הקלות הבלתי נסבלת של שיח מלחמת מנע - שיח אסטרטגי - הבלוג של שמואל מאיר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

Black Friday Sale - חוסכים 40% על מינוי דיגיטלי לאתר   

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקלות הבלתי נסבלת של שיח מלחמת מנע

נתניהו וטראמפ ממשיכים במאמציהם לסיכול הסכם איראן. וברקע נשמעים קולות מלחמת מנע. סיכונים לגלישה למלחמה שלא בכוונה

תגובות
בנימין נתניהו ותרזה מיי מחוץ לדאונינג 10
מאט דנהאם / אי-פי

נאומו של הנשיא טראמפ בדבר אי-אישור הסכם איראן הפיח תקוות חדשות אצל נתניהו. סיכול הסכם הגרעין נראה כאילו בהישג יד. לטראמפ ונתניהו כלל לא חשוב כי טיעוניהם להצדקת ביטולו של ההסכם אינם נשענים על עובדות וכי כל דוחות סבא"א הפריכו את התיזה של "הפרות". איראן מקיימת כל סעיפי ההסכם. המודיעין האמריקני אישר את הנאמר בדוחות סבא"א.

המנטרה החדשה של נתניהו בדבר "תיקונים בהסכם" נועדה להביא לביטולו בדרך סיבובית. לכפות על איראן תנאים חדשים, לאלץ אותה לפרוש וכך להביא לפירוק ההסכם. הצהרתו של נתניהו במפגש עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי (2 נובמבר 2017) כאילו "המטרה אינה ביטול ההסכם אלא רק לשפר אותו" אינה מעידה על שינוי או ריכוך בעמדתו הקבועה. היא נועדה רק לצרכי "הסברה" בזירה הבינלאומית.

בצד המסע לטרפוד הסכם הגרעין הופיעה מחדש דמות מוכרת מתקופה קודמת: מלחמת מנע נגד מתקנים באיראן. המאמר היום יעסוק בקלות הבלתי נסבלת של שיח מלחמת המנע והסיכונים להידרדרות לא רצויה.

להלן אוסף התבטאויות מהתקופה האחרונה. אפרים ענבר, נשיא הגוף השמרני החדש "מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים" קובע כי אין סיכוי למאמצים הבינלאומיים לבלימת הפצצה האיראנית. הפתרון היחיד בראייתו - תקיפה ישראלית עצמאית מוקדם ככל האפשר נגד התשתית הגרעינית באיראן. יעקב עמידרור, חוקר בכיר ב"מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים" ולשעבר היועץ לביטחון לאומי, מעריך כי ארה"ב לא תעשה דבר לעצירת הגרעין האיראני ולכן על ישראל "לחשוב במונחים אחרים - ולעשות בעצמה". בשפה פשוטה, מלחמת מנע. 

וגם בדרג המדיני. שר המודיעין ישראל כ"ץ הכריז בביקורו ביפן כי אם טראמפ לא יצליח למנוע מאיראן "יכולת גרעינית" אזי תצטרך ישראל "לפעול עצמאית באופן צבאי ". יתכן וגם שר הביטחון ליברמן רמז למלחמת מנע כאשר דיבר בטקס סיום קורס קצינים על הצורך למנוע בכוחות עצמנו את "טבעת החנק" שבונה איראן סביבנו. הביטוי "טבעת החנק" מתכתב עם נוסח החלטת הממשלה ליציאה למלחמה בלילה של 4 יוני 1967.

שיח מלחמת המנע חוזר והוא עלול להתעצם בימים ובשבועות הקרובים. בשיא פריחתו של הקונספט - לפני הסכם הגרעין - שמענו רבות על אופציית המנע שעל השולחן. על ישראל שתפעל עצמאית להסרת איום הגרעין האיראני. המודל של פעולה ישראלית עצמאית להריסת הכור העיראקי אוסיראק ב-1981 ו"דוקטרינת בגין" היו כוכבי השיח.

