המסע לאורגזמה הנשית, פרק 11: נאלצות להשפריץ - הו כן! - הבלוג של שירלי גל - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסע לאורגזמה הנשית, פרק 11: נאלצות להשפריץ

ההילולה סביב ההשפרצה רחוקה מהמציאות. מעולם לא הוכחה הלימה ברורה בין היכולת להשפריץ והיכולת לגמור מאוד חזק. ובכל מקרה, לא, לא מדובר בליטרים של נוזלי כוס

תגובות
אורגזמה
עדי עמנואל

"שדיה נמעכו אלי בחיבוק קרוב

זיק של התרגשות עלה במעלה גופה

מיץ האהבה הציף אותה ושטף את בגדה

ממש שם, במקום בו נמצאה חגורתה.

'די! די! שובר גאוותי - התרחק, זה מספיק'

היא נאנקה, ביקשה רחמים. האם היא ישנה? האם מתה אז?

היא שקעה אל תוך לבי"

(Amarushataka, הודו, המאה השביעית, תרגום חופשי)

 

"שירלי" / "אוי. מה עשיתי?" / "מה עשית?" / "עשיתי משהו?" / "לא יודע, למה?" / "בכל פעם שאתה מתחיל שיחה ב'שירלי' אני מרגישה צורך להתנצל" / "את לא דייקת בתיאור" / "איזה?" / "של איך אילצתי אותך להשפריץ" / "לא?" / "לא" / "לא...?" / "לא" / "אתה בטוח?" / "מיליון אחוז" / "טוב, אז איך?" / "אני אראה לך. שוב" / "זה איום או הבטחה מותק?" / "זה מה שתרצי שזה יהיה".

הוא קם בבוקר ושתה את הקפה שלו, בלי סוכר. ישב בחדר העבודה, מול המחשב. לבש חולצה שחורה שחשפה את הידיים החזקות שלו, וחייך אלי. דרך המסך. המדור יצא לחופשת הכתיבה השנתית שלו ברומא, נטש את הלבאנט לשבועיים. ירד, לצורך עליה. הצורך שלי להתעורר אליו בכל בוקר הוחלף בקפוצ'ינו, טירמיסו ושיחות וואטסאפ אינסופיות. הגעגוע, מעולם לא היה עז יותר.

"אני רוצה לנשק אותך עכשיו" אמרתי, את מה שבאמת / "גם אני" / "ולשכב תחתיך. ושתראה לי" / "גם אני" / "אבל באין ציפור שיר, אתה יודע..." / "אני יודע?" / "אתה יודע" / "אני יודע?" / "אני צריכה לאיית לך הכל?", חייכתי והרמתי אליו מבט שניסה להיות מפתה, אבל אלוהים יודע איך ההוא פירש אותו / "רק כשאת לא ברורה" / "תראה לי, נו" / "מה להראות לך?" / "איך אתה מאלץ אשה לגמור" / "מה, כאן?" / "כן, כאן" / "על יבש?" / "על יבש".

הוא נשען על הכיסא וכיווץ קצת את השפתיים. נראה לא מרוצה. ואז, ברגע אחד, הוא זרק את הראש לאחור והתחיל לצחוק. חזק. "את משגעת אותי" / "אני יודעת" / "וזה יפה לשגע אותי על הבוקר?" / "לא, זה לא" / "טוב" / "אז תראה לי?" / הוא הרים עלי את הגבה כמו שהוא מרים, ובמבט שלו היה זיק משועשע / "את רושמת?" / "כותבת" / הוא גיחך, ונענע את הראש מצד לצד / "את הולכת לחטוף מותק. התחת שלך יהיה אדום, בחיי שהוא יהיה. מקווה שאת מכינה את עצמך" / "הו כן" / "הדעתנות הזו, הייתי נמנע ממנה" / "היא לא מחמיאה לי?" / "פחות" / "להיות יפה ושתוקה?" / "אם אפשר" / "אבל אתה אוהב אותי מדברת" / "אני אוהב אותך, כן. אבל את מדברת המון".

