בלוגים

אירופה הקלאסית / הבלוג של שלמה פפירבלט

לטוס הכי קצר שאפשר, לזהם כאילו אין מחר

טיסה של "קטאר איירווייז" העבירה מטען מהעיר ההולנדית מאסטריכט לעיר הבלגית ליאז'. המרחק? 38 ק"מ. זמן הטיסה? 9 דקות. הירוקים רותחים מזעם וקוראים לאסור על טיסות כאלה בכל אירופה

"האם זו הטיסה הכי לא אקולוגית בעולם" - זאת השאלה שהניחו פעילי תנועה ירוקה בשם "דמאן" (מחר) לפתחה של הנהלת נמל התעופה בעיר הבלגית ליאז'. הפנייה באה אחרי שנחשף כי מטוס של "קטאר איירווייז", חברת התעופה הקטארית, טס מהעיר ההולנדית מאסטריכט לליאז', מרחק של 38 ק"מ, בכדי להעביר מטען. משך הטיסה: תשע דקות בלבד.

משבר האקלים והתפקיד המרכזי שממלא בו הדלק הסילוני, מוביל ארגונים ותנועות שונות למען הגנת הסביבה באירופה לעשות כל שביכולתם כדי להביא את סוגיית הזיהום האווירי למרכז סדר היום הציבורי. ראו את ההתנפלות בקיץ האחרון על הנסיך הארי ורעייתו מייגן מרקל על השימוש שעשו במטוסם הפרטי לחופשה משפחתית, והחלטת אחיו וויליאם ורעייתו קייט מידלטון מיד אחר כך לצאת לחופשה דומה בטיסת לואו-קוסט

קאטר
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

ציוצים של פאשניסטה: זרם התודעה של עולם האופנה עולה על הכתב

ספר חדש מלא הומור ובלתי שגרתי בעליל מאפשר הצצה ייחודית אל הסנוביזם והקדחתנות של עולם התצוגות הפריזאי. מאחוריו עומד עיתונאי אופנה נערץ ומושמץ. קבלו כמה דוגמאות

העיתונאי והבמאי הצרפתי לואיק פריז'אן הוא אושיית אופנה ידועה, נערצת ומושמצת בפריז. בשני העשורים האחרונים הוא מכסה את עולם האופנה - על מעצביו, מעצבותיו, דוגמניותיו ודוגמניו - באופן לא שגרתי.

לפני שלוש שנים יצא ספר פרי עטו שהוא בעצם אוסף של ציטוטים וממרות (כמו ציוצי טוויטר, אם תרצו) שקלטו אוזניו מאחורי הקלעים, בחדרי ההלבשה והאיפור ובין שורות המוזמנים של התצוגות בבירת האופנה העולמית. הספר "אני מעריץ אופנה, זה כל מה שאני מתעב" זכה להצלחה גדולה ובעקבותיה מוציא פריז'אן בימים אלה ספר נוסף, "ממשיכו הרוחני" של הספר הראשון, ושמו "תעביר את השמפניה, יש לי חתול בגרון" (המשמעות היא משהו נתקע לי בגרון - ש.פ).

תצוגה בפריז
צילום מסך
להמשך הפוסט

הכבאים נדהמו, מומיה שהשתמרה 15 שנה נחה לה באמבטיה

איש לא התעניין באיזבל ריברה מולינה מאז 2004. אפילו הריח מדירתה המדרידאית לא עורר חשד. סקרנות אחייניתה הצעירה פתרה את התעלומה היכן היא, אך הולידה שאלות חדשות

אי שם, לפני עשור וחצי, הגיע לתחנת משטרה במדריד אחד מדיירי הבניין ברחוב חוסה דל יירו 51. הוא סיפר לשוטרים כי בקומה השנייה, סמוך לדלת דירה "B", שורר ניחוח מוזר וכשצלצל בפעמון מספר פעמים - איש לא פתח. "אם אין תלונה של בני משפחה או מכרים זוהי היעלמות מרצון", השיב לו היומנאי, "איננו מוסמכים לחקור או לבצע פעולות אחרות".

מפה לשם הריח חלף ואיתו גם 15 שנה, וברחוב שוקק החיים בבירה הספרדית החיים נמשכו כהרגלם. בניין מספר 51, בו שוכן גם סניף של בנק Santander, ידע אינספור מבקרים ואיש מהם או מהדיירים הקבועים לא העלה על דעתו כי בדירה B בקומה השנייה נחה לה איזבל ריברה מולינה על משכבה האחרון.

רחוב חוסה דל יירט במדריד. הסוחרים לא ידעו לספר דבר
Google Maps
להמשך הפוסט

סערה בכוס סודה עם פלח לימון בפריז

ציוץ שהעלתה העיתונאית צרפתית ובו קבלה שנחתה על שולחנה בביסטרו סמוך למגדל אייפל, התסיס את הרשתות החברתיות. הסיבה: התשלום הנוסף שגובה המקום בעבור חמצמצות מרעננת

מדריכי התיירות יודעים להזהיר כל מבקר או מבקרת בפריז מפני כייסים, נהגי מוניות נכלוליים ומכשירים אוטומטיים שמוכרים כרטיסי מטרו במחירים מופקעים או כרטיסים משומשים. את הרשימה המקובלת הזו נראה כי יש כעת לעדכן באזהרה נוספת וחמוצה למדי - מחירם של פלחי לימון המוגשים עם השתייה הקלה בבתי הקפה ובמסעדות.

הסערה בכוס מים מוגזים הזו החלה בשבוע שעבר אחרי שנורה אמדי, עיתונאית ואשת הטלוויזיה, העלתה לדף הטוויטר שלה צילום של קבלה שנחתה על שולחנה בתום מפגש עם חברים ב-Le Bistrot de la Tour שברובע ה-15, ליד תחנת המטרו ביר-האקים. עבור כל פלח לימון שהושלך אל כוסות הפרייה של הנוכחים - הם חויבו בחצי יורו. ובסה"כ: 2.5 יורו. "בפריז מחייבים אותך לשלם על כל פלח לימון בכוס הפרייה שלך! גניבה לאור יום", כתבה.

"תופעה מוכרת סמוך למשאבות תיירים"
Shutterstock
להמשך הפוסט

אל מסתרי המוזיאון הידוע ביותר בעולם

העיתון הצרפתי "לה פיגארו" קיבל הזדמנות יוצאת דופן להציץ אל החיים בלובר אחרי שהדלתות נסגרות. מבט אל נהלי האבטחה, הניקיונות הבלתי נגמרים והאוטוסטרדה התת קרקעית לשינוע יצירות

כ-2,200 בני אדם עובדים באופן קבוע בין כתליו של מוזיאון הלובר בפריז. הם חולפים על פני 14.5 קילומטרים של מסדרונות, משגיחים ומטפלים ב-568 אלף יצירות אמנות ופריטים ארכיאולוגיים, מתוכם רק 38 אלף מוצגים לקהל. "עיר בתוך עיר", כך מכנים רבים את הלובר. יותר מעשרה מיליון מבקרים פוקדים אותו בכל שנה - יותר מכל מוסד תרבות דומה אחר בעולם. עד כמה גדול הוא? אם מבקר יבלה 15 שניות בלבד מול כל יצירה המוצגת בו - הסיור יימשך 146 שעות.

ועם כל היותו פופולרי כל כך, בכל זאת, ללובר יש סודות. פייר דה בואזו, כתב העיתון "לה פיגארו", קיבל הזדמנות מיוחד לשהות כמה ימים וכמה לילות עם האנשים מאחורי הקלעים של הלובר ותיעד את המתרחש במוזיאון בכתבה רחבת היקף ועמוסת פנינים שראתה אור בסוף השבוע האחרון. דה בואזו שוחח עם עובדי המקום ושמע מהם על החיים בלובר. אחד מהוותיקים בהם, 30 שנה על המשמרת, סיפר לו בשמץ של מרירות: "בעבר, המבקרים הגיעו לבושים בבגדי חג. היום, זה כמו לבוא למרכז קניות. מצלמים סלפי עם אוזני מיקי מאוס כשהמונה ליזה ברקע".

הטור דה פראנס עובר ברחבת הלובר, הקיץ
POOL/רויטרס
להמשך הפוסט

30 שנה ליום שבו ירד גשם של 30 מיליון פרנק

התקשורת הבלגית הקדישה ערב מיוחד ל"בני הערובה של טילף", סאגת חטיפה ושוד שריתקה את המדינה בספטמבר 1989. בתפקידים הראשיים: אויב הציבור פיליפ דלאר ומפקח המשטרה ז'אק לאונר

כל בלגי בגיל המתאים זוכר את הימים ההם בספטמבר 1989, כשמדינה כולה עקבה בנשימה עצורה אחרי סאגת פשע מתגלגלת ובה אלמנטים שמספיקים לכמה וכמה סרטים. השבוע, לרגל 30 שנה למקרה ההוא, חזר ערוץ הטלוויזיה הממלכתי אל אותם ימים והקדיש ערב שידורים למה שמכונה בכרוניקה העיתונאית "בני הערובה של טילף".

הכל החל במוחו הקודח של פיליפ דלאר, אסיר נמלט בן 28, בעל גיליון פלילי עשיר ברציחות, חטיפות ומעשי שוד מזוין, ונוכחות קבועה בצמרת רשימת "אויב הציבור מס' 1" שהיו נהוגות אז בצרפת, בלגיה וגרמניה. דלאר גייס לעזרתו שני פושעים מקומיים והחל לתכנן לפרטי פרטים מבצע משולב של לקיחת בני ערובה ושוד בנק. פשוט וגאוני, כזה שדבר לא אמור להשתבש בו.

מצור על הבית
ערוץ RTBF - צילום מסך
להמשך הפוסט

נכנסה לגופו של ישו, מוסמרה לצלב וחזרה כדי לספר

רב המכר הכי מדובר והכי מפתיע בצרפת ובלגיה בימים אלה הוא "צמא", ספרה החדש אמלי נותומב, שעוסק בשעות האחרונות בחייו של ישו. בראיונות היא מספרת על אמונותיה ויורה חצים לעבר הכנסייה

בימים אלה ראה אור "צמא", ספרה ה-28 של אמלי נותומב, הסופרת הבלגית שקשה עד בלתי אפשרי לתפוס ללא כובע. היא בת 53, כותבת בכל שנה שניים-שלושה רומנים ומאז 1992 נוהגת לפרסם את אחד מהם בסוף הקיץ, עם החזרה הגדולה מהוואקאנס. רבים מספריה של נותומב היו לרבי-מכר וכמה מהם אף תורגמו לעברית. על תרומתה לתרבות העניק לה מלך בלגיה תואר אצולה והפך אותה לברונית.

בסוף השבוע נחשפו בתקשורת הצרפתית והבלגית נתוני המכירות של תחילת עונת המו"לות החדשה ו"צמא", כך מתברר, ניצב בפסגה ומקדים אפילו את הספר השישי בסדרה "מילניום". הוצאת הספרים אלבין-מישל ראתה את הנולד והדפיסה את צמא במהדורה ראשונה בת 180 אלף עותקים. זאת ועוד, שופטי "גונקור", הפרס הספרותי היוקרתי ביותר לכותבי צרפתית, הכניסו את הספר לרשימת המועמדים המצומצמת.

אמלי נותומב
ויקיפדיה ActuaLitte
להמשך הפוסט

ויכוח בבלגיה: "חלונות אדומים" או "חצי חלונות אדומים"

תקנה חדשה המחייבת את הנשים בזנות להסתיר את גופן באמצעות וילון או תריס החל מ-07:00 ועד 22:00, מעוררת סערה בעיר נאמור. יותר להן להציג לעוברים ושבים רק את הראש וקצה הכתפיים

גם כיום, ב-2019, קיימים בבלגיה ובהולנד רובעי "חלונות אדומים", בהם נשים בזנות מציגות עצמן לראווה בפני לקוחות פוטנציאליים החולפים ברחוב. "עניין של תרבות" יאמרו מקומיים, "עניין של חוסר תרבות" יגידו האחרים. הביקורת הציבורית על התופעה צפה ועולה מפעם לפעם ובשנים האחרונות אף הוקמה לצורך המאבק קואליציה חד-פעמית בין שמרנים דתיים לפעילות פמיניסטיות.

ויכוח מר ועקרוני סביב החלונות האדומים ניטש בימים אלה בעיריית נאמור, העיר הראשית במחוז ואלוניה, דובר הצרפתית, שבבלגיה. בעיר שולטת כיום קואליציה המורכבת משמרנים-דתיים ומתנועת "הירוקים". לכן, איש לא הופתע כשהמשטרה פרסמה תקנה חדשה המחייבת את הנשים בזנות להסתיר את גופן באמצעות וילון או תריס החל מ-07:00 ועד 22:00. לפי התקנה, מותר להן להראות לעוברים ושבים "רק את הראש וקצה הכתפיים". הפרת התקנה תגרור עונש של עד שבעה ימי מאסר או קנס כספי.

חלונות אדומים
צילום מסך
להמשך הפוסט

פרשנות מחמירה: מועצה בצרפת מינתה יותר מדי נשים - ונקנסה

חוק קובע כי אין למנות יותר מ-60% מבני אותו מין להנהלה של מוסד ציבורי, ומטרתו כמובן להיאבק באפליית נשים. במחוז בורק-אן-ברס הוא הופעל דווקא "בכיוונו ההפוך" - לטובת הגברים

בורק-אן-ברס היא עיר עתיקה ומנומנת למדי במחוז אן, על מסילת הברזל של הרכבת המהירה מפריז לז'נבה. זהו גם מקום מושבה של הנהלת המועצה האזורית "מישור בורק-אן-ברס", שתחת חסותה 74 ערים, עיירות וכפרים. המועצה נמצאת בימים אלה במרכזו של סיפור יוצא דופן: אפליית גברים במינוי חברי וחברות הנהלת המועצה. 

בשיעורי עיתונות נהוג לומר כי "כלב שנשך אדם" אינו סיפור, אך "אדם שנשך כלב", בהחלט כן. ואכן, התקשורת הארצית בצרפת עטה על המתרחש בבורק-אן-ברס כמוצאת שלל רב וכבר נודע כי המועצה נקנסה ב-90 אלף יורו בעוון הפרת החוק בנושא המינויים. החוק מ-2017 קובע בבירור כי בגופים ציבוריים אין למנות יותר מ-60% מבני אותו מין להנהלה. המטרה היתה כמובן להיאבק באפליית נשים, אך כאן ניתנה לו "פרשנות הפוכה". במועצת בורק-אן-ברס, שבה חמישה מושבים, מונו ארבע נשים (80%).

מועצת בורק-אן-ברס. השרה הציעה בחום לערער על הקנס
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

לסופר שמצית שערוריות בשרשרת יש כעת גם שלד אנטישמי בארון

יאן מואקס, אחד מאנשי התרבות המוערכים ביותר בצרפת, מואשם על ידי בני משפחתו בשקרים בוטים ברומן האוטוביוגרפי החדש שלו. במקביל, נחשף איור שבו לעג ליהודים בעת שהיה סטודנט

יאן מואקס הוא דמות מפתח בשנים האחרונות בשמי התרבות הצרפתית. פרסומו הרב בא לו מעבודתו הספרותית הזוכה להערכה רבה, מכתיבת טורים ומאמרי דעה בעיתונים חשובים, ומהופעותיו הקבועות בתוכניות טלוויזיה פופולריות כמשתתף קבוע או כאורח. מואקס גם רגיל לעמוד במרכזן של שערוריות, כמו שזו שהצית בתחילת השנה כשקבע כי "נשים בנות 50 ומעלה זקנות מדי לאהבה".

השבוע, נחשף סקנדל חדש מבית היוצר של מואקס אך בעל אופי שונה לחלוטין: אתר האינטרנט של השבועון הוותיק "ל'אקספרס" פרסם איור אנטישמי בוטה, מעשה ידיו של מואקס בשנים 1989-1990, בהן היה סטודנט. באיור, שהוא "פרודיה" על פרסומת לקוקה-קולה, נראה אדם לבוש בבגד של אסירי מחנות הריכוז והכיתוב אמר: "קוקה-קרמה, אתם יכולים להכות את היהודי" (על משקל המקור: "Coca-Cola you can't beat the feeling").

יאן מואקס
librairiemollat / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

75 שנה אחרי והשאלה נותרה פתוחה: מדוע הנאצים לא שרפו את פריז?

באוגוסט 1944, כך מקובל לספר, הפר הגנרל דיטריך פון קולטיץ את פקודתו של היטלר להרוס את בירת צרפת. כיום סבורים שהסיבה בזכותה פריז לא עלתה בלהבות אחרת לגמרי

ספרם המצליח של קולינס ולפייר מ-1964 והסרט שהופק על פיו שנתיים לאחר מכן, בכיכובם של ז'אן פול בלמונדו וקירק דאגלס, הפכו את השאלה "האם פריז בוערת?" לקלאסיקה של המאה ה-20. על המאורעות שהובילו לשחרור פריז מידי גרמניה הנאצית ב-25 באוגוסט 1944 נכתבו אינסוף ספרים, מחקרים ומאמרים, אך גם הם לא הצליחו לפוגג לגמרי את הטענה שלעיר יש חוב היסטורי למושל הנאצי שלה, הגנרל דיטריך פון קולטיץ.

השבוע, לקראת יום השנה ה-75 לאירוע ההיסטורי, חזרה התקשורת הצרפתית לעסוק בשאלה האם סירב פון קולטיץ לפקודתו של היטלר להחריב את פריז בשלבי הלחימה האחרון בצרפת, או שמא מדובר רק באגדה שקנתה לה אחיזה בדימיון הצרפתי על אודות "האיש שהציל את פריז". העיתון "לה פיגארו", למשל, פרסם בימים אלה קטעים מתוך ריאיון שערך עם הגנרל הנאצי ב-1949. 

25 באוגוסט 1944 - כוחות בעלות הברית ליד שער הניצחון בפריז
Library of Congress / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

"סיימתי לקרוא בתחושת בחילה על כך שאני גבר"

"העיניים האדומות", הרומן החדש של מרים לרואה, מזעזע, נוגע ללב ומקומם. הביקורת בבלגיה גומרת עליו את ההלל. האם מדובר באחת היצירות הספרותיות הגדולות הראשונות של תנועת MeToo#?

“כשסיימתי וסגרתי את הספר 'העיניים האדומות' הרגשתי רע, בחילה וטעם רע התנחל בפי. בושה תקפה אותי, בושה על כך שאני שייך לשבט הגברים, לאותו חלק של המין האנושי עליו נמנה דני, גיבור הרומן שכתבה מרים לרואה. נתקפתי תחושת אשם. כמו שכל אמריקאי יכול לחוש אחראי במשהו לג'נוסיד בילידים או כל גרמני במה שקשור לשואה".

הפתיחה הזאת שייכת למבקר הספרותי של העיתון הבלגי המוביל "לה סואר", ז'אן קלוד ונטרוין, והיא מייצגת את האופן בו מתקבל "העיניים האדומות" (Les Yeux Rouges). נראה כי זהו אחד ההישגים הספרותיים החשובים הראשונים של תנועת MeToo#. התקשורת הבלגית גומרת את הלל והוצאות הספרים הזרות מגלות עניין רב בתרגומים, אין זה מפתיע. מה אקטואלי יותר מיצירה שעוסקת בשילוב בין הטרדה מינית, אלימות וירטואלית ורשתות חברתיות?