הדוברים המשפיעים ששמו את מלוא כובד משקלם המקצועי היו אהוד ברק ועמוס ידלין. לטענתם, תקיפת המנע יכולה להתבצע במתכונת של "פעולה כירורגית" בלילה אחד ואין מדובר במלחמה כוללת. לדעתם, התועלת של תקיפת מנע עולה על הנזק הצפוי ממנה. אהוד ברק העריך שמדובר ב"הרבה פחות מחמש מאות הרוגים". הבלוג ניתח בהרחבה את תפיסת מלחמת המנע שלהם ומדוע היא רצויה לדעתם במאמר "אהוד ברק ועמוס ידלין: האם תאומים סיאמיים אסטרטגיים?"

ניתחנו במספר הזדמנויות בבלוג כי אין מקום להשוות בין הצלחה מבצעית להריסת מטרה נקודתית בשיטת "זבנג וגמרנו" ובין תרחישים לגלי תקיפה בעשרות אתרים במרחק למעלה מאלף קילומטרים משטחנו. מבצע "אופרה" נגד הכור העיראקי היה בחזקת פעולת קומנדו אווירית נגד מטרה בודדת.

זאת ועוד: מכת מנע היא בגדר הכרזת מלחמה כוללת על איראן. מן ההיסטוריה הצבאית אנחנו יודעים כי ציפיות הצד התוקף למלחמה קצרה וחסכונית באבדות אינן מתממשות בדרך כלל והצדדים נקלעים למלחמה רבת שנים. מדובר בנטילת הימור שאותו משתדל הצד התוקף לטשטש בעת קבלת ההחלטה. סאדם חוסיין טעה כאשר פתח ב- 1980 במתקפת בזק (להערכתו) נגד איראן "החלשה" ונגרר למלחמת שמונה השנים.

וקיים גם הסיכון של הידרדרות למלחמה בטרם מכת מנע ישראלית. אין חד-צדדיות באסטרטגיה. הצד השני יכול לפרש בדרך שונה משלנו את ההצהרות המרתיעות של ישראל ולתרגם את מה שקלט לפעולות "הגנתיות" מבחינתו שהן בעצם "התקפיות" מבחינת ישראל. מכאן קצרה הדרך לתגובה ישראלית מאסיבית.

חיכוך צבאי אפשרי במגרש הסורי אך יחריף את התמונה ועלול להתרחב לזירת איראן . הסלמה מתוך מיס-קלקולציה. בהקשר זה, הרתעה היא מכשיר בעל תוקף מוגבל. רוטינה של הכרזות ואיומים בתקיפת מנע נגד מתקני גרעין באיראן וכנגד כוחות איראניים בסוריה עלולה לגרום להישחקות ופיחות במסר ההרתעתי ובאמינותו. בהעברת מסרי הרתעה רצוי לזכור: יותר הוא לפעמים פחות.

הסיכון של הידרדרות למלחמה לא-בכוונה הוא חמור ביותר. מה שיכול לסייע במיתונו ובמניעת היתכנותו הוא המחסום המדיני. חסידי מלחמת מנע לא נטו להתייחס להיבט המדיני והוא לא עניין אותם. אך ישראל תתקשה לשכנע את ארה"ב הן בנחיצות והן בלגיטימיות של מלחמת מנע נגד איראן.

ארה"ב אשר מופקדת על שמירתה וחיזוקה של אמנת NPT למניעת פרוליפרציה גרעינית לא תוכל להרשות לעצמה להיות שותפה להתקפה שתיזום מדינה מחוץ לאמנה (ישראל) על מדינה חתומה על האמנה (איראן). מה גם שעל איראן מוטל הפיקוח החודרני ביותר בהיסטוריה הגרעינית ולפי כל דוחות סבא"א והמודיעין האמריקני היא עומדת בכל התחייבויותיה בהסכם שחסם את הנשק הגרעיני. איראן המקיימת בקפידה את הסכם הגרעין ואת המחוייבות לאמנת NPT מושכת את השטיח מתרחישי התקיפה.

