מלחמת איראן הראשונה - שיח אסטרטגי - הבלוג של שמואל מאיר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת איראן הראשונה

מדינת ישראל עמדה על סף מלחמה בגזרת סוריה-איראן. הידרדרות למלחמה מתוך חישובים מוטעים של שני הצדדים

תגובות
שלט של פוטין ואסאד תלוי בסוריה
Hassan Ammar/אי־פי

בשבת האחרונה (10 פברואר) עמדה מדינת ישראל על סף מלחמה. מלחמת חמש השעות שהתחילה במפתיע בסוף הלילה - ואיננו יודעים עדין איך ומדוע בדיוק - והסתיימה גם כן במפתיע בתשע בבוקר. הכותרת הכמעט אחידה שיצאה בכל הערוצים מ"מקורות במערכת הביטחון" – זה לא נגמר והעימות הבא הוא רק עניין של זמן.

כיוון שכך, על מנת למנוע מלחמה שאיש אינו רוצה בה ולהבין בעצם מה קרה, יש להזיז הצידה רעשי רקע ולדון בשאלת מפתח: איך התחיל העימות שהיה עלול להידרדר למלחמה? למרות המידע החלקי ננסה להציג כאן שאלות וניתוח שונה.

אירועי הקרב בגזרת סוריה-איראן מהווים המחשה של פרק בספר אסטרטגיה קלסי: הידרדרות למלחמה מתוך מיס-קלקולציה. חישובים מוטעים של שני הצדדים. האירועים לא התפתחו כפי שצה"ל תכנן (הפלת מטוס F16) ולא כפי שתכננו האיראנים (פגיעה במטרות איראניות בסוריה).

מבחינת שני הצדדים זאת היתה אמורה להיות פעולה צבאית קצרה ומהירה. צה"ל יירט והפיל מטוס ללא טייס איראני (מל"ט) שחדר לשטחנו וכך היה נוהג כל צבא במצבים דומים. מן העבר השני, שיגור המל"ט על ידי איראן משקף רוטינה מודיעינית לאיסוף מידע. פעולת מודיעין שאינה התקפית במהותה. במודיעין כמו באופרה של מוצרט – כך עושות כולן.

ההחרפה בהצהרות נתניהו מאז שב מפגישתו עם פוטין במוסקבה "אם נצטרך לפעול- נפעל" והכרזות מלחמתיות של שרים בקבינט על אודות "ראש התמנון בטהרן" יכולים היו לעורר חששות ודאגה באיראן ולהסביר שיגורו של המל"ט לבירור תמונת המצב. יש להניח כי איראן כמו כל מדינה העוסקת במשימות איסוף והאזנה מודעת לסיכון של אובדן הנכס המודיעיני והיא לקחה זאת בחשבון. לא נראה כי מדובר בביטחון עצמי מופרז מצד איראן כמו שניסו לציין פרשנים ולא בהתגרות איראנית בדמות "מארב" מתוכנן להפלת מטוס חיל האוויר.

אז מה השתבש והוביל להסלמה חמורה לא מתוכננת - ובפועל לפרק ראשון במלחמת איראן? התשובה מצויה במטפורה גשר אחד רחוק מדי. ישראל לא הסתפקה בהפלה מוצלחת של המל"ט האיראני והיה מי שהחליט לתקוף ולפגוע בקרון הפיקוד והתקשורת של המל"ט שנמצא במדבר הסורי במרחק 300 ק"מ מגבול ישראל – שדה תעופהT-4 ליד תדמור. במקום יש גם נוכחות צבאית רוסית ועל כך בהמשך.

ליברמן עם סגן הרמטכ"ל ומפקד  חיל האוויר ליד מטוס F15
אריאל חרמוני / משר

מהדיווחים לא ברור מי נתן את ההוראה לתקוף את קרון הפיקוד והאם מדובר בצורך צבאי. במרחק כה גדול מגבול ישראל אין מדובר ב"איראנים על הגדרות" או באיום של מערכת נשק מסוכנת לשלימותה הטריטוריאלית של מדינת ישראל. האם הוראה של הדרג המדיני או הפיקוד הצבאי? האם לוחות הזמנים הדחוסים והזדמנות מבצעית הם שהביאו להחלטה חפוזה לתקוף את קרון הפיקוד?

האם הכרזות הדרג המדיני ברוח המנטרה "לא נסבול התבססות איראנית בסוריה" הפכו לאקסיומה שצריך ליישם בכל מצב ובכל תנאי ללא בירורים נוספים? אמירות כי יתכן ותורגמו למשהו אופרטיבי? ואולי לכך רמז אלוף פיקוד צפון באזהרה כי "לא ניתן יד להקמת פיקוד קדמי איראני" (ידיעות אחרונות, 12 פברואר 2018). באופן פרדוכסלי, הצהרות לוחמניות של נתניהו בשובו ממוסקבה הגבילו את חופש הפעולה של ישראל ויצרו התנייה לפעולה התקפית כמעט אוטומטית בשדה תעופה רחוק במדבר הסורי.

הפגיעה בקרון הפיקוד היא שהציתה את המלחמה. מערכות ההגנה האווירית הסורית שיגרו עשרות טילים ואחד מהם פגע והפיל את המטוס הישראלי. הפלת מטוס ישראלי גוררת בעקבותיה בדרך כלל תגובה חריפה ומכאן קצרה הדרך לתגובות שרשרת של הצד השני ואפשרות לפרוץ מלחמה לא מתוכננת. זה לא קרה הפעם וההסלמה נבלמה באופן מפתיע. למרות העובדה כי לראשונה מאז החלה ההתכתשות החשאית בין שתי המדינות - תקפה ישראל בגלוי מטרות איראניות על אדמת סוריה (בנוסף לפגיעה קשה במערך ההגנה האווירית של סוריה). 

המלחמה הסתיימה באופן מפתיע. רק למחרת התבררה הסיבה: שיחת טלפון פוטין-נתניהו ובה אזהרה מפני כל פעולה שתביא להסתבכות (במשתמע, פעולה ישראלית) והשלכותיה המסוכנות על האזור. רוסיה גינתה את הפרת הריבונות הסורית והתעלמה מחדירת המל"ט האיראני לשטח ישראל. כמו כן שיגרה איום מרומז לבל תפגע ישראל בכוחות רוסיה השוהים על אדמת סוריה. סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב הדגיש בהקשר זה את "הבסיס הצבאי ליד תדמור".

המסר של פוטין הבהיר כי יש גבולות לעצימת העיניים הרוסית עד כה בכל הקשור לתקיפת שיירות נשק איראני המועבר לחיזבאללה בלבנון. רוסיה לא תסכים לעליית מדרגה ופגיעה במטרות איראניות על אדמת סוריה. ודאי שלא תסכים להיפגעות כוחות הצבא שלה. במסגרת מאמציה להסדרה מדינית בסוריה, אין למוסקבה עניין בהידרדרות למלחמה ולא בהיקלעות למצב שיחייב אותה להפגין תמיכה מלאה ופומבית באיראן. בפעם הראשונה חשה ישראל כי קווים אדומים יכולים להיות דו-צדדיים.

סיום קורס טיס
חיים צח / לע"מ

השינוי העיקרי הנדרש מישראל לפי המסר הרוסי החדש: ריסון הצהרות לוחמניות בנוסח "להקדים תרופה למכה" והימנעות מפעולות צבאיות בקטגוריה של מלחמת מנע. למצוא את הקו הדק המפריד בין תקיפת משלוחי נשק לחיזבאללה ובין פעולה צבאית רחבה. לשם כך יצטרכו קובעי המדיניות בישראל להבהיר לעצמם ולהגדיר במדויק מה פירוש "התבססות איראנית בסוריה": בכל סוריה כולל בעומק המדינה או רק במרחב שבין קונייטרה לדמשק? האם מדובר בהתבססות בפרמטרים צבאיים (כוחות צבא מאורגנים ומשמרות המהפכה) או גם נוכחות של שכירי חרב שיעים עם כפיפות ארגונית רופפת לאיראן?

הנטל על כתפי הרמטכ"ל איזנקוט הוא עצום. הצבא מודע למורכבות המצב. מהערכת המודיעין השנתית שחלקים ממנה הודלפו לעמוד הראשון בהארץ (12 ינואר 2018) מתברר כי אמ"ן והרמטכ"ל מודאגים במיוחד מהידרדרות שהיא "תוצאה מתגובה של אחד היריבים להפעלת כוח ישראלית". גם בתדרוך הבלעדי שקיבל נחום ברנע במטכ"ל (ידיעות אחרונות, 2 פברואר 2018) נאמר לו (וכאן מובא ציטוט ישיר מהגורם הצבאי): "עלתה מאד הסכנה להסלמה כתוצאה ממהלך צבאי ישראלי. הסלמה עלולה להוביל למלחמה".

משהו כנראה השתבש בהחלטה לתקוף את קרון הפיקוד האיראני בשדה תעופה רחוק ליד תדמור. מכל מקום, נראה כי הרמטכ"ל ער למהותה הדו-צדדית של הידרדרות למלחמה. ישראל אינה משקיף מן הצד ולהכרזותיה ולפעולותיה יש השלכה ישירה על הסלמה למלחמה רחבה.

בהקשר זה נדרש גם ניתוח מודיעיני-צבאי נקי מהשפעות פוליטיות והסברתיות לבירור יסודי של המוטיבציה האיראנית והכוונות האיראניות. לברר האם קיימים גם מוטיבים הגנתיים. האם יש אפשרות לבחון את ההתנהגות הצבאית של איראן בסוריה ולבנון בעדשות של קו הגנה קדמי ולא רק בסיס יציאה לפעולה התקפית? בחינה כזאת עשויה לצמצם את הסיכונים למלחמה מתוך טעות.

ישראל גם תצטרך "לעשות סדר" ברשימת הקווים האדומים שלה שהלכה והתארכה - ולדרג לפי מידת החומרה. לא כל מל"ט איראני שחודר למשימת איסוף מודיעיני הוא קאזוס בלי. לא כל התקנת מערכת ניווט מדויקת על טילים ורקטות בלבנון היא אירוע בסדר גודל של משבר הטילים הקובני מימי המלחמה הקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כרטיסים להופעות והצגות