אורגזמה נשית
מתוך סרטוני ההסברה באתר: OMGYES.com

הוא הישיר אלי מבט דרך המסך. העיניים שלו אמרו תשוקה, ואהבה, וסקס. "תפשקי רגליים," הוא הורה לי, ונתן בי את אותו מבט נחוש. פישקתי אותן, מולו. "ותעיפי את התחתונים כשאת מדברת איתי" / "כן אדוני," עניתי את התשובה האפשרית היחידה. חצי בצחוק. חצי נורא ברצינות / "את מצוינת", הוא חייך, אחרי שהתחתונים נגעו ברצפה. "תגעי בעצמך" / "חשבתי שאתה אמור להסביר לי איך לגעת" / "את שוב עושה את זה" / "את הדעתנות?" / "את הדעתנות" / "ואתה תפליק לי?" / "אם תבקשי" / "ואתה תסביר לי איך משפריצות?" / הוא נשם עמוק ונשען קדימה. לקח דף מהמדפסת, צייר עליו כוס.

הוא הציג לי אותו, אמר לי בדיוק איפה לגעת. פקד עלי לגעת בעצמי. חזק יותר. ועוד. לקמר את האצבעות כשהן בתוך הכוס שלי. לעקל אותן, ולשחרר. לגעת בדגדגן תוך כדי, למצוא את אותה נקודה רגישה ולטפוח עליה בעדינות. לגעת בחזה שלי, ולנשום. לא לשכוח לנשום, הוא אמר. אבל את זה - הוא כבר עשה עם חיוך.

מדורים קודמים ב"הו כן!": חלק עשירי: מכירות את נקודת ה-U ■ חלק תשיעי: הגבר המולטי-אורגזמי ■ חלק שמיני: מגלות את נקודת ה-A ■ חלק שביעי: נהנות מחדירה ■ חלק שישי: סקס אנאלי ■ חלק חמישי: מבוא לסאדו ■ חלק רביעי: כך מאוננות ■ חלק שלישי: תגידי לו ■ חלק שני: שומרות על קצב ■ המדריך לאורגזמה הנשית: לדחות את הקץ

די כבר להתרברב, נשמה

נכון לספטמבר 2018, אם תחפשו את הביטוי "squirt" ב-pornhub, תקבלו 100,666 סרטונים שעוסקים בדיוק בזה, במידה כזו או אחרת. ובגלל שמישהי צריכה לעשות פה את העבודה השחורה, נכנסתי לכמה מהם וחזרתי כדי לספר. ובכן, מה אומר, מדובר בפיגור. הנראטיב די קבוע: הבחור בד"כ יגע בקטנה עם האצבע השלישית שלו בפתחה של הבחורה ששוכבת שרועה לאחור, ותוך כמה שניות נוכל לצפות בנהרות של נוזל פורצים ממנה כמו בפתיחת שמפניה חגיגית. ההיא תגנח בטירוף, ההוא יעמוד שם זחוח, מבסוט מעצמו הרבה יותר מדי, כולם יהיו שמחים נורא ויחגגו את הפלא, ואז, וכאות תודה, היא לא תדע את נפשה ותמצוץ לו בטירוף.

ובכן, המציאות, אעפס, רחוקה מזה. עם כל ההילולה סביב ההשפרצה היה אפשר לחשוב שהממדים שלה גדולים להפליא, אבל בפועל, דרמה, הם לא: רובנו המכריע, ממש לא משפריצות. כמה בדיוק? מחקר מ-1994 מצא שרק כ-6% משפריצות בשגרה, בעוד שלכ-13% נוספות היתה חוויה מהסוג הזה, מתישהו בעבר. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שמעולם לא הוכחה הלימה ברורה בין היכולת להשפריץ והיכולת לגמור מאוד חזק. כן, נעשה מחקר בודד שגילה שנשים שמורגלות בפרקטיקה חוות חיי מין עשירים יותר, אבל אי אפשר באמת לדעת אם הקשר כאן סיבתי או רק נסיבתי. והמיתוס השלישי ששווה לנפץ הוא שממש לא מדובר בליטרים של נוזלי כוס.

למעשה, כשאת והוא יושבים לכם על פינת בר חשוכה וההוא אומר בקול דרמטי ומחוספס "אני יודע לגרום לבחורות להשפריץ", ואת מחייכת וזורקת את הראש אחורה, מתה ממנו מצחוק ואומרת לו "כן, כן", קחי בחשבון שמה שהוא מדמיין אלה מפלים על מפלים של ליטרים על ליטרים של נוזל שמשפריץ לכל עבר, שוטף את הרצפה, מציף את הרהיטים, גולש במורד החלון ומעלה חיוך אצל רננה רז. בפועל, מדובר בכ-30-150 מ"ל של נוזל. כלומר, עד כ-3/4 כוס פלסטיק מהסוג שלוקחים לטיולים ומזהמים איתה את הסביבה בכיף.

