המסע לאורגזמה נשית, חלק שביעי: נהנות מחדירה - הו כן! - הבלוג של שירלי גל - הארץ
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסע לאורגזמה נשית, חלק שביעי: נהנות מחדירה

גמירה מחדירה היא לא מטרה, היא לא הישג או יעד, ולא מקבלים בסוף מדבקה חגיגית ומדליה על הניצחון. ככל שתחשבי על זה שאת רוצה לגמור – כך יהיה לך קשה לגמור. פרק א: מוצאות את נקודת ה-G

תגובות
אילוסטרציה של בחורה נהנית ממשגל
גטי אימג'ס ישראל

"'בוא אלי, אהובי', היא גנחה. 'אני רוצה אותך בתוכי'. רק אז הרים את הראש וכיסה את גופה בגופו. הוא נכנס אליה בתנועה חלקה. היא היתה חמה, לחה ומשתוקקת. 'אהובתי', לחש כשהחל לנוע בתוכה וחש את השרירים הלא מנוסים סוגרים עליו בחוזקה, 'האם אני מכאיב לך?'.

'אל תפסיק. אתה... אתה...', היא עצמה את עיניה והגבירה את התנועות של גופה, 'אתה גורם לי כזאת הנאה'".

קראתי את הקטע הזה, שכתבה מיכל שלו תחת הפסבדון אליזבת' סאנדס, משהו כמו אלף פעם. "קייט", הספר בו הוא הופיע, ביחד עם "ניקול", הספר השני שכתבה תחת אותו שם עט, עיצב את כל מה שאני יודעת על רומנים רומנטיים, על גברים, על אהבות ועל זיונים, עוד אז, בימי התיכון העליזים שלי בעמל 1, נהריה.

פעם בכמה שבועות הגעתי לספריה העירונית, שעברה באותה התקופה ממרכז העיר למבנה מרוחק, מפואר ונטוש, עשיתי את הסיבוב הקבוע, והגעתי למדף בו שני הספרים האלה שכבו, אחד ליד השני. אני זוכרת את הרגע שהגעתי לקטע הזה, התמים לכאורה. הפעם הראשונה שבה התוודעתי לרעיון של חדירה, או של איך סקס קורה באמת. לא הבנתי אז מה זה אומר שהוא נע בתוכה. נע איך? זה היה בסוף שנות ה-90, הייתי ממש בתחילת גיל ההתבגרות, ולא הבנתי איך זין יכול לנוע, לאיזה כיוון ואם יש לו חיים משלו. בשאלה האחרונה אני עדיין מהרהרת.

כשהגעתי לגיל 16, עשיתי את זה בפעם הראשונה. זה היה הרבה פחות דרמטי ממה שזה אמור היה להיות וגם לא ממש כאב לי, עד כמה שאני זוכרת. כל הסיפור נגמר די מהר, ובמשך שנים על שנים על שנים, המהומה סביב החדירה גרמה לי להרגיש שיש פה משהו שאני מפספסת. תהיתי מה הדרמה סביב אותו גבר שנע בתוכי, מה בכלל אני אמורה להרגיש, למה אני לא מרגישה את מה שאני אמורה, ובמילים אחרות - מה לא בסדר בי, ואיך אני מעזה לא להתלהב מאותו עונג עילאי משגע שאמור היה לבוא עלי רק מעצם היותי. זו היתה התקופה של "סקס והעיר הגדולה" ואווירת חרמנות כללית היתה באוויר. גמירות היו נחלת הכלל, לפחות בשיחות מסדרון פה ושם. כולן סביבי גמרו כל הזמן, כולן היו רטובות רצח, כולן תמיד היו בעניין והיה להן איזה ידע פנימי ולא מוסבר של איך עושות את זה, ואיך נהנות מזה בטירוף.

סמנת'ה (קים קטרל) ב"סקס והעיר הגדולה"
HBO

שנים עברו עד שהבנתי שהכל שטויות. אם יש משהו שמאוד לא אינטואיטיבי לנו, הנשים, זה איך לגמור מחדירה.

הנתונים משתנים, ונעים בין 18% מהנשים שגומרות מחדירה בלבד, ל-25% מהנשים. מחקר מהשנה האחרונה גילה שלמען האמת, הכל תלוי באיך שואלים את השאלה, ושיש פה בעיית עיגון קשה. כלומר, יש מצב שאפילו המספרים האלה גבוהים מדי, כי בהרבה מחקרים לא טרחו לשאול אם הגמירה היתה מחדירה בלבד, או שהדגדגן היה מעורב בכל העסק.

מבוא לנקודת ה-G

ב-1950 הגניקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג סיפר לעולם שכ-5-8 סנטימטר אל תוך פתח הנרתיק, כלפי מעלה ולכיוון כף הערווה, נמצאת נקודה מסתורית, שבעת גירוי הופכת נפוחה יותר, רגישה יותר ועם פוטנציאל לייצר אורגזמות חזקות הרבה יותר. מאז מדענים ממדעים שונים ניסו להפריך או לאשר את הטענה הזו, ותהו אם נקודת הג'י, על שמו של גרפנברג, בכלל קיימת. עם השנים היא הפכה לאיזה גביע קדוש, שם נרדף לגמירה מחדירה, נקודה שחוקרים מתאבססים עליה, נשים משוועות אליה וגברים ברחבי העולם כמהים להגיע אליה. יש שיאמרו שזו לא באמת נקודה, אלא אזור שלם, יש שיאמרו שמדובר בצד הפנימי, האחורי של הדגדגן, בו מתרכזים קצות עצבים, יש שיפסקו שהיא ממש, אבל ממש לא קיימת, ויש שיישבעו בנקודה הזו ויעשו הכל כדי להוכיח את קיומה.

האמת היא, שהמחקרים עד היום לא הגיעו לאיזו קביעה חד משמעית בנושא, גם, ואולי בעיקר, בגלל הקושי בעריכת המחקרים הספציפיים, התקציבים המוגבלים והמחקר הדל באופן כללי שנערך בנושא האורגזמה הנשית. עד כאן בכי ונהי והנה האמת הפרטית שלי: אני גומרת מחדירה. זה לא היה קל, זה לא קרה ברגע, ובמשך שנים הסתובבתי יבשה ולא הבנתי מה הבעיה שלי. אבל, בסוף הצלחתי. האם זו גמירה שנוצרת מנקודת הג'י שקיימת או לא קיימת, או מכל מקום אחר? אפשר לדון בעניין ברמה האקדמית.

חבר קרוב, שמיודד איתי מאוד, אומר שהגמירה הזו בכלל לא מגיעה מנקודת הג'י הדמיונית, לדעתו, אלא: "בגלל הקצב, וההשהיה, וההרגשה שלי אותך, והגיוונים בעוצמה. וגם זה שאני ממלא אותך. אבל אם זו היתה נקודה, אז כל אצבע או דילדו היו עושים את זה. אני חושב שזה הרבה יותר רוחני מפיזי. ומצד שני – לי בטוח אין כזו, אז מה אני מבין".

ובאמת, מה כולנו מבינים, וגם - למי אכפת? בין אם קיימת ובין אם לא, השורה התחתונה היא שאורגזמה מחדירה יכולה לקרות. נקודת הג'י היא זו שבדרך כלל משייכים לאורגזמה הספציפית, ואף אחד עדיין לא הוכיח הלימה בין מבנה אנטומי ליכולת לגמור בכל צורה ודרך, קרי – כולן יכולות לנסות ולהצליח להגיע אליה במידה שווה. איך? הו.

איך זה מרגיש?

בפרק הראשון של המסע לאורגזמה הנשית עשיתי פרובוקציה. סיפרתי לכן על הפעם ההיא, שלמדתי להשפריץ, אבל תכלס, לא באמת סיפרתי איך. כי האמת היא, שאני לא יכולה להשפריץ מגירוי של הדגדגן בלבד. הגמירות החזקות שלי, כולן, מגיעות משילוב בין השניים – גמירה חזקה מגירוי חיצוני, וחדירה שמגיעה מיד אחריה. כשהגוף שלי כבר מספיק מוכן, כשאני מספיק רטובה, כשכולי שם – רק אז אני מצליחה להגיע לאורגזמה החזקה באמת. והאורגזמה הזו – שונה מאוד בתחושה שלה. אם האורגזמה מהדגדגן מתחילה בחום נעים שעולה במעלה הכוּס, ומשתלטת כמו זרמים על כל הגוף, האורגזמה שמגיעה מהחדירה עמוקה יותר, יש בה משהו חייתי יותר, היא יוצאת מהפנים החוצה, מתחילה בין הקירות הפנימיים ועולה למעלה, ואז מטלטלת את כל הגוף.

האם אצל כולן זה מרגיש אותו דבר? לא. כולנו שונות מאוד: ברמות הגירוי שלנו, בתחושות שלנו, במה מפעיל אותנו וגם – בדרך שבה אנחנו חוות אורגזמה. הגעתן, גמרתן וחוויתן את זה אחרת? זה הכי הגיוני בעולם. לא הצלחתן? נסו, עד שתצליחו. אין רבע מחקר שהצליח להוכיח שלא כולן יכולות. לא הצלחתן ותוהות מה דפוק בכן? ממש, ממש, ממש – כלום.

איך מוצאות?

כשתכניסו את האצבע השלישית והארוכה אל תוך פתח הנרתיק, אתן תרגישו שממש מאחורי הדגדגן, מבפנים, יש אזור בו הרקמה מחוספסת יותר. זה האזור של נקודת הג'י. מכר ותיק אחר תיאר אותה כך: "התחושה היא כמו לוח שעם, או פקק שעם. זו לא תחושה של ספוג רך, אלא של עור מתוח ומחוספס. בניגוד לדגדגן שהוא מאוד מובחן, נקודת הג'י היא לא נקודה שאפשר להרגיש, או ללחוץ עליה והקסם קורה. פשוט צריכים להיות קשובים לגוף, ולהתייחס לאזור כולו כאל אזור מאוד מגורה ורגיש, שמאפשר הנאה רצינית - כשהיא במצב הרוח".

האם אצל כולן זה מרגיש אותו דבר? לא. כולנו שונות מאוד

אני, באופן אישי, חייבת להיות מגורה לגמרי ומאוד בעניין כדי בכלל להתקרב לאותו אזור. למעשה, בדרך כלל לוקח לי משהו כמו 20 דקות להגיע למצב שבו אני מוכנה לזה. זאת לעומת אורגזמה מהדגדגן אליה אני יכולה להגיע בכמה דקות ורק על ידי מגע חזק ואינטנסיבי במיוחד. כנראה שאין איך לברוח מזה – כדי לגמור מחדירה, בדרך כלל, אנחנו צריכות להיות רגועות מספיק, לנקות את הראש מדאגות, ובמצב הרוח הנכון. מה שאני עושה כדי להגיע לשם כשאני עם עצמי הוא לאונן ולגמור מהדגדגן, ומיד אחרי שהצלחתי – לעבור לדילדו, ויברטור או אצבעות, ולגמור גם מהחדירה.

מתאמנות

את השינוי הגדול עשה בשבילי הדילדו שקניתי. זה דילדו בינוני בגודלו, שום דבר אימתני, קטן יותר מהזין הממוצע. ועדיין, ברגע ששיחקתי איתו כשכולי מגורה, למדתי לכוון אותו בדיוק לאן שמרגיש לי נכון, וזיינתי את עצמי במהירות, הבנתי שלושה דברים: הראשון הוא שאני יכולה לגמור מחדירה, הבנה מטורפת ומאוד לא ברורה מאליה, שנתנה לי המון מוטיבציה להמשך. הדבר השני הוא שאימנתי את המוח שלי להבין שהוא לא גומר רק מהדגדגן, אלא שמאותו הרגע – יש עוד אזורים שמדברים איתו בגמירה. הדבר השלישי הוא שלמדתי איך בדיוק נעים לי שיגעו בי, וכך היה לי מאוד קל לכוון את הפרטנרים שאיתי.

