שמואל שמיר
שמואל מאיר
ראש הממשלה נתניהו על רקע מסמכי הגרעין של איראן
ראש הממשלה נתניהו על רקע מסמכי הגרעין של איראן. זכה סוף סוף לראות את חלומו הולך ומתגשםקרדיט: עופר וקנין
שמואל שמיר
שמואל מאיר

דברים חשובים קרו ודווחו בהרחבה בישראל במחצית יולי 2018: חגיגות 229 שנה לנפילת הבסטיליה בפריז, ניצחון נבחרת צרפת במונדיאל. רק יום השנה השלישי להסכם הגרעין JCPOA עם איראן (נחתם 14 יולי 2015) עבר בקול דממה דקה בלי שום התייחסות.

בעיני דעת הקהל בישראל, הסכם כבר מת ואיננו עוד. נראה כי נתניהו שדחף בכל מאודו לטרפוד ההסכם זכה סוף סוף לראות את חלומו הולך ומתגשם. ראש הממשלה לא הסתיר את שמחתו ותרומתו להחלטה לא רציונלית של טראמפ לנטוש את הסכם הגרעין עם איראן - החלטה שנועדה להוליך לפירוקו הסופי של ההסכם. נזכיר, הסכם JCPOA שחסם את מסלול הנשק הגרעיני באיראן ומנע הופעת מדינת נשק גרעיני חדשה במזרח התיכון. צפון קוריאה לא גרה כאן.

נתניהו התלהב מביטול הסכם הגרעין וזכה לתשואות אבל נותרו כמה שאלות ללא מענה: האם נערך דיון בקבינט הביטחוני על משמעויות לישראל מביטול הסכם הגרעין? האם ביטול ההסכם תורם לביטחון ישראל או פוגם בו? האם הוצגו לשרים חלופות ותרחישים אחרים? האם התבצעה עבודת הכנה ובדיקת חלופות במועצה לביטחון לאומי כנדרש על פי חוק המל"ל ? מה עמדת הגורמים המקצועיים בישראל? מדובר בסוגיה קרדינלית לביטחון ישראל שיש לה נגיעה להחלטות על יציאה למלחמה, תכנונים צבאיים, בניין הכוח הצבאי ודרכי ההקצאה של תקציב הביטחון.

למרות שנושאי הדיון בקבינט הביטחוני (להבדיל מתוכנם המסווג) נמסרים לעתים לציבור באופן כללי, לא שמענו על כך בקשר להסכם הגרעין. ניתן להניח כי אם בכלל היה דיון בקבינט ואם התקבלה בו החלטה התומכת בביטול הסכם הגרעין עם איראן - היינו מתבשרים על כך בתופים ומצלתיים. ככל הנראה לא מדובר בקבלת החלטות סדורה. נתניהו המשיך - כמו בעבר וכמו במסעותיו לצרפת, בריטניה וגרמניה בחודש יוני - לפעול באופן אישי ובלעדי בכל הקשור לטרפוד הסכם איראן.

וכאן עולה סדרת שאלות נוספת: האם הסתמך נתניהו על הערכות המודיעין של אמ"ן? האם הערכות המודיעין הצבאי (אמ"ן) ואלה של הוועדה לאנרגיה אטומית תמכו בשאיפתו של נתניהו להצטרף לטראמפ ולהרוס במהירות את "הסכם הגרעין הרע (בראייתם)"? או אולי העדיף ראש הממשלה להסתפק בשירותי מודיעין פרטיים מחוץ למערכת הממשלתית? למשל, מכוני מחקר בישראל שתמכו כל השנים בעמדתו ובקריאתו לטרפוד ההסכם מהרגע הראשון לחתימתו.

אין בידינו תשובה ישירה כי מדובר בחומרים מסווגים. אבל בחומר הגלוי ניתן לראות באופן עקיף את השתקפותה ואת כיוונה של הערכת המודיעין של אמ"ן ושל חוות הדעת של הוועדה לאנרגיה אטומית מההשתקפות עולה כי הגופים המקצועיים המופקדים על הנושא בישראל נוטים לתמוך בהמשך שימורו של הסכם הגרעין. יודגש כי במערכת קבלת ההחלטות שלנו, ראש אמ"ן (ולא ראש המוסד) הוא הבכיר מכולם במערך המודיעין הלאומי והיחיד הנושא בתפקיד "המעריך הלאומי" שיש להקשיב לו.

תרזה מיי מקבלת את פניו של נתניהו בדאונינג 10 ביוני האחרון
תרזה מיי מקבלת את פניו של נתניהו בדאונינג 10 ביוני האחרון. פעל באופן אישי ובלעדי בכל הקשור לטרפוד הסכם איראןצילום: טובי מלוויל / רויטרס

מתחילים. דברי הרמטכ"ל איזנקוט בראיון חג הפסח ל"הארץ" נסמכים מעצם מהותם על הערכת אמ"ן. הרמטכ"ל הדגיש כי למרות מגרעותיו, הסכם הגרעין עובד ולא זוהו (רמז לעבודת המודיעין) הפרות הסכם (מה שמתאים למאות דוחות הפיקוח החודרניות של סבא"א). מדבריו השתמע כי ההסכם תורם לביטחון ישראל בהסירו איום גרעיני איראני (היחיד הנחשב איום קיומי) ל-10 עד 15 השנים הבאות.

השתקפות נוספת להערכת אמ"ן התומכת בשימורו של הסכם הגרעין מצאנו במקום לא צפוי: כאשר ניסה נתניהו לשכנע את מנהיגי צרפת, גרמניה ובריטניה כי מסמכי "הארכיון האטומי" מצביעים על תכנית נשק גרעיני שהאיראנים ממשיכים לפתח בחשאי לכאורה גם היום. דווח כי נתניהו הזמין מומחים מטעמם של שלוש המדינות האירופיות החתומות על הסכם הגרעין לראות את המסמכים. במסיבת עיתונאים עם נתניהו בפריז (6 ביוני 2018) הדגיש הנשיא מקרון כי "הארכיון האטומי" לא שינה דבר באשר לעמדתו התומכת בהמשך שימורו של הסכם הגרעין עם איראן והוסיף: גם המודיעין הישראלי (עמו נפגשו ככל הנראה המומחים הצרפתים) הראה לנו באופן ברור כי על אף שאינו מושלם - עדיף ההסכם הנוכחי על המצב הקודם.

סימן עקיף נוסף לעמדת המודיעין הצבאי התומכת בהמשך שימורו של הסכם הגרעין קבלנו לאחרונה מדמות מודיעינית בלתי צפויה. אלוף במילואים עמוס גלעד שהיה מזוהה יותר מכל בשיח הציבורי עם התנגדות להסכם הגרעין שינה דעתו. במקום תרחישים אלרמיסטיים (שהיו בן לוויה קבוע שלו בכל כנס אסטרטגי) על הולכת השולל של איראן ועל תכניות חשאיות לפיתוח נשק גרעיני - תהה עמוס גלעד בכנס שדן (8 יולי 2018) ביציאת ארה"ב מהסכם הגרעין: למה צריך לבטל את ההסכם? והוסיף, הרי האיראנים עומדים בהסכם. פעם איש מודיעין תמיד איש מודיעין ועמדתו של מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן כנראה משקפת את עמדת אמ"ן.

עוברים לסימנים עקיפים שיכולים להצביע על תמיכת הועדה לאנרגיה אטומית – הגוף הבכיר הקובע בישראל בסוגיות גרעין - בהמשך קיומו של הסכם הגרעין. כך עלה בשיחה אישית מרתקת של ראש הועדה לאנרגיה אטומית לשעבר, גדעון פרנק, עם דן מרגלית על עמימות, צפון קוריאה ואיראן (טלוויזיה החינוכית, 16 יולי 2018). גדעון פרנק פתח בניתוח החיסרון המרכזי בראייתו בהסכם עם איראן - בשנת 2030 יפוגו ההגבלות המרכזיות על העשרת אורניום . אבל מייד עבר לתאר את חוסנו של ההסכם: משטר פיקוח חודרני אשר מבטיח לנו במהלך 15 שנות ההסכם יכולת מעקב בלתי רגילה וידיעה מדוייקת מה קורה באתרי הגרעין. בלשונו "אם ינסו לרמות – מייד יתפסו אותם". כיוון שכך, היה עדיף לדעתו לשמור על ההסכם. במיוחד על מנת להפיק את מלוא התועלת מן המידע המודיעיני שאין לו תחליף שניתן לאסוף בתקופת 8 השנים האחרונות להסכם ועד לשנת 2030.

לסיכום הניתוח שהצגנו כאן בהתבסס על פענוח זרמים תת-קרקעיים בחומר הגלוי: המהלך של טראמפ בעידודו הפעיל של נתניהו להביא לחיסולו של הסכם הגרעין  אינו זוכה לתמיכת הגורמים המקצועיים בישראל. גם בראייתם כמו גם בניתוחי הבלוג שיח אסטרטגי בשנים האחרונות - שימורו של הסכם הגרעין עם איראן מהווה תרומה חיובית לביטחון ישראל.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