רמת הגולן: האם לפנינו "קונספציה איראנית" שמטשטשת את תמונת המצב?

טראמפ ופוטין הפתיעו את העולם בהכרזה על הסכם הפסקת אש בדרום סוריה והקמת אזור חייץ מוגן. אלה חדשות טובות לישראל. ההסכם ימנע הסלמה צבאית מתוך מיס-קלקולציה וגם יבטיח מניעת נוכחות צבאית איראנית בגבול ישראל-סוריה

שמואל שמיר
שמואל מאיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המורדים בסוריה יורים פגז
ירי פגז על ידי המורדים בקונטרה. אנו עלולים להישאב למלחמת האזרחים בסוריהקרדיט: ALAA AL-FAQIR/רויטרס
שמואל שמיר
שמואל מאיר

החדשות מהמפגש הראשון בין נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין בשולי פסגת G20 בהמבורג (7 יולי) היו דרמטיות ונוגעות ישירות לישראל. שתי המעצמות הכריזו על השגת "הסכם להפסקת אש בדרום מערב סוריה" החל מיום ראשון 9 ביולי. הדגש בהודעות היה על "הסכם" כתוב ולמרות שלא נאמר במפורש, יש להבנות החדשות בין ארה"ב לרוסיה נגיעה ישירה לרמת הגולן. בניתוח שלנו מדובר בחדשות טובות לישראל ותרומה למניעת הסלמה צבאית בגבולנו עם סוריה.

שה"ח הרוסי לברוב סיפק את הדיווח היותר מפורט אודות ההסכם הראשון לשיתוף פעולה אסטרטגי בין רוסיה וארה"ב בכל הקשור למלחמת האזרחים בסוריה.  הדגש בדבריו היה על כינון "אזור להפחתת אסקלציה" שפירושו אזור חייץ מוגן שבו יאכפו המעצמות על כל הצדדים הפסקת כל פעילות מלחמתית שמאפיינת את מלחמת האזרחים בסוריה. בהודעות מאוחרות יותר של סוכנות טאס"ס הרוסית דברו על "אזור אסור בטיסה באזור מופחת אסקלציה". לפי לברוב, אזור החייץ המוגן ייאכף ב"מחוזות דרעא, סווידא וקונייטרה"  בפיקוח כוחות "משטרה צבאית רוסית".

מדברי לברוב היה אפשר להבין כי הסכם בנוגע ל"דרום מערב סוריה" חל על רמת הגולן הסורית. בז'רגון הדיפלומטי, מחוז קונייטרה פירושו רמת הגולן. שה"ח האמריקני טילרסון הצטרף לדברי השבח על ההסכם והפתיע באומרו כי המטרות של ארה"ב ושל רוסיה בזירה הסורית "הן בדיוק אותו דבר". אך נראה כי הצד האמריקני  הסתייג מן מהפירוש הגיאוגרפי המרחיב של עמיתו הרוסי בקשר ל"דרום מערב סוריה" ולא היה ברור אם כל רמת הגולן הסורית נכללת בהבנות. כן הסתייג מהקביעה כי כוחות רוסיים ייפקחו על ההסכם. סוגיות אלה עדין בדיון. טילרסון הבהיר שההסכם המהווה צעד ראשון לדה-אסקלציה בסוריה "קשור לביטחונה של ירדן". מהודעות רשמיות התברר כי ירדן הגובלת במחוז דרעא היא אכן צד שלישי להסכם בין ארה"ב ורוסיה.

וכאן נכנסת לתמונה איראן שהיא כנראה הדבר היחיד המעניין את ישראל בסוגית "היום שאחרי" בזירה הסורית. לפי דיווח איראני על ההסכם בין ארה"ב ורוסיה מדובר ב"הפוגה" באזור דרום מערב סוריה. הפוגה היא בבחינת פסק זמן בקרבות - ופחות מהסכם הפסקת אש שנועד לשמש פרוזדור להסכם מקיף בין הצדדים. אבל מה שהיה חשוב לאיראנים להדגיש: ההסכם בין טראמפ ופוטין אינו חלק מההבנות בשיחות אסטנה בקזחסטאן (בין רוסיה-איראן-טורקיה) לכינון "אזורים מוגנים" בסוריה. לפי נוסחת אסטנה שמקובלת על איראן, רוסיה לבדה תפקח על אזור החייץ הביטחוני המוגן ברמת הגולן הסורית.

