונות שאירעו מתחת לפני השטח במשבר הסורי. בתקופה האחרונה קרה משהו בזירה הסורית ששיבש את תכנוניו הקודמים. משהו שגרם לו לשגר בבהילות את הנשיא רובי ריבלין למוסקבה (תוך פגיעה בפרוטוקול הדיפלומטי מול אוסטרליה הידידה) ולארגן לעצמו פגישה דחופה עם הנשיא ולדימיר פוטין בערב ליל הסדר. משהו שגרם לנתניהו להגיד לשר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בשיחת טלפון לפני ימים אחדים (שלמה צזנה, "ישראל היום", 12.4), "זה לא יקרה".

נתניהו בסיור בצפון. "פועלים כשצריכים לפעול, כולל מעבר לגבול, בעשרות התקפות"
קובי גדעון / לע"מ
להמשך הפוסט

ישראל וחידת דונלד טראמפ: ההיבט האסטרטגי

דונלד טראמפ זכה לתשואות הקהל בוועידת איפא"ק. אבל המסרים האסטרטגיים בתפיסת הביטחון שלו מסוכנים לישראל. דוקטרינת טראמפ היא מקור לדאגה

הבלוג שיח אסטרטגי בא לעורר עיון ודיון מושכל בסוגיות ביטחון לאומי בסביבה שהיא מטבעה רוויה בעמימות ואי-ודאויות. לשם כך נקטנו מתודה מודיעינית: להפריד אותות אמת שיאמרו לנו משהו בעל ערך מרעשי רקע שמהווים קרקע פורייה לספינים. בסוגיית הגרעין האיראני יכולנו להסתייע בחומרים גלויים שהפרשנים הממסדיים העדיפו שלא להביא לדיון, מפני שלא תאמו את גישתם האלרמיסטית. אלה היו בעיקר עובדות מוצקות מדו"חות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)  והדלפות מדו"חות של המודיעין האמריקאי.

במקרים רבים אנו נשארים בתחום העמום ועם עוגנים עובדתיים מעטים. מלאכת המודיעין עוסקת לא מעט בפתרון חידות אסטרטגיות. כינויו של פרויקט המודיעין הבריטי שובר השוויון במלחמת העולם השנייה היה אניגמה. הפעם ננסה להפריד אותות מרעשי רקע בסוגיה שנראית על פניה פוליטית, אבל במהותה היא אסטרטגית. זוהי סוגיית ביטחון לאומי מן המעלה הראשונה. כן, הכוונה היא לחידת טראמפ.

טראמפ בוועידת איפ"אק, ביום שני
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

ניסויי הטילים של איראן: מה היה לנו כאן

בניגוד להצהרות נתניהו, ניסויי הטילים האיראניים אינם הפרה של הסכם הגרעין. מטרפדי ההסכם אינם נחים לרגע ומנסים להסתמך על "הפרות" בסוגית הטילים כעילה לביטול ההסכם

מתברר יותר ויותר כי הטילים הבליסטיים של איראן עומדים לתפוס מקום בולט בסדר היום של חסידי "אמרנו לכם". בהודעת משרד החוץ בירושלים (9 מרס) למחרת ניסויי הטילים המתוקשרים של איראן הודגש כי מדובר ב"הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון שאוסרת על איראן לשגר טילים בעלי יכולת לשאת ראש נפץ גרעיני. אלה בדיוק הטילים שאותם שיגרה איראן". ישראל הרשמית הוסיפה כי ההפרה החמורה בפיתוח הטילים באיראן מציבה סימן שאלה על כוונות איראן לממש את הסכם הגרעין.

ראש הממשלה נתניהו דרש (12 מרס) מהמעצמות הקבועות במועצת הביטחון לנקוט צעדי ענישה מידיים בעקבות "הפרות בוטות" בנושא הטילים. לדבריו, אופן התגובה לניסויי הטילים הוא מבחן לאכיפת הסכם איראן. הכותרות צמצמו את ההודעות הישראליות  למסר קליט ופשוט: הפרה איראנית של הסכם הגרעין שמחייבת תגובה מיידית. האמנם כך פני הדברים? האם חזר נתניהו לכור מחצבתו ולגישת "הסכם רע שהוא משגה היסטורי" שיש לסכל?