מאותם שיקולים מדיניים נובע אך סיכוי קלוש למימוש רעיון נוסף שניסו לקדם חסידי מכת מנע: כאילו ארה"ב תיתן ידה ו"אור ירוק" לתקיפת מנע עצמאית באיראן בבחינת "גל תקיפה ראשון ישראלי" ולאחריו תקיפה אמריקנית מאסיבית ומתואמת להשלמת הפעולה.

וישנו המחסום של היעדר לגיטימיות. בזירת היחסים הבינלאומיים קיימת הבחנה אנליטית - אשר יהושפט הרכבי היטיב לנתח - בין מכת מנע ומכה מקדימה. אין לגיטימיות למכת מנע שהיא מלחמה יזומה לסיכול איום עתידי לא ודאי שיביא או לא יביא לשינוי לרעה במאזן הכוחות. מלחמת סיני 1956 נתפסה כמלחמת מנע לא לגיטימית ולכן נכפתה על ישראל נסיגה – וחלום הסיפוח של "מלכות ישראל השלישית" התפוגג בתוך 48 שעות. לעומת זאת, יש לגיטימיות למכה מקדימה להסרת איום ודאי בטווח זמן מיידי. הדוגמה הבולטת - מלחמת ששת הימים.

מיי ונתניהו בדאונינג 10
רויטרס

הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003 יצאה לדרך על פי קווי מתאר של דוקטרינת בוש למכת מנע לחיסולו של  נשק גרעיני שלא היה לסאדם חוסיין. תוצאותיה הקשות של אותה מלחמה נצרבו היטב בתודעה האמריקנית. הגנרלים שסביב טראמפ הם בוגרי הכישלון בעיראק ומודעים היטב לסוגית הלגיטימיות שהצבענו עליה.

הסוגיה עלתה לאחרונה בשימוע בסנאט בהקשר לצפון קוריאה. שר ההגנה גנרל מאטיס ושר החוץ טילרסון הבהירו כי הנשיא טראמפ יוכל לתקוף את צפון קוריאה "רק במקרה של איום מיידי או התקפה על ארה"ב". כפועל יוצא, תרחיש תקיפה באיראן המקיימת את הסכם הגרעין הוא בקטגוריה של "לא לגיטימי" וקטנים הסיכויים להשגת הסכמה אמריקנית למימושו.

בחזרה לכאן ועכשיו. נטייה אינסטינקטיבית למכת מנע ומורשת העברת המלחמה לשטח האויב – מספיחי תפיסת הביטחון הבן גוריוניסטית שכבר אינה בתוקף – עלולה לדחוף למלחמה רחבת הקף, לא רצויה ולא הכרחית עם איראן. וגם נבואה שמגשימה את עצמה. תקיפה ישראלית יכולה להיות מתכון לדבר שאותו מבקשים למנוע: להביא להחלטה איראנית לנטוש את הסכם הגרעין ואת אמנת NPT ולעלות על מסלול פיתוח נשק גרעיני. מה שהשיגה הדיפלומטיה האמריקנית בשיתוף המעצמות האחרות בחסימה יעילה של הופעת נשק גרעיני באיראן – יתאדה בבת אחת.

ובאשר לדרכים למנוע הידרדרות למלחמה נגד איראן מתוך מיס-קלקולציה . את זה ניתן להשיג באמצעות דיונים מקצועיים בפורומים של מקבלי ההחלטות ובדיון ציבורי מבוסס על מידע עובדתי ולא על הצהרות נמהרות. העובדות בתמונת המצב האיראנית מצביעות על מציאות אסטרטגית שונה מזאת העולה מהצהרות נתניהו במכון צ'טהאם האוס בלונדון (3 בנובמבר) על "מאה פצצות איראניות מייד בתום ההסכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות