"ברית ההגנה" דומה יותר לעוד תחבולה של נתניהו נגד איראן

מהטיוטה שמבקש רה"מ לקדם עם ארה"ב עולה כי לא מדובר בברית קלאסית הכוללת מחויבות הדדית, אלא בהמצאה חדשה של "ברית חד-צדדית" שנועדה לספק לישראל את הטוב שבכל העולמות

שמואל שמיר
שמואל מאיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו, הסנאטור גרהאם (מימין) והשגריר פרידמן בסיור ברמת הגולן, השנה
נתניהו, הסנאטור גרהאם (מימין) והשגריר פרידמן בסיור ברמת הגולן, השנהקרדיט: עמוס בן גרשום / לע"מ
שמואל שמיר
שמואל מאיר

אחד המאמצים העיקריים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במערכת הבחירות הנוכחית היא לצייר לעצמו דיוקן של שחקן מוביל בזירה הבינלאומית, מדינאי "שאין לו תחליף". הנרטיב שלו נגד הסכם הגרעין עם איראן תופס בהקשר זה מקום מרכזי. עם זאת, מהלכיו האחרונים של נתניהו בהקשר הגרעיני לא צלחו ונסיעות הבזק שלו ללונדון ולסוצ'י נכשלו. פגישות אחרות עלו על שרטון עוד בטרם יצאו לפועל (עם מנהיגי יפן, הודו ודרום-קוריאה)

גם בכל הקשור לניסיונו לכונן ברית הגנה עם ארה"ב עוד בטרם הבחירות, רשם נתניהו כשלון. מדובר בסוגיה אסטרטגית מן המעלה הראשונה שהתפוגגה מהדיון הציבורי יחד עם דעיכת תהליך השלום בסוף שנות התשעים. לכן, חזרתה אל השיח בחודשים האחרונים, בשיאו של הקמפיין, מעוררת תהיות - מה קרה? למה דווקא עכשיו? ביולי דיווח בן כספית ב"מעריב" כי יועצי נתניהו (כנראה בהובלת השגריר בארה"ב רון דרמר) קיימו מגעים אינטנסיביים עם גורמים בממשל טראמפ בסוגיה. חודשיים לאחר מכן, כנראה אחרי שהדיונים עלו על שרטון, דיווחו עמוס הראל ואמיר תיבון ב"הארץ" כי נתניהו עבר לתכנית חלופית: להשיג הצהרה נשיאותית על כוונה לגבש בעתיד הקרוב ברית הגנה.

להצהרה נשיאותית כזאת יהיה אולי ערך פוליטי בטווח הקצר, אך אין לה משמעות מהותית. יתרה מכך, טראמפ עצמו צייץ אמש (שבת) כי השיחות בנושא ברית ההגנה יימשכו רק אחרי הבחירות בישראל. אולי זה עוד יקרה, אך נראה כי בניגוד ל"מתנה" שהעניק נשיא ארה"ב לנתניהו לפני בחירות אפריל (ההכרה ברמת הגולן), הפעם לא יקבל ראש הממשלה צ'ופר נוסף ממנו. הממשל כנראה הגיע למסקנה שברית הגנה עם ישראל - ואפילו רק הצהרה נשיאותית - היא עניין רציני מדי שלא ניתן להעבירו כמחטף בחירות.

הודעתו של טראמפ בטוויטר, השבוע

המאמצים בסוגיית ברית ההגנה החלו באביב ונעשו תחת לרדאר בסיוע ידידו של נתניהו, הסנאטור הרפובליקאי רב ההשפעה לינדזי גרהאם. בכנס "הקואליציה היהודית הרפובליקאית" בלאס וגאס הצהיר גרהאם כי ברית הגנה חוזית תבהיר לעולם ש"התקפה על ישראל תיחשב התקפה על ארה"ב". בחסות גרהאם פרסם ביולי "המכון היהודי לחקר הביטחון הלאומי" (JINSA) טיוטה לכינון ברית הגנה פורמלית במתכונת שחייבת להיות מוגשת לאישור הסנאט.

ברית הגנה היא סוגיה של מלחמה ושלום בעולם היחסים הבינלאומיים. מהותה הוא מימוש קריאת הקרב של שלושת המוסקטרים "אחד בעד כולם, כולם בעד אחד", לא צורך פוליטי מזדמן. בברית הגנה דו-צדדית, כמו למשל בברית נאט"ו, המחוייבות המהותית היא הדדית. אלא שמקריאת הטקסט (ודברי ההסבר) של הטיוטה שניסה נתניהו לקדם, עולה כי לא מדובר בברית הגנה קלאסית כי אם במראית עין של ברית הגנה. לא מדובר במחויבות הדדית להגן ולהרתיע, אלא בהמצאה חדשה של "ברית חד-צדדית" שנועדה לספק לישראל את הטוב שבכל העולמות: גם מטריה אמריקאית וגם חופש פעולה מוחלט (אבן יסוד מרכזית בדוקטרינה הישראלית). זו בעצם שכבה נוספת של הרתעה שלא תכפה על ישראל אילוצים והגבלות, ועל הדרך גם לא תחייב את ישראל להשתתף במלחמות אמריקאיות רחוקות. או אם תרצו: שבשונה מדנמרק, החברה בנאט"ו, ישראל לא תשלח חיילים לאפגניסטאן.

נתניהו וטראמפ בבית הלבן, במארס
נתניהו וטראמפ בבית הלבן, במארס. ייפגשו בעצרת האו"ם בהמשך החודשצילום: Manuel Balce Ceneta/אי־פי

הטיוטה מנסה לרכך את חברי הסנאט (נדרש רוב של שני שלישים) בכך שהיא מדגישה כי ארה"ב לא תתחייב להפעלה אוטומטית של החוזה אלא "בנסיבות מיוחדות ביותר". מונח הזה חוזר על עצמו מספר פעמים בטיוטה. כלומר, הברית אינה בבחינת "תיל ממעיד". היא אינה גורמת למצב שבו בקצה ההרתעה הישראלית נגד כל תוקף פוטנציאלי נמצאת עוצמתה של ארה"ב. ה"נסיבות המיוחדות ביותר", כך לדעת יוזמי הטיוטה, כן טמונות בסכנה מחידוש תוכנית הנשק הגרעיני של איראן. העניין מוזכר במסמך באופן מפורש.

התעלמותם של נתניהו וגרהאם מדו"ח המודיעין הלאומי האמריקאי לשנת 2019, לפיו אין תוכנית נשק גרעיני באיראן, כמו גם הרציונל שמובע בטיוטה, חושפים מהי המטרה הנסתרת שאליה הם דוחפים: החתירה האיראנית לנשק גרעיני (בראייתם, ומבלי שיש עדויות מודיעיניות לכך) עשויה לדחוף את ישראל למכת מנע, וכפועל יוצא מכך לתגובה איראנית. ברית ההגנה המוצעת לא תופעל בהקשר של מכת המנע הישראלית, אלא רק בהקשר להדיפת התגמול האיראני. או במלים אחרות, זו לא "ברית הגנה" אלא תחבולה להשגת "אור ירוק" אמריקאי לתקיפה ישראלית באיראן.

נתניהו, וכמוהו השמרנים בארה"ב, זוכרים היטב - וניתחתי זאת גם בהרחבה בבלוג - כי וטו אמריקאי מצד הנשיאים ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה הוא שעצר את תרחישי התקיפה על אתרי הגרעין באיראן, בעיקר בקיץ החם של 2012. "ברית ההגנה" של נתניהו נועדה לכאורה להסיר מכשלה זאת. קשה להניח שהסנאט ונשיא אמריקאי יאשרו מתווה שיסבך הממשל במלחמה רחבת היקף במזה"ת מול איום שאין עדויות מודיעיניות לקיומו. זהו אחד מלקחי הפלישה לעיראק ב-2003 בתואנה של נשק גרעיני שלא היה.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