משגר טילים איראני
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

על נתניהו והכשלים המודיעיניים ולמה זה כל כך חשוב

כשלי מודיעין הם מתכון להפתעה אסטרטגית ואסונות מדיניים. פוליטיזציה של המודיעין והוספת שיקולי "הסברה" לדיון רק מחמירים את המצב

לברק רביד היה השבוע סקופ בינלאומי שעבר משום מה מתחת לרדאר. ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי שסירבה לגנות את הניסוי הגרעיני הרביעי של צפון קוריאה בראשית ינואר השנה. כותרת מאמרו שאלה "למה דווקא את צפון קוריאה מתמהמהת ישראל לגנות?" אבל למי שהעמיק בטקסט התחוור שאין מדובר בעיכוב בלבד שנבע מ"חלמאות ביורוקרטית" כפי שניסו להסביר "גורמים בירושלים" אלא בסירוב מנומק להצטרף להודעת גינוי מיידית וחובקת עולם של ארה"ב ושאר מדינות המערב.

הסיבות לאי-פרסום הודעת גינוי לפיצוץ הגרעיני הצפון קוריאני שיקפו כשל מודיעיני שיש לו השלכות על תחומים נוספים ולכן חשוב לעמוד עליו. כשל מודיעיני מעצם מהותו הוא מתכון לתקלה מדינית ובמקרים לא מעטים לאסון מדיני-אסטרטגי. במקרה הצפון קוריאני מדובר בכשל מודיעיני "מהסוג השלישי" שאותו נפרט בהמשך.

בנימין נתניהו
רויטרס
להמשך הפוסט

אחרי היעדרות קצרה, חוזרים לאיראן

למרות התפוגגות איום הגרעין האיראני – יש כאלה המנסים להחזירו לתמונה. גם דוח סבא"א חיובי לא ישכנע אותם. איראן אינה צפון קוריאה

סוגיית הגרעין האיראני חוזרת. בועידת מינכן לביטחון בינלאומי (פברואר 2016) התריע שר הביטחון יעלון כי גם לאחר הסכם איראן (שנכנס לתוקף בינואר 2016) מדינות ערב אינן מתכננות לשבת בחיבוק ידיים מול איראן חמושה בנשק גרעיני. לדבריו "יש סימנים למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת".

הצהרותיו של יעלון התקבלו אצלנו כדבר מובן מאליו וללא עוררין. למרות שלא הוצגו עובדות שתומכות ב"סימנים" להתחמשות גרעינית באיראן או במדינות ערב. גם לא נמסר מה חשבו והגיבו עמיתיו של יעלון בועידת מינכן שהיא הדאבוס של הביטחוניסטים בעולם.

חיילים איראנים במשמר כבוד לכבוד ביקור נשיא שוויץ בטהרן
רויטרס
להמשך הפוסט

שמעון פרס מדבר על גרעין ושלום

עיון ביקורתי במשנתו הגרעינית של שמעון פרס. זיקות גומלין בין נשק גרעיני ושלום. אין אפקט דומינו בעקבות הסכם איראן ולא צפוי מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.

שמעון פרס על מלחמה ושלום ועתיד ישראל. כך בישרה כותרת הראיון המקיף שהעניק הנשיא לשעבר למגזין טיים (15 פברואר). למרבה הפליאה, ראיון שדן בכל סוגיה מדינית אפשרית אבל לא עורר הדים רבים בארץ ובעולם. ההפסד כולו שלנו כי מעטים המדינאים בעולם שיכולים לפרוס כזאת פנורמה מדינית-אסטרטגית. הדיווחים שמצאנו התמקדו בכותרת שחזרה על עצמה: דימונה סייעה לנו להשיג את הסכמי אוסלו. אף אחד לא עצר לשאול כיצד דווקא ייחוס עוצמה כה גדולה היא שהביאה לשולחן השלום את האויב החלש ביותר. בשביל זה אנחנו כאן. קראנו בעיון ובעין ביקורתית את הפרק הגרעיני בראיון ולהלן התוצאות.

דומה כי עבור שמעון פרס "אוסלו" היא שם גנרי לשלום. הזיקה אוסלו-דימונה כבר הופיעה בטקס קבלת פרס נובל לשלום בהקשר חגיגי מתבקש של תחנות חשובות במורשת פרס. אבל לא ראינו דיון על המשמעות הרחבה של דברי פרס: מה הביא את מצרים – האויב המרכזי בתפיסת האיום בעשורים הראשונים – להסכם השלום עם ישראל? האם עוצמתה הקונבנציונלית של ישראל בצירוף הברית הבלתי כתובה עם ארה"ב או שהיה זה קיר ברזל אחר? קליאו אלת היסטוריה טרם חשפה את כל מסמכיה, אבל ישראל שהופתעה צבאית ומודיעינית ב-6 באוקטובר 1973 מגלה בשנים האחרונות כי היתה גם הפתעה מדינית. היו סימנים מעידים מקדימים לאסטרטגיה מצרית חדשה של השלמה ופיוס עם ישראל – שלא נקלטו בישראל. לתכנית המלחמה המצרית ביום הכפורים היו יעדים מוגבלים מלכתחילה - תקיעת יתד צבאית בסיני לצורך הנעת תהליך מדיני – וכל כולה בהקשר למאזן הקונבנציונלי.