סופרת
Lutch83 / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

והרי החדשות: תאומי הפנדה שנולדו לפני מספר ימים יונקים היטב

ה"וואקאנס" הוא שעתם היפה של הסיפורים שנותרים בדרך כלל בשוליים. וכך, בלגיה כולה עוקבת בהתרגשות בימים אלה אחר שני גורים זעירים שנולדו באופן נדיר יחד. האם, האו-האו, מדווחת לקוראים בטורים אישיים

הקיץ הנוכחי חם במיוחד, אך מה שאינו מיוחד ולמעשה מתרחש מדי שנה ללא יוצא מן הכלל, היא "מצוות הוואקאנס" לעסוק באופן מעמיק בסיפורי הבל ובאייטמים הנמצאים בשולי החדשות בימים כתיקונם. וכך, במקום לעסוק במה שמחמם את הגוף, עברה בלגיה בימים האחרונים לעסוק במה שמחמם את הלב - לידה נדירה של זוג תאומי פנדה בגן החיות "פארי דייזה" שבוואלוניה.

אנשי גן החיות (המרהיב והיפה מסוגו באירופה לדעת רבים) העניקו לגורים שמות זמניים - בייבי-בוי ובייבי-גירל. הראשון נולד במשקל 160 גרם ואחותו שוקלת עשרה גרם פחות. שני הזעירים האלה, בעלי פלומת שיער לבנבנה שמכסה בקושי את גופם הוורדרד, הפכו מוקד לכיסוי תקשורתי מאסיבי וההמונים עוקבים אחרי כל התפתחות והתרחשות בחייהם.

האו-האו ואחד העוללים. בטבע, בלידת תאומים, הפנדה נוטשת בדרך כלל את אחד הגורים
Pairi Daiza Zoo/אי־פי
להמשך הפוסט

כשהצד הטוב של "האח הגדול" פועל, ובמהירות שיא

בשבת נחרדו גולשי פייסבוק בצרפת משידור חי שבו נראה אלמוני חובט בצעיר ומאיים עליו באקדח. בתוך זמן קצר פרץ כוח קרבי לבית והותיר את התוקף מופתע. באמצע השבוע הוא כבר נשלח לכלא

הפעם המערכת עבדה ובסופה של השתלשלות עניינים שנעה כמו סרט המוקרן במהירות מואצת, ניצלו ככל הנראה חייו של צעיר צרפתי חסר ישע שעבר התעללות אכזרית אשר הועברה בשידור חי בפייסבוק.

זה התרחש בשבת האחרונה סמוך לשעה 05:00. אל PHAROS, מרכז המעקב אחר פעילות בלתי חוקית של הז'נדרמריה, כוח צבאי העוסק בשיטור בעיקר באזורים הכפריים של צרפת, החלו להגיע הודעות ודיווחים כי משהו מתרחש במחוז איל-א-ווילן שבחבל ברטאן. אנשי הז'נדרמריה הופנו לשידור חי ברשת החברתית ונחרדו כשלעיניהם נראה אלמוני המצמיד אקדח לראשו המגואל בדם של הצעיר. הוא איים להרוג אותו, חבט בפניו מול המצלמה והטיח את ראשו בקיר. "זאת היתה סצנת עינויים של ממש. קשה היה להסתכל", מסר מאוחר יותר דובר מטעם PHAROS. 

כוח ז'נדרמריה. בתוך שעתיים ועשרים המבצע הסתיים
Rama / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

ובדמותם של "השמן והרזה" - מישל וולבק וז'ראר דפרדייה

שתי "המפלצות הקדושות" של הקולנוע והספרות בצרפת משתפים פעולה בקומדיה חדשה שתצא לאקרנים בעוד כשבועיים. מתברר שיש למה לצפות

זה נשמע כמו בדיחה - וזאת אכן בדיחה, אבל גם הברקה קולנועית. קבלו את "השמן והרזה" החדשים של הקולנוע הצרפתי - השחקן ז'ראר דפרדייה והסופר מישל וולבק. השניים מככבים יחד בקומדיה החדשה שתצא לאקרנים בצרפת בעוד כשבועיים ושמה "טאלאסו" - אחד מאותם בתי ההבראה הפופולריים מאוד במדינה, בהם ניתנים טיפולים המתבססים על מי ים.

מי שרקח את הריבה הקולנועית הזאת הוא הבמאי גיום ניקלו, שלא היה מתאים ממנו לשכנוע שני כוכבים בסדר גודל כזה לשתף פעולה. ב-2014 זכה ניקלו בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה הניו-יורקי עם סרטו "החטיפה של מישל וולבק" ובו שיחק הסופר. שנה אחר כך, השתתף סרטו "עמק האהבה", בכיכובו של דפרדייה, בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.

הסרט טאלאסו
צילום מסך מיוטיוב
להמשך הפוסט

שמי רוברטין, בת 98, שותה 20 כוסות בירה כל יום

אם יש דמות אחת שמסוגלת לאחד את בלגיה לפחות ליום אחד בשנה זוהי רוברטין הוברכט. הרגלי השתייה של הקשישה ממכלן הם סיפור לאומי בממלכת הבירה וכך גם שגרת יומה בבית הקפה

מאז נחשפה לציבור לפני מספר שנים, העיתונים בבלגיה מקפידים לחגוג מדי שנה יום הולדת לרוברטין הוברכט, תושבת מכלן המחזיקה בהרגל יוצא דופן: שתיית 20 כוסות בירה ביום. כל יום. יום הולדת 96 ו-97 כבר חלפו והשנה היא מציינת 98. עד כדי כך נפלא מנהגה בעיני הבלגים, שלרגע נשכחת מלחמת השפות ואפילו העיתונים בצרפתית מצטרפים לאלה הפלמים ומדווחים.

אז האם המשיכה גם בשנה החולפת? התשובה היא כן. מדי ערב סמוך לשעה 20:00 מגיעה הוברכט, ילידת 1921, לבית הקפה "פלוראל", מתיישבת במקומה הקבוע ומסמנת לפטרונית המקום, פאני וואגמנס, למלא לה "פלוט" של בירה. אותה כוס גבוהה וצרה שחביבה עליה במיוחד. וכך כוס אחרי כוס וכן הלאה. "היא מסוגלת להכיל אלכוהול בצורה בלתי רגילה", אומרת וואגמנס בהתפעלות, "בדרך כלל זה 15 עד 20 כוסות בערב, אבל אם יש לה מצב רוח טוב והאווירה מתאימה, זה יכול להגיע גם ל-22 כוסות. היא לא אוכלת דבר, זאת ארוחת הערב שלה".

רוברטין הוברכט. מקום קבוע ליד החלון
טוויטר
להמשך הפוסט

סיום הטור דה פרנס וז'אן ד'ארק שנשרפה פעמיים

בכל פעם שרוכבי האופניים בתחרות הקשה בעולם מגיעים להקפות סוף הדרך בפריז, הם חולפים שוב ושוב על פני פסלה של ז'אן ד'ארק, מזכירים למי שיודע את צירוף המקרים המצמרר בין הגיבורה המיתולוגית לדוגמנית שגילמה אותה

ביומו האחרון של הטור-דה-פרנס, כאשר רוכבי האופניים מגיעים אל שמונה הקפות הסיום בין שער הניצחון בקצה השאנז אליזה לבין גני הטווילרי, הם חולפים שוב ושוב בכיכר דה פירמיד, למרגלות הפסל המוזהב הגדול של ז'אן ד'ארק, "הבתולה מאורליאן", הגיבורה הלאומית הצרפתית שהייתה למיתוס. 

לפעמים, כאשר המצלמה מתרוממת ומראה את הצעירה הלבושה בשיריון משקיפה אל רוכבי האופניים הפונים שמאלה אל רחוב ריבולי, מזכיר בחטף הקריין ברדיו, או בטלוויזיה, אם הוא בקי בהיסטוריה, את הסיפור המופלא ויוצא הדופן המחבר בין ז'אן ד'ארק, שחיה במחצית הראשונה של המאה ה-15, לבין הדוגמנית ששימשה השראה לפסל של עימנואל פרמייה, כ-450 שנה מאוחר יותר.  

הטור דה פרנס
צילום מסך, RTBF
להמשך הפוסט

איך קבב אחד קטן הוציא את השדים הגזעניים של צרפת מהבקבוק?

כאשר דוברת הממשלה של מקרון ערכה השוואה בין אנשי העילית האוכלים לובסטרים לבין בני העם המסתפקים בקבב, היא עוררה כעס בשורות הימין - וזכתה להתקפה גזענית

הקטטה הפוליטית המכוערת הזאת החלה לפני מספר ימים, עם תגובה שהיתה אמורה להיות שגרתית למדי מפי השרה במשרד ראש הממשלה ודוברת הממשלה הצרפתית, סיבט נדייה. הנושא, התפטרותו של השר לאיכות הסביבה, פרנסואה דה רוז'י, לאחר שתחקיר עיתונאי חשף לכאורה ארוחות פאר בבתי מלון יקרים שהוא ערך לחברים ומקורבים על חשבון הקופה הציבורית בעת שכיהן כנשיא הפרלמנט. אם תרצו, חמגשיות בצרפתית.

נדייה, בת 39, ילידת דאקר, סנגל, אשר הגיעה לצרפת בגיל העשרה, היתה האחראית על קשרי העיתונות בקמפיין הבחירות שהוביל את עמנואל מקרון לנשיאות. אחרי הניצחון היא עברה לעבוד לצידו בארמון האליזה, ובחודש מרץ האחרון צורפה לממשלה, כמחזיקת תיק הקשר עם התקשורת. בתפקיד זה היא מופיעה באופן טבעי לעיתים תכופות לפני המצלמות, בולטת בבגדיה הססגוניים ובפרצי הצחוק הבלתי נשלטים שלה.

Sibeth Ndiaye
POOL New/רויטרס
להמשך הפוסט

ספר חדש שלא ידוע עליו דבר מוציא את צרפת מדעתה

גורם אלמוני הדפיס ברבע מיליון עותקים (מהדורה חסרת תקדים בהיקפה) ספר מבלי לחשוף דבר על מחברו או תוכנו. ההפצה צפויה בספטמבר ובינתיים בורסת הספקולציות והניחושים רותחת

ספר חדש שזהות מחברו אינה ידועה עומד לראות אור בצרפת בספטמבר, ומעורר כבר כעת סקרנות רבה ושאלות רבות במדינה. את הספר מוציא גורם לא ידוע שהזמין אותו מבתי הדפוס עם "זהות איקס", כלומר ללא שם הסופר או מידע על נושא הספר. זהו מהלך נדיר מאוד שנועד למנוע תביעות או פרסומים מתחרים. מה שלא פחות מעניין פה הוא שהספר עתיד לצאת בלא פחות מ-250 אלף עותקים, מהדורה חסרת תקדים בהיקפה בתולדות הוצאות הספרים בצרפת.

הראשון להביא את הסיפור המסתורי הזה היה השבועון הצרפתי הפופולרי "פארי מאץ'". ומאז העיסוק בנושא התרחב. הספר אינו קשור להוצאות הספרים המוכרות שכן אלה מכחישות באופן מוחלט כל מעורבות בעניין. העיתון "לה מונד" החליט להרים את הכפפה ולרחרח ובין מסקנותיו (תוך הדגשה שמדובר בהשערות) נאמר כי לא מדובר ברומן או בסיפור מז'אנר בדיוני אחר אלא בספר שמביא גילויים מרעישים מתחום העומד במרכז הדיון הציבורי בצרפת ו/או בעולם.

אילוסטרציה
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

לידיעת מטפלי ההמרה, בגן החיות של מינכן יש "חגיגה הומואית"

לרגל שבוע הגאווה הובילו מדריכי גן החיות הוותיק סיורים מיוחדים שכללו הסברים על ההומוסקסואליות בקרב שוכני המקום ובעלי חיים בכלל. מסתבר שגם הדיון הזה היה פעם טאבו בזואולוגיה

לד"ר גונטר שטראוס, ביולוג ומדריך בגן החיות הוותיק של מינכן, לא היתה שום בעיה להוציא מן הארון את הג'ירפות שמתגוררות במקום עבודתו. בסיור מיוחד שהוביל בשבוע שעבר בגן החיות לרגל שבוע הגאווה הוא סיפר לקהל כי מתצפיות שנערכות במקום "עולה כי 90% מהמגעים המיניים בין הג'ירפות הם הומוסקסואליים".

יתרה מכך, בהסבר שמסר הגן לתקשורת לקראת שבוע הגאווה נאמר כי התנהגות הומוסקסואלית קיימת גם אצל האריות, השימפנזים, הביזונים, הפינגווינים וחיות נוספות וכי הכוונה היא להציג בסיורים המיוחדים את התמונה ולהדגיש כי התנהגות הומואית אינה עניין של המין האנושי בלבד.

הג'ירפות בגן החיות של מינכן. המשיכו ליהנות מהעלים בזמן ההסבר
AFP
להמשך הפוסט

התיירים בפריז בלחץ, אין מספיק שירותים ציבוריים

400 תאים אמורים להתמודד עם הצרכים הטבעיים של מיליוני תיירים המבקרים בבירת צרפת מדי קיץ. העירייה מודעת לבעייה, התושבים עצבניים, היוזמות נתקעו ובינתיים כולם נדרשים להתאפק

פריז טובעת בתיירים במהלך חופשת הקיץ אבל "היכן עושים פיפי"? הבעיה הלוחצת הזו מעסיקה בימים האחרונים את העיתונים החשובים בצרפת ומעוררת גם וויכוח. בעוד שהפוליטיקאים המוניציפליים מודים כי קיימת בעיה, סגן ראש העיר עמנואל גרגואר סבור כי הגישה לשירותים ציבוריים "אינה זכות מוחלטת" של התייר.

עמדתו של גרגואר אינה באה בחלל ריק. היא חלק ממאבק שמנהלת עיריית פריז בתיירות האוטובוסים. מדובר במאות ואולי אלפי כלי רכב גדולים שנכנסים לעיר מדי יום ומביאים קבוצות של תיירים שאינם לנים בה בעיקר בגלל המחירים היקרים שגובים בתי המלון. לעומת זאת, כמו כל אדם, גם תיירי האוטובוסים צריכים להטיל את מימיהם, אך מערך השירותים הציבוריים בעיר אינו מספיק. התיירים מצדם מוצאים פתרון לבעייתם מתחת כל עץ רענן ומעוררים את כעס התושבים. 

ציבוריים בפריז
צילום מסך, פראנס 3
להמשך הפוסט

אחרי 120 שנה, 26 סוסים ושש כרכרות מלכותיות עוצרים את דהרתם

מאז שלהי המאה ה-19 הסתחררה הקרוסלה "היפו פלאס" מצפון לפריז וקנתה לה מעריצים קטנים כגדולים. כעת, השריד המפואר לימי הזוהר של ירידי השעשועים יזכה למנוחה נכונה כ"אוצר לאומי"

כמעט 120 שנה היא הסתחררה לה על ראש גבעה בארז'נטוי, פרבר המשקיף אל פריז מצפון, ומשכה אליה קטנים כגדולים. היא הוכרזה על ידי מומחים ומעריצים "הקרוסלה היפה ביותר בעולם". שמה "היפו פלאס", ובשבוע שעבר זכו קניינים פוטנציאליים, נציגי מוזיאונים, עיתונאים וסתם סקרנים - לסיבוב אחד קצר ואחרון עליה.

בגלל גילה, החליטו בעלי הקרוסלה, המפעילים בסמוך אליה מסעדה עממית גדולה בשם "לה מולין ד'אורז'מון" (נוסדה ב-1810), למכור אותה לכל המרבה במחיר. עלות התחזוקה הכריעה אותם. אלא שמה שהיה אמור להתפתח לקרב רכישה בינלאומי, הוגבל מאד בעקבות החלטת ממשלת צרפת להכריז על הקרוסלה "אוצר לאומי". המשמעות: יש צורך באישור מיוחד על מנת להוציא אותה מגבולות המדינה ואישור שכזה אינו ניתן בדרך כלל.

1
צילום מסך
להמשך הפוסט

חם בצרפת, לוהט בבריכה: בורקיני או שחייה בעירום?

החלטתן של נשים מוסלמיות מגרנובל למרוד באיסור על כניסה בלבוש מלא לבריכות הציבוריות, עוררה מיד סערה גם בזירה הארצית. כעת מתארגנת בעיר "פעולת תגמול": שמרנות תיענה במתירנות

אירופה בעיצומו של גל חום קיצוני במיוחד ולכן אך הגיוני שזירת המאבק הבין תרבותית תעבור אל בריכות השחייה. בעיר גרנובל, למרגלות האלפים הצרפתיים, הכריזה "קבוצת הברית האזרחית" המאגדת מוסלמיות ונשים שתומכות בהן, על מאבק פומבי, אפילו "מרד אזרחי" כהגדרתן, בצו האוסר על רחצה בבורקיני בבריכות העירוניות.

"אנחנו יוצאות למאבק בהפלייה הזו וננקוט בכל צעד שיידרש", הכריזה דוברת הקבוצה, יסמין שמעה, והשוותה בין המאבק בגרנובל למאבקה של רוזה פארקס, פעילת התנועה לזכויות האזרח בארה"ב, שב-1955 סירבה לפנות את מושבה באוטובוס לגבר לבן בהתאם לכללי ההפרדה הגזעית. מעצרה בידי המשטרה הכניס אותה לדפי ההיסטוריה.

נשים בבורקיני בבריכה העירונית בגרנובל
צילום מסך
להמשך הפוסט

בקתדרלת נוטרדאם השרופה, השעון מצלצל פעמיים

העצב על אובדנו של השעון העתיק שהיה קבוע בצריח המחודד שקרס לפני יותר מחודשיים, התחלף השבוע בשמחה גדולה. מטמון של ממש התגלה בעליית גג מעופשת של כנסייה פריזאית אחרת

"קתדרלה בלי שעון היא כמו נושאת מטוסים ללא מטוסים", פסק ז'אן-בפטיסט ויו, שען שתחום מומחיותו הוא מנגנוני שעונים עתיקים. לכן, אל הכאב וההלם שאחז בצרפתים לנוכח הלהבות שנגסו וכילו את גג קתדרלת נוטרדאם לפני יותר מחודשיים, נוסף גם עצב על כך שהשעון הגדול והעתיק שלה, זה שהיה קבוע בצריח המחודד שקרס, ספג נזק בלתי הפיך. הוא היה מלאכת מחשבת שעונית.

והנה, בדרך פלא, כתוצאה מיד המקרה או אולי מעשה נסים, התרחש לפני כשלושה שבועות אירוע ששיפר באחת את מצב רוחם של השוקדים על תכנון שיקומה של הקתדרלה בת ה-800. המקום: עליית גג מאובקת וגדולה בפסלים של קדושים ומלאכים שניזוקו, חלקי ריהוט שיצאו משימוש ושאר חפצים שאיש אינו חפץ בהם, בכנסיית סנט-טריניטה הנמצאת קילומטרים ספורים מנוטרדאם. והנה הסיפור:

קתדרלת נוטרדאם "הפצועה". אותו מנגנון מכאני, אותו יצרן
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

סערה גזענית בבלגיה בעקבות הספתח של מגישת חדשות ממוצא מרוקאי

סלימה בלאבס, עיתונאית שזכתה בעבר לשבחים על עבודתה, קודמה לעמדת המנחה של חדשות הצהריים בערוץ הפופולרי RTL. עבור צופים רבים זה היה צעד אחד רחוק מדי והנאצות לא איחרו לבוא

סלימה בלאבס, עיתונאית בלגית ממוצא מרוקאי שעובדת ברשת הטלוויזיה הפופולרית RTL, קיבלה בשבוע שעבר קידום מרגש. לראשונה בחייה היא הובילה את מהדורת חדשות הצהריים. בלאבס הנחתה את השידור בצורה מקצועית ומהוקצעת וזכתה למחמאות רבות מחבריה למקצוע. אולם, במקביל, עם סיום השידור החל גל של הערות מכוערות וגזעניות ברשתות החברתיות ובתגובות למהדורה באתר הרשת. 