לכן, גם אם תבחרי ליישם את הנלמד כאן ותגלי שאת יכולה להשפריץ, אל תצפי לייצר כמויות נוזל שיפתרו את הבצורת שבאה לרעה. זכרי: רוב סרטי הפורנו, בטח אלא שב-pornhub, משקפים את הפנטזיה הגברית על הגמירה הנשית, ולא את איך שהגמירה הנשית נראית בפועל.

ההיסטוריה של השפיכה

עדויות לשפיכה הנשית הולכות אלפי שנים אחורה ונכתבו עליה סיפורים, שירים וספרי הדרכה אינספור. כך לדוגמה ברב המכר הסיני שכתב סו נו צ'י בשנת 618 לספירה, נכתב: "כשהשער שלה נפתח והופך ללח וחלקלק, על הגבר להיצמד אליה עמוק מאוד, עד שפליטות רבות ייצאו מהלב הפנימי שלה - החוצה". גם אריסטו המערבי עסק בנושא ובערך בשנת 300 לפנה"ס כתב: "אצל נשים מסוימות, ולא אצל אחרות, נוצר שחרור של הפרשה מהרחם. בדרך כלל הוא נמצא אצל בהירות העור והנשים הנשיות יותר, ולא אצל כהות העור או בעלות המראה הגברי. כמות ההפרשה שמשתחררת, כשמשתחררת, שונה לעתים מכמות נוזל הזרע הגברי, ואף עולה עליה".

אני תרגמתי. האמת היא שביקשתי מדוד שלי, האקזמפלר, לתרגם לי מהמקור, אבל באמירה אופיינית הוא ביטל את זה ואמר: "אין לי את המקור, כי זה לא חומרים שמאוד מעניינים אותי. אריסטו בתחום הביולוגיה הוא היום, לא מעט פעמים, די קוריוז. כמו למשל הטענה שלו שלנשים ולגברים מספר שיניים שונה. האיש התעצל כנראה לבקש מאשתו שתפתח את הפה כדי לספור לה".

במהלך אלפיים ומשהו השנים שחלפו מאז, נושא השפיכה הנשית העסיק הוגים רבים שבטח כמוני נהגו לכתוב על הדברים הרבה יותר ממה שנהגו לעשות אותם. וכך יצא שאנחנו רואות עדויות לאותה תופעה בסין, הודו, פרס, יוון, איטליה ואיפה לא, בעצם. הגדיל לספר הרופא היווני קלאודיוס גלאנוס שחי במאה השלישית: "אצל נשים הסובלות ממחלות היסטריה, נוזל זרע סמיך פורץ, קודם לרחם שלהן ומשם - החוצה." לאחר מכן אותו גלאנוס מתאר מקרה בו אלמנה כלאה נוזל בתוכה ולא שחררה אותו, עד שנאלצו להחזיק אותה בידיים וברגליים ולשחרר אותו בכוח. האשה, אגב, תיארה את החוויה כך: "העונג שזה גרם לי היה דומה לזה שנגרם בחדירה". לא יודעת אם זה נאמר בפולנית או ביוונית, אז רק אניח כאן את הציטוט, ושכל אחת תיקח ותחשוב עליו בבית.

עד כאן יוונים מתים. השנה היא 1952 ויקיר המדור ד"ר גרפנברג מוציא מאמר בשם "תפקיד השופכה באורגזמה הנשית" וקצת לוקח את הרעם להבלוק אליס: פסיכולוג, סקסולוג, רופא, מהפכן. התיאוריה של אליס היתה שהשפיכה הנשית "מקורה בעיקר בבלוטות הברטולין שמהן נפלט נוזל שמשפריץ למרחק". האחד אומר שופכה, השני מדבר על ברטולין. תיאוריות, תיאוריות, תיאוריות. אבל מה תכלס קורה ואיך ההשפרצה באמת עובדת? הו.

זה פיפי!