רבין מימיו ופרס מביטים השמיימה לעבר מטס של מטוסי חיל האוויר. 1975
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

ישראל והגרעין: לפני שהטפטוף יהפוך לגשם

בעקבות הסכם הגרעין עם איראן מופיעים סימנים לשובה לזירה של סוגיית הפירוז הגרעיני. והפעם בגלימה חדשה של האמנה הגלובלית לאיסור ניסויים גרעיניים

אנחת רווחה נשמעה במסדרונות הממסד הביטחוני ולשכת ראש הממשלה בחודש מאי 2015. ישראל הצליחה להדוף ולטרפד הצעת החלטה בועידת הסקר החמש שנתית של אמנת NPT  לכינון מזה"ת מפורז מנשק גרעיני. ראש הממשלה נתניהו שלח אגרת תודה מיוחדת לנשיא אובמה שעמד לצדנו ולא נתן לייחד את ישראל לרעה בסוגיה הגרעינית. התדרוכים שיצאו מלשכת ראש הממשלה דיברו על "הצלה בדקה ה-90". אבל לא לעולם חוסן וסוגיית הפירוז הגרעיני במזה"ת עושה סימנים של החייאה ושיבה לשולחן הדיפלומטי. והפעם בלבוש חדש של האמנה לאיסור כולל של ניסויים גרעיניים CTBT.

כבר בתום ועידת NPT במאי 2015 הערכנו בבלוג שהשמחה מוקדמת. נושא הפירוז ממתין בפינה ועשוי להופיע מחדש בפורומים בינלאומיים בעתיד לא רחוק. ארה"ב שתומכת בועידת הלסינקי לכינון מזה"ת מפורז מגרעין לא הצליחה באביב 2015 לגשר בין ישראל ומצרים. תאריך היעד הקשיח שדרשה מצרים (המתוסכלת ממאמצי העבר שלא הוגבלו בזמן) לכינוס ועידה לפירוז אזורי – חודש מרס 2016 - היה מכשול בלתי עביר מבחינת ארה"ב.

מימין עבאס עראקג'י ראש צוות המו"מ האיראני בנושא הגרעין מתחבק עם חסן רוחאני
אי־פי
להמשך הפוסט

מהפך: איזנקוט מדבר על איום הגרעין האיראני בלשון עבר

משנה אסטרטגית סדורה של הרמטכ"ל איזנקוט: הסכם הגרעין הביא לתפנית דרמטית. התפוגג איום הגרעין האיראני. ההסכם היטיב את מצבה האסטרטגי של ישראל

רשמו את התאריך: 16 בינואר 2016 – יום כניסת הסכם איראן לתוקף. אירוע חשוב מהמעלה הראשונה בהיסטוריה של מניעת תפוצה גרעינית. היום בו אישרה סבא"א כי איראן עמדה בחובותיה לפי הסכם וינה - פירקה והוציאה מתחומה את תשתיות האורניום והפלוטוניום שהיו עלולות באין פיקוח להוליך לנשק גרעיני. בכך נחסמו כל הנתיבים לפצצה ובמיוחד הסרת האופציה לראש גרעיני קומפקטי על גבי טיל בליסטי עם פירוק ליבת כור הפלוטוניום באראק.

בישראל עבר האירוע החשוב באופן שונה משאר העולם. בתגובת ראש הממשלה נתניהו נאמר כי איראן לא זנחה שאיפתה לנשק גרעיני. בהמשך להודעות לשכת ראש הממשלה וניתוחי המשרד לאסטרטגיה מאז חתימת ההסכם לפיהן איראן "תזנק בוודאות לפצצה" תוך זמן קצר בתום 15 השנים של ההסכם. במספר הזדמנויות אמרו האלרמיסטים "בתוך שבועות". היכונו לשנת 2031. למרות שבחינה מדוקדקת תראה כי אין בסיס עובדתי לתזת 2031 ומדובר באותו דטרמיניזם גרעיני שלא סייע להם בהערכת המצב בסוגיה האיראנית בימים שלפני הסכם איראן. ויש להבהיר: אין מדובר בהסכם הקפאה זמני. מנגנון הפיקוח החודרני של סבא"א והפרוטוקול הנוסף שאיראן מחוייבת בו החל מ-16 בינואר לביקורות פיקוח בכל אתר חשוד הם ללא תאריך תפוגה. חסימת נשק גרעיני באיראן כמו היהלומים של סוכן הוד מלכותה 007 ושירלי בייסי – הם FOREVER. לא בכדי חזרה ונדי שרמן - ראש המשלחת האמריקנית למו"מ- שלוש פעמים בהרצאתה השבוע בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי כי ההסכם הוא FOREVER. מעניין כי בסיקור התקשורתי הנרחב לא היו איזכורים לונדי שרמן.

