אמ"ן ונתניהו אינם רואים עין בעין את האיום האיראני

הערכת אגף המודיעין ל-2020 אינה מזהה האצה איראנית לפיתוח נשק גרעיני ומשקפת שיח ריאליסטי ומתון יותר כלפי סוגיית הגרעין ביחס לשיח האלרמיסטי של ראש הממשלה וביטויו בתקשורת

שמואל שמיר
שמואל מאיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כור המים הכבדים באראק, בחודש שעבר. בריטניה וסין ייבנו מתקן שמונע ייצור פצצת פלוטוניום
כור המים הכבדים באראק, בחודש שעבר. בריטניה וסין ייבנו מתקן שמונע ייצור פצצת פלוטוניוםקרדיט: Wana News Agency/רויטרס
שמואל שמיר
שמואל מאיר

שלא כמו בשנים קודמות, הערכת אמ"ן לשנת 2020 שהוצגה בשבוע שעבר היתה אירוע תקשורתי בולט. כותרות העיתונים ומהדורות החדשות התחרו ביניהן בשאלה אם לאיראן תהיה פצצת גרעין ראשונה בסוף השנה הקרובה או אולי עוד שנתיים. הכתבים הצבאיים תיווכו לציבור את הערכת אגף המודיעין של צה"ל במונחים שהוא רגילים לשמוע, ולרגע היה נדמה כי ההכרזות היום-יומיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "איראן דוהרת לפצצה" זוכות לאישור המערכת. והן לא.

חבל שאמ"ן - המעריך הלאומי בשיטה הישראלית - אינו מפרסם, בדומה לעמיתיו בארה"ב, גרסה מסודרת ולא מסווגת של הערכת המודיעין השנתית שהוא מגיש לקברניטים. בלית ברירה, אנו נאלצים להסתפק בהדלפות ותדרוכים סלקטיביים שעוסקים לעתים בנושאים טכניים מסובכים, כמו אחוזי העשרת אורניום, הגולשים לאי דיוקים. בפוסט זה אנתח את הערכת אמ"ן באשר לסוגיית הגרעין האיראני, תוך ניסיון להפריד ככל האפשר את אותות האמת מתוך ים רעשי הרקע הקולניים.

הנתונים הכמותיים-טכניים נתנו את הטון בדיווחים בתקשורת על הערכת אמ"ן. נמסר כי בידי איראן כיום 850 ק"ג אורניום מועשר בדרגה אזרחית נמוכה (4%) וכי תוכן להגיע עד סוף השנה ל-1,300 ק"ג - כמות המספיקה לייצור פצצה גרעינית ראשונה. לכאורה, נתונים מספריים המצביעים על פצצה איראנית בטווח הזמן הקרוב, אבל בפועל אלה נתונים שאינם מדברים בעד עצמם ודורשים פרשנות וההארה.

צנטריפוגות להעשרת אורניום בנתאנז, איראן, בנובמבר
צנטריפוגות להעשרת אורניום בנתאנז, איראן, בנובמברצילום: /אי־פי

בפוסט קודם הצבעתי כי השיח האלרמיסטי על "פריצה מהירה" לפצצה ראשונה, נסמך על ניתוח תיאורטי מופשט למדידת זמן. אין מדובר בחישוב מדעי אובייקטיבי המבשר איום קונקרטי מיידי. "זמן פריצה" הוא הזמן הנדרש, בכפוף למספר הנחות מקדמיות, לייצור מספיק אורניום מועשר בדרגה צבאית גבוהה (90%) עבור פצצה ראשונה, אם וכאשר תחליט איראן לבנות אחת כזאת.

הכשל המרכזי בתרחישי הכמויות לפריצה מהירה, נובע מהעובדה שהם נסמכים על העשרת האורניום באתרי הגרעין האזרחיים באיראן. תוכנית הגרעין האזרחית של הרפובליקה האיסלאמית נמצאת תחת משטר הפיקוח החודרני ביותר בהיסטוריה הגרעינית: פיקוח רציף על בסיס ביקורים יומיים של פקחי סבא"א ושידורי נתונים בזמן אמת למטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בווינה. כמו כן, ובהתבסס על "הפרוטוקול הנוסף" של סבא"א, מתקיימות ביקורות בהתרעה קצרה באתרים לא מוצהרים. במצב זה, תתקשה איראן להסיט אורניום מועשר בדרגה אזרחית נמוכה - המותרת לה לפי הסכם הגרעין ובהתאם לחברותה באמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT) - להעשרת אורניום לדרגה צבאית אסורה.

כל סיבת הקיום של סבא"א היא להתריע מפני הסטה שכזו. לפיכך, 1,300 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה אזרחית נמוכה בפיקוח סבא"א בסוף שנת 2020 אין פירושם בהכרח קו ישר מהיר להעשרה צבאית לצורך השגת חומר בקיע לפצצה. זאת ועוד, לצורך פריצה מהירה והשגת אורניום מועשר בדרגה צבאית גבוהה, תהיה חייבת איראן לגרש את פקחי סבא"א מתחומה ולפרוש מאמנת NPT. בשני הצעדים ההכרחיים האלה נקטה בזמנו צפון קוריאה על מנת לפתח את הנשק הגרעיני שלה. 

מהשתקפות הערכת אמ"ן בדיווחי התקשורת (כאמור, לא התפרסם טקסט מוסמך) עולה כי קציני המחקר הצבאי אינם שותפים לתרחיש האלרמיסטי. מהערכת אמ"ן ניתן להבין כי גם לאחר ההפרות האיראניות של הסכם הגרעין בחודשים האחרונים - השמים לא נפלו. גם אם לא נאמר במפורש, מדובר בשלב זה במאות בודדות של קילוגרמים אורניום מועשר בדרגה אזרחית נמוכה - ולא בחזרה למצב שהיה לפני הסכם הגרעין של שמונה טון אורניום מועשר באמצעות 19 אלף צנטריפוגות. ההפרות האיראניות בתחום העשרת האורניום נתפשות באופן מינורי יחסי ובהקשר דיפלומטי, לא צבאי. דווח כי לפי קציני המחקר באמ"ן הן נועדו לצרכי משא ומתן והפעלת לחץ מדורג על השותפות האירופיות להסכם (בריטניה, צרפת וגרמניה) להחזיר את המצב לקדמותו. כלומר, להדוף את הסנקציות החד-צדדיות שהטילה ארה"ב, או לחילופין, לצבירת קלפי מיקוח לקראת הסכם גרעין עתידי.

כוכבי ונתניהו בתרגלי צבאי בכרמל, השנה
כוכבי ונתניהו בתרגלי צבאי בכרמל, השנהצילום: אלעד גרשגורן

הערכת אמ"ן אינה מזהה האצה איראנית לפיתוח נשק גרעיני. בנוסף, איראן לא ביטלה את מחויבותה להסכם הגרעין. סימנים לגישה ריאליסטית מתונה באמ"ן ניתן למצוא גם במה שלא נכלל בהערכה השנתית. אמ"ן אינו מדבר על היתכנות לנשק גרעיני במסלול הפלוטוניום. זאת, מתוך מודעות לסעיף החשוב שממשיך להתקיים בהסכם הגרעין - ועל פיו בריטניה וסין יבנו כור מים כבדים חדש באראק (במקום הכור הישן והמסוכן שפורק במסגרת ההסכם) באופן שלא תתאפשר בו הפקת פלוטוניום לפצצה.

באותה מידה, חבל כי אמ"ן לא ציין בתדרוכיו כי גם באשר להפרה שנתפשת כיותר משמעותית בסדרת ההפרות של איראן בתחום העשרת אורניום - חידוש פעילות במתקן פורדו - אין מדובר בחזרה לתקופה שלפני הסכם הגרעין, כלומר לאותו "מרחב חסינות" תת-קרקעי בו מתבצעת העשרת אורניום ל-20%, שמהווה מסלול המהיר להעשרה צבאית גבוהה. רק שני שלישים מתוך אלף הצנטריפוגות בפורדו חזרו להעשיר אורניום אבל בדרגה אזרחית נמוכה, שלא כמו בעבר. השליש הנותר מיועד להמשך מחקר איזוטופים אזרחי ולא להעשרת אורניום. המחקר נעשה כחלק מפעילותו של מרכז מחקר בינלאומי בהובלת רוסיה, כפי שנקבע בהסכם הגרעין. יודגש כי פקחי סבא"א נמצאים באופן קבוע בפורדו.

אפשר לסכם ולומר כי הערכת אמ"ן הציפה בשיח הממסדי מנגינות שלא שמענו זמן רב. לא רק מודיעין טכני על עובדות כמותיות "קשות" ורוטינה של תחזיות אלרמיסטיות, אלא גם ניתוח שלוקח בחשבון מרכיבי איכות "רכים" של דיפלומטיה ואמנות בינלאומיות. ההתבוננות האנליטית המורכבת שבאמצעותה מנסה אמ"ן לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות האחרונות באשר להסכם הגרעין, ובמיוחד הדיאלוג המתוח בין איראן לשלוש החותמות האירופיות על ההסכם - מצביע על כך שאיראן אינה שועטת לפצצה. זאת, בניגוד בולט לעמדתו המוצהרת של נתניהו וליחסו השלילי למסלול הדיפלומטי ולהסכם הגרעין. בעיניו, זהו שידור חוזר של הסכם מינכן ב-1938.

ראש הממשלה והמערכת הצבאית אינם רואים עין בעין את סוגית הגרעין האיראני. להבדל הקונספטואלי שהובא כאן תהיה השפעה על הערכת ההתפתחויות העתידיות ועל דרכי תגובה של ישראל. למשל, באשר לתרחיש מלחמת מנע שנתניהו הרהר בהיתכנותו בנאומו ביום הזיכרון למלחמת יום כיפור.

שמואל שמיר

שמואל מאיר | |שיח אסטרטגי

תחנות ביוגרפיות: תואר ראשון במזה"ת ומדע המדינה ( אוניברסיטת תל אביב). תואר שני ביחסים בינלאומיים ולימודי בטחון לאומי (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב). לימודי דוקטורט שלא הושלמו. תחומי הלימודים שלי התלכדו עם עבודתי באמ"ן מחקר, בחטיבה האסטרטגית באג"ת וכעמית מחקר במרכז למחקרים אסטרטגים באוניברסיטת תל אביב. עיון אסטרטגי כמקצוע.

על עצמי: תלמיד של המלחמה הקרה שמנסה לפענח את היחסים הבינלאומיים בתקופה שלאחר השתחררות כוחות ההרס הבלתי נתפסים בהירושימה ונגסקי. התקופה שבה אנו חיים היום. את מושגי היסוד רכשתי בסמינרים בג'ונס הופקינס אצל מורי דרך חלוציים כרוברט אוסגוד ופול ניצה, והעמקתי עם השנים. אי-השימושיות של הנשק הגרעיני, ובמקום זאת לחשוב במונחים של מניעת מלחמה והרתעה. תוצאות בלתי מתוכננות של מלחמה בעידן הגרעיני הופכות את הקונספט של מלחמת מנע יזומה לפחות ופחות ישים. חשיבותה הגוברת של דיפלומטיה והיכולת להבין את הצד השני כמו גם הצד שלך במונחים של יעדים ריאלייים – ולא של רצונות וחלומות משיחיים.

על הבלוג: בסיועה של המפה המושגית, אנסה לתרום לדיון הציבורי אצלנו בסוגיות נשק גרעיני, פירוז גרעיני, אמנות ומשטרים בינלאומיים להגבלת הנשק הגרעיני. להראות כיצד מה שנתפס כגלובלי, מופשט ורחוק – משפיע כאן ועכשיו. ובהקשר לסוגיה האיראנית - ב"שיח אסטרטגי" ננסה לנווט באוקיינוס הגדול של דיווחים חלקיים וסותרים, להאיר את מה שמנסים להסתיר, ולהצביע כאמירתו של מרשל פוש בפתח כל הרצאה בבית הספר הגבוה למלחמה: במה בעצם מדובר כאן.

שיח אסטרטגי - לארכיון הפוסטים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