בלאבס נולדה בבריסל, עשתה בתחילה תואר במשפטים באוניברסיטה מקומית ואחר כך המשיכה ללימודי תואר שני בעיתונות. ב-RTL, הערוץ הנצפה ביותר בבלגיה, היא עובדת מאז 2008 והובילה מספר תוכניות חדשותיות שזכו לשבחים. ב-RTL מיהרו כמובן "לנקות את האתר" מהתגובות הפוגעניות אך ידם היתה קצרה מלהושיע בכל הקשור לרשתות החברתיות. "אני רוצה שקריינית בלגית תגיש את החדשות אצלנו", כתב אחד הצופים. רבים אחרים שלחו את בלאבס "חזרה למרוקו".

מגישת חדשות
צילום מסך ערוץ RTL
להמשך הפוסט

נעים להכיר, "חתול-שועל": מין חדש של חתול התגלה בקורסיקה

זה שנים רבות שהרועים באי הצרפתי מספרים על חיה מסתורית בעמק ד'אסקו המבודד. ב-2016 נלכד אחד הפרטים לראשונה ונבדק גנטית. כעת הממצאים מתפרסמים ומאשרים: יש כאן משהו חדש

אם נדמה כי רגל האדם כבר דרכה על פני כל מקום באירופה, מתברר כי לטבע של "היבשת הישנה" יש עדיין הפתעות בשרוול פה ושם. בסוף השבוע בישרו כלי התקשורת בצרפת כי באי קורסיקה התגלה מין חדש של בעל חיים המכונה בשלב זה "חתול-שועל".

סוג הידיעות הזה שולח אותך, הכתב, לבדוק לפני הכל שלא מדובר במעין מתיחה של 1 באפריל. מסתבר שלא, הסיפור רציני. החתול-שועל (chat-renard), שבינתיים נלכדו כמה וכמה ומבני מינו, התגלה בעמק המיוער בד'אסקו, ושמר עד כה על אלמוניות בזכות כמה וכמה תכונות, ובראשן - התבודדות. על מנת להגיע לעמק יש ללכת ברגל במשך שעה ארוכה ולחצות אזור מסולע, מחורץ ומיוער לעתים בצפיפות. תיירים מזדמנים אינם מגיעים לכאן. בנוסף, מדובר במין ששומר על פרופיל נמוך וער בעיקר בשעות הלילה. ביום הוא מסתתר בסבך ונזהרת מהאויב העיקרי שלו - הנשר המקומי המכונה "המלכותי".

האי קורסיקה
צילום מסך פרנס 2
להמשך הפוסט

מה העונש על הצבת שלט "הכניסה לכלבים מותרת, ליהודים אסורה"?

תושב בלגיה, טורקי במוצאו, הציב כרזות אנטישמיות בפתח בית הקפה שלו ועורר סערה. חמש שנים שכב תיק החקירה ללא טיפול וכעת הוא גם לא יטופל לעולם

לפני כחמש שנים, בקיץ 2014, תלה בעל בית קפה בפרבר של העיר ליאז' שלטים בזו הלשון: "בבית העסק הזה הכניסה מותרת לכלבים אך לחלוטין לא ליהודים". בלגיה רעשה וראש העיר ליאז' מיהר לשלוח פקחים שיסירו את התועבה. פוליטיקאים זעמו ונגד בעל המקום, טורקי במוצאו, הוגשה תלונה במשטרה. השבוע נודע כי תיק החקירה נסגר על ידי התביעה המחוזית ללא הסבר לציבור. השלטים, אחד בצרפתית, דיבר על "ציונים". השני, בטורקית על "יהודים".

את מידת ההלם שאפף אז את חברי הקהילה היהודית בבלגיה ניתן להשוות למידת הזעזוע שבה התקבלה הידיעה בעיתון "דרנייר הר" על סגירת התיק. דוברת התביעה של ליאז', קתרין קוליניון, הגיבה בקצרה לשאלות העיתונאים ואמרה: "התיק אכן נסגר, אני לא יודעת יותר מזה".

הכרזה על בית הקפה בפרבר של ליאז' בקיץ 2014
צילום מסך
להמשך הפוסט

האם "קוקוריקו" הוא חלק מהמורשת הלאומית של צרפת?

התרנגול מוריס עומד במרכזו של ויכוח משפטי סביב האופן שבו הוא נוהג לבשר על זריחת החמה. הפרשה מחדדת את ההבדלים בין הכפריים לעירוניים במדינה ועשויה להגיע עד לפתחו של הפרלמנט

האם ניתן להכיר בקריאת התרנגול, געיית הפרה או נחירת החזיר כחלק מ"המורשת הלאומית" ובכך להגן עליהן מפני פגיעה ותביעות? ברונו דיוני דה סז'ור, ראש מועצת הכפר גאז'אק שבמערב צרפת, סבור שכן. נמאס לו מתלונות הנשמעות מדי פעם, בעיקר מפי עירוניים או עירוניים לשעבר על הווי החיים בכפר וכפועל יוצא מכך החליט לעשות מעשה. המטרה: לספק הגנה למוריס, תרנגול בן 4 החי ביישוב השכן סן-פייר ד'אולרון.

הרקע הסונורי לפרשה הזו טמון בתביעה שהגישה משפחה שרכשה "בית שני" בכפר נגד אשה בשם קורין פסו, שמחזיקה בתרנגול מוריס. כדרכו של עולם, בעל הכרבולת נוהג לקום עם הזריחה ולקרוא בקול גדול, גם בסופי השבוע שבו המשפחה שוהה במקום. "המתלוננים הם תמיד עירוניים שהחליטו לרכוש בבית בכפר", אומר דה סז'ור, "הם מגלים לפתע כי את הביצים לא קוטפים מהעצים. הם לא מבינים שהקריאות האלה הן חלק מהווי החיים בכפר ואם יוצאים נגדן - תוקפים את הכפר כולו".

תרנגול
צילום מסך, ערוץ פרנס 3
להמשך הפוסט

דוגמנית שנמלטה מאיראן בגלל עירום חלקי תקבל מקלט בצרפת אחרי חודשים ברחוב

אחרי שצלם איראני נשבר בחקירה ומסר למשמרות המהפכה צילומים "לא צנועים" של נגזיה, הבינה הדוגמנית הפופולרית כי שעון החול התהפך. היא ברחה לפריז אך שם המתין לה גיהנום מסוג אחר

את החודשים האחרונים עשתה הדוגמנית נגזיה ברחובות פריז. בגיל 29 היא נמלטה מאיראן מפחד לנקמה מצד השלטונות על צילומיה ה"לא צנועים". היא מצאה את עצמה לבד, ללא מעמד חוקי, נודדת בין גברים שניסו לנצל את מצוקתה. כעת, בהתערבות שר הפנים של צרפת, נראה כי סוף סוף ישנה תפנית חיובית בסיפורה.

נגזיה היא אחת מהדוגמניות הבכירות באיראן שחייה חיים כפולים. מדובר בדוגמניות שכלפי חוץ וכלפי המערכת הממסדית מצולמות כשהן לבושות בהתאם לקוד של משטרת המוסר, אך באינסטגרם מתועדות לבושות בסגנון אחר לגמרי - מערבי ו"בלתי צנוע" - וזוכות לקהל רחב של של צעירים וצעירות העוקבים אחר עולם האופנה.

נגזיה. גורלה נחרץ אחרי שהצלם התוודה
צילום מסך "פראנס 24"
להמשך הפוסט

"מר 13 באוגוסט" - האיש שלא ידוע עליו דבר

לפני כשנה וחצי נמצא במארסיי אדם ללא מסמכי זיהוי שאינו מוציא הגה מפיו. כל החקירות והחיפושים של משטרת צרפת על אודותיו העלו חרס. וכך ייצא האיש בקרוב לחופשי והתעלומה כנראה תישאר

ביום קיץ חם ולח הבחינו בו אנשי היחידה לטיפול בחסרי בית של עיריית מארסיי כשהוא משוטט הלוך ושוב, חסר מטרה ואבוד, במרכז העיר. הם הביאו אותו לבית מחסה מיוחד לדרי רחוב וזאת למרות שלא נראה הומלס. הוא היה לבוש היטב ונקי, אך לא הוציא מלה מפיו ולא היו ברשותו מסמכי זיהוי או כל סימן שישיב על השאלה מי הוא.

המקרה הזה התרחש ב-13 באוגוסט 2017 ומאז לא נפתרה התעלומה. בימים אלה החל בצרפת קמפיין תקשורתי נוסף שמטרתו לגלות את זהותו של האיש שלא ידוע עליו דבר. בעבר פורסם תצלום שלו במסגרות הידועות לחיפוש נעדרים ברחבי המדינה, אך הדבר לא הוביל להתקדמות. למעשה, רק פרט אחד התברר - הערכת גיל העצמות שערכו לאיש הרופאים העלתה כי הוא בן 37.

"מר 13 באוגוסט". קיבל מהרשויות את השם היפוליט טרזאוט
צילום מסך: ערוץ פרנס-2
להמשך הפוסט

תקוות הסוציאליסטים בצרפת בבחירות האירופיות: נכדה של טבחית מירושלים

רפאל גלוקסמן הוא בנו של הפילוסוף היהודי המנוח אנדרה גלוקסמן. הסיפור הפנטסטי של משפחתו נע בין קיבוץ בפלסטינה, ריגול עבור בריה"מ, מהפכת הסטודנטים בצרפת ומאבק בפוטין

אם עד לאחרונה שאלו את עצמם הסוקרים והפרשנים הפוליטיים באירופה עד להיכן תגיע התחזקות הפופוליסטים, תנועות הימין הקיצוני ומתנגדי האיחוד, הרי שיש ביניהם כאלה ששואלים כעת את השאלה הזו מהסוף להתחלה.

הסיבה לכך כפולה: ראשית, המופע של מנהיגי הימין הקיצוני האירופי במילאנו בסוף השבוע, בהובלתו של שר הפנים האיטלקי מתאו סאלוויני, ימים ספורים לפני הבחירות לפרלמנט האירופי עשויה לעורר מאדישותם מצביעים רבים מהימין המתון, המרכז והשמאל אשר שקעו בתרדמת האלקטורלית האירופית. להזכירכם, מאז הבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי ב-1979 ואז אלה שהתקיימו ב-2014 ירד שיעור ההצבעה ביבשת מ-62% ל-42%. בקרב צעירים (21 עד 25) רק 21% מימשו את זכותם להצביע לפני חמש שנים. שנית, "גל ירוק" הפורץ מכיוונים שונים מאיים להפוך להפתעה של מערכת הבחירות הקרובה. רשימות אקולוגיות, בעיקר במערב אירופה, צוברות כוח רב על חשבון מפלגות מסורתיות ובעיקר בקרב מצביעים צעירים. זהו באזז שעשוי להוביל לשינוי אמיתי.

גלוקסמן
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

"הומור" של ימין קיצוני אירופאי: להצטלם כקריקטורה של יהודי

שבוע לפני הבחירות לפרלמנט האירופי, התנועות הפופוליסטיות מקפידות לחנוק כל גילוי של אנטישמיות בין חבריהן - עניין טקטי. אבל אז קפץ צילום מרשיע בסביבת ההנהגה הקרובה למנהיגה מארין לה פן

הטיימינג ממש לא טוב. שבוע לפני הבחירות לפרלמנט של האיחוד האירופי, כאשר התחזיות מדברות על התחזקות משמעותית של תנועות ימין קיצוני ומפלגות פופוליסטיות - ענייני אנטישמיות הם מקל בגלגלים. עמוד תווך בטקטיקה של הפוליטיקאים מהקצה הזה של המפה הפוליטית, הוא התרחקות מהעיסוק הקלאסי הישן של תנועותיהם בשנאת יהודים, זה לא באופנה, זה לעיתים קרובות בניגוד לחוק, ויש בעיה דחופה יותר ומשתלמת יותר בקלפי - המהגרים המוסלמים.

הטקטיקה הזאת מביאה אותם עד כדי גילוי תמיכה נמרצת בישראל, קשרים עם מפלגת השלטון שלה ומנהיגה בעשור האחרון, ביקורים מתוקשרים בירושלים - והתנערות פומבית מאנטישמיות. זאת גם הייתה אחת הסיבות לדחיפתו החוצה של ז'אן מארי לה פן הקשיש בידי בתו מארין לה פן, אשר הבינה כי התבטאויותיו נגד יהודים יוצרים כיפת זכוכית עבור מה שהיה אז תנועת "החזית הלאומית".

עוזר פרלמנטרי
טוויטר
להמשך הפוסט

עצומה נגד מתן פרס בקאן לאלן דלון: "הוא גזען והומופוב"

פסטיבל קאן הנפתח היום החליט להעניק פרס מפעל חיים לאגדת הקולנוע הצרפתי אלן דלון - ועורר עליו מחאות מצד ארגונים שונים הזועמים על התבטאויות קיצוניות שלו בשנים האחרונות

פסטיבל קאן נפתח רק הערב (שלישי), אך השערורייה התורנית של אירוע הקולנוע הצבעוני ביותר בעולם כבר פרצה - והיא קשורה לשחקן אלן דלון, בן 83, אשר עומד לקבל באירוע מיוחד מטעם הנהלת הפסטיבל פרס מפעל חיים על מכלול הופעותיו בסרטים. עצומה בינלאומית אשר קוראת לא להעניק לו את הכבוד הזה - כיוון שהוא "גזען, הומופוב וסקסיסט", זכתה בתוך שעות ספורות לכ-18 אלף חתימות.

גם אירגונים שונים, צרפתיים ואמריקנים, של הגנה על זכויות אדם, כמו גם אירגונים פמיניסטיים, הפנו בקשות להנהלת הפסטיבל לבטל את הענקת הפרס. אך בינתיים, ללא הועיל.

אלן דלון
Francois Mori / AP/ פרנסוא
להמשך הפוסט

צדפות ובקבוקי בירה משייטים בין בלגיה לבריטניה ללא מגע יד אדם

בכורה עולמית חגיגית נרשמה בנמל הבלגי של העיר אוסטנד - ספינת מטען ראשונה עשתה דרכה בים הפתוח, ללא אנשי צוות על סיפונה

באחד מימי השבוע שעבר, עם השקיעה, הלכה והתקרבה נקודה שחורה מקו האופק לעבר החוף, עד שהתבררה כספינה קטנה. שוברת את קצף הגלים היא תימרנה ונכנסה אל הנמל הבלגי של העיר אוסטנד, על חוף הים הצפוני, התמקמה לרוחב אחד המזחים ונקשרה אליו. פועלים שהמתינו במקום פרקו ממנה מטען של צדפות טריות אשר נשלח מבריטניה. כעבור שעות, הועמס עליה מטען של בקבוקי בירה, אשר יצא לדרכו חזרה. לכאורה, שום דבר יוצא דופן, למעשה, זאת היתה הפלגת בכורה מסחרית עולמית של ספינה ללא צוות.

על פי דיווח של ערוץ הטלוויזיה הבלגי RTBF, אשר היה הראשון לספר על כך, עשתה הספינה של חברת "סי-קיט" את הדרך מחוף לחוף במשך 22 שעות, כאשר כל הזמן הזה, שני קברניטים התחלפו ביניהם בפיקוח מרחוק על ההפלגה, כאשר הם מסובים בנוחות בחדר המבצעים של החברה, על החוף הבריטי.

הפלגת בכורה מסחרית עולמית של ספינה ללא צוות
mhkuo nxl
להמשך הפוסט

פסיקה בכדורגל הבלגי: הקריאות "יהודי" ו"הומו" ביציעים אינן כינויי גנאי

לאוהדי קלאב ברוז', אחת מקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה, יש היסטוריה ארוכה של שירה אנטישמית. המועדון הועמד לדין בחודש שעבר אך אוהדיו קיבלו מהדיינים "אור ירוק" חד-משמעי

המוזיקה אינה חשובה ולמלים כנראה אין משמעות: בית הדין לערעורים של התאחדות הבלגית הכדורגל קבע אתמול (שני) באופן חד-משמעי כי "יהודי" או "הומו" אינם כינוי גנאי וניקה לחלוטין מועדון הכדורגל קלאב ברוז' ואוהדיו מאחריות לשירים שמושמעים ביציעים. המועדון הועמד לדין לפני ארבעה שבועות לאחר שבמשחק נגד אנדרכלט שרו האוהדים: "מי שלא קופץ הוא יהודי וכל היהודים הם הומואים".

בהחלטתם, התעלמו דייני ההתאחדות מהעבר העשיר של אוהדי קלאב ברוז', אחת הקבוצות הבכירות בבלגיה, בקריאות ושירה אנטישמית. לפני כארבעה חודשים פורסם בבלוג זה סרטון שהועלה ברשתות החברתיות ומתעד משחק שהתקיים באוגוסט 2018 ובו שרים אוהדי המועדון: "אבא שלי היה ביחידת קומנדו, אמא שלי היתה באס.אס. וביחד הם שרפו יהודים כי יהודים נשרפים יותר טוב" (בפלמית זה גם מתחרז).

אוהדי קלאב ברוז'. היסטוריה עשירה של קריאות אנטישמיות
צילום מסך
להמשך הפוסט

השטח רותח: שמועה על תקיפה מינית הובילה למצור על בית ספר בבלגיה

במשך שבוע צרו הורים מקהילת המהגרים מגינאה על בית הספר שבו לומדים ילדיהם, וזאת בגלל שסירבו לקבל דו"ח שקבע כי דימום בתחתוניה של ילדה שלכאורה הותקפה הוא תוצאה של זיהום

חוסר האמון של קהילות מהגרים הבאות מרקע תרבותי שונה כלפי המשטרה, הפרקליטות, מערכת החינוך ויתר הרשויות - היא בעיה שאירופאים רבים חוששים ממנה ומודגמת היטב בימים אלה בבלגיה. זה כשבוע שסוערות הרוחות בסקרביק, אחד מפרבריה של בריסל, בגלל טענת זוג הורים כי אלמוני התעלל מינית בבתם בת הארבע.

תחילתו של הסיפור לפני כעשרה ימים, כשאמה של הילדה - מהגרת מגינאה - הבחינה במה שנראה לה ככתמי דם על תחתוני בתה אחרי שחזרה מהמוסד החינוכי שבו היא לומדת. האם המזועזעת יצאה קשר עם הגננת ובמקביל הפיצה את המידע בקרב הורים אחרים. הסיפור עבר במהירות מפה לאוזן ועם חידוש הלימודים התפתחה הפגנה ספונטנית בדרישה לחקירה. בנוסף, הורים שנודע להם על התלונה סירבו לשלוח את ילדיהם לבית הספר עד שיתברר העניין. 

מול בית הספר
צילום מסך הערוץ הבלגי הממלכתי RTBF
להמשך הפוסט

וילה משומשת במצב טוב מז'ראר דפרדייה, ובצד הנכון של הגבול

מודעה שבה מעמיד השחקן הצרפתי למכירה את ביתו המרשים בעיירה הבלגית נשין, הזכירה לרבים את העובדה שצרפתים רבים, לא רק עשירים, מעבירים בשנים האחרונות את חייהם לשכנה מצפון

מודעה שפרסמה באחרונה סוכנות נדל"ן על כך שכוכב הקולנוע ז'ראר דפרדייה מעמיד למכירה את הווילה שלו בבלגיה, הזכירה לרבים בצרפת תופעה שהתגברה מאוד בשנים האחרונות - נהירה של אזרחים, בעיקר בעלי ממון אבל גם בני המעמד הבינוני, אל המדינה השכנה. הם רוכשים נכס, נרשמים בעירייה והופכים על פי חוקי האיחוד האירופי למקומיים. הסיבה? כספית כמובן.

ניקח את הווילה של דפרדייה בן ה-70 בעיירה נשין, ממש על גבול צרפת, כמקרה מבחן. הבית - משומש אך במצב טוב - הוא נכס בנוי של 350 מ"ר ועוד גן ושטח פתוח של כעשרה דונם. יש בו שישה חדרי שינה, שישה חדרי רחצה, מרתף יינות, מוסך מקורה למספר כלי רכב והסקה מרכזית. הווילה נבנתה ב-1930 ועברה שיפוץ יסודי ב-2000. רוצים לקנות את הבית שעל שלטו הקטן מופיע הכיתוב "ענן לבן"? המחיר המבוקש: 800 אלף יורו (כ-3.2 מיליון שקל).

דפרדייה
סוכנות הנדל"ן פרומן
להמשך הפוסט

כשמלים של ייאוש וטירוף מוטבעות שחור על גבי נייר

תערוכה יוצאת דופן המוצגת בספריה הלאומית של צרפת מרכזת "כתבי יד קיצוניים" של דמויות היסטוריות מוכרות בעת שהיו בסכנה, ייאוש, אבל, אהבה או תחת השפעת סמים. התוצאה מרטיטת לב

אחרי שנשלח ב-1895 לרצות מאסר עולם באי השדים, מול חופי גיאנה הצרפתית, החל הקצין היהודי אלפרד דרייפוס לכתוב יומן. בתנאים קשים של בדידות, ייאוש, חום ולחות טרופיים, יתושים מטרידים ושרצים אחרים, הוא מילא דפים ושרבט ציורי דיו בהם סימנים קבליסטיים החוזרים על עצמם באופן אובססיבי.

"אפשר להניח שהסימנים האלה והחזרה עליהם הם סוג של אמצעי נפשי כדי לא להידרדר לטירוף. אבל התשובה המלאה תמיד תישאר מסתורית", אומרת לורנס לה ברה, האוצרת של תערוכה יוצאת דופן המוצגת בימים אלה בספריה הלאומית בפריז (BNF) ושמה "כתבי יד קיצוניים" (Manuscrits de l’extrême). בתערוכה מוצגים פתקים, מכתבים, דפי פנקס וניירות שעליהם נכתבו מלים במצבי קיצון, בעת סכנה, ייאוש, אבל תהומי, אהבה בוערת או תחת השפעת סמים. מלים שנכתבו כשאי אפשר היה להשמיען לאיש.

שער עיתון
ויקיפדיה - פבליק דומיין
להמשך הפוסט

הרוזן שהפך לסנדוויץ', הצייר שהיה למאכל והמושל הנפלא שכוסה באשפה

ספר שרואה אור בימים אלה בצרפת מרכז את סיפוריהם של 100 אנשים ששמם הפך למושג, או אם תרצו מותג, ברפובליקה. אוז'ן-רנה פובל אינו מוכר לרוב הצרפתים אך סיפורו הוא מהטובים שבהם

"מדוע הם נכנסו להיסטוריה?" (Pourquoi sont-ils rentrés dans l’Histoire) הוא ספר חדש שרואה אור בימים אלה בצרפת ומרכז את סיפוריהם של 100 אנשים ששמם הפך למושג, או אם תרצו מותג, ברפובליקה. ביניהם ניתן למצוא את הרוזן סנדוויץ' הרביעי שהיה לכריך והצייר ויטורה קרפצ'יו שמגלם כיום פרוסות בשר דקיקות. אך יש גם סיפורים אחרים, פחות ידועים ולא פחות מפתיעים, בספרו של העיתונאי סטפן ברן, הנחשב למומחה מספר 1 בתקשורת הצרפתית לענייני המלוכה.

סיפורו של אוז'ן-רנה פובל משך את תשומת לבי באופן מיוחד, אולי בגלל פוסט שפרסמתי בחודש שעבר על תלאות מיון האשפה בבריסל. השם פובל (Poubelle) נכנס עוד ב-1890 למילון כהגדרה לפח אשפה וכיום דוברי צרפתית בעולם כולו משתמשים בה כדי לומר "פח זבל". הם עושים זאת מבלי לדעת כלל כי מדובר בעצם באיש שהנחיל להם עוד במאה ה-19 מורשת מיון ואיסוף אשפה שלא היתה מביישת את "הירוקים" של ימינו. 

מושל פריז
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

אישום בצרפת: אימצה בעלי חיים רק כדי להביא אותם אל הצלחת

אימוצו של החזירון "בייב" בידי בת 49 החל כסיפור אופטימי על אהבת חיות והסתיים בצורה הכי הפוכה שאפשר. המשטרה מצאה כי זו הפעם הרביעית שהחיות המאומצות של הנאשמת פשוט נעלמות

בהיכל הצדק של העיר ואן בחבל ברטאן שצפון-מערב צרפת, מתנהל בימים אלה משפט לא שגרתי בלשון המעטה. הדיון עוסק בגורלו של חזירון בשם "בייב" שחייו הקצרים היו דרמטיים, ידעו עליות ומורדות והסתיימו באופן טראגי. על ספסל הנאשמים: אשה בת 49 לפי כתב האישום הפרה הסכם אימוץ עם ארגון להגנת בעלי חיים.

תחילת הפרשה עמדה דווקא בסימן גדול של אופטימיות ואהבת בעלי חיים. בנובמבר 2016 הגיעה האשה לסניף של אגודה המפעילה מחסה לחיות עזובות בעיירה סן ז'אקו לה פין וביקשה לאמץ בעל חיים. היא בחרה בחזירון בן חודש וחצי וחתמה על הסכם אימוץ שבו התחייבה לדאוג לשלומו ולרווחתו. כמו במקרים רבים אחרים בצרפת, את השידוך בין המאמצת לבין החזירון עשה אתר אינטרנט פופולארי בשם "הזדמנות שנייה" וכולם פנו לדרכם מרוצים. 

מועמד לאימוץ
אתר "ההזדמנות השנייה"
להמשך הפוסט

מחקר: 88% מהנשים האוטיסטיות בצרפת נפלו קורבן לאלימות מינית

קמפיין הסברה חדש של "ארגון הנשים האוטיסטיות הפרנקופוניות" חושף נתונים קשים על שכיחות האלימות המינית כלפי אוטיסטיות בתפקוד גבוה. 47% מהמקרים התרחשו לפני גיל 14

88% מהנשים האוטיסטיות בצרפת נפלו קורבן להטרדה או אלימות מינית. הנתון המזעזע הזה עומד במרכזו של מחקר שפרסם בימים האחרונים "ארגון הנשים האוטיסטיות הפרנקופוניות" (AFFA) כחלק מקמפיין שמטרתו להגביר את המודעות לנושא. מהמחקר עולה עוד כי במחצית מהמקרים (47%) עבירות המין נעשו עוד בטרם הגיעו הנשים לגיל 14, ומתוכם כשליש (31%) התרחשו לפני גיל 9. כמעט בכל המקרים (90%) התוקף הגיע מסביבתה הקרובה של המותקפת. בכך, אין הבדל מהדפוסים שמאפיינים אלימות מינית כלפי ילדים.

את המחקר ערכו הפסיכיאטר דוד גוריון, ראש המחלקה הפסיכיאטרית לשעבר בבית חולים סנט אן שבפריז, והפסיכולוגית והמומחית לאוטיזם סברין לדוק, וממצאיו מובאים בספר "שבחי אינטלגנציות לא טיפוסיות" (Eloges des intelligences atypiques). גוריון ולדוק ערכו ראיונות רבים עם נשים הנמצאות בקבוצה המכונה "אוטיזם בתפקוד גבוה", כלומר אוטיסטיות שמסוגלות לתפקד בחברה באופן כמעט נורמלי, אין להן לקות שכלית, אך הן סובלות מקשיי תקשורת, קשיים בניהול מערכות יחסים וחריגות התנהגותיות.

ארגון האוטיסטיות
יוטיוב צילום מסך
להמשך הפוסט

ובתפקיד האנטישמית, הממונה על המאבק באנטישמיות

בבלגיה נחשף סרטון שבו נראית צעירה מוסלמית המחזיקה בתיק שוויון ההזדמנויות באחד מפרברי בריסל, כשהיא מבצעת את תנועת ה"קנל". בליגה הבלגית למאבק באנטישמיות דורשים את הדחתה

סיהם חדיואי, מוסלמית בלגית בת 28 בלבד, המחזיקה בתיק התרבות ושוויון ההזדמנויות באחת העיריות שבפרברי בריסל, עומדת בימים אלה במרכזה של סערה ציבורית אחרי שנחשף סרטון שבו היא מבצעת את תנועת ה"קנל", הצדעה הפוכה במועל יד, שהפכה בשנים האחרונות לסימן היכר בקרב אנטישמים צעירים במערב אירופה. ממציאה הוא הקומיקאי הצרפתי דיידונה שהורשע פעמים רבות בהסתה לשנאת יהודים. 

למרות שמו הצמחוני, תיק שוויון ההזדמנויות הוא מוקד המאבק בגזענות ואנטישמיות במערכות הפוליטיות של בלגיה. חדיואי, אף היא קומיקאית בעברה, מחזיקה בו מאז ההפתעה שחוללה מפלגת הירוקים בבחירות המוניציפאליות שהתקיימו בסקרביק, אחת מ-19 הערים שמרכיבות את מחוז בריסל. בסקרביק חיים 131 אלף תושבים, כ-40% מהם מוסלמים ממוצא מרוקאי או טורקי. 

סיהם חדיואי
אתר עיריית סקרביק
להמשך הפוסט

מרד תחבורתי בבלגיה: החוק מסוכן, די עם הזכות קדימה הקבועה מימין

הנהגים במדינה אמורים לתת זכות קדימה לבא מימין וזה לא משנה אם מדובר בכביש ראשי או בסימטה. אלפי תאונות בשנה לא הזיזו את מקבלי ההחלטות, כעת מסתמן אולי שינוי

היה זה יום אביבי אופייני בבריסל. השמיים היו בצבע עופרת וטמפרטורה סביב 10 מעלות. נהגתי לאיטי בכביש הראשי של שכונת מגורים שקטה, שומר על מרחק בטוח מהרכב שנסע לפני במהירות המותרת - עד 50 קמ"ש. לפתע, מרחובון צר מימין זינק שליח של פיצריה רכוב על אופנוע ובתוך חלקיק שנייה הוא נהדף ונמרח על הכביש יחד עם הפפרוני והמוצרלה.

מי אשם? נהג הרכב כמובן. נשמע לכם לא הגיוני? אולי, אבל אתם בבלגיה ואחד מעמודי התווך של חוקי התנועה כאן (כמו גם בצרפת) קובע ללא מצמוץ: זכות קדימה מוחלטת לכל מי שבא מימין אם לא צוין אחרת. האמינו לי, אך גם כאשר הדבר מצוין (לעתים רחוקות עם תמרור ובדרך כלל במשולשי צבע לבן על הכביש המכונים "שיני כריש") קשה לנהג לראות זאת תוך כדי נסיעה. הפתרון היחיד הוא לנסוע לאט ולבחון כל דרך, כל סימטה, כל רחוב הנמצא מימין לדרך ולהיות מוכן עם הרגל ללחיצה על הבלמים.

תנועה
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

כשבלשי האשפה של בלגיה מחטטים בשקיות, כדאי מאוד להיזהר

משטר מיון האשפה במדינה הוא מעיק ותובעני. התוצאה היא התחכמויות וכל מיני שיטות לחמוק מהחובה האזרחית הזו. אך לרשויות, כך מסתבר, יש חוקרים מיוחדים בדיוק למצבים האלה

הכל החל לפני ימים מספר כשפנסיונר בלגי המתגורר בעיירה המרוחקת כ-50 ק"מ מבריסל, קיבל בדואר הודעה בלשון משפטית מנוסחת באדיבות אך בתקיפות ולפיה עליו לשלם לחברת התברוארה המחוזית קנס של 150 יורו. הסיבה - מכתב הנושא את שמו וכתובתו נמצא בתוך שקית אשפה "שתכולתה לא ממוינת כחוק נמצאה מחוץ לאזור מגוריו".

בהודעה המפורטת נכתב כי שני חוקרים מוסמכים לנושא, מצאו "שקית אשפה לבנה עם לוגו כחול של מחוז בריסל" (בו נמצאת הבירה ו-18 ערים נוספות) ממתינה לאיסוף כמקובל בקרן רחוב, אך בחיפוש שנערך בה התגלו חריגות חמורות והתעלמות מהתקנות בנושא". עוד הוסיפו בלשי האשפה במכתבם כי "השקית הובאה לאתר של החברה, נפתחה ונמצאו בה פריטי אשפה ביתית שלא עברה מיון תקין כגון: קליפות ביצים, בקבוק פלסטיק, קופסת שימורי עגבניות במיץ טבעי, צנצנת זכוכית של שוקולד למריחה, בקבוק פלסטיק של מי פה, בקבוק פלסטיק של סבון נוזלי ומארז קרטון של יוגורט ממותק".

שקיות לבנות
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

בלגיה: 40% תומכים בהפסקת המימון הציבורי לטיפול בבני 85 ויותר

העומס הגובר והולך על מערכות הביטוחים הרפואיים היא בעיה שמחריפה בכל העולם המערבי. מחקר שנערך בבלגיה מצביע על תוצאות מזעזעות בכל הקשור ללגיטימיות של הפליית קשישים

תוחלת החיים המתארכת, העלייה במספר הקשישים והעומס המטיל הטיפול בהם על קרנות הפנסיה וחברות הביטוח - היא בעיה ידועה שמחריפה והולכת בעולם המערבי. הגירעונות הכספיים מאיימים להביא לקריסת מערכי הביטוח הרפואי, הקצבאות ואף מוסדות פיננסיים במדינות רבות.

לאינואיטים היתה בעבר דרך ייחודית להתמודד עם בעיה דומה. בתקופות של רעב או מצוקה גדולה אחרת שמנעה מהם חוסר יכולת לטפל בזקנים, הם נהגו לשלוח את סבא וסבתא על קרחון בודד אל מותם. התיעוד האחרון של מנהג זה הוא מ-1939 בקנדה. כיום, ככל הידוע, הוא נעלם לגמרי.

זוג קשישים גרמניה
בלומברג
להמשך הפוסט

זירת קרב חדשה בין צרפת לבלגיה: בתי הבושת

הבדלים משמעותיים בחקיקה גרמו לפריחתם של "מכוני עיסוי" ו"בתי שמפניה" לאורך הגבול בין המדינות. מאבק שמנהלת עיירה פלמית באחד השמות הבולטים בעולם הזנות הצרפתי מעורר סקרנות ותקוות

הבדלי החקיקה המשמעותיים בין צרפת לבלגיה בכל הקשור לזנות הביאו לכך שבשנים האחרונות פורחים בתי הבושת לאורך הגבול שבין המדינות. בעוד שצרפת החמירה את החקיקה בעניין וגרמה לסרסורים לרדת למחתרת, הרי שבבלגיה אין בעיה עם זנות כל עוד לא מתקיימים יחסי ניצול. בערים הגדולות ישנם רובעי "חלונות אדומים" (לעתים בתמיכת העירייה) ובתי הבושת פועלים כמעט ללא הפרעה בחסות הכינויים "מכון עיסוי" או "בר שמפניה עם חדרים בקומה השנייה".

וכך, בחסות התנועה חופשית שמאפשרת אמנת שנגן, הוקמו לאורך גבול צרפת-בלגיה כ-150 בתי בושת בשנים האחרונות לפי ההערכות. המפעילים הם צרפתים והנשים הן צרפתיות שעושות את דרכן יום יום לבלגיה וחזרה. על רקע המציאות הזו בולט מאוד המאבק שמנהלת בימים אלה עיירה פלמית קטנה בשם מסן (9,000 תושבים) באחד השמות המוכרים ביותר בעולם הזנות הצרפתי.

רובע חלונות אדומים. מספרם לאורך הגבול גדל ל-150
צילום מסך
להמשך הפוסט

מהדי נמוש הורשע ברצח ארבעה במוזיאון היהודי בבריסל

עו"ד מישל הירש, אשר ייצגה את הארגונים היהודיים בבלגיה במהלך המשפט, מספרת על משימות התביעה לאורך ההליכים ומתייחסת לקו האנטישמי שהציגה הסנגוריה בבית המשפט

מהדי נמוש, המחבל שביצע את הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל במאי 2014, הורשע בסוף השבוע בבית משפט בבלגיה ברצח ארבעה בני אדם, בהם שני ישראלים. נמוש, בן 33, יליד צרפת ממוצא אלג'יראי ואיש דאעש, נכנס למבואת המוזיאון נטול השמירה כשהוא חמוש ברובה קלשניקוב ופתח באש ממנה נהרגו מרים ועמנואל ריבה, עובד המוזיאון אלכסנדר סטרנס והמתנדבת הצרפתייה דומיניק סברייה.

חבר המושבעים דחה את קו ההגנה של נמוש לפיו הופל בפח ונפל קורבן לחיסולי חשבונות בין ארגוני ביון זרים, וקבעו כי ביצע את המעשה על רקע טרוריסטי ואנטישמי. יחד עם נמוש הורשע גם שותפו, נאסר בנדר. גזר דינם של השניים יימסר במועד אחר.

איור של מהדי נמוש בבית המשפט בבריסל
AFP
להמשך הפוסט

הנאשם בפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל: "הופלתי בפח, הייתי משנה את הכל"

לראשונה מאז נעצר בידי משטרת בלגיה במאי 2014 שבר מהדי נמוש את זכות השתיקה לקראת סיום משפטו. החלטת המושבעים צפויה עוד השבוע. התביעה: טענות הסנגורים מוכתמות באנטישמיות

מהדי נמוש, הנאשם בביצוע הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל במאי 2014, שבר הבוקר (שלישי) שתיקה ארוכת שנים וטען בבית המשפט כי "הופל בפח" וכי "אם היה יכול לשנות משהו - היה משנה את הכל". דבריו של נמוש באו ימים ספורים אחרי הסערה הגדולה שעוררו סנגוריו בבית המשפט כשטענו לאינספור קונספירציות נגד מרשם ורמזו בין היתר כי שני הישראלים שנרצחו בפיגוע הם סוכני מוסד.

נמוש, בן 33, יליד צרפת ממוצא אלג'יראי ואיש דאעש שלחם במזרח התיכון וחזר לאירופה, מואשם כי נכנס למבואת המוזיאון נטול השמירה כשהוא חמוש ברובה קלשניקוב ופתח באש ממנה נהרגו מרים ועמנואל ריבה, זוג תיירים מישראל, עובד המוזיאון אלכסנדר סטרנס והמתנדבת הצרפתייה דומיניק סברייה.

איור של מהדי נמוש בבית המשפט בבריסל
AFP
להמשך הפוסט

"איך מי שרוכש לעצמו נעלי קלווין קליין יכול להיות אנטישמי?!"

עורכי דינו של מהדי נמוש, הנאשם בביצוע הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל, הפכו את שלב טיעוני ההגנה למערבולת של קונספירציות ורמזו בין היתר כי שני הישראלים שנרצחו בפיגוע הם סוכני מוסד

משפטו של מהדי נמוש, הנאשם בביצוע פיגוע הטרור במוזיאון היהודי בבריסל במאי 2014, מתנהל כבר כמעט חודשיים, אך רק בסוף השבוע הגיע תורה של ההגנה להציג את טיעוניה. נמוש, יליד צרפת ממוצא אלג'יראי, בן 33, איש דאעש שלחם במזרח התיכון וחזר לאירופה, מואשם כי נכנס למבואת המוזיאון נטול השמירה כשהוא חמוש ברובה קלשניקוב ופתח באש ממנה נהרגו מרים ועמנואל ריבה, זוג תיירים מישראל, עובד המוזיאון אלכסנדר סטרנס והמתנדבת הצרפתייה דומיניק סברייה.

הקהל הבלגי וקוראי הבלוג הזה כבר עמדו על טיבם של פרקליטי נמוש, עו"ד סבסטיאן קורטואה ועו"ד אנרי לאקה. אך השניים, כך מסתבר, הצליחו להפתיע אפילו את המשקיפים והמשפטנים המלווים את המשפט ולהפוך את הדיונים לגרוטסקה. במשך שמונה שעות השמיע קורטואה את טיעוניו וביקש לשכנע כי נמוש חף מכל פשע, קורבן של מזימה או טעות מונומנטלית וכי "אדם אחר" ביצע את המעשה.