הרמטכ"ל גדי אייזנקוט סוקר משמר של חיילים, בטקס כניסתו לתפקיד
גדי ימפל / דובר צה
להמשך הפוסט

איראן אינה צפון קוריאה

צפון קוריאה ערכה השבוע ניסוי גרעיני רביעי. בניגוד לרושם שמנסים ליצור אצלנו – המודל הגרעיני של צפון קוריאה אינו ישים לאיראן

נפתח בשירה פרסית עתיקה. "צריך לשמור על סבלנות. כל הדברים הם מסובכים לפני שנעשים קלים ופשוטים". כך ציטטה ראש המשלחת האמריקנית למו"מ ונדי שרמן את המשורר הפרסי סעדי בימים המסובכים של המו"מ כאשר תאריכי יעד להסכם נדחו מעת לעת וישראל דחפה למצב המועדף עליה של "אין הסכם עדיף על פני הסכם רע". והנה היום אנחנו שם. עם הפירוק המפתיע במהירותו של תשתיות הגרעין שהיו עלולות להוביל לנשק גרעיני. נמחקה "דוקטרינת הגבינה השוויצרית" שכה אהבו לייחס להסכם איראן אצלנו והתפוגגה המנטרה איראן גוררת רגליים.  

והיה לנו השבוע פיצוץ גרעיני נוסף שביצעה צפון קוריאה (6 ינואר). הניסוי הרביעי מאז 2006. בכל העולם כולל סין גינו את הניסוי הגרעיני. בהתבסס על נתונים סיסמיים שהיו דומים בעוצמתם לניסויים הקטנים הקודמים נשללה טענתה של צפון קוריאה כי ביצעה ניסוי בפצצת מימן. ניסוי פצצת מימן היה משאיר רישום סיסמי עוצמתי פי 100 ויותר. הועלתה השערה כי בוצע ניסוי בפצצת אטום "מוגברת" בטריטיום. לתשובה איזה סוג פיצוץ גרעיני והאם ניסוי התקן פלוטוניום כמו בניסויים הקודמים יהיה צורך להמתין ימים ושבועות עד לאיסוף וניתוח החלקיקים הרדיו- אקטיביים באטמוספרה באמצעות מטוסים אמריקניים מיוחדים. ונזכיר כי אין ודאות בקרב מומחים שכל הניסויים של צפון קוריאה הוכתרו בהצלחה.

צפון קוראנים צוהלים לאחר הניסוי המוצלח בפצצת המימן
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

תם האיום האיראני: סיכום ולקחים ליום שאחרי

איראן מיישמת במהירות את התחייבויותיה לפירוק תשתיות הגרעין. ההסכם ייכנס לתוקף בינואר 2016 והסנקציות יוסרו. דרכה לנשק גרעיני נחסמה. תובנות לעתיד

שני אירועים חשובים הקשורים לאיום האיראני, שאירעו השבוע, עברו מתחת לרדאר. האחד בתחום האינטלקטואלי והשני ממשי-פיזי. הראשון היה כנס אקדמי של מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, שכותרתו  "מהגרעין האיראני לגרעין הסכסוך הישראלי־פלסטיני – השיח האסטרטגי־קיומי של ישראל". זה היה ניסיון ראשון לברר את משמעויות "היום שאחרי" הסכם הגרעין ואת הזיקות בינו לבין לתהליך השלום. חלק נכבד מהדיונים ביום הראשון של הכנס הוקדשו להיבטים שונים של האיום האיראני. הנושא עשה בעבר כותרות ראשיות, אבל עכשיו התקשורת מתעלמת ממנו. הכותרת של אחת ההרצאות היטיבה לתאר את המצב: הדלות הבלתי נסבלת של השיח האסטרטגי אצלנו.

ייתכן שהדממה התקשורתית נבעה מכוח אחיזתה של החשיבה האסטרטגית הממסדית ("ההגמונית" בראיית מארגני הכנס) במכוני המחקר באקדמיה ובתקשורת. החשיבה הממסדית אינה ששה להיפתח לשיח אסטרטגי ביקורתי חלופי. לדוגמה, לא שמעתם על הרצאתו של המנכ"ל לשעבר של הוועדה לאנרגיה אטומית – הגוף המוביל בישראל בכל הסוגיות הקשורות לגרעין. הרצאתו האנליטית של עוזי עילם על הסכם הגרעין הטוב, שחסם את דרכה של איראן לנשק גרעיני בשני המסלולים האפשריים (אורניום ופלוטוניום), יכלה להזכיר לקוראים את ניתוחי הבלוג "שיח אסטרטגי" בשנה האחרונה.