ובכן, זה לא פיפי. כלומר, ברובו. לפני שאספר מה זה כן רק אדגיש את מה שקוראות הטור האדוקות כבר יודעות - כשזה מגיע לכוס שלנו רב הנסתר על הגלוי, ואנחנו עוסקות פה בתיאוריה וסימני שאלה, הרבה יותר מאשר במתודות מדעיות סדורות ונקודות בסופי משפט. כשזה נאמר וכדי להבין איך מנגנון השפיכה הנשית עובד - עד כמה שהמדע יודע להסביר אותו, הנה 30 שניות על נפלאות הפות:

הכר את השפיכה הנשית

הכוס שלנו מחולק, בגסות ועד לאזור חץ הנקבים שאליו לא נתייחס כרגע, לשלושה אזורים עיקריים: הדגדגן, השופכה, ופתח הכוס. בנוסף, יש בו ארבע בלוטות חשובות: זוג הבלוטות הראשון מכונה "בלוטות סקין", שנמצאות מצדי פתח השופכה וקצת מתחתיו. הבלוטות האלה הן המקבילה הנשית לפרוסטטה הגברית. זוג בלוטות הברטולין, לעומתן, ממוקמות נמוך יותר: משני צדי פתח הכוס, ועל השפתיים הקטנות. בלוטות הברטולין הן אלו שאחראיות על הלחות ונוזל הסיכה הטבעי שאנחנו מפיקות כשאנחנו מגורות.

בלוטות הסקין, בהתאם לתיאוריה הגרפנברגית, הן אלו שאחראיות, בין השאר, לשפיכה הנשית. המחקר המשמעותי שבדק את הנושא נעשה על שבע נשים בעלות יכולת להשפריץ. כולן עברו בדיקת אולטרה סאונד אחרי שרוקנו את שלפוחית השתן, לאחר גירוי מיני ומיד אחרי הגמירה. מה שהתגלה הוא שבמהלך הגירוי אותה שלפוחית שתן התמלאה, ולאחר השפיכה היא התרוקנה שוב. על פניו מדובר בפיפי. אבל! כשבחנו את נוזל השפיכה גילו שהנוזל אכן הורכב משתן, וגם ובנוסף מרכיב כימי בשם prostate-specific androgen (PSA) –חומר שמגיע מבלוטות הסקין. ומכאן, שבעוד השפיכה הנשית מכילה נוזל שתן ובאמת יוצאת מפתח השופכה – היא אינה שתן אלא למעשה תרכובת ייחודית של נוזל אחר, חדש ושונה לגמרי.

מחקר נוסף גילה שיש שני סוגים של "שפיכה" נשית. האחת מגיעה מבלוטות הסקין בצורת נוזל שדומה במרקם ובצורה לזרע הגברי, ואילו השנייה מגיעה בצורת התפרצויות של נוזל משלפוחית השתן. מה זה אומר, האם זה משפיע באיזושהי דרך על ההנאה והאם צורה אחת עדיפה על השנייה? את זה, לצערי, עדיין לא חקרו. נוכל לשבת על ה-F5 ולהמתין למחקר עדכני בנושא, או נוכל, לחלופין, לנסות בעצמנו ולטקבק רשמים.

משפריצות

הנחת היסוד: בעיניי ובראייתי, אם המטרה היא השפרצה, יש שני תנאים שצריכים להתקיים לפני שעושות את הצעד הראשון. התנאי הראשון הוא שאתן צריכות ממש לרצות את זה. להתכוונן לשם, לדמיין את זה קורה ולחתור לכיוון ההשפרצה. התנאי השני - כשתגיעו לרגע שלפני, ותרגישו שאתן ממש חייבות להשתין - תחזיקו את עצמכן, תתאפקו, תתרכזו באורגזמה שמתחילה לזרום לכן בגוף, ותצלחו את הרגע אל עבר אורגזמה חזקה יותר. בלי פחד.

1. מתכוננות: רבות לא יודעות, אבל בעברי הייתי קונדיטורית. ויש דבר אחד שלמדתי בתור קונדיטורית, ויסלחו לי הצרפתים על זה: אם אין זוג מקצפים חשמליים טובים – לא עושים מרנג. כלומר, כן. את יכולה להתחיל להקציף את חלבון הביצה הזה עכשיו שעות ועל הדרך לפתח לעצמך את שרירי הזרוע העליונה ואולי גם לעשות בינג' על 73 העונות האחרונות שפספסת ביפים והאמיצים. אבל – בשביל מה. יש יופי של מקצפים שעולים מעט ועושים עבודה מעולה, לא חבל? כך גם עם השפרצה. יקירתי החביבה – אצבעות זה נחמד מאוד, אבל אצבעות עושות נעימי ואת שואפת פה לייצר כמות נוזל מאסיבית שתצא ממך בבת אחת. תואילי לגשת לחנות הסקס הקרובה ולרכוש לעצמך ציוד מתאים. מה אתה, ציוד מתאים? ויברטור הגון או רוקט פוקט חזק, ודילדו – אם הויברטור הוא לא כזה שמאפשר חדירה.