אי־אף־פי
להמשך הפוסט

“דקאטלון" נכנעה ללחץ בצרפת - לא תמכור חיג'אב ספורטיבי

48 שעות של סערה ציבורית, מחאות מצד פוליטקאים ואפילו התקפות מילוליות של לקוחות על עובדים, הספיקו לרשת הספורט והיא הודיעה על הסרת המוצר מהמדפים

"חיג'אב ריצה שחור - מותאם לרצות המבקשות לכסות את הראש והצוואר בעת פעילות ספורטיבית. לא זז עם תנועות הגוף", הכריזה בחגיגיות רשת "דקאטלון" בראשית השבוע, בעת שהעלתה את המוצר החדש אל הקטלוג האינטרנטי שלה. אלא ש-48 שעות של זעם ציבורי, אשר כלל אינספור תגובות ברשתות החברתיות, מחאות של פוליטיקאים ימנים ואפילו התקפות מילוליות של לקוחות על עובדים, הספיקו לרשת הספורט הצרפתית לעשות פניית פרסה ולהסיר את המוצר ממדפיה.

הכנסת "החיג'אב הספורטיבי" לקטלוג דקאטלון נעשתה על מנת להתחרות במותגים דומים שמציעות יוניקלו ונייקי, שתיים ממתחרותיה העיקריות. סיבה נוספת היא הצניחה בהכנסות (19% בצרפת ב-2018) וניסיונה של דקאטלון למשוך קהל יעד גדול בדמות הקהילה המוסלמית. המוצר, בסדרת מוצרי הריצה של החברה המכונה "קלנג'י" (Kalenji), כבר נמכר בהצלחה בחנויות הרשת במרוקו. הוא עשוי פוליאסטר ומוצע בשלושה גדלים. 

החיג'אב של דקאטלון. שלושה גדלים, עשוי מפוליאסטר
צילום מסך
להמשך הפוסט

אחרי 70 שנה, בבלגיה "נזכרו" לדון בביטול קצבאות מתנדבי הנאצים

כ-38 אלף בלגים הוכרו כזכאים לסיוע של גרמניה המערבית אחרי שזו לקחה על עצמה את כל התחייבויות הרייך השלישי. לפי הערכות, עשרות מהם עדיין חיים וזוכים ל-425-1,275 אירו בחודש

דיון מעורר פליאה, הזוי משהו, התנהל בסוף השבוע שעבר בוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט הבלגי. על הפרק: הקיצבה שמקבלים עד היום בלגים שהתנדבו בזמן מלחמת העולם השנייה לשרת בצבא הנאצי, בין השאר ביחידות כמו "ואפן אס.אס". בין המשתתפים האורחים בדיון היה שגריר גרמניה בבריסל, אשר ממשלתו אחראית לשילומים החודשיים הקבועים האלה.

רגע של היסטוריה: בזמן הכיבוש הגרמני בשנים 1940-1944 שיתפו פעולה באופן רשמי עם הנאצים רבבות בלגים, פלמים כמו גם ואלונים. בין השאר הם לקחו חלק בפשעי מלחמה ובסיוע למנגנון השמדת היהודים. רבים מהם עשו זאת בעת שלבשו מדים של הצבא הגרמני ועל מנת להכיר להם תודה, חתם היטלר כבר ב-1941 על צו מיוחד המבטיח להם קיצבה ופיצויים לכל חייהם במקרה של פציעה בקרבות.

1937 - היטלר במכונית המרצדס שלו, במפגש עם חיילים ואנשי אס.אס אי שם בגרמניה
AFP
להמשך הפוסט

על רקע האנטישמיות, בצרפת יוזמים חוק האוסר התבטאויות "אנטי ציוניות"

רבבות הפגינו אמש בכיכר הרפובליקה במחאה על גל ההתנכלויות ליהודים ובפרלמנט יוזמים מהלך להפרדה בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין ביטול ישראל או שנאת יהודים

גל ההתנכלויות האנטישמיות והתגברות האלימות נגד יהודים ברחבי בצרפת בשבועות האחרונים מעורר דאגה גדולה במדינה. בקרב פוליטיקאים ומשקיפים מכל קצות הקשת אין עוד ויכוח: לא מדובר בהתפרצויות נקודתיות כי אם באנטישמיות קבועה, נוכחת ויומיומית. שנאת יהודים המגיעה מכיוונים שונים בחברה: איסלאמיסטים, שמאל קיצוני וימין קיצוני.

בפרלמנט הצרפתי החלה להתגלגל השבוע יוזמה לחוקק חוק שימנע את השימוש באנטי ציונות או בביטויים אנטי ציוניים ככיסוי לאנטישמיות. מקדמי היוזמה טוענים כי למתוח ביקורת על ישראל הוא דבר לגיטימי, אך "אנטי ציונות" היא ביטוי לרצון שמדינת ישראל לא תתקיים ומהווה שנאת יהודים.

ההפגנה בכיכר הרפובליקה נגד האנטישמיות, אמש בפריז
AFP
להמשך הפוסט

"משפט חינוכי" לצעיר שהגיב באלימות בפייסבוק נגד אשת נשיא צרפת

בריג'יט מקרון לקחה קשה תגובה שפורסמה נגדה בעילום שם בעיתון מקומי בעיר ריינס. המשטרה נכנסה לתמונה, עצרה בן 23 שהודה והתנצל אך עשוי בכל זאת להישלח למאסר בפועל

הכל החל עם ידיעה לא ארוכה שהופיעה בתחילת החודש בעיתון הצרפתי המקומי "ל'אוניון". כתב הספורט ז'ראר קנסל סיפר לקוראיו כי הגברת הראשונה, בריז'יט מקרון, תגיע בקרוב לעיר ריינס לבעוט את בעיטת הפתיחה במשחק כדורגל חגיגי בין שתי קבוצות של גברים ונשים ושכל ההכנסות מהמשחק יוקדשו לפעילות של גוף העוסק בקידום נשים.

הידיעה לא עוררה עניין מיוחד, אך כשהיא הועלתה לדף הפייסבוק של העיתון התפתח בתגובות אליה שיח שמאפיין מאוד את העיסוק בענייניה של מקרון. אחת מהתגובות היתה אלימה במיוחד וקראה בין השאר לתושבים לקבל את פניה של רעיית הנשיא "כאשר הם אוחזים בנשק". גם התגובה היתה עוברת ללא התייחסות של ממש אלמלא מקרון עצמה, מורה קפדנית בעברה, החליטה לא לשתוק.

דמותה של בריג'יט מקרון בהכנות לפסטיבל בניס, החודש
ERIC GAILLARD / רויטרס
להמשך הפוסט

הגישו לכלב קוביות חרקים, מסתבר שלא רק הוא יהנה מכך

תעשיית המזון לחיות הבית מבוססת על בשר ודגים והיא גורם משמעותי בפליטת גזי חממה. סטארטאפ צרפתי מציע תפריט מסוג חדש (וטעים) להולכים על ארבע ומציג חסכון אדיר בפליטת מזהמים

לא נעים, אך זאת עובדה, גם חיות הבית החביבות הן אחד מהגורמים להתחממות כדור הארץ. העובדות מדברות בעד עצמן. תעשיית המזון לבעלי החיים בארה"ב לבדה אחראית מדי שנה ל-65 מיליון טון פחמן דו-חמצני, אחד מגזי החממה העיקריים, המשתחררים לאטמוספירה. בדיוק על הבעיה הזו מבקש כעת לענות סטארטאפ צרפתי. האמצעי? מהפכה בתפריט הכלבים והחתולים שלנו.

מאחורי המיזם עומדות מדליין מורליי ופאולה טולייר. השתיים הקימו מפעל מזון המבוסס על חלבונים המופקים מחרקים וצעדיהן הראשונים בתחום מלווים בתגובות חיוביות, גם מצד החיות. "הרעיון נבע מהצורך לעשות משהו טוב עבור כדור הארץ", סיפרו השתיים לתחנת הרדיו "פראנס אנטר". לדבריהן, מדובר בהסתעפות של ענף החרקים למאכל נמצא בחיתוליו באירופה ומכוון בעיקרו עבור בני אדם.

לחיות הבית
דף הפייסבוק הרשמי של tomojo
להמשך הפוסט

אם הבחור הצעיר הזה מזכיר לכם את אלן דלון, זה לא במקרה

אלן-פביאן דלון, בנו של כוכב הקולנוע, מציג בימים אלה רומן ראשון המכיל יסודות אוטוביוגרפיים, אך מתרעם על כך שהעיתונות עוסקים רק בניסיון לגלות מה בספר לקוח מהמציאות ומה בדיוני

הסופר הצעיר שהבליח באחד מערבי השבוע על מסך ערוץ TF1 הצרפתי נראה מוכר מאוד לצופים רבים. ביופי קלסתר פניו הוא הזכיר להם את אלן דלון, כוכב הקולנוע הנערץ משנות השישים והשבעים - ולא במקרה. קבלו את הדור השני, אלן-פביאן דלון, בן 24, אשר בא לאולפן לקדם את צאתו של ספר פרי עטו.

דלון האב, בן 83, שנשא על כתפיו כמה מהקלסיקות של הקולנוע הצרפתי כמו "רוקו ואחיו", הסמוראי", "בורסלינו" ו"העגל האדום", מתגורר כיום בגפו באחוזה רחבת ידיים בדושי, כמאה ק"מ מדרום לפריז, ומעדיף בדרך כלל את חברתו של כלב הרועים הבלגי שלו על חברת בני אדם. כך לפחות על פי עדותו. בחצר האחוזה הוא הקים כנסייה קטנה סביבה קבורים 35 הכלבים הקודמים שלו - ובה הוא מבקש לנוח בבוא יומו.

אלן-פביאן דלון. שחצנות מהולה בחוסר ביטחון
צילום מסך TF1
להמשך הפוסט

כמו בסרט: גנבים פרצו לבנק בבלגיה דרך תעלות ביוב ורוקנו כספות

מצוידים בכל הדרוש כדי להתקדם במים המעופשים שמתחת לרחובות אנטוורפן, התקדמו השודדים וחצבו פיר בדיוק מתחת לחדר הכספות של סניף BNP ברובע היהלומנים. היקף הרכוש שנגנב אינו ברור

לילה קר ורטוב עטף את העיר אנטוורפן בין שבת לראשון. בשעות שבהן איש כמעט לא הסתובב ברחובות, מתחת לקרקע, באפלה המצחינה של תעלות הביוב העתיקות, התקדמה חבורת גנבים עד שהגיעה אל מתחת לסניף בנק BNP ברחוב בלחיליי, סמוך לבית רובנס ורובע היהלומנים.

הגנבים היו מצוידים בכל הדרוש על מנת להתגבר על הקשיים שבדרך ואמצעי ניווט איפשרו להם להגיע בדיוק אל חדר הכספות של הבנק. כמו בסרט. ממידע שדלף מהחקירה לתקשורת הבלגית ידוע כי מספר כספות נפרצו ותכולתן נלקחה. לא ברור כמה ובאיזה סכום. הבנק שומר על שתיקה מוחלטת, והגנבים? הם נעלמו מבלי להותיר סימן היכול להצביע על זהותם. התסריט המוקפד הוצא לפועל בהצלחה.

סניף בנק BNP שנשדד ברובע היהלומנים באנטוורפן, השבוע
AFP
להמשך הפוסט

ספר חדש על בריז'יט מקרון: "היועצים חולמים בלילה שהיא מתה"

"גברתי הנשיאה" משרטט את חייה של רעיית נשיא צרפת הדומיננטית והמבוגרת מבעלה ב-24 שנה. הספר עמוס בגילויים ואנקדוטות, כמו למשל על הלילה שבו מנעה כניסת איש ביטחון לחדר השינה

אווה ג'משידי ונטלי שוק, שתי עיתונאיות חוקרות של היומון הצרפתי "לה פריזיאן", חתומות על ספר חדש ומעורר סקרנות שיראה אור מחר (שני). "גבירתי הנשיאה" הוא למעשה תחקיר אודות בריז'יט מקרון, רעיית הנשיא עמנואל מקרון, החל מימיה כמורה בתיכון, בת למשפחה בורגנית, דרך היותה מטרה להתקפות, עלבונות ולעג על "חטא" אהבתה ונישואיה לגבר הצעיר ממנה ב-24 שנים, ועד הימים בארמון האליזה והעמדה שחצבה לעצמה כיועצת (הלא-רשמית) בעלת ההשפעה הרבה ביותר על הנשיא.

ג'משידי ושוק נפגשו עם מקרון פעמים רבות וערכו ראיונות עם עשרות ממכריה בשלבים שונים של חייה, ובמיוחד בימי קמפיין הבחירות והנשיאות. בדרך זו הן משרטטות את האלכימיה הנדירה המלכדת את הזוג השאפתני ואת התפקיד החיוני שמילאה בריז'יט במימוש גורלו הפוליטי של בעלה, תלמידה לשעבר. על פי קטעים שכבר פורסמו מהספר אפשר ללמוד על שפע הסיפורים מאחורי הקלעים, הגילויים והאנקדוטות שהוא מביא על חיי גברת ואדון מקרון - ושלא נעדר מהם גוון מלכותי.

עמנואל ובריג'יט מקרון, השבוע
POOL/רויטרס
להמשך הפוסט

מי הן אלף הקונות שמחזיקות את אופנת העילית הצרפתית?

הן מחזיקות אלפי פריטים ועבור השמלה הנכונה מוכנות לשלם הון. הקשר שלהן עם בתי האופנה כה הדוק עד שישנם כאלה שמחזיקים דוגמנית קבועה במידות שלהן. לרגל סיום שבוע ההוט קוטור, הכירו את קומץ "האלמוניות" עם הארנקים הפתוחים

גבוהות, רזות, חמורות סבר בדרך כלל (הצחוק אינו אלגנטי), צעדו הדוגמניות על פני מסלולי התצוגה של "שבוע אופנת העילית" 2019 אשר הסתיים לפני כמה ימים בפריז. מיליוני יורו משקיעים בתי האופנה הגדולים באירוע השיא הזה של הענף, יוצרים עולמות פנטסטיים ומלבושים המעוררים אצל ההדיוטות את השאלה הקבועה: מי הולך ללבוש את זה? השאלה הזו אינה מתייחסת רק למראה או לפרקטיות המפוקפקת של המלבוש, כי אם גם למחירו.

יודעי דבר בקרב קהל מעצבי העילית אינם מהססים לחשוף את הנתונים ובתקשורת פורסם כי חליפת בגד מהסוג החולף על המסלול, העשויה כמובן כולה עבודת יד, דורשת כ-200 שעות עבודה בממוצע. על שמלת משי עם עבודת רקמה יכולה הטרחה להגיע ל-500 שעות, ואילו שמלת כלה מהסוג הנ"ל זקוקה לכ-800 שעות עבודה. בכסף מדובר במחירים הנעים בממוצע בין 25 אלף יורו ל-50 אלף יורו לפריט. ויש גם כמובן פריטים יקרים יותר, בהרבה.

תצוגה של ז'אן פול גוטייה
AFP
להמשך הפוסט

100 שנה למבצע הנחיתה על גג גאלרי לאפייט

הטייס ז'ול ודרין, גיבור מלחמת העולם הראשונה, נענה בינואר 1919 לאתגר שהציבו בעלי בית הכלבו וקטף פרס בסך 25 אלף פרנק. העיתונות חגגה והאירוע נצרב בזיכרון הקולקטיבי הפריזאי

הימים היו ימי תום "המלחמה הגדולה" שלימים תופיע בספרי ההיסטוריה בשם מלחמת העולם הראשונה, וברחובות הסתובבו טייסים רבים שטופי אדרנלין, יוצאי המערכה האווירית הראשונה בהיסטוריה. אחד מהם היה ז'ול ודרין אשר החליט לבצע משימה מטורפת - לנחות בשלום על גג גאלרי לאפייט. זה קרה השבוע לפני 100 שנה והזיכרון הפריזאי הקולקטיבי נוצר את הרגע ההוא. 

למרות הזמן הרב שחלף, ציינו בימים האחרונים עיתוני צרפת את האירוע יוצא הדופן שבעקבותיו קיבל ודרין את הפרס שהבטיחו בעלי בלי הכלבו המפורסם - 25 אלף פרנק. היה זה סכום נכבד אשר חזר אליהם (ועוד יותר) במעות של פרסומת ואינספור דיווחים בכלי התקשורת של אותם ימים.

נחיתה על הגג
ויקיפדיה, פבליק דומיין
להמשך הפוסט

בגיל 75, קתרין דנב עושה סדר בארונות הבגדים

כוכבת הקולנוע הגדולה של צרפת נפרדת מ-350 פרטי לבוש שתפר עבורה ידידה הקרוב, איב סן לורן, ומעמידה אותם למכירה פומבית. "זה מצריך הרבה מקום ותחזוקה", אמרה

לפני פחות משלושה חודשים מלאו 75 שנה לקתרין דנב, הכוכבת הגדולה של הקולנוע הצרפתי, ולכבוד המאורע, כך ודאי אמרה לעצמה, הגיע הזמן לעשות סדר בארונות. התוצאה: 350 פרטי לבוש - כולם בחתימת ידיד נפשה המנוח איב סן לורן - יועמדו למכירה פומבית בשבוע הקרוב בבית המכירות הפומביות "כריסטי'ס".

דנב היא מוסד בצרפת וקולה נשמע בסוגיות חברתיות רבות. בזמנו היא נאבקה בעד זכותן של נשים להפסיק הריון, צרפה את שמה לקמפיין נגד עונש המוות, סייעה לחסרי בית, לשמירת הסביבה ועוד. אולם לפני הכל, דנב היא הגברת הגדולה של הקולנוע הצרפתי. את הקריירה שלה החלה כבר בגיל 14 בתפקידים קטנים ומאז לא הפסיקה לשחק. את איב סן לורן פגשה באמצע שנות השישים בעת שעזב את "דיור" ופתח עסק עצמאי הנושא את שמו. עד מהרה הפכה דנב למוזה של מעצב האופנה, סוג של קמע.

כמה מהשמלות של דנב בחדר התצוגה של כריסטי'ס
BENOIT TESSIER/רויטרס
להמשך הפוסט

שיעור באנטישמיות בחסות פרקליטי הנאשם בפיגוע במוזיאון היהודי

עורכי דינו של מהדי נמוש, העומד לדין בבלגיה על רצח ארבעה בני אדם ב-2014, צולמו בעבר מבצעים את ה"קנל" של הבדרן האנטישמי הצרפתי דיידונה. והפיגוע? "קנונייה של המוסד"

לכל נאשם מגיעה הגנה משפטית במסגרת החוק הדמוקרטי. כעת, משזה נאמר, אפשר לדבר על הפרקליטים הבלגים הנכבדים לכאורה עו"ד סבסטיאן קורטואה ועו"ד אנרי לאקה, העומדים בימים אלה במוקד השיח הציבורי שמעורר בבלגיה משפטו של מהדי נמוש, הנאשם בביצוע הפיגוע הג'יהאדיסטי במוזיאון היהודי בבריסל לפני ארבע שנים וחצי. המשפט נפתח בשבוע שעבר והיום (שלישי) אמור נמוש להשמיע בפעם הראשונה את גרסתו לאירועים.

נמוש, יליד צרפת ממוצא אלג'יראי, בן 33, איש דאעש שלחם במזרח התיכון וחזר לאירופה, נאשם כי ב-24 במאי 2014 נכנס למבואת המוזיאון נטול השמירה כשהוא חמוש ברובה קלשניקוב ופתח באש. כתב האישום המתפרש על פני 188 עמודים גדושי פרטים ונתוני מז"פ מגולל כיצד רצח את מרים ועמנואל ריבה, זוג תיירים מישראל שעמד ועיין בחוברות הסברה, את עובד המוזיאון אלכסנדר סטרנס ואת המתנדבת הצרפתייה דומיניק סברייה.

דיידונה ושני פרקליטיו של מהדי נמוש
צילום מסך
להמשך הפוסט

נקו טוב אוזניים והאזינו: האיחוד האירופי אוסר ייצור מקלוני ניקוי מפלסטיק

תקנות חדשות שייכנסו לתוקף בינואר 2020 יאסרו גם על שימוש בקשיות פלסטיק ומקלוני פלסטיק לערבוב סוכר בבתי קפה. הכל כחלק מהמאבק לניקוי הסביבה והפסקת זיהום האוקיינוסים

לאזרחי מדינות האיחוד האירופי יש פחות משנה להתרגל לשינוי קטן-גדול במנהגי הניקיון שלכם. תקנות חדשות האוסרות על ייצור ושימוש במקלוני פלסטיק עטופי צמר גפן בקצוותיהם לניקוי האוזניים ייכנסו לתוקפן בינואר 2020. ממש מעבר לפינה. הסיבה: המקלון הפשוט והתמים למראה נכלל ברשימת עשרת המוצרים המזהמים ביותר בעולם ויש להם נתח נכבד בשמונה מיליון טון פלסטיק ששקעו במצולות האוקיינוסים והימים לדורי דורות. המקלונים נמצאים במים, מלכלכים את החופים, נתקעים במערכות העיכול של ציפורי ים וגורמים למותם של דגים.

מקלוני האוזניים העשויים פלסטיק כבשו את העולם כשהומצאו ב-1923 על ידי לאו גרסטנצאנג, פולני יליד ורשה ואיש "הג'וינט", שהיגר לארה"ב קצת מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. חרף המלצות רפואיות שונות לא להשתמש בהם, הם הפכו פופולריים מאוד בזכות גמישותם בעבודת ניקוי השעווה המצטברת בתעלת האוזן. האגדה מספרת כי הרעיון למקלון אוזניים צץ במוחו של גרסטנצאנג כשראה את אשתו מסובבת צמר גפן על קצה קיסם על מנת לנקות את שינייה.

המותג הבינלאומי Q-tips
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

נחשו מי גנב דו"חות על הרוגי פיגוע דאעש בנמל התעופה בבריסל

חוקרי המשטרה עלו במהירות על זהותו של הגנב שפרץ בשבוע שעבר למשרד בבניין התביעה הכללית בבירת בלגיה ולקח עמו את הדו"חות הפתולוגיים של הרוגי הפיגוע. היום הוא הובא בפני שופט וזהותו הדהימה את כולם

בשבוע שעבר נפרץ משרד בבניין התביעה הכללית של בלגיה, אחד המבנים המאובטחים ביותר בבירה בריסל, ובמהלכה נגנב דיסק קשיח שמכיל בין היתר את כל הדו"חות הפתולוגיים של הרוגי פיגוע הטרור שביצע דאעש בנמל התעופה בעיר לפני כמעט שלוש שנים. היום (רביעי) הובא בפני שופט החשוד בביצוע המעשה וחשיפת זהותו הדהימה את כולם: מדובר באליאס כאיארי, בן 27, פעיל דאעש לשעבר שכבר נעצר ונשפט לשנתיים וחצי מאסר בפועל.

המשרד ממנו נגנבו הדו"חות נמצא בקומות קרקע ושייך למומחה לרפואה משפטית העובד מטעם התביעה הכללית. בין המסמכים שנלקחו נמצאו דו"חות הנתיחות שבוצעו ב-12 ההרוגים, קורבנות אחד הפיגועים שבוצעו בבריסל ב-22 במארס 2016. באותו בוקר התקרבו מחבלים אל דלפקי חברת "בריסל איירליינס" ו"אמריקן איירליינס" ואל בית קפה שברחבת הטרמינל והתפוצצו. כעבור כשעה אירע פיגוע נוסף בתחנת מטרו הסמוכה לבנייני מוסדות האיחוד האירופי ובו נהרגו 16 בני אדם נוספים.

שלושה ממבצעי הפיגוע בנמל התעופה בבריסל
להמשך הפוסט

האם האשה הקשישה בעולם רימתה את ספר השיאים של גינס?

שני חוקרים רוסים שצללו למסמכים הנוגעים לז'אן קאלמן, אשר הלכה לעולמה באופן רשמי בצרפת ב-1997 בגיל 122, טוענים כי מדובר באחיזת עיניים שנועדה בין היתר לחמוק ממס. ויש להם גם הסבר

חגיגות יום ההולדת בשנים האחרונות לחייה של ז'אן לואיז קאלמן היו אירוע בינלאומי בשלהי המאה שעברה. העיתונות הצרפתית כיסתה את החגיגות בהתלהבות גדולה ונהגה לצטט את זיכרונותיה של קאלמן מפגישותיה עם ואן גוך בחנות של אביה בעיר ארל ומהקרנת הקולנוע הראשונה של האחים לומייר בפריז. כבר אז היא היתה בת 20.

קאלמן מתה ב-1997 בגיל 122 ו-164 יום ונכנסה לספר השיאים של גינס כאדם שהאריך ימים יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה ושגילו ידוע בוודאות. אלא שעל המלה הזו, "בוודאות", מערערים כעת שני חוקרים רוסים. השניים - המתמטיקאי ניקולאי זאק והגרונטולוג ואלרי נובוסלוב - עברו משך חודשים על חומרים שונים הקשורים לקאלמן. הם חפרו עמוקות בארכיונים של ארל, מצאו מכתבים ישנים, ביוגרפיות, תעודות, צילומים, ראיונות ועוד. הם גם נפגשו וגבו עדויות מאנשים שונים שהכירו את קלמאן וטיפלו בה בחייה.

ז'אן קלמאן מקבלת את אישור גינס בגיל 120
Georges GOBET / AFP
להמשך הפוסט

ומה אם לנין היה מוצא להורג, היטלר היה צייר ולא היתה שואה?

בספר חדש מנסה קבוצת חוקרים וסופרים עתידנים צרפתיים לתאר את ההיסטוריה של אירופה מהרגע בו נכנעת צרפת לגרמניה ב-1914 ומלחמת העולם הראשונה מסתיימת כבר בשלביה הראשונים

במחיר 22.5 יורו יכול כל אחד בימים אלה להיכנס לחנות ספרים בפריז ולצאת ממנה עם היסטוריה שונה לחלוטין ממה שהוא מכיר. המאה ה-20 לובשת פנים חדשות, לטוב ולרע, תלוי בנקודת המבט, היא לא חייבת לכלול את השואה היהודית ויש בה מדינה "יהודית-ערבית" שקמה במזרח התיכון בחסות שתי מעצמות: האמריקנית והעות'מאנית.

קסבייה דלקרואה, הוא עיתונאי, מסאי ופרשן שעבד בעבר עבור ה-BBC הבריטי, ה"ליברסיון" ו"לה מונד" הצרפתיים, וניצח על מחלקות במספר הוצאות ספרים. לצורך התרגיל האינטלקטואלי המרתק בספר החדש - "המאה האחרת" - הוא קיבץ חבורה של שבעה היסטוריונים וחמישה סופרים-עתידנים ואלה מציעים היסטוריה אחרת למאה ה-20. זו היסטוריה שונה, אך בד בבד מוכרת, מעוררת מחשבה, המתגרה בהיגיון באמצעות דו-שיח עם הגורל ויד המקרה.

הראשונה
ויקיפדיה, פבליק דומיין
להמשך הפוסט

סוף לסתימה: פוצחה חלקית תעלומת השטרות בבתי השימוש בז'נבה

במשך כשנה וחצי שוברים במשטרת שווייץ את הראש מי סתם תאי שירותים במספר בתי עסק בעיר בשטרות מגולגלים וקרועים של 500 יורו. כעת באה ההתפתחות בחקירה

במשך מספר ימים לפני כשנה וחצי, ההליכה לתאי השירותים במספר בתי עסק בז'נבה הניבה לא רק הקלה, כי אם גם "פרס" כספי לא צפוי. בשירותי הגברים או הנשים, ללא הפלייה מגדרית, הבחינו הבאים והבאות כי האסלות סתומות - אך מבט נוסף גילה שהדבר לא נגרם כתוצאה מנייר טואלט או מגבונים כבדרך כלל, אלא במאות קרעי שטרות של 500 יורו (כ-2,150 שקלים כל שטר).

התופעה, עליה נמסר דיווח מיידי למשטרת שווייץ, נחקרה בדקדקנות מאז ועד לימים אלה. והנה, בסוף השבוע עדכן העיתון "טריבון דה ז'נב" את קוראיו כי התעלומה נפתרה וכי שטרות הכסף (שנלקחו לחקירה) יועברו בקרוב לרשותם של המוצאים הישרים שהמתינו והתאפקו בצורה מעוררת כבוד.

500 יורו
צילום מסך
להמשך הפוסט

שירת הניצחון של ברוז': "היהודים נשרפים טוב יותר"

מאות מאוהדי מועדון הכדורגל הבלגי, שבשורותיו שיחק עד לא מזמן ישראלי, תועדו באוגוסט שרים טקסט אנטישמי מבחיל באיצטדיון קבוצתם. כעת דלף הסרטון לתקשורת ובקרב הארגונים היהודים הרוחות סוערות

סרטון שהועלה באחרונה לרשתות החברתיות מתעד מאות אוהדים של מועדון הכדורגל הבלגי קלאב ברוז', בשירה אנטישמית כלפי יהודים במסדרונות איצטדיון "יאן בריידל" אחרי המשחק נגד אנדרלכט. "אבא שלי היה ביחידת קומנדו, אמא שלי היתה באס.אס, וביחד הם שרפו יהודים, כי יהודים נשרפים יותר טוב", שרים האוהדים באופן קולח ומתואם ונשמע כי הכירו את הטקסט היטב עוד קודם לכן.

המקרה התרחש בחודש אוגוסט אך התיעוד נשמר בידי אלמוני וראה אור רק כעת. משם, הדרך לתקשורת הבלגית כבר היתה קצרה. הידיעה פתחה את מהדורת חדשות הבוקר של הערוץ הממלכתי בצרפתית RTBF, עוררה סערה גדולה וגררה תגובות רבות. יצוין כי בקלאב ברוז' שיחק בשבע השנים האחרונות הישראלי ליאור רפאלוב. עם קשר או ללא קשר, בימים שבהם תועדו האוהדים שרים, סיכם רפאלוב על מעבר ליריבה אנטוורפן.

אוהדי כדורגל בלגים
צילום מסך טוויטר
להמשך הפוסט

ירח הדבש הפוליטי הסתיים: ההגירה הפילה את ממשלת בלגיה

התחרות על התואר "מי יהיה קיצוני יותר בנושא ההגירה", הביאה לפרישת המפלגה הפלמית הלאומנית מהממשלה עם הוואלונים ולהקדמת הבחירות. ברקע: עליית כוחו של הימין הקיצוני

אם למישהו עוד היה ספק, הרי שההתפתחויות הפוליטיות בבלגיה בימים האחרונים מדגימות היטב עד כמה גל ההגירה לאירופה משנה באופן משמעותי את קו החוף של היבשת. סוגיית ההגירה היתה בין השאר מרכיב משמעותי במשאל הברקזיט הבריטי, שינה את גורלה הפוליטי של אנגלה מרקל, מניע את שליטי הונגריה ופולין הפופוליסטים-לאומנים, וכעת הביא גם לסיומן של ארבע שנים של יציבות פוליטית יחסית בין ואלונים לפלמים בבלגיה הדו-לאומית.

בבחירות הפרלמנטריות של -2014, הצליחה המפלגה הפלמית הלאומנית והשמרנית (N-VA) לגרוף יותר מ-20% מהקולות ולהפוך לגדולה במדינה. בהחלטה היסטורית מבחינתה, הצטרפה N-VA לקואליציה ממשלתית תוך שהיא מסכימה לקבור באופן זמני את דגל מאבקה לפירוק השותפות הבלגית. היא גם ויתרה על תפקיד ראש הממשלה לטובת שארל מישל, למרות שמפלגת המרכז הליברלית בהובלתו (MR) מחזיקה רק ב-20 מתוך 150 המושבים בפרלמנט הפדרלי.

ראש ממשלת בלגיה שארל מישל
Geert Vanden Wijngaert/אי־פ�
להמשך הפוסט

תזכורת מימי המהפכה הצרפתית, מטרים ספורים מגאלרי לאפייט

בלב פריז, מתחת למבנה שהוקם לפני 200 שנה לזכרם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט, נמצאו עצמותיהם של בני אצולה שראשם נערף בגיליוטינה ואיש לא ידע היכן נקברו

לואי ה-18, אחיו הצעיר של לואי ה-16 האומלל שראשו הותז בלהב הגיליוטינה בידי המהפכנים, עלה לשלטון בצרפת ב-1815, אחרי מפלת נפוליאון. אחד הדברים הראשונים שציווה לעשות היה להקים בפריז קפלת זיכרון לאחיו ולרעייתו המלכה מארי אנטואנט.

המבנה הניאו-קלאסי, שמומן מכספו הפרטי של המלך החדש (שלושה מיליון ליברות צרפתיות), הוקם ברובע השמיני של פריז דהיום, היכן ששכן בעבר בית העלמין של המדליין, בדיוק מעל המקום שבו נחפר הבור שאליו הושלכו לואי ה-16 ומארי אנטואנט. גופותיהם הועברו לבזיליקה המלכותית בסן דני בינואר 1815. על זיהוי השרידים הופקד צוות של בני אצולה שהכירו אותם, ובהם הסופר והמדינאי שאטובריאן, אשר ציין ללא היסוס בזיכרונותיו כי הצליח לזהות את מארי אנטואנט על פי עצמות הלסת שלה אשר הזכירו לו את "החיוך הקורן ששלחה לעברו" ביום בו הוצג לראשונה בפני החצר המלכותית בוורסאי, שנים רבות קודם לכן.

פריז
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

הכירו את תנאי הפרישה המכובדים של תרנגולות מטילות בצרפת

תרנגולות נשחטות בדרך כלל בתום תקופת הפיריון למרות שביכולתן לחיות עוד זמן רב. סטארטאפ חדש מבקש לרכוב על הצלחת ביצי החופש ומציג "תוכנית פנסיונית" למטילות

ספק אם רבים מבין המוצאים עצמם מול עין הפוכה, מקושקשת או רכה, מקדישים מחשבה לגורלה של התרנגולת אשר הטילה את הביצה שעל צלחתם לכשתגיע לגיל פרישה מעמלה הקשה. אבל, לא מעטים אולי יעדיפו ביצה הנושאת עמה בשורה לפיה לתרנגולת המטילה מובטחים תנאי נוחות לשארית חייה, למרות שתקופת הפיריון שלה תמה.

כך גם חושבים מנהלי רשת המרכולים הצרפתית הענקית "מונופרי", השייכת לקונצרן הקמעונאות "קאזינו". השבוע חתמה הרשת על חוזה עם סטארטאפ ושמו "פולהאוז" (Poulehouse), המשווק ביצים באיכות גבוהה אך גם דואג לרווחת התרנגולות לאורך כל הדרך. הלוגו של הסטארטאפ חד-משמעי: "הביצה שאינה הורגת את התרנגולת".

תרנגולות
צילום מסך
להמשך הפוסט

אלפי נשים ניגריות עוסקות בזנות באירופה "בגלל כישוף"

רשתות סחר בבני אדם משתמשות באמונות מסורתיות כדי לכבול נשים אל הסרסורים ולא - יפול עליהן ועל בני משפחותיהן מוות פתאומי. כשמגיעות הנשים לאירופה הן מגלות שההבטחה לעבודה טובה התחלפה בזנות

ארגוני סחר בבני אדם הצליחו להחדיר אלפי נשים אפריקאיות לאירופה ולהכניסן למעגל הזנות תוך ניצול אמונתן בכישוף - את הנתון המזעזע הזה חשף ז'אן-מארק דרוגה, קצין בכיר במשטרת צרפת, בראיונות שהעניק השבוע במלאת 60 שנה ליחידה עליה הוא מפקד - "המשרד הראשי למאבק בסחר בבני אנוש" (OCRTEH). הנשים, רובן מניגריה, מגיעות לאירופה בתוך שטף המהגרים החוצה מלוב וממקומות אחרים ונקלטות בתעשיית המין המקומית. בכל רגע נתון, כך לפי דרוגה, נאלצות כ-35 אלף נשים לעסוק בזנות בצרפת, מתוכן כעשרת אלפים ברחובות הערים.

"תמונות העבר של הסרסור בעל השפם הדקיק ונעלי העור האלגנטיות, המנהל את 'הבנות' שלו, התחלפו", אמר דרוגה, "כעת מדובר במסגרות מאפיונריות בינלאומיות מאורגנות היטב. האנשים הללו מצאו דרך לכבול אליהן את הנשים ולאלץ אותן לציית: אחרי שהן מגויסות, בכפרים ובשולי הערים הגדולות, בעיקר בשכונות עוני ומצוקה, מקבלות הנשים הבטחות מעורפלות לעבודה לגיטימית במספרות, מסעדות וכו'. כדי להתקדם הן מגיעות לטקס מיוחד המכונה "ז'וז'ו", אותו עורך מכשף "איללה", אמונה מסורתית נפוצה בדרום-מערב ניגריה".

צרפת
צילום מסך TV5
להמשך הפוסט

"על אדונים ומשרתים": מדוע חזרו עובדי הבית לנוף הצרפתי?

מסתבר שהמשרתת עם הסינר הלבן ורב המשרתים עם הפראק החגיגי אינן דמויות השייכות לרומנטיקה של שלהי המאה ה-19. ספר חדש מסביר מדוע נסק מספר נותני "השירות האישי" ב-25 השנים האחרונות

הרוב הגדול של צופי סדרות על הנעשה בבתי עשירים, מ"על אדונים ומשרתים" של שנות השבעים ועד "אחוזת דאונטון" של העשור הנוכחי, מודע מאוד לחייהם של המשרת, סוכנת הבית, האומנת, הטבחית, הנהג ושאר בעלי המקצוע שמתגוררים בקומה התחתונה ותפקידם לענות - ומיד - על צרכיהם ודרישותיהם של מעסיקיהם מהקומה העליונה.

אך מסתבר כי הסינר הלבן על חצאית שחורה של העוזרת, הפראק החגיגי של רב המשרתים או כובע המצחיה של הנהג, אינם שייכים רק אל הרומנטיקה הכללית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. תופעת העסקת המשרתים בבתי העשירים חוזרת בגדול לנוף הצרפתי תחת הגדרה מעודכנת ומכובסת - "שירות אישי".

בפריז
פויו, פבליק דומיין - ויקיפדיה
להמשך הפוסט

המלכה "המפלצת" תלמד את תושבי פולינזיה על תזונה נכונה

משקלן הרב של נשות האיים הוא תוצאה של תפריט עשיר בעמילנים ונטייה גנטית. כעת, קיבל קמפיין ההסברה הצרפתי "שחקנית חיזוק" משמעותית: יפהפיה המבקשת להוכיח לכל שמי צחק עליה בנערותה שאפשר גם אחרת

ב-1891, אחרי תקופה של מריבות קשות עד זוב דם עם שותפו לדירה וינסנט ואן-גוך, עזב פול גוגן את צרפת, הותיר מאחוריו את הציוויליזציה המערבית, ויצא לטהיטי שבאיי פולינזיה, אי שם בדרום האוקיאנוס השקט.

בשנות שהותו שם, ועד למותו משילוב קטלני בין שתיית אלכוהול מופרזת לעגבת, קיים גוגן יחסים עם קטינות תושבות האי וצייר בדים גדולים וססגוניים שהפכו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האמנות המודרנית. בציורים מככבות בין היתר הנשים והצעירות עבות הבשר של פולינזיה. אחד המפורסמים שבהם, "מתי תינשאי?" מ-1892, נמכר לפני כארבע שנים תמורת כמעט 300 מיליון דולר, אחד מהסכומים הגבוהים ביותר ששולמו על יצירת אמנות.

