רעם ביום בהיר הפיל לנתניהו את הקונספציה בשמי צרפת

נשיא ארה"ב זנח בבת אחת את תוכנית בולטון-פומפיאו לריסוק הסכם הגרעין וסידר הפתעה אסטרטגית לראש ממשלת ישראל. האבחנה מימי אובמה "לא לנשק גרעיני, כן לתוכנית אזרחית" שוב על השולחן

שמואל שמיר
שמואל מאיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמנואל מקרון ודונלד טראמפ בכינוס G7 בביאריץ, בשבוע שעבר
עמנואל מקרון ודונלד טראמפ בכינוס G7 בביאריץ, בשבוע שעברקרדיט: AFP
שמואל שמיר
שמואל מאיר

הפתעה אסטרטגית וקונספציה קורסת - הם כמעט תאומים סיאמיים. המקרים הידועים הם משדה המלחמה - הפתעת יום הכיפורים, מתקפת פרל הרבור, מבצע ברברוסה - אך ישנן דוגמאות גם במגרש הדיפלומטיה. זה בדיוק מה שקרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפסגת G7 בביאריץ בראשית השבוע שעבר.

הודעתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על כך שבשלו התנאים למפגש אפשרי בין נשיא ארה"ב ואיראן, דונלד טראמפ וחסן רוחאני, והופעתו של שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, בשולי הכינוס (בידיעתו ובאישורו של טראמפ) היו בבחינת רעם ביום בהיר. באבחה חדה נשבר הנרטיב שעמד בליבת מדיניות נתניהו - מקסימום לחץ וסנקציות על תוכנית הגרעין של איראן בניסיון להורידה על הברכיים ולבטל את הסכם הגרעין (JCPOA) מיולי 2015. לא בכל יום זוכה ראש הממשלה לשמוע על "ההרגשה הטובה" שיש לטראמפ ביחס לאיראן. זו כנראה גם הסיבה בעטיה לא שמענו תגובה מלשכתו.

אז מה היה לנו כאן?

הודעת מקרון, כשטראמפ לצדו, אמנם מעידה על פריצת דרך לפסגה עם נשיא איראן, אך עדיין לא על הסכם גרעין חדש. מדובר יותר במהלך דיפלומטי בסגנון הפסגה שקיים טראמפ עם מנהיג צפון-קוריאה, קים ג'ונג און, בסינגפור כדי לשבור את מסכת איומי המלחמה ולהעביר את הצדדים לפסים של דיאלוג. מקרון ידע לחבר את חיבתו של טראמפ למופעי דיפלומטיה פרסונלית - עם הרבה תפאורה ורעשים תקשורתיים - למהלך שנועד לייצב ולעצור ההידרדרות שחלה מאז הקיץ סביב סוגיית הגרעין ובמפרץ הפרסי.

שרה החוץ האיראני זריף עם נשיא צרפת מקרון וצוותו בביאריץ
שרה החוץ האיראני זריף עם נשיא צרפת מקרון וצוותו בביאריץצילום: AFP

כזכור, לפני חודשיים נטשה איראן את מדיניות "הסבלנות האסטרטגית" לנוכח הסנקציות החד-צדדיות מצד ממשל טראמפ, ופתחה בתוכנית שלבים לכרסום וחריגה הדרגתית מהמגבלות שמתיר לה הסכם הגרעין. עם זאת, איראן נמנעה עד כה מהעשרת אורניום לרמה של 20% (דבר שבוצע במתקן בפורדו עד 2013), שהיא למעשה "מסלול מהיר" להעשרה ברמה צבאית (90%), וזאת על מנת לתת לדיפלומטים של צרפת, בריטניה וגרמניה מרחב פעולה להקלה בסנקציות האמריקאיות, בעיקר בתחום הנפט והבנקאות.

למה עכשיו?

הפעימה השלישית בתוכנית השלבים האיראנית אמורה לבוא ב-6 בספטמבר. היא זו שהמריצה את נשיא צרפת לפעול. הוא נטל על עצמו את ההובלה - בתיאום עם האיחוד האירופי, בריטניה וגרמניה – והנהיג מהלך אינטנסיבי להצלת ההסכם שכלל בין היתר מאות דקות של שיחות טלפון ישירות עם רוחאני וטראמפ וכן שיגור שליחים מיוחדים לטהראן. בבלוג זה הצבעתי בעבר על עצם הגעת המשלחת לאיראן והדגשתי כי יש כאן יותר משהעין רואה. 

נתניהו כנראה לא ייחס חשיבות לדיווחים הגלויים על מאמצי מקרון (אירופה המערבית אינה נחשבת בעיניו שחקן חשוב) והמשיך לדבוק ב"קונספציה" - המתווה של ג'ון בולטון ומייק פומפיאו לביטול הסכם הגרעין וכניעתה המלאה של איראן. הוא אף פעל להאצת תהליכי ריסוק ההסכם באמצעות הצפתו מחדש לסדר היום של "הארכיון האטומי" ושיגר רמזים כי סבא"א מתעלמת מהפרות חמורות (לדעתו) של ההסכם.

נתניהו בחודש שעבר. חישוב מסלול מחדש בירושלים
נתניהו בחודש שעבר. חישוב מסלול מחדש בירושליםצילום: חיים צח / לע"מ

מה הושג ב-G7?

מקרון ומקורות צרפתיים שומרים על העמימות שנחוצה להמשך המהלך. נשיא צרפת כן רמז בראיון טלוויזיוני כי הדיונים עם איראן היו ברזולציה פרטנית וכשטראמפ כל הזמן בתמונה כך למשל, במפגש חשאי בן כמה שעות בין מקרון לזריף השתתפו גם שרי החוץ והאוצר של צרפת ונציגים מבריטניה וגרמניה. ככל הנראה הושגו הבנות כלכליות הנוגעות להקלה בסנקציות. לא להסרת הסנקציות כדרישת איראן, אלא משהו במתווה של "פחות עבור פחות": איראן תקפיא את כוונתה לממש את הפעימה השלישית בחריגותיה מהסכם הגרעין, או לכל היותר תנקוט בצעד מינורי בלבד שלא יסלים את המצב, והאירופאים יסדירו עבורם בתמורה קווי אשראי בנקאיים לעקיפת הסנקציות.

נראה כי טראמפ היה בסוד התוכנית. הוא אישר את הכוונה לאפשר לאיראנים קווי אשראי במסיבת עיתונאים בביאריץ. גם הצד האיראני גילה אופטימיות ובהודעה רשמית שפורסמה יום אחרי הכינוס מטעם רוחאני נכתב כי טהראן תשגר משלחת בכירה להמשך השיחות בפריז על בסיס "ההתקדמות שהושגה" ותפקידו המרכזי של מקרון בניסיון "לאפשר לאיראן לייצא נפט לסין או הודו ומתן גישה לקווי אשראי". זהו רמז להחזרת הפטור החלקי מסנקציות על מכירות נפט איראני למדינות באסיה.

היכן ארה"ב?

מקרון חזר והדגיש כי מטרתו הסופית של המהלך היא משא ומתן להסכם חדש (לקראת 2025), תוך שימור הסכם הגרעין הקיים. להסכם החדש יתווסף פרק או נספח (אין פירוט) בעניין טילים בליסטיים. טראמפ אישר את הדברים ואמר כי כל מטרתה של ארה"ב ("זה כה פשוט" כדבריו) היא לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. דברים דומים גם נכתבו במסמך הסיכום של כינוס ביאריץ. טראמפ חזר בעצם לאבחנה האמריקאית מימי ממשל אובמה: לא יהיה לאיראן נשק גרעיני, כן תהיה לה תוכנית גרעין אזרחית בפיקוח". נתניהו ורבים בישראל מתעלמים מכך. עוד הודיעה ארה"ב כי תדרוש לדון בטילים הבליסטיים ובהארכת משך המגבלות על איראן (ההגבלות העיקריות בהסכם הקיים על מספר הצנטריפוגות והעשרה אזרחית נמוכה יפוגו ב-2031).

משמאל: היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון. מימין: שר החוץ מייק פומפיאו
משמאל: היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון. מימין: שר החוץ מייק פומפיאוצילום: LEAH MILLIS/רויטרס

מדובר בתפנית דרמטית וחדה בעמדה האמריקאית. למגינת לבו של נתניהו, נזנחו כל התוכניות לריסוק הסכם הגרעין הקיים ומתווה "12 התנאים" הדרקוני של פומפיאו להכנעת איראן - היה כלא היה. במיוחד, בולט ביטול התנאי של "אפס צנטריפוגות" שנועד להטיל איסור מוחלט על איראן לעסוק בהעשרת אורניום אזרחית. אזכיר כי התמריץ העיקרי להצטרפות איראן להסכם JCPOA וליציאה מהמשבר שקדם לו - היו השיחות החשאיות שקיימו וושינגטון וטהראן בערוץ העומאני, ובו נקבע העיקרון: לא נשק גרעיני, כן להעשרה אזרחית.

קיומה של תוכנית גרעין אזרחית בפיקוח הדוק ושקוף (בניגוד למסלול בו בחרה צפון-קוריאה) הוא בליבת המדיניות האיראנית ומהווה "תעודת ביטוח" מול "המזימות" לתקוף את מתקניה. לכן, התנאי הקשוח של "אפס צנטריפוגות" (אם היה נשאר על כנו) הוא בבחינת מתכון בטוח לפירוק הסכם הגרעין והסלמה בפעילותה הגרעינית של איראן. זה מה שמקרון והמעצמות האירופיות ביקשו למנוע ולכן דבקו בשימורו של ההסכם הקיים. ולסיום, שימור ההסכם תואם את צרכיה האסטרטגיים של ישראל. הוא חוסם את מסלול הנשק הגרעיני ולכן זוהי תרומה חיובית חשובה לביטחונה.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