2. מפנות זמן: לגמור טוב לוקח זמן. לגמור מעולה – לוקח יותר זמן. תוודאי שאת נשכבת על המיטה עם הויברטור רק אחרי שאת מוודאת שאין סיכוי שהילד יכנס פתאום בדלת, שהשותפים יפריעו לך עם איזו שאלה איזוטרית או שתצטרכי לצאת לפגישה הבאה ממש בעוד רבע שעה מעכשיו. זכרי: הזמן בו את מאוננת זה הזמן בו את באינטימיות שלך עם עצמך. נצלי אותו בחוכמה ואל תתני לאף אחד להפריע.

4. תשתיני ותתרוקני.

5. מה נעים לי: התשובה הזו משתנה בימים השונים בחודש, בחודשים השונים בשנה וגם בשעות השונות במהלך היום. עכשיו את מאוננת? גלי מה עכשיו עושה לך נעים. המטרה היא להביא את עצמך לדרגת החרמנות הגבוהה ביותר, ואז עוד קצת. תעבירי את הידיים על כל הגוף, לאט. תרגישי את הפטמות מתקשות, את העור הופך רך ונעים, את הדגדגן הופך נפוח ואת הכוס הופך לוהט. קחי את הזמן להתרכז בכל אלה, ותתחילי לאונן.  

6. דחי את הקץ: תגיעי לקצה, תרגעי, וחוזר חלילה.
גמירה ראשונה מהדגדגן: אצל רובנו, הדרך להגיע לרמות גבוהות של גירוי ורטיבות עוברת בדגדגן. אצלי, אחרי שאוננתי זמן משמעותי וכשאני כבר רותחת, אני לוקחת את הויברטור ומפעילה אותו על הדרגה הגבוהה ביותר. מתמקדת בדגדגן, מרגישה כמה הוא נפוח ומשאירה את הויברטור עליו עד הגמירה. רגע אחרי שגמרתי אני אפשק את הרגליים חזק, אקח את הדילדו ואזיין את עצמי, הכי מהר, הכי חזק, הכי אינטנסיבי – עד שאשפריץ. אבל, זה מה שעובד עבורי. יש הרבה שנכבות אחרי הגמירה הראשונה, שמרגישות שהן חייבות ללכת לשירותים או שפשוט לא בא להן להמשיך. אם את מוצאת את עצמך באחד מאלה, תתקדמי לסעיף הבא ושכחי ממה שקראת פה.

אילוסטרציה של אורגזמה
Getty Images IL

7. נוגעות ב-G: אחרי שהתחרמנת כהוגן, זה הזמן לעלות שלב ולנוע אל עבר היעד. קחי את האצבע השלישית ותכניסי אותה אל תוך הכוס. עכשיו תקמרי אותה פנימה עד שתרגישי מרקם ספוגי משהו, כמו מרקם של שעם מחוספס. זהו ספוג השופכה או בשמו המוכר יותר – נקודת ה-G. כשתלחצי על אותה הנקודה, או האזור, את בעצם תלחצי בעקיפין על השופכה עצמה ועל בלוטות הסקין. אם תנסי לעשות תנועות של "בואי הנה" כלפי עצמך תוכלי להרגיש לאט לאט שהצורך שלך להשתין גובר. זו נקודה מצוינת להיות בה. רובנו בנקודה הזו יחשבו על לסגת מהרעיון ולהתקדם אל עבר האסלה הקרובה. זכרי – זו הטעות הראשונה בספר. תמשיכי לעשות בדיוק את מה שאת עושה, ותוסיפי אצבע או שתיים – את בדרך. תעשי לעצמך מסג' פנימי באזור בתנועות של קדימה ואחורה.