מיס טהיטי, ויימאלאמה שאבס. הצטרפה לקמפיין הבריאות
דף הפייסבוק של שאבס
להמשך הפוסט

הביטו בכרזת ההסברה שלפניכם: האם זו אלימות כלפי נשים?

בבזייה שבדרום צרפת מאוד רוצים שהרשויות יסללו קו רכבת מהירה (TVG) לעיירה. לכן, הם הפיצו את הפוסטר שבתמונה ולצדו הכיתוב "עם TVG היא היתה סובלת פחות!". ומה חשב בית המשפט?

עיניה היו מלאות פחד. חבלים עבים כבלו את רגליה, ידיה ובגובה החזה, וגופה עטוי השמלה הצחורה היה מונח לרוחב פסי המסילה. פיה פעור בזעקה אילמת כשמאחוריה נראית רכבת ישנה דוהרת לעברה, ואין מושיע. גורלה נחרץ.

"זה רק פוסטר", הדפו הוגי עיריית בזייה את הביקורת הקשה שהופנתה לעברם אחרי שכרזות עם דמותה של האשה נתלו על לוחות המודעות ברחבי העיר. זאת, כחלק מקמפיין שנועד לשכנע את רשויות התחבורה בצרפת לסלול קו רכבת מהירה (TVG) גם לבזייה, השוכנת בקצה הדרומי של המדינה. בראש הפוסטר , מעל לצעירה הכפותה, נכתב בסוג מסוים מאוד של הומור: "עם TGV, היא היתה סובלת פחות!".

עיריית בזייה
צילום מסך
להמשך הפוסט

האם פוצח סוד הקסם המסתורי של ניחוח פטריות הכמהין?

מחקר מקיף של המכון הלאומי הצרפתי לחקר החקלאות פענח את הרצף הגנטי של כמהין ממקומות שונים בעולם ומצא כ-50 מרכיבים אורגניים נדיפים המרכיבים את ריחה המיוחד

כמהין בעברית, טרפל באנגלית, טרוף בצרפתית, טרטופו באיטלקית - בכל שפה יש לפטריות הנפלאות הללו ניחוח חזק ומפתה וטעם מסחרר וחד פעמי. הכמהין הן מסמר הערב בכל מופע קולינרי, הזיקוקין דינור של הסעודה ומרכיב חשוב במטבחי שפים גדולים. בד בבד, קשה לאתר אותן בטבע, מסובך לגדל אותן באופן חקלאי ולהגיע לתוצאות דומות. לכן, הן שוות זהב.

הכמהין באות לעולם מזיווג של קורי פטריה (רשת התפטיר) ושורשי עץ. אך מהיכן בא הריח הכל כך מיוחד שלהן? מחקר שהוביל המכון הלאומי של צרפת לחקר החקלאות (INRA), שהוא הגדול מסוגו באירופה, בשיתוף אוניברסיטאות ובמכוני מחקר אחרים, בין השאר בתחום הגנטיקה, ביקש לפצח את סוד הקסם ומצא כי הארומה המיוחדת הזו, שוצפת בנחיריים כ-50 מרכיבים אורגניים נדיפים, רבים מהם גופריתיים, ואלה משתנים ממקום למקום. כמהין מצרפת למשל שונות מאלה שנחשפות באדמת איטליה.

פטריית כמהין מצפון איטליה
AFP
להמשך הפוסט

בגיל 76, "המפלצת מהארדנים" כתבה לצרפת עוד תסריט בלהות אחד

העדויות שנשמעות בימים אלה במשפט הרצח של אשה בשם פרידה האמיש, מגוללות סיפור שלא היה מבייש אף סרט אימה. לתסריט אחראי, בפעם המי יודע כמה, אחד מגדולי הרוצחים הסדרתיים בצרפת

מישל פורנירה, איש ספר ואינטלקטואל בעברו, הוא אחד מהפושעים המתועבים ביותר בהיסטוריה הקרימינלית של צרפת: אנס, פדופיל ורוצח אכזרי של לפחות עשר נשים, בהן שתי נערות בנות 13. פורנירה, כיום בן 76, מרצה עונש מאסר עולם ללא שחרור מוקדם ובסוף השבוע נגזר עליו מאסר עולם נוסף בגין פרשה משנות צעירותו המשאירה מאחור תסריטים דמיוניים רבים מעולם סרטי הפשע.

במשך ארבעה ימים בשבוע שעבר קמו לתחייה בבית המשפט באיוולין, סמוך לפריז, אירועים מלפני 30 שנה שסופם ברצח צעירה ובהשתלטות על אוצר זהב מסתורי, אשר באמצעותו רכש פורנירה טירה עתיקה מבודדת ביערות הארדנים. בגין מעשי הזוועה הללו זכה בזמנו פורנירה לכינוי "המפלצת מהארדנים" בכלי התקשורת.

רוצח סידרתי
צילום מסך
להמשך הפוסט

ביהמ"ש ציווה על מלך בלגיה לשעבר לעבור בדיקת אבהות

הסאגה המשפטית-מלכותית סביב תביעתה של האמנית דלפין בואל להכיר בה כבתו של אלבר השני מתקרבת צעד נוסף לרגע השיא. כיצד נולדה הפרשה ומה הציע בזמנו המלך בתמורה לסיומה?

בניגוד למשפחת המלוכה הבריטית, משפחת המלוכה הבלגית מספקת ביד קפוצה למדי סיפורים עסיסיים לעיתונות. ובכל זאת, יש יוצא מן הכלל אחד: סאגה הנמשכת כבר חמש שנים מאז הגישה האמנית והפסלת דלפין בואל תביעת אבהות נגד אלבר, אביו של מלך בלגיה הנוכחי פיליפ. המלך לשעבר מכחיש מכל וכל כי בואל בת ה-50 היא בתו, יוצאת חלציו.

והנה כעת, לאחר עליות וירידות מפותלות בערכאות משפטיות שונות, מגיעה הדרמה המשפחתית-מלכותית הזו לרגע השיא שלה: בית המשפט לערעורים של בריסל פסק השבוע כי על המלך לשעבר לעבור בדיקת DNA על מנת לברר אחת ולתמיד אם הוא אביה של בואל. השופטים העניקו למלך אפשרות לבצע את הבדיקה בתוך שלושה חודשים.

דלפין בואל. לא הסכימה למכתב חתום
Luc Van Braekel / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

זעזוע בצרפת מווידוי של בן 7 על ההתעללות בבית ספרו ורצונו למות

סרטון שבו מספר הילד שארלי על המכות וההצקות שספג מילד גדול יותר הפך לוויראלי בצרפת ועורר גלים גם בבלגיה ובשווייץ. דו"חות: כשליש מהילדים נופלים קורבן להתעללות בביה"ס

צרפת הזדעזעה כולה בימים האחרונים ממונולוג של ילד בן 7 שסיפר בסרטון שהועלה לרשתות החברתיות על מצוקותיו והסביר כי כוח הסבל שלו כשל וכי הוא "רוצה להגיע לאלוהים, למות". הסרטון שהפך במהירות לוויראלי הגיע במהירות גם לכלי התקשורת הממוסדים ומשם לכל צרפת ומדינות נוספות.

הילד, שארלי, מתגורר עם אמו, אחותו ואחיו הצעיר בעיירה אשר בחבל אן, סמוך לגבול בלגיה ויערות הארדנים. בבית הספר הקתולי הפרטי בו הוא לומד, כך התברר, יש ילד גדול וחזק ממנו אשר נוהג להתעלל בו ולהכותו באופן קבוע. שארלי החל לסבול מהאלימות הזו עוד בשנת הלימודים הקודמת. לפני מספר שבועות, אחרי שתלונות האם בפני הנהלת בית הספר לא הביאו לתוצאות, היא החליטה לגשת למשטרה.

שארלי בווידוי בטוויטר
צילום מסך
להמשך הפוסט

בית ספר מוסלמי לנהיגת נשים בבלגיה "קיבל ברקס" ברגע האחרון

סמירה מסרור, מורה לנהיגה, היתה בטוחה שאחרי שהפעילה בית ספר לנהיגה לנשים בהולנד, גם לשכנה מדרום לא תהיה בעיה. אלא ששר התחבורה הפלמי, בן ויטס, חושב אחרת לגמרי

סמירה מסרור הביטה באופטימיות על השלט הגדול שהוצב על חזית בניין באחד מפרברי אנטוורפן ומכריז: "בית ספר לנהיגה לנשים" (Vrouwen Rijschool). הכל כבר היה מוכן מבחינת מסרור, וכשמי שהקימה את בית הספר היא היתה מוכנה לצאת לדרך, אלא שאז הגיעה בשורה מרה - שר התחבורה הפלמי, בן ויטס, החליט שלא להעניק לה רישיון עסק.

בימים אלה אמור הפרלמנט הפלמי לדון בהחלטתו של ויטס, אולם מכיוון שמפלגתו - המפלגה הפלמית הלאומנית (N-VA) נהנית מתמיכת הקואליציה, לא צפוי שינוי בהחלטה. "אנחנו לא יכולים להעניק רישיון לבית הספר אם הוא ממשיך להכריז על עצמו 'לנשים בלבד'", אמר ויטס לתקשורת, "הדבר מבוסס על ייעוץ משפטי שקיבלתי בנושא מהגורמים המוסמכים". בסביבתו של השר הוסיפו כי כאשר הביאו אליו להתייעצות את הבקשה יוצאת הדופן, הוא חשב ברגע הראשון שמדובר במתיחה.

רוטרדם
פייסבוק
להמשך הפוסט

הכירו את הברון רוטשילד, לא הפיננסייר - האקסטראורדינר!

הוא הקים תיאטרון לפילגשו, פתח מחלבה לחלב מעוקר עבור עניים ומימן את המעבדה של מארי קירי. ספר חדש עוקב אחר חייו הייחודיים של הברון אנרי או אם תרצו "דוקטור פסקל"

הברון אנרי דה רוטשילד היה פרח צבעוני מוזר שצמח בערוגת המשפחה המפורסמת. בתחילת המאה הקודמת, כשהרוטשילדים היו בשיאם - שם נרדף לעיסוק בבנקאות ופיננסים - זנח אנרי את הזרם המרכזי של המשפחה הקפיטליסטית, חתך ימינה ושמאלה ובנה לעצמו סיפור חיים ייחודי, מרתק ומשעשע. באחרונה פרסמה, נינתו, העיתונאית נאדז' פורסטייה, ספר יוצא דופן על אודות הסבא רבא שלה וזה ראה אור בהוצאת "שרש מידי".

הברון אנרי, או בשמו המלא אנרי ג'יימס נתנאל שארל דה רוטשילד, נולד בפריז ב-1872. כאשר הגיע לגיל בגרות, מספרת נינתו בספר, השמיע באוזני בני משפחתו את המשפט המוזר הבא: "כאשר קיבלנו הרבה כל כך - אנחנו צריכים לתת הרבה", והלך ללמוד רפואה. 

נהג מירוצים
ויקיפדיה, פבליק דומיין
להמשך הפוסט

המדען והאמן מספר אחת באדיבות הפילנטרופ מספר אחת

"קודקס לסטר", כתב יד בן 72 עמודים מהגותו של לאונרדו דה וינצ'י, מוצג מהשבוע בגלריית אופיצי. זהו האירוע החשוב הראשון בחגיגות לציון 500 שנה למותו של גאון הרנסאנס

בשנה הקרובה יציין העולם 500 שנה למותו של איש הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י. הגאון האוניברסלי ומי שכרטיס הביקור שלו היה צריך להיות בגודל כפול על מנת לכלול את רשימת עיסוקיו: צייר, פסל, אדריכל, מוזיקאי, איש ספרות, היסטוריון, ממציא, מתמטיקאי, מהנדס, חוקר אנטומיה, גיאולוג, אסטרונום, בוטניקאי, וקרטוגרף. לפחות.

מחצית האלף עברה, ואין בהיסטוריה האנושית מי שידמה ללאונרדו בהיקף תחומי גאונותו, או בעובדה שהוא מצליח עדיין לגרום לאנשים רבים כל כך לדחוף יום יום אלה את אלה, להצטופף, להזדקר על קצות האצבעות - על מנת להעיף מבט באחד מציוריו, המונה ליזה, אשר במוזיאון לובר. אחד מהאירועים המרכזיים לרגל היארצייט הזה יתקיים במחוז הולדתו של לאונרדו, טוסקנה, בגלריה אופיצי אשר בפירנצה.

דיוקן
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

מיליארדר צ'כי משתלט על העיתונות בצרפת; רוכש גם את "לה מונד"

דניאל קרטינסקי, עורך דין בן 43, עשה את הונו מניהול נכון של תחנות כוח פחמיות שאיש אינו רוצה בהן. בחצי השנה האחרונה רכש שורה של כלי תקשורת צרפתיים פופולריים וכעת הוא מגיע גם אל אחד מסמלי הרפובליקה

כמו הבאגט, היינות של בורדו או מגדל אייפל, גם "לה מונד" הוא אחד מסמלי הצרפתיות. העיתון, שנוסד בתום מלחמת העולם השנייה, לבקשתו של הגנרל דה-גול, והיה משך עשרות שנים שופרה הלא רשמי של הרפובליקה, וגם היום, למרות הירידה בתפוצתו, הוא העיתון הנקרא ביותר בצרפת עם 2.4 מיליון קוראים (נתוני 2016).

"לה מונד" ממוקם פוליטית במרכז-שמאל וכמו אז - גם היום הוא משמש סמל לחופש ביטוי ומצליף בפוליטיקאים מכל צד ללא היסוס כשיש בכך צורך. כ"עיתון ערב" הוא רואה אור בכל יום בשעות אחר הצהריים המוקדמות בקיוסקים של פריז ונושא את תאריך יום המחר - זכר לזמנים בהם הופץ ברחבי המדינה ברכבות והגיע לפעמים למחוזות רחוקים בבוקר שאחרי. פולקלור צרפתי.

דניאל קרטינסקי. מעיד על עצמו כפרנקופיל
AFP
להמשך הפוסט

אין ספק, מדובר באחת הכנופיות המטומטמות ביותר בהיסטוריה

בסוף השבוע שעבר מצא עצמו דידייה, בעל חנות לממכר סיגריות אלקטרוניות בדרום בלגיה, בסיטואציה מפחידה. אל חנותו נכנסו כמה שודדים חמושים בכלי נשק. ומכאן, סיפור שהיה כך היה

אם יום אחד ייערך מחקר מדעי היסטורי על השאלה מי הם העבריינים הטיפשים ביותר בתולדות האנושות, אין ספק כי הסיפור הבא מציע מועמדים חזקים ביותר לתואר. עד כדי כך מטופש הוא הסיפור הזה שהעיתונות הבלגית ראתה צורך ברור לציין כבר בפתיחת הדיווח באופן ברור ש"מדובר בסיפור אמיתי".

בשעת צהריים בסוף השבוע שעבר, במונטיני-סור-סמברה, אחד מפרברי העיר שרלרואה, נכנסה חבורה של שישה גברים לבית עסק גדול לממכר סיגריות אלקטרוניות. כמה מהם שלפו מיד כלי נשק מתוך בגדיהם וכיוונו אותם לעבר בעל החנות, דידייה. מצלמות האבטחה תיעדו את הנעשה בחנות, שעה שחברי הכנופייה לוקחים מוצרים לכיסיהם ומתנהגים בחופשיות כאילו המקום שייך להם. 

כמה מהשודדים בחנות כפי שתועדו במצלמת האבטחה
צילום מסך משידורי ערוץ RTL
להמשך הפוסט

איך קרה שפתאום כל כך מסוכן להיות הומו או לסבית בפריז?

רק בשבועיים הראשונים של אוקטובר התרחשו שמונה מעשי תקיפה על רקע נטייה מינית בבירת צרפת. המשטרה מציגה נתונים הפוכים של ירידה בתוקפנות אך מומחים סבורים כי חלק ניכר מהתקיפות כלל לא מדווחות

גיום מלאני הוא נשיא ארגון "סיוע חירום - הומופוביה", הפועל בשנה האחרונה בצרפת על מנת לסייע להומוסקסואלים שנפלו קורבן להתנכלויות ולהתעללות צד שלטונות צ'צ'ניה. ביום שלישי שעבר, בשעת ערב, סמוך לתחנת המטרו "אטיין-מרסל" ברובע השני במרכז פריז, הוא הותקף על ידי אלמוני, הוכה בפניו וספג חבלה קשה.

זמן קצר לאחר שקיבל טיפול רפואי ראשוני, צייץ מלאני בטוויטר את ההודעה הבאה בצירוף צילום של פרצופו המוכה: "הערב זה התור שלי. תקיפה אלימה הומופובית ליד היציאה מהמטרו. אף שבור. הלם. מכוסה בדם. אני הומוסקסואל ואנחנו ב-2018". מאוחר יותר, הוסיף מלאני פרטים באוזני עיתונאים: "יצאנו אני וחברים ממסעדה. בזמן שנפרדנו וחסמנו את המדרכה, נעצר אדם. הוא ראה שאנחנו הומואים וזה לא מצא חן בעיניו. הוא דחף אחד מאיתנו וכאשר הערתי לו על זה, בעדינות, הוא התפרץ בקללות הומופוביות והכניס לי אגרוף בכל הכוח ישר לאף".

זוג הומואים בהפגנה למען נישואים חד מיניים בצרפת ב-2013
MIGUEL MEDINAש / AFP
להמשך הפוסט

תכשיטיה של מארי אנטואנט יוצעו למכירה פומבית; בצרפת זועמים

היום לפני 225 שנה הוצאה להורג המלכה אליה הודבק הפתגם "אם אין לחם שיאכלו עוגות". בצרפת מחפשים דרך לקנות את התכשיטים היקרים בעוד כחודש ולהביאם לתצוגה ארצם

היום (שלישי), בדיוק לפני 225 שנה, ב-16 באוקטובר 1793 בשעה 16:00, בכיכר המהפכה בפריז - היום כיכר הקונקורד - נערכה הוצאתה הפומבית להורג של מארי אנטואנט. להב הגיליוטינה ירד על חייה של המלכה בת ה-37 שיצאה מהעולם הזה, ונכנסה להיסטוריה. בעוד חודש, בית המכירות הפומביות סות'ביס, יקיים בז'נבה מכירה של תכשיטים שהיו שייכים למי שהיתה רעייתו של המלך לואי ה-16 ששלטונו הופל במהפכה.

כאשר הודיעה דניאלה מסצ'טי, נציגת סות'ביס באירופה, על המכירה הפומבית, היא ציינה כי מדובר "באחד האוספים החשובים ביותר של יהלומים שהיו שייכים לבני מלכות - שושלת בורבון, שאי פעם הגיעו לשוק" וכי האוסף "מאפשר הצצה מרתקת לחיי המשפחה הזאת במאות השנים שחלפו". בין היתר יוצעו למכירה: תליון יהלומים משובץ בפנינה טבעית ומחירו מוערך בכשני מיליון דולר; שרשרת בת יותר מ-300 פנינים שמוערכת ב-200-300 אלף דולר, זוג עגילי פנינה ב-50 אלף דולר וענק של 95 יהלומים שמחירו חצי מיליון דולר.

מלכת צרפת תכשיטים
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

תעלומה בצרפת: מדוע זינק מספר הילדים שנולדו עם מומים בגפיים?

זה כמה שנים שהעוסקים באפידמולוגיה מתריעים כי בשלושה מחוזות חקלאיים חלו שינויים בלתי מוסברים ומטרידים ביותר, אך רק כעת מודה בכך גם הסוכנות הלאומית לבריאות הציבור. האם יש קשר לחומרי הדברה?

