הסכם הגרעין עם איראן טוב לישראל

נתניהו תומך בטראמפ בריסוק הסכם הגרעין ומזין את הציבור בישראל בטיעונים נטולי בסיס עובדתי על הסכם ה"רע". נתניהו טועה. להלן התרומות החיוביות של ההסכם לביטחון ישראל

שמואל שמיר
שמואל מאיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשיא איראן חסן רוחאני, בנימין נתניהו
נשיא איראן רוחאני ונתניהו. "ישראל מצדיעה לנשיא ארה"ב שנטש את הסכם הגרעין הנורא"קרדיט: סבסטיאן שיינר / רויטרס, אי-פי
שמואל שמיר
שמואל מאיר

כמו אחרי כל הצהרה ומהלך של טראמפ שנועדו לחסל את הסכם הגרעין עם איראן, הזדרז נתניהו לברך את הנשיא האמריקני (6 אוגוסט 2018) על ההחלטה "האמיצה והחשובה" להחזרת הסנקציות על איראן. אצל שני המנהיגים, ריסוק הסכם הגרעין JCPOA נמצא בעדיפות גבוהה.

נתניהו היה למנהיג היחיד בעולם שתמך והתלהב ממהלכי הטרפוד של טראמפ. בפגישתו עם היועץ לביטחון לאומי האמריקני ג'ון בולטון (20 אוגוסט 2018) הוא הכריז כי "ישראל מצדיעה לנשיא ארה"ב שנטש את הסכם הגרעין הנורא". באותה פגישה חזר נתניהו על הטיעון החביב עליו (והלא נכון) לפיו הסכם הגרעין "לא חסם את דרכה של איראן לפצצה" אלא להיפך, "סלל את דרכה של איראן לארסנל גרעיני שלם". הכרזת נתניהו ובולטון בדבר הצורך הדחוף "בעדיפות גבוהה" למנוע נשק גרעיני מאיראן הן חלק ממסכת הטעיות וטיעונים לא עובדתיים שנועדו לזרז את ביטולו של הסכם הגרעין.

למרות הנאומים הרבים של נתניהו בפורומים בינלאומיים על ה"הסכם הפגום" שיאפשר לאיראן לפתח "בתוך שבועות ארסנל של מאה פצצות אטום" - מנהיגי אירופה לא השתכנעו. בתגובה משותפת מיידית של ממשלות בריטניה, צרפת וגרמניה (החתומות על הסכם הגרעין) להודעת טראמפ הובעה התנגדות תקיפה להחזרת הסנקציות ולתכניות הנשיא האמריקני להביא לחיסולו של הסכם הגרעין. המעצמות האירופיות חזרו על מחוייבותן להסכם והדגישו כי איראן מקיימת באופן מלא את הסכם JCPOA וכי המשך קיומו חיוני לביטחון אירופה והמזה"ת.

בניתוחי עומק בבלוג שיח אסטרטגי הראנו כי תזת "הזינוק הגדול לפצצה" שמקדמים נתניהו ומכוני המחקר הממסדיים התומכים בו - שגויה ואין לה בסיס עובדתי. הראנו כי בניגוד לנתניהו, גורמי המקצוע בישראל - ובכלל זה המודיעין הצבאי "המעריך הלאומי" במערכת הישראלית והוועדה לאנרגיה אטומית - מתנגדים לביטולו של הסכם עם איראן. בראייתם, שימורו של הסכם הגרעין דווקא מהווה תרומה חיובית לביטחון ישראל.

הסכם שאיראן מקיימת בקפידה כפי שהראו מאות ביקורות הפיקוח של סבא"א שמתבצעות על בסיס יומי. בכלל זה ביקורות פיקוח בהתרעה קצרה באתרים לא מוצהרים. סוג ביקורות שהתאפשר לסבא"א לבצע בזכות הפרוטוקול הנוסף שאיראן חתמה עליו במקביל להסכם הגרעין (יולי 2015). הוראות הפרוטוקול הנוסף הן לתמיד וללא הגבלת זמן. בשנת 2017 למשל בוצעו 35 ביקורות פתע כאלה בהתבסס על חומרי מודיעין, כלומר כמעט כל עשרה ימים. ראש סבא"א הדגיש כי לפקחים ניתנה גישה לכל האתרים אליהם בקשו להיכנס. זאת, בניגוד לפרסומים עלומים בישראל על הפרעות  ומניעת כניסתם של פקחי סבא"א לאתרים. פרסומים שנועדו כנראה להדהד ולמחזר את הטיעון מהתקופה הקודמת שלפני ההסכם על "איראן מוליכה שולל".

על רקע זה, הכותרת שהביא הכתב בצבאי עמוס הראל בעמוד הראשון של הארץ (17 אוגוסט 2018) "בישראל מעריכים כי איראן תנסה לשמר את ההסכם למרות הסנקציות" ראויה לתשומת לב ויש בה יותר משהעין רואה. הגורמים הבכירים "בדרג המדיני והביטחוני" בישראל שמצוטטים בכתבה העריכו כי ההסכם יישמר עד סוף כהונת טראמפ. מה שנתניהו בפירוש אינו אוהב לשמוע. על פי הקריאה של הבלוג, בכך הם מאותתים פעם נוספת בדרכם הזהירה (דרג צבאי כפוף לדרג מדיני ואינו שש לסתור אותו חזיתית) על יתרון הטמון בהמשך קיומו של הסכם הגרעין.

הציבור בישראל שנתון למתקפות חוזרות ונשנות של דף מסרים על אודות הסכם "רע" ופצצה איראנית בזמן הקרוב – אינו מודע ליתרונות האסטרטגיים של הסכם הגרעין. האיתותים של גורמי המקצוע המודיעיניים נבלעים בהמולה הגדולה של רעשי רקע "הסכם רע" ומטפורות על אסון בנוסח "השנה היא 1938". על כן ננסה לפרט ולנתח כאן את התרומות החיוביות של הסכם הגרעין לביטחון ישראל ומדוע כדאי להמשיך לקיימו.

תרומה חיובית ראשונה: יתרונו הגדול של הסכם הגרעין ומשטר הפיקוח החודרני של סבא"א – חסימת דרכה של איראן לנשק גרעיני והסרה של האיום הקיומי היחיד לשלימותה וביטחונה של מדינת ישראל. איום גרעיני הוא מעל מעבר לכל האיומים הצבאיים שמדינה ניצבת בפניהם.

תרומה שניה: ההסכם הביא להוצאת רוב האורניום המועשר מתחומה של איראן (כ-10 טון) ונותרה בשטחה כמות קטנה (300 ק"ג) של אורניום מועשר בדרגה אזרחית נמוכה תחת פיקוח הדוק. מה שאינו מאפשר לה "לזנק" לפצצה. גם לאחר תום ההגבלה בשנת 2031 ייאסר על אירן לפי אמנת NPT  להעשיר אורניום לדרגה צבאית גבוהה (90 אחוז). כל עוד איראן מחוייבת לאמנת NPT במעמד "מדינה שאינה מדינת נשק גרעיני" NNWS) בהגדרות האמנה)- האיסור להעשיר אורניום בדרגה צבאית לחומר בקיע לפצצה הוא לתמיד וללא הגבלת זמן. אם אין חומר בקיע אין פצצה.

תרומה שלישית: ההסכם חיסל את היכולת לייצר פלוטוניום במסלול מקביל לאורניום מועשר. זוכרים את מלת הבאזז אראק שנעלמה באופן מפתיע מהדיון האיראני? פירוק כור המים הכבדים באראק ואיסור הפרדת פלוטוניום חסמו את האפשרות לראש פלוטוניום קומפקטי על גבי טיל.

המצגת של נתניהו בנושא איראן
המצגת של נתניהו בנושא איראן. האיתותים של גורמי המקצוע המודיעיניים נבלעים בהמולה הגדולה של רעשי רקע "הסכם רע"צילום: עופר וקנין

תרומה רביעית: ההסכם סילק את העמימות מתכנית הגרעין האיראנית והסיר מעל הפרק את החשש להופעת מדינת נשק גרעיני במזה"ת. כפועל יוצא, נבלם הסיכון למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת. בהיעדר "תמריץ איראני" גם לשחקנים האזוריים כסעודיה ומצרים אין מוטיבציה לפצצה. במידה רבה, הסכם הגרעין עם איראן סגר את הדלת בפני מזה"ת גרעיני.

תרומה חמישית: הסכם המעצמות עם איראן שמט את הקרקע מהטיעון "להחליף דיסקט" להרתעה גרעינית גלויה. אין טעם בהרתעה גלויה מול איום גרעיני שאינו קיים. הסכם הגרעין JCPOA חסך מאתנו את הצורך להתמודד עם הכשלים המהותיים של אסכולת "לחיות עם הפצצה" בגרסה המזרח תיכונית: אזור לא יציב, נעדר מנגנוני פיקוד ושליטה מסודרים, נטול מערכות תקשורת וטלפון אדום בין הצדדים, רווי סיכונים למכה מקדימה בגלל כשל טכני או מתוך אי-הבנה ופרשנות מודיעינית מוטעית. העדפנו שלא להשתמש במונחים אפוקליפטיים, על כן נסכם: תוצאה לא רצויה שנחסכה מאתנו. נפלאות דרכי הדיפלומטיה הגלובלית שהביאו את הסכם הגרעין לפתחנו.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