8. הערת ביניים על ויברטורים, דילדואים ומה שביניהם: קיימים בשוק עשרות סוגים של ויברטורים ייעודיים לנקודת ה-G, ויברטורים רגילים ודילדואים לרוב. לי קצת כואב לזיין את עצמי עם הויברטורים המשוכללים והקשיחים, ואני מעדיפה דילדו שעשוי חומר רך יותר ויכול לנוע בתוכי בצורה טבעית. כמו בכל המלצה, גם זו מסתכמת ב-תנסו, אבל דעו שיש הבדל בתחושה. אם אתן בעניין של עונג ממוקד – לכו על הקשיחים יותר. אם אתן בעניין של תחושה טבעית וזיון חזק – הייתי הולכת על דילדו סטנדרטי בגודל נורמלי של זין, שהיה יכול להתקיים במציאות.

9. הבחור מהוידאו צ'ט: אותו הבחור שטלטל את עולמי, סיפר שבשלב הזה הוא כבר יכול להרגיש את אזור ה-G מתמלא בנוזל, ולשמוע רעשים של לחיצה של נוזל בכל פעם שהוא עושה "בואי הנה". עוד אמר, שברגע שמתחיל לשמוע את אותם רעשי נוזל, הוא יודע שזה הזמן להעלות הילוך. הו אז הוא מעלה את היד כך שיד אחת נשארת בתוך הכוס על נקודת ה-G וממשיכה בדיוק באותה הדרך, והיד השניה עולה על המפשעה ולוחצת עליה מבחוץ, כשהאגודל משחק עם הדגדגן, כך בעוצמה הולכת וגוברת עד לגמירה. הוא כמובן – צודק. זו הדרך.

10. אני רק אמירה בנוגע לזה ולגברים בכלל: אני בעד גברים, אני אוהבת גברים, אני חושבת שהם אחלה. אני לימדתי את עצמי להשפריץ, אבל גברים זה באמת יופי. בחרתן לעשות את זה עם גבר? נפלא ונהדר. רק תוודאו מראש שהוא גבר מהסוג שמבין שלכוס שמולו מחובר גם בן אדם, ורצוי שיתקשר איתו תוך כדי וישאל מה שלומו, או שלומה, במקרה הזה. ושלא יהיה משימתי מדיי; שלא יחתור לגרום לך להשפריץ בכל מחיר. יש זמן, והכל בסדר. ואם אין לו זמן, שיעוף לך מהכוס. כמו כן וכאן האחריות האישית – החלטת שאת רוצה ללמוד איך להשפריץ עם בן הזוג? דברי איתו תוך כדי, תספרי לו מה עובר עליך, מה את מרגישה, מה עובד לך ומה הרבה פחות.

11. משלבות את הדגדגן: ברגע שאתן מרגישות שאתן מגורות נורא, שאתן צריכות להשתין ושאתן כבר ממש שם, זה הזמן לקחת את הוויברטור או את האצבעות, לשחק עם הדגדגן, ולהמשיך לזיין את עצמכן. בשלב הזה הדגדגן שלכן כבר אמור להיות נפוח ומאוד מאוד רגיש. תעבירו עליו את האצבעות, תצבטו קצת, תפעילו כח, ואל תפסיקו לגעת בנקודת ה-G שלכן במקביל. כרגע אתן אמורות להיות קרובות מאוד לנקודה בה כל שינוי בתנועת הזיון יכול להיות מאוד מתסכל, לכן תמשיכו לזיין את עצמכן בדיוק באותה הדרך, באותה העוצמה ובאותה הזווית, בלי להרפות. אל תחשבו על כלום. לא על מה קורה לכן, לא על אם כן או לא תשפריצו, לא על בן הזוג שלכן ובטח שלא על הסעיפים בטור הזה. תמקדו את כל כולכן באותו זיון ואותה תחושה ותעופו איתה, עד שתגמרו בטירוף.
12. תלדו את האורגזמה: טעות נפוצה שעלולה לקרות היא שברגע הגמירה, במקום להרפות, אתן תכווצו הכל פנימה. כשרוצות להשפריץ התנועה היא בדיוק הפוכה – לשחרר החוצה. תרפו את השרירים, ותשחררו. מרגישות שאתן גומרות? במקום לכווץ ולהתכווץ –תתמסרו לחוויה ולתחושות שעוברות עליכן, תתמכרו, תהיו ברגע, ותדחפו. זה בסדר, זה טבעי, זה קורה, זה מעולה.

13. ברכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#