הסיפור הבא רוחש בצרפת מתחת לפני השטח כבר מספר שנים, אולם רק בשבוע שעבר, בפעם הראשונה, פרסמה הסוכנות הלאומית לבריאות הציבור (Santé Publique France) הודעה רשמית ומזעזעת לפיה אכן בעשור האחרון חלה עלייה חריגה במספר התינוקות שנולדו ללא ידיים, או זרועות, בשלושה מחוזות חקלאיים במדינה: ברטאן, אן, ולואר-אטלנטיק.

מנקודה זאת ואילך הולכות חוות הדעת והפרשנויות לשני כיוונים מנוגדים ואלה מעוררים דאגה רבה בלבם של רבים. יאניק ז'אדו, מועמד בבחירות לנשיאות לשעבר, חבר הפרלמנט האירופי ומי שיוביל את רשימת ה"ירוקים" המאוחדת בבחירות אליו בשנה הבאה, התראיין בימים האחרונים בערוצי טלוויזיה שונים, ואמר בין השאר את הדברים האלה: "המומים המולדים האלה אצל מספר תינוקות הם בסבירות גבוהה תוצאה של שימוש בחומרי הדברה בשדות הסמוכים למגורי משפחות. יש די נתונים ממחקרים בינלאומיים המוכיחים את הקשר הזה".

ילדים בגרמניה שנולדו עם מומים כתוצאה מגלולות שינה שנטלו האמהות בזמן ההריון
hemann / DPA/AFP
להמשך הפוסט

למה כמעט כל מפלגה באנטוורפן צריכה מועמד יהודי?

בלגיה נערכת לבחירות המקומיות הראשונות מאז גל הפיגועים, העוצר על בריסל וצונאמי מבקשי המקלט. המפלגה האיסלאמית אמנם נפסלה, אך שיעור הצעירים שהם בני מהגרים כבר עומד על 14.3%. ואיפה היהודים בתוך כל זה?

הבחירות המוניציפליות האחרונות בבלגיה נערכו ב-2012 והבחירות הפדרליות הכלליות התקיימו שנתיים לאחר מכן. המשמעות היא שהבוחר הבלגי אמר את דברו עוד "בצד אחר של הזמן", כלומר, לפני העוצר בבריסל, לפני שנודע עומק השתרשותן של חוליות הג'יהדיסטים ממולנבק, ולפני צונאמי מבקשי המקלט שהתנפץ אל חופי אירופה ממזרח ומדרום וטלטל את מציאות חייו של האירופאי הלבן, הנוצרי והשבע.

כל הגורמים הללו גם יחד הם הסיבה לסקרנות הגדולה בנוגע לעמדות הציבור הבלגי בבחירות המוניציפאליות הקרובות. ביום ראשון הקרוב תלך בלגיה - חברה מפולגת עד מסוכסכת בין וואלונים דוברי צרפתית ופלמים דוברי הולנדית - לקלפיות כדי להצביע בבחירות המוניציפאליות. כיום, על פי ההערכות, חי בבלגיה מיעוט מוסלמי גדול של יותר מ-10%. החברה הבלגית שמרנית ביחס למדינות אחרות במערב אירופה והוויכוח הפוליטי הגדול האחרון בה נוגע לגריעת ההפלות מספר החוקים הפלילי. כיום אין ענישה בעניין אך הסעיף נותר בחוק הפלילי.

בלגיה
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

לא קל למצוא אולם לפתיחת פסטיבל סרטים ישראלי בבריסל

במלאת 70 לישראל ביקש הפסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי של בריסל להקדיש את מהדורת 2018 שלו לסרטים ישראליים. כאן החלו הבעיות שכמעט הובילו לדחייתו. בסוף, נפתח הפסטיבל - בדוחק רב

"פסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי של בריסל" נפתח אמש (רביעי) במהדורת 2018 שלו. "האופה מברלין", סרטו זוכה פרס אופיר של הבמאי אופיר ראול גרייצר, המועמד לייצג את ישראל בתחרות האוסקר האמריקאי, נבחר לסרט הפתיחה. האולם בן 105 המקומות היה מלא ובחוץ ניסו רבים להשיג כרטיס, אך לשווא. למה נפתח הפסטיבל באולם קטן כל כך? זהו, זה הסיפור.

הכל החל עם החלטת מארגני הפסטיבל, IMAJ ("מכון הזיכרון היהודי האודיו-ויזואלי"), והמנהלת שלו ביאטריס גודלביץ', כי במלאת 70 למדינת ישראל - יהיה הפסטיבל היהודי למעשה פסטיבל ישראלי. "מוקדש בלעדית לסרטים העוסקים בשאלות המטרידות את החברה הישראלית ולא כאלה העוסקים בעניינים הפוליטיים. כאלה היו לנו מספיק", אמרה גודלביץ' בשיחה עמי.

מנהלת פסטיבל הקולנוע היהודי בבריסל
שלמה פפירבלט
להמשך הפוסט

בצרפת היה במשך כמה ימים חיסון לסרטן הריאות

מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון הילל את קובה בנאום באסיפה הלאומית ודיווח בין היתר על חיסון שפותח במדינה. הסערה לא איחרה לבוא ומלנשון משך את הפייק ניוז שהפיץ

ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת, המועמד הכמעט מפתיע בבחירות האחרונות לנשיאות, עמד בסוף השבוע על דוכן הנואמים באסיפה הלאומית בפריז, והכריז דרמטית באוזני חבריו ובפני כל העוקבים אחרי שידורי ערוץ הפרלמנט: "אם אתם מחפשים חיסון לסרטן הריאות, לכו לקובה, הוא מצוי שם". איזו בשורה נפלאה לחוששים מהמחלה האיומה.

בהמשך לגילוי המפתיע, הסביר מלנשון כי הקובנים "מוכנים לסחור בתרופה איתנו - העניין הוא שהם מסרבים למכור את הפיתוח לחברת תרופות בינלאומית, ואנחנו מבינים אותם. הם מעדיפים לעשות זאת במסגרת שיתוף פעולה של כנות - אשר מטרתו ראשית לרפא את האנשים ולחסן אותם מפני המחלה לפני עשיית רווחים". את הטענה המרעישה על החיסון לסרטן שתל מלנשון בתוך נאום שהוקדש להרעפת שבחים על המשטר הקובני והתמיכה האמיצה של מנהיגיו בזכויות האדם.

חבר פרלמנט צרפתי
צילום מסך, ערוץ הפרלמנט הצרפתי
להמשך הפוסט

"פול הקטן" התגלה כ"אלטמן הקטן", ועולם הספרות בצרפת סוער

גיבור הקומיקס החדש של המאייר בסטיאן ויווה הוא ילד בן 10 בעל איבר מין ברוך מידות לשמחתו ולשמחת נשים מבוגרות. הטענות לפורנוגרפיה פדופילית לא איחרו לבוא וחלק מהחנויות מסירות את הספר. אחרות מזמינות עותקים נוספים

"פטי פול" (פול הקטן), ספר קומיקס מאת בסטיאן ויווה, מאייר צרפתי מוכר ומצליח בתחומו, הוסר ממדפי חנויות הספרים בפריז. כעת, מרחפת מעל ראשו של ויווה האשמה חמורה של עיסוק בפדופורנוגרפיה, כלומר פורנוגרפיה שמעורבים בה קטינים.

ויווה, בן 34, הוא יוצר פורה ביותר בעולם הקומיקס. ברזומה שלו 30 ספרים שראו אור וחלקם אף זכו להצלחה בעשר השנים שבהן הוא פועל. ציוריו, בעיקר בשחור לבן ובקו מינימליסטי, כבר חוללו סערות בעבר בגלל היותם פרובוקטיביים, על גבול הפורנוגרפיים. הפעם, לפחות לדעת האלפים שחתמו מאז תחילת השבוע על עצומה נגד פטי פול, ויווה חצה קו אדום.

קומיקס
עטיפת הספר
להמשך הפוסט

אז מי גנב בסוף את הביצים הטריות של רעיית נשיא צרפת?

בלול של משרד הפנים בפריז יש ארבע תרנגולות, שביציהן מועברות כבדרך קבע לארמון האליזה השכן עבור ארוחת הבוקר. בחודש שעבר החלו הביצים להיעלם והחוקרים יצאו לעבודה

הדיווח הדרמטי הבא נמסר בפתח מהדורת הבוקר של ערוץ החדשות הצרפתי LCI: בתום חקירה של כמה מטובי אנשי משרד הפנים הצרפתי (האחראי בין השאר על כוחות המשטרה), נפתרה תעלומת גניבת ביצי תרנגולות לול לשכת השר, שנועדו לארוחת הבוקר של אשת נשיא הרפובליקה בריז'יט מקרון.

נשמע מסובך או מופרך? מיד כל הפרטים. לידתה של הפרשה בהחלטתו לפני שנתיים של שר הפנים דאז ברנאר קזנב, איש המפלגה הסוציאליסטית ומקורבו של הנשיא הקודם פרנסואה הולנד, לרכוש ארבע תרנגולות מטילות. הוא נתן להן שמות, כמובן: גרטרוד, קונגונדה, קולט ורוזין.

על גניבת התרנגולות ממשרד הפנים בפריז
צילום מסך ערוץ החדשות LCI
להמשך הפוסט

קונסול פולני במוקד משפט רצח האשה העשירה ביותר במונאקו

באביב 2014 נדרשה משטרת צרפת לשבועיים בלבד כדי לחשוף את המזימה שרקם ווייציק ינובסקי באמצעות מאמן הכושר שלו ושני מתנקשים. מדוע היה חייב לחסל את פסטור ומה טען בחקירתו? כל התשובות בפנים

בשעת דמדומים של אחד מימי תחילת אביב 2014, יצאה מפתח בית החולים של העיר ניס בדרום צרפת, הלן פסטור, האשה העשירה ביותר במונאקו. פסטור בת ה-67 עשתה דרכה לעבר מכוניתה ונהגה הפרטי שהמתינו לה, כאשר מבין הצללים הגיחו שני גברים. אחד מהם, חמוש ברובה ציד, ירה בה ובנהג מטווח קצר ונמלט מהמקום עם חברו. הנהג, מוחמד דרוויש, מת מפצעיו זמן קצר אחר כך. פסטור גססה משך שבועיים לפני שהלכה לעולמה. 

לאורך השבועיים הללו עצרה המשטרה עשרה חשודים בחשד למעורבות ברצח ופענחה שלב אחר שלב את הזמנתו, תכנונו והוצאתו לפועל. מצלמות האבטחה של חניון בית החולים לכדו את היורה וחברו ואלה זוהו עד מהרה כשני פושעים קטנים ממארסיי, סמין סעיד אחמד ואלהיר חמדי. לא עבר זמן רב עד שהם נשברו בחקירה ומסרו את זהות מזמין הרצח. גם פסטור הספיקה לפני מותה למסור פרטים רבים לשוטרים וכולם כיוונו לעבר אדם אחד: וויציק ינובסקי, בן 69, לשעבר הקונסול הכללי של פולין במונאקו, ובן זוגה של סילביה פסטור, בתה של הנרצחת.

הנרצחת ממונקו
צילום מסך, ערוץ BFMTV
להמשך הפוסט

נעצר שחקן קולנוע ספרדי שהתריס כי הוא "מחרבן על אלוהים"

הוויכוח על חופש הביטוי ועל שרידי הדיקטטורה בחברה הספרדית שב השבוע לכותרות עם מעצרו של וילי טולדו. השחקן סירב להיחקר על אמירתו בטענה שלא עבר כל עבירה

הספרדים חילצו עצמם מהדיקטטורה אחרי מות הרודן פרנקו ב-1975, אך האם הצליחו גם לחלץ את הדיקטטורה מהספרדים? לפעמים נדמה כי התהליך טרם הושלם. ספרד היא דמוקרטיה, חברה נלהבת באיחוד האירופי על כל עקרונותיו, אך שרידי הטוטליטריות של 36 שנות שלטון ה"גנרליסימו" - עוד מרוחים על הקיר.

אתמול (רביעי) נעצר שחקן הקולנוע והטלוויזיה וילי טולדו בביתו במדריד והושלך לתא בידוד בתחנת רובע מורטלז. טולדו, אשר הופיע בעשרות סרטים (בהם של פדרו אלמודובר הנודע), סדרות טלוויזיה והצגות תיאטרון, הוא דמות צבעונית בציבוריות הספרדית, עם פה גדול ועמדות המשיקות לשמאל הקיצוני. בעבר הביע תמיכה נאמנה בקובה והגדיר את מתנגדי המשטר הקומוניסטי בה "פושעים". הוא גם תמך בשלטון בצפון קוריאה והביע אהדה לפעילות אלימה נגד ניאו-נאצים.

טולדו במסיבת עיתונאים בה הסביר מדוע אינו מתייצב לחקירה מרצונו החופשי
צילום מסך RTVE, הערוץ הממלכתי הספרדי
להמשך הפוסט

סערה בבלגיה בעקבות חשיפת תנועת צעירים התומכת בעליונות לבנה

בלב אוניברסיטת גנט צמח כוח פוליטי המבקש לפתור בכוח את "בעיית" המהגרים הזרים, ובמקביל מפיץ תעמולה אנטישמית וסקסיסטית. אחד המקורבים לתנועה הוא השר לענייני הגירה

בתוך תוכו של הממסד הפלמי נחשפה באחרונה תנועה של צעירים, בעיקר סטודנטים, אשר הנהגתה מבקשת להכין את בלגיה למאבק בזרים המאיימים על "הערכים המסורתיים של פלנדריה", בין השאר באמצעות אימונים והשגת כלי נשק.

"מגן וחברים" ("סקילד אן פרינדן" - "Schild & Vrienden"), אשר לעמוד הפייסבוק שלה יותר מ-27 אלף עוקבים, נחשבת מקורבת לשר לענייני הגירה, תיאו פרנקן, ובין חבריה גם כאלה המכהנים בתפקידים ציבוריים. כך למשל, מייסדה ומנהיגה של התנועה, דריס ואן לנחנהופה, מכהן במועצת המנהלים של אוניברסיטת גנט. לאחרים יש תפקידים ב"מועצת הצעירים" של פלנדריה, אשר לה השפעה בין השאר על החלטות המתקבלות במוסדות האקדמיים במחוז.

אדוארד נורטון מתוך הסרט "אמריקה X" כפי שהופיעו במסמכים שנתפסו באוניברסיטת גנט
צילום מסך ערוץ RTBF
להמשך הפוסט

מה מצאו החוקרים במחשבו האישי של הטרוריסט מספר 1 באירופה?

כאשר נלכד סאלח עבדסלאם, אחד ממתכנני ומבצעי מתקפת הטרור בפריז לפני כמעט שלוש שנים, מצאו החוקרים גם את המחשב שלו. רשת RTL חשפה לראשונה את המטרות המפתיעות שהתכוון לתקוף ואת המזימות שרקם

באמצע מארס 2016 דפקו שוטרים על דלת בית בפורה, אחד מפרברי בריסל. הבית הופיע ברשימת כתובות בהן מתבצעת על פי החשד פעילות טרור, אך בכל הפעמים הקודמות שנבדק  - הוא היה ריק. אלא שהפעם, באותו יום לפני כשנתיים, היתה תשובה לנקישה על הדלת בדמות אש הנורית לעבר השוטרים. 

בחסות היריות של חבריו, נמלט סלאח עבדסלאם, מי שהיה אז המבוקש מספר 1 באירופה בגין מעורבותו במתקפת הטרור בפריז בנובמבר 2015, בה נהרגו 130 בני אדם ונפצעו מאות נוספים. את מחשבו האישי הותיר באחד מחדרי הבית. שלושה ימים מאוחר יותר נסגרה טבעת החיפושים סביב עבדסלאם, והוא נלכד מסתתר בדירה בפרבר נעוריו, מולנבק. בכך הגיע לסופו מצוד שנמשך 125 יום.

תא הטרור שביצע את המתקפה בפריז ובבריסל
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

מי לעזאזל מאיים על עובדי קבוצת העיתונות הגדולה בצרפת?

מאז הקיץ שעבר מתמודדים עובדי מטה "פריזמה מדיה" עם פרשה מוזרה. מישהו, כנראה אדם שמכיר את המערכת, שולח להם מכתבי איום ברצח ולעתים מצרף כדור. כעת החלה התפתחות מפתיעה

עשרות גברים המועסקים במטה הראשי של "פריזמה מדיה", קבוצת העיתונות הגדולה בצרפת, הוזמנו בתקופה האחרונה על ידי משטרת מחוז הוט-דה-סן שבפרברי פריז לעבור בדיקת DNA. זו התפתחות חדשה בפרשה מוזרה המטלטלת את עיתונאי, עורכי ועובדי מנהלה בבניין המטה בעיר ז'נווילייר.

פריזמה מדיה אחראית לכ-25 אתרי אינטרנט ועוד כמעט 30 כתבי עת, שבועונים וירחונים, ונחשבת לאחד מעמודי התווך של תרבות קריאת הפנאי בצרפת. בין היתר היא מוציאה לאור את "פאם אקטואל", "קפיטל", "ז'או", "VSD", "וואסי" ו"גאלה". והנה, סיפור מסוג הסיפורים שהם עוסקת הקבוצה בשגרה, חדר אל תוך המערכת עצמה והוא נע ונד בין משרדיה.

שבועון וואסי שער
להמשך הפוסט

"זמר הבית" של מלך מרוקו שוב חשוד באונס בצרפת

סעד למג'ארד הוא כוכב ענק בעולם הערבי. שיריו זוכים למיליוני צפיות למרות שבשנים האחרונות נעצר שוב ושוב ושוחרר בהתערבות מוחמד השישי. כעת נראה שגם האזיק האלקטרוני לא עזר

זאת לא עוד פרשת אונס. זה לא רק עוד מקרה מזעזע של אלימות נגד נשים. זה סיפור קשה על חיה טורפת, לכאורה, המסתובבת חופשי מבלי שאיש יעשה מעשה. סעד למג'ארד, הזמר המרוקאי שאחריו משתרך שובל של מיליוני מעריצים, ובהם המלך מוחמד השישי, יושב כבר 48 שעות בתא המעצר של משטרת סן טרופה בחשד לאונס צעירה בעיירת הנופש. על רגלו של למג'ארד, כמה אירוני, נמצא אזיק אלקטרוני מאז ששוחרר, בהתערבות המלך, אחרי פרשת אונס אחרת לפני כשנתיים בפריז.

למג'ארד, בן 33, נולד במרקש למשפחה ידועה של אנשי במה. אביו הוא הזמר אל-בשיר עבדו, אמו היא השחקנית נזהה אל-ראגראני. רבים משירים שכתב והקליט בעשר השנים האחרונות הפכו ללהיטים היסטריים ביוטיוב וברשתות החברתיות עם עשרות מיליוני צפיות והקנו לו מעמד של אליל פופ במרוקו ובעולם הערבי. את הפריצה עשה עם הלהיט "סאלינה סאלינה" (בינינו זה נגמר) ב-2012.

סעד למג'ארד ומעריצה
דף הפייסבוק של סעד למג'ארד
להמשך הפוסט

בלגיה: מפגן של גזענות בפסטיבל המוזיקה הגדול של הקיץ

קבוצה של צעירים פלמים העלו באוב רוחות רעות מימי הקולוניאליזם הבלגי האכזר ותקפו שתי צעירות ממוצא אפריקני בשירת: "קצצו להן את הידיים" - בעת אחד הקונצרטים בפסטיבל "פוקלפופ"

פסטיבל המוזיקה "פוקלפופ" - Pukkelpop, הנערך כבר 30 שנה בכל חודש אוגוסט בשטח פתוח ליד העיר האסלט, בצפון-מערב בלגיה, מושך המונים. בשנות השיא - הגיעו כ-180 אלף בני אדם לצפות במופעים השונים - ובין אורחיו היו רבים מצמרת הפופ, הרוק, המוזיקה האלטרנטיבית ועוד. מ"רד הוט צ'ילי פפרז", עד "רובים ושושנים", דרך "נירוונה" ו"מטאליקה". אולם ה"מופע" שהתחולל בסוף השבוע שעבר, וזלