מי מפחד מאיום הגרעין הסעודי? - שיח אסטרטגי - הבלוג של שמואל מאיר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מפחד מאיום הגרעין הסעודי?

תכנית הגרעין האזרחית בסעודיה אינה מסלול מהיר לנשק גרעיני. רכישת כורי כוח גרעיניים אינה טריגר למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת. נתניהו מאדיר את ה"איום הסעודי"

תגובות
פגישת טראמפ-נתניהו בבית הלבן בוושינגטון בשבוע שעבר
קווין למארק / רויטרס

נתניהו מייחל בכל מאודו לפירוקו של הסכם הגרעין עם איראן. להערכתו, זה מה שהולך לקרות ככל שמתקרב מועד פקיעת האולטימטום של טראמפ (12 במאי 2018). לא בכדי עמדה הסוגיה האיראנית במוקד פגישתו עם הנשיא האמריקאי בשבוע שעבר.

אך היה גם חידוש בפגישת נתניהו-טראמפ. לטענתו הקבועה - והלא עובדתית - של נתניהו כאילו איראן תזנק בתוך שנים ספורות ותבנה בחסות ההסכם "ארסנל של מאה פצצות אטום" – נוסף האיום הסעודי. בעיני נתניהו, איום הגרעין האיראני מתדלק ומעצים את איום הגרעין הסעודי.

טיעונו של נתניהו לכאורה פשוט: הסכם הגרעין "הפגום" עם איראן טומן בחובו סכנה חמורה למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת. מדינות רבות באזור ובראשן סעודיה אומרות לעצמן "אם לאיראן מותר להעשיר אורניום בתחומה – אז גם לנו מותר" ומכאן קצרה הדרך בראייתו לסכנה קיומית של התפשטות נשק גרעיני במזה"ת. מכאן הצורך הדחוף של נתניהו לבטל את הסכם הגרעין עם איראן ודרישתו מטראמפ שלא למכור כורים גרעיניים לסעודיה.

אבל סוגיות גרעיניות רחוקות מלהיות פשטניות. מסכת הטיעונים שבנה נתניהו סביב האיום הסעודי עלולה להציף בקרוב את השיח הציבורי. במאמר כאן ננסה להציג תמונת מצב מבוססת עובדות, לפרק את הסוגיה לגורמים, להרחיק רעשי רקע ולהצביע על ספינים בהתהוות.

מתחילים. סעודיה הודיעה על כוונתה לבנות 16 כורי כוח גרעיניים והיא אמורה לפרסם בקרוב את המכרז לשני הכורים הראשונים. מגעים בעניין זה מתנהלים עם חברות מארה"ב, סין, רוסיה, דרום קוריאה, צרפת ויפן. התכנית תתפרס על פני 25 שנה. צפי לעסקאות ענק בעשרות מיליארדי דולרים.

שר האנרגיה הסעודי ח'אלד א-פאלח
נביל א-ג'וראני / אי-פי

הבעיה: סעודיה בשונה ממדינות אחרות במזה"ת שרוכשות כורי כוח גרעיניים (מצרים, ירדן, איחוד אמירויות המפרץ) הצהירה על זכותה להעשיר אורניום בתחומה בדומה להעשרת אורניום המתבצעת באיראן. מעבר ל"זכות" לא נמסרו פרטים על ההיקף הפיזי של תכנית העשרת האורניום ואם מדובר בהעשרה עצמית לצורך כל כורי הכוח. איראן למשל, מעשירה אורניום בדרגה אזרחית בתחומה אבל רוכשת את הדלק הגרעיני לכור בבושהר ברוסיה ומחזירה את מוטות הדלק המשומשים לרוסיה כך שלא ניתן להפריד בתחומה פלוטוניום לפצצה.  

טראמפ לא נרתע כנראה מן הלחצים של נתניהו ושר האנרגיה האמריקאי ממשיך לדון עם הסעודים על עסקת כורי הכוח. הטיעון האמריקאי - אם חברות אמריקאיות לא יימכרו אזי הכורים יגיעו ממדינות אחרות. לשם כך תצטרך ארה"ב להגמיש את התנאים הקבועים בחוק האמריקאי בכל הקשור למכירת טכנולוגיה גרעינית וכורים גרעיניים. על פי החקיקה האמריקאית (בז'רגון המשפטי-אסטרטגי "סעיף 123") מדינה שחותמת על עסקה גרעינית עם ארה"ב צריכה לעמוד בתנאי פיקוח מחמירים. כמו כן נאסרה העשרת אורניום או הפרדת פלוטוניום בשטחה של המדינה הרוכשת, אלא אם כן הנשיא באישור הקונגרס העניקו לאותה מדינה פטור מטעמי ביטחון לאומי שמאפשר העשרת אורניום אזרחי (עד 5 אחוזי העשרה).

ככל הידוע, מתנהלים מגעים ותדרוכים בין הממשל ובין הקונגרס בסוגיה הסעודית. גם אם תגיע העסקה הגרעינית סעודיה-ארה"ב לכלל מימוש במהלך העשורים הבאים – השמיים לא נפלו וישראל אינה ניצבת בפני איום גרעיני חדש. להלן ההסבר.