שימו לב: מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין פנטזיות אירוטיות תוך כדי האקט, ובין היכולת לגמור מחדירה. מה זה אומר? שלא מספיק שדעתך לא תהיה מוסחת, שלא תדאגי מסידור לילדים, הקניות לשישי או ההתארגנויות לאוגוסט האיום. את צריכה באופן פעיל לנתק את המחשבות האלה, ולהחליף במחשבות אחרות, על גברים שאת חושקת בהם, נשים שעושות לך את זה, קינק מאוד מסוים או בכללי – כל דבר שרק עושה לך טוב ומחרמן אותך ברגע, או בשניים. קשה? כן. שווה את זה? כן.

צורך חזק מאוד להשתין

זה יכול לקרות. הקרבה של נקודת הג'י לשופכה יכולה לגרום לתחושה מדומה של צורך חזק להשתין. בדרך כלל זו אזעקת שווא ורצוי שתצלחי אותה כי זה אומר, כנראה, שאת מרחק פסיעה מגמירה. לפני שאת ומי שאיתך מתחילים את הערב, או לפני שאת מחליטה לקחת ויברטור ליד ולאונן – תוודאי שאת מתרוקנת היטב בשירותים. נהדר. תמשיכי בדיוק את מה שאת עושה, ותצלחי את הרגע הזה, ברגישות ונחישות.

איך נוגעות?

הדבר הראשון שמקובל לעשות, אחרי שאת מגורה ובמצב הרוח הנכון, הוא לכופף את האצבעות כמעט בתשעים מעלות כלפי מעלה אל תוך הפתח שלך, ולעשות תנועה של "בואי הנה". אותו מכר עבר, שלאורך ההיסטוריה המשותפת בינינו הצליח לגרום לי לגמור ככה שוב ושוב, מספר שבנוסף לתנועה הזו הוא גם נוהג להחליף קצבים, ולהיכנס יותר ויותר ויותר עמוק תוך כדי. או במילותיו: "אני מכופף את האצבעות וממש חופר שם, זו בדיוק המילה. תכתבי 'חופר'". הנה, כתבתי. אחרי שאצבע אחת נכנסה, אפשר להתחיל להכניס שתי אצבעות ולעסות את האזור.

הדבר השני שכדאי לעשות, ועליו אני ממליצה מאוד, הוא לשלב בין הנגיעה בנקודת הג'י, או באזור הג'י, לנגיעה בדגדגן. בזמן שהוא "חופר בך" (אלוהים), את, או הוא או היא או הם, יכולים לתפוס את הדגדגן בין האגודל לאצבע, ולצבוט, רק בקצת. בגלל שריכוז העצבים של הדגדגן ממשיך עד ממש קרוב לנקודת הג'י, ויש שיאמרו שנקודת הג'י היא בכלל החלק הפנימי של הדגדגן, התחושה הזו עוצמתית בטירוף, ולפעמים גדולה וחזקה מלהכיל. כמו כן – שהפרטנר לא ישתגע. אם כואב לך הדגדגן, לא נעים לך, זה חזק מדי - תגידי, ותכווני למקומות שעושים לך נעים. אותו גבר, עם אותן עיניים חומות, שישב איתי אז בבר של הנאצ'וס והמרגריטות וגרם לי לגמור ארבע פעמים ברצף בחניה של בית הדר רק מזה שאונן לי, מספר שמה שהוא אוהב זה "לחקות" את אותן תנועות פנימיות על הנקודה, גם בחוץ, על הדגדגן. וכך – "אני אוהב לתפוס את הדגדגן בשתי האצבעות ולגעת בו באותה הצורה ועם אותן התנועות שאני נוגע בפנים, במקביל, ובאותו הקצב. הדבר השני שאפשר לעשות הוא להחדיר אנאלית את האצבעות, כשגם האצבעות שבפי הטבעת מכופפות באותה הצורה כמו על הג'י, ואז שתי הידיים שלי בשני החורים שלך, ואני פשוט מזיין אותך איתן וממלא אותך מכל מקום". האופציה השנייה היא למתקדמות.

אם אתן נמצאות עם פרטנר, תוכלו גם ליישם את האופציה המועדפת עליי מכולן מכל החגיגה הזו, והיא שברגע שהאצבע, או האצבעות שלו בפנים, והוא מעסה לכן את הנקודה, שיירד לכן במקביל, וילקק את הדגדגן באותו הקצב. פרטנרים: תעלו ותרדו עם האצבע מבפנים, תגעו באזור כולו, תכניסו בעדינות אצבע נוספת ותתחילו להזיז אותן מצד לצד, ולמעלה ולמטה, כשהן מכופפות כלפי מעלה. דבר נוסף שתוכלו לעשות הוא לפשק קצת את שתי האצבעות בפנים, ולהעביר אותן דווקא על דפנות האזור. במקביל, תריחו את הכוּס של זו שאתכן, תנשכו קצת את הדגדגן, תלקקו, תלטפו, תנשפו בעדינות, תוך כדי שאתם ממשיכים את העיסוי הפנימי עם האצבעות. תנסו לעשות את זה באותו הקצב, ולהרגיש את המקצב של הדברים. אגב, מוזיקה רגועה, דווקא כאן, יכולה מאוד לעזור, להכניס אתכם ואתכן לקצב הנכון, ולעזור לכם ולכן לשמור עליו. זה משמח אתכן וגורם לכן לגמור בטירוף? בפעם הבאה – תשלבו ויברטור לגירוי חיצוני בין הנשיקות, הליקוקים או החיכוך עם האצבעות.

טור שלם על גמירה מחדירה, בלי מילה על חדירה

כן. כשזה נאמר - אני באמת מאמינה, מכל הלב, וזו אמירה שמבוססת רק על ניסיון אישי – שעד שלא נלמד את עצמנו לגמור מחדירה, לא נצליח להגיע לאורגזמה מחדירה דרך זיון. כן, ברור, ניסים קורים. אבל במקרה הזה – אימון מוביל להצלחה, ודווקא דרך צעצועים כמו דילדו או ויברטור ייעודי שאת יכולה לכוון ולשלוט בעוצמה ובזווית שלהם, או דרך האצבעות שלך או של בן או בת הזוג – שהן הרבה יותר ברורות, בשליטה וחדורות מטרה, תוכלי להבין את התחושה הראשונית הזו של איך זה לגמור מחדירה, איך לא לפחד ממנה או מתופעות הלוואי שלה (תחושה של צורך להשתין, אורגזמה חזקה, אינטנסיבית ומאוד אחרת מאורגזמה שמגיעה מהדגדגן), ולפתח אורגזמות טובות וחזקות הרבה יותר.

עם זאת, אורגזמה שמקורה בנקודת הג'י עובדת רק כשאת מגורה, רק כשאת בעניין, רק כשאת רטובה מאוד. גמירה מחדירה היא לא מטרה, היא לא הישג או יעד, ולא מקבלים בסוף מדבקה חגיגית ומדליה על הניצחון. ככל שתחשבי על זה שאת רוצה לגמור – כך יהיה לך קשה לגמור. ככל שתיהני מהדרך ותהיי בגישה של מקסימום תצליחי – הסיכוי שזה יעבוד יגדל. שימי את עצמך בראש מעייניך, תנסי לנקות את המחשבות, תרתמי את הפרטנר שאיתך למסע של גילויים חדשים, והכי חשוב – מהרגע שהגעת לאותה הנקודה ואת מרגישה ממש קרובה לגמירה – תמשיכי באותו הקצב, באותה התנועה, באותה הזווית בדיוק, לא חשוב מה, ואל תפסיקי, עד שאת מרגישה את זה משתלט עליך ואותך - גונחת בטירוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#