טראמפ ופוטין
כינון "אזור להפחתת אסקלציה"צילום: Evan Vucci/אי־פי

אמנם איראן פעילה בזירה הדיפלומטית ומגלה עניין בנוסחת אסטנה והמעורבות הרוסית העמוקה בכל הקשור לאזור החייץ ברמת הגולן אבל יש כאן יותר משהעין רואה. ראשית, ההסכם הרוסי-אמריקני - גם אם לא נסגרו כל הפרטים בשאלה מי יפקח – מבשר מעורבות אמריקנית. אין מקום לחשש הישראלי לנטישה אמריקנית ויצירת וואקום אליו ייכנסו בחסות רוסית וללא כל הפרעה כוחות איראניים או מיליציות פרו-איראניות. שנית, ההסכם האמריקני-רוסי מבשר רגיעה צבאית ומונע אפשרות להידרדרות מלחמתית לא מתוכננת ברמת הגולן.

עד לאחרונה ובמשך מספר ימים רצופים חזרה בכל המהדורות והעיתונים הכותרת "צה"ל תקף בסוריה מטרות צבא אסד" בתגובה על ירי תועה של פגזים לשטח רמת הגולן. רוטינה של "זליגות" חדרה לחיינו. וגם רוטינה של תגובות אוטומטיות של צה"ל לכל זליגת פגזים אקראית שלא פגעה בישראלים. לכך הצטרפה רוטינה של הודעות רשמיות חריפות לפיהן ישראל לא תעבור  לסדר היום על  "הפרה ופגיעה בריבונותה של מדינת ישראל". ראש הממשלה נתניהו נהג להוסיף כי לא יסבול "כל טפטוף או זליגה" לשטחנו וישראל תגיב בעוצמה. כפי שקרה בפועל.

כל אותה עת נמשכו החיים הרגילים וקטיף הדובדבנים ברמת הגולן. אבל הפסטורליה לכאורה היא מטעה ויש כאן יותר משהעין רואה. בעקבות תגובות מאסיביות אוטומטיות של צה"ל על ירי אקראי מזדמן לשטחנו אנו עלולים להישאב למלחמת האזרחים בסוריה. למרות ההצהרות הרשמיות שאין לנו עניין בכך. אפשרות למעורבות צבאית עמוקה בלי כוונה לטובת "המורדים" שאינם קבוצה הומוגנית וחלקם משתייכים לאל-קעאידה. למשל, באמצעות כינון "רצועת ביטחון" בגולן הסורי וכך להישאב לעימות צבאי באופן הדרגתי זוחל וללא תכנון מראש.

 מיס-קלקולציה בלשונה של  האסטרטגיה פנים רבות לה. בהיסטוריה ידועים מקרים של הידרדרות למלחמה בגלל שרשרת שיקולים מוטעים. למי ששכח, מלחמת ששת הימים פרצה ב-7 באפריל 1967 ולא ב-5 ביוני בגלל מיס-קלקולציה.  הערכת המודיעין של אמ"ן באביב 1967 קבעה סבירות נמוכה למלחמה. הטריגר להידרדרות ולשרשרת האירועים שהביאה לכניסת הצבא המצרי לסיני וחסימת מיצרי טיראן – הפלה ראוותנית של מטוסי מיג סוריים מעל דמשק בגלל מחלוקת על טרקטורים שעיבדו חלקות חקלאיות באזורים המפורזים ליד הגבול הסורי. זאת למרות שראש הממשלה לוי אשכול דגל באיפוק ובמדיניות ראויה של "הפנקס פתוח והיד רושמת". כלומר אין צורך להגיב אוטומטית על כל אירוע. איפוק הוא כוח.

שר הביטחון ליברמן באימון של חטיבת גולני ברמת הגולן
עדיף לישראל להצטרף ליוזמה הרוסית-אמריקנית לגבי "דרום מערב סוריה". שר הביטחון ליברמן בתרגיל חטיבת גולני ברמת הגולן צילום: אריאל חרמוני / משר

וקיימת גם מעטפת תפיסתית שעלולה להחמיר את סיכוני המיס-קלקולציה.  ראש הממשלה ושר הביטחון הכריזו על דוקטרינה של קווים אדומים בסוריה ובכללם גם קו אדום גיאוגרפי: למנוע מאחז איראני ברמת הגולן. עצירת האיום האיראני  בגולן היא יעד ראשון במעלה לפי תפיסת הדרג המדיני בישראל.  קווים אדומים ומסרים הרתעתיים באמצעות הכרזות פומביות והפעלה מעת לעת של כוח צבאי פיזי נגד צבא אסד נועדו למתוח קו בחול (ולא רק המטפורי) ולקבוע לצד השני "עד כאן". בכך למנוע לפי התכנון הישראלי התבססות של איראן בגזרת קונייטרה ורמת הגולן הסורית.

מטרת הקווים האדומים הגאוגרפיים והפעלתם מעת לעת על ידי צה"ל בירי תגמול על פגזים תועים - למנוע הסלמה לא רצויה. אבל בחיכוך עם המציאות קורה לא פעם להיפך – והצדדים נגררים למלחמה. ידה של המיס-קלקולציה עלולה בקלות להיות על העליונה. במיוחד כאשר "תכניות מגירה" הם חלק ממהותו של כל צבא וכבר היו דיווחים בתקשורת על תכנונים צבאיים לקראת האפשרות שאסד משתלט מחדש על רמת הגולן הסורית (אלכס פישמן בעל הנגישות הטובה לגורמים צבאיים, ידיעות אחרונות , 17 פברואר 2017).

חיבור של דוקטרינה של קווים אדומים שמתקבלת כדבר מובן מאליו עם רוטינה של שימור חופש הפעולה באמצעות הפעלת תגובה צבאית אוטומטית על כל זליגת פגזים אקראית של צבא אסד בגולן עלולה להביא לתוצאות לא מתוכננות. הרתעה אין כאן כי לא ברור איך מרתיעים צד שאינו מתכוון לפגוע בך. הרי מדובר בירי תועה. מצד שני, תגובות צה"ל שגרמו  להריגת קצינים וחיילים סוריים ולהשמדת אמצעי לחימה של הצבא הסורי עלולות להביא להידרדרות לא רצויה. בנסיבות של חיכוך צבאי לא פעם קשה לדעת מתי ואיך יעברו הצדדים את סף העצימות הנמוכה לעבר השלב הבא והיותר גבוה בהסלמה.

אך אפשר לראות את תמונת המצב גם אחרת ולשאול: האם יש עוד צורך בטיפוח חופש פעולה הצבאי בגולן הסורי והפעלה אוטומטית של תגובת צה"ל? לפעמים פחות זה יותר.  יתכן ולא צריך להגיב אוטומטית על כל פגז תועה כי הקו האדום הגאוגרפי מול איראן כבר הביא להישג המקווה. איראן הבינה את המסר ההרתעתי ששיגרה ישראל בהריגת גנרל משמרות המהפכה שערך סיור קדמי בגזרת קונייטרה בינואר 2015 - והיא אינה מתקרבת עוד לאזור. מאז ינואר 2015 לא נרשמו עימותים ישירים בין ישראל ואיראן בגולן הסורי. אין נוכחות צבאית איראנית בגולן הסורי ולא נראה שאיראן להוטה להגיע לקו מגע ישיר עם ישראל. ההרתעה עובדת והקווים האדומים השיגו ייעודם.

האייתוללה חמינאי  בתפילה
האייתוללה חמינאי. איראן היא כנראה הדבר היחיד המעניין את ישראל בסוגית "היום שאחרי" בזירה הסורית צילום: Uncredited/אי־פי

ברמת הגולן הסורית אין נוכחות של משמרות המהפכה וגם הדגם של פרוקסי צבאי מאורגן דוגמת חיזבאללה בלבנון אינו מחזיק מים. חיזבאללה כבר שקוע עמוק במלחמת האזרחים בסוריה, ספג אבידות רבות – ולא ברור אם יכול למתוח את יכולותיו הצבאיות לזירות חדשות בגולן הסורי. למרות הקשרים האסטרטגיים ההדוקים בין איראן וחיזבאללה והזיקה העמוקה וההיסטורית בין השיעה בלבנון ואיראן – מאגר כוח האדם הצבאי של חיזבאללה שעומד לרשות איראן גם הוא מוגבל.

זאת ועוד. בקומת-העל של הצהרות ופרשנויות ישראליות בדבר מניעת התבססות איראן ברמת גולן הסורית נמצאת מטפורה שקנתה לה אחיזה כאילו מדובר במוסכמה אסטרטגית שאין עליה עוררין: "הקשת השיעית". אותו "מסדרון" ורצף טריטוריאלי לכאורה של שליטה איראנית מטהרן עד חופי הים התיכון (מרחק 1400 ק"מ מטהרן). קונספט שאולי יפה על הנייר אך קשה לראות כיצד מיישמים "קשת שליטה שיעית" ואכיפת "מסדרון איראני" במציאות  - במרחב כאוטי רחב ממדים וכה פגיע לקבוצות טרור. וכל זאת באמצעות כוחות צבא וחיל אוויר מוגבלים של איראן?

נזכיר כי איראן  נאלצה  להוציא חלק גדול מכוחות משמרות המהפכה ששיגרה בשלבים מוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה – ולהחליפם בלגיון זרים של מיליציות פרו-איראניות הנשענות על שכירי חרב מאפגניסטאן, פקיסטאן ועיראק. ארונות הקבורה הרבים של קציני וחיילי משמרות המהפכה שהוחזרו הביתה לא התקבלו יפה בדעת הקהל. ה"קשת השיעית" היא מטפורה יפה אבל המציאות בשטח שונה לגמרי. אין כיום רצף טריטוריאלי בשליטה איראנית מטהרן לים התיכון.

בחזרה לדיפלומטיה הרוסית-אמריקנית החדשה. דוקטרינת הקווים האדומים כאמור הוכיחה עצמה מול איראן בגולן הסורי ולא יהיה בה צורך בתרחיש של מתווה דיפלומטי להסדרת מלחמת האזרחים בשטחה הריבוני של סוריה ברמת הגולן. הנוסחה לאזורים מוגנים ודה-אסקלציה של מלחמת האזרחים שדחף וקידם פוטין ועכשיו הצטרף אליו טראמפ תהווה תחליף טוב. ניסיון ישראלי להמשיך להסתמך על חופש הפעולה וקווים אדומים לשם יצירת "אזור חייץ" ביטחוני ברמת הגולן הסורית לא יהיה קביל בעיני הקהילה הבינלאומית. ישראל תתקשה ליצור לגיטימיות בינלאומית להפעלת אופציה צבאית שאינה הגנתית ועוד בשטחה הריבוני של מדינה אחרת.

עדיף לישראל להצטרף ליוזמה הרוסית-אמריקנית לגבי "דרום מערב סוריה" גם אם פירוש הדבר החזרת השליטה הסורית הפורמלית בגולן הסורי לידי השלטון שיושב בדמשק ( עבורו גזרת קונייטרה היא בבחינת עומק אסטרטגי חיוני להגנת עיר הבירה דמשק ). התרחיש הדיפלומטי הוא ריאלי וסביר יותר מהקמת מאחז איראני בגבולה של ישראל – שעל פי הניתוח בבלוג, אין לו סימנים בשטח וכנראה אינו משאת נפשה של איראן. מה שיפה בתרחיש זה שיזמו המעצמות – שאינו נוגד אינטרס חיוני של ישראל.

באמצעות ערוצי הדיאלוג האסטרטגי הקיימים בין ישראל ורוסיה ובין ישראל וארה"ב ניתן להגיע להסדרה מחודשת של כוחות האו"ם ברמת הגולן. להחזיר לתפקוד מלא את כוחות אונדו"ף שיפקחו על רצועות הפירוז והדילול ברמת הגולן הסורית – והפעם בהסכמה שבשתיקה של איראן. הסכמה שבשתיקה שתושג באמצעות פוטין ובאמצעות הבנה איראנית של המצב הצבאי בשטח כפי שניתחנו כאן. כוח אונדו"ף מחודש (ויתכן מתוגבר) הוא התשובה לשאלה שהכי הטרידה את ישראל: מי יפקח ויאכוף את הרגיעה בצמוד לגבולה ברמת הגולן וימנע באמצעים צבאיים כניסת כוחות עוינים.

הזיקה בין מנדט כוח האו"ם ברמת הגולן - שאחראי לשמירת רצועות פירוז ודילול כוחות בצד הסורי מאז מלחמת יום הכיפורים - ובין שמירת אזור החייץ המוגן בגולן הסורי לפי היוזמה הדיפלומטית החדשה כבר מצאה ביטוי בדיון האחרון במועצת הביטחון לחידוש מנדט כוחות אונדו"ף בגולן בסוף יוני 2017. החלטת חידוש המנדט לששה חודשים נוספים התייחסה לפעילות הצבאית האסורה שהתבצעה ליד עמדות האו"ם בגולן אשר יש למנוע אותה.

תהליך מדיני-דיפלומטי בהובלה רוסית-אמריקנית והסכמה איראנית עקיפה לפירוז מחודש של רמת הגולן הסורית יכולים לתרום בצורה מיטבית לכינון יציבות שאינה בנמצא היום. תהליך מדיני במתכונת שהוצגה כאן בשילוב מנדט האו"ם עשויים להרגיע את הגזרה הסורית ולהשיג מה שבקשה ישראל בעצם להשיג בשבועות האחרונים באמצעים צבאיים ומסרים של קווים אדומים. והכי חשוב: תהליך דיפלומטי שיוביל לתוצאה זהה של הרגעת המצב ברמת הגולן הסורית והרחקת נוכחות איראנית בלי הסיכונים של מיס-קלקולציה והידרדרות לא מתוכננת להסלמה ומלחמה.

הסדרה דיפלומטית בגזרה הסורית בחסות ארה"ב ורוסיה שתושג בהסכמה שבשתיקה של איראן - יכולה להקרין גם על הסדרה מול חיזבאללה וכוח הטילים שלו בלבנון. האתגר והאיום המרכזי בפני ישראל שעליו יש צורך לדון בנפרד.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