סעודיה בעקבות איראן אבל בכיוון החיובי. איראן מעשירה אורניום בדרגה אזרחית נמוכה תחת פיקוח הדוק של סבא"א. מערך הפיקוח המחמיר והחודרני ביותר בהיסטוריה הגרעינית שנועד למנוע הסטה לתכנית צבאית (כלומר העשרת אורניום בדרגה גבוהה של 90 אחוז). ארה"ב תוכל לנצל את עסקת הכורים על מנת להגביר את הפיקוח על המתרחש בתחום הגרעיני בסעודיה ולהחיל עליה כמה מנוהלי הפיקוח הקפדניים וחסרי התקדים של הסכם הגרעין עם איראן. בשלב ראשון, להחתים את סעודיה על ה"פרוטוקול הנוסף". לא סביר כי ארה"ב תאשר מכירת כורים לסעודיה כל עוד ריאד לא חתמה על ה"פרוטוקול הנוסף" מול סבא"א. הפרוטוקול המחמיר שמעניק לסבא"א כלים לביקורות פתע, כולל באתרים חשודים שאינם מוצהרים.

פרויקט גרעין אזרחי אינו נתיב מהיר לפצצה. לטענה כי תכניות גרעין אזרחיות נוטות להפוך לתכנית גרעין צבאית אין בסיס עובדתי כאשר מדובר במדינות החתומות על אמנת NPT ופיקוח סבא"א כולל ה"פרוטוקול הנוסף". אין ראייה לדטרמיניזם גרעיני כזה. המדינות שפיתחו נשק גרעיני כמו הודו, פקיסטאן ודרום אפריקה עשו כן בהיותן מחוץ לאמנת NPT לאיסור התפשטות הנשק הגרעיני. צפון קוריאה מעולם לא היתה חברה מלאה באמנת NPT. עיראק פיתחה נשק גרעיני במסלול חשאי מקביל בעידן שלפני ה"פרוטוקול הנוסף" (והפרוטוקול הוא תוצאה ולקח של המקרה העיראקי). תכנית גרעין אזרחית אינה טריגר ומסגרת מובנית מאליה למרוץ חימוש והתפשטות נשק גרעיני.

הסכם הגרעין האיראני אינו תקדים ייחודי להעשרת אורניום. כל מדינה החתומה על אמנת NPT ופיקוח סבא"א רשאית על פי סעיף 4 באמנה "לפתח מחקר, לייצר ולהשתמש" באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים של שלום. בכלל זה העשרת אורניום בדרגה אזרחית נמוכה בפיקוח הדוק של סאב"א. ואכן מדינות שאינן מדינות נשק גרעיני לפי האמנה מעשירות אורניום בתחומן בפיקוח סבא"א לצרכים אזרחיים: ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, הולנד ויפן. איראן אינה לבד בהעשרת אורניום בתחומה והסכם הגרעין אינו גושפנקא למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.

אין סכנה לאפקט דומינו. אין בסיס לטענה כי סעודיה שיתכן כי תעשיר אורניום אזרחי בתחומה כמו איראן, תגרום לאפקט דומינו אשר בעקבותיו תמצא עצמה ישראל מוקפת ב"מדינות גרעיניות". לא כל דבר "גרעיני" הוא איום צבאי. אין טעם לדבר במונחים כוללניים של מפולת אזורית שתביא את מצרים, ירדן ומדינות נוספות לדרוש העשרה בתחומן במודל הסעודי. מדובר במדינות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל ואשר עומדות בתנאים למניעת תפוצה של נשק גרעיני לפי אמנת NPT.

בחזרה לנתניהו. לפי הניתוח שהצגנו כאן, לא צפוי מרוץ חימוש גרעיני חדש במזה"ת. הסכנה הוסרה בעקבות הסכם הגרעין האיראני שחסם את הנשק הגרעיני, ובמקביל אישרור המחוייבות של איראן למעמד "מדינה שאינה מדינת נשק גרעיני" (NNWS) באמנת NPT. התכנית הסעודית לרכישת כורי כוח גרעיניים לא צפויה להביא להתפשטות נשק גרעיני במזה"ת.

היה עדיף שהחקיקה האמריקאית במתכונת "סעיף 123" שאוסרת העשרת אורניום והפרדת פלוטוניום במדינה הרוכשת תהפוך לנורמה בינלאומית מחייבת. אך גם במצב הנוכחי ותחת פיקוח הדוק ניתן למנוע הסטה למסלול גרעיני צבאי.  

אם נתניהו התכוון להאדיר את ה"איום הסעודי" על מנת שיוכל לנפנף בו לרתום אותו למאמץ לביטול הסכם הגרעין האיראני – דומה כי הסיכויים לכך אינם רבים. כמו הניסיון הכושל לדרוש מארה"ב - במהלך המו"מ עם איראן - הסכם של "אפס צנטריפוגות" ואיסור מוחלט על העשרת אורניום. כישלון שבא לידי ביטוי בנאום נתניהו בקונגרס האמריקאי מאחורי גבו של הנשיא (מרס 2015). נאום שגרם נזק ליחסי ישראל-ארה"ב.

והערה אחרונה: המציאות הגרעינית החדשה ובכלל זה ריבוי תכניות גרעין אזרחיות במדינות במזה"ת שאינן אויב של ישראל – מסירה מסדר היום את "דוקטרינת בגין" למלחמת מנע נגד אתרים גרעיניים באזורנו. דוקטרינה שהיתה בעייתית גם לפני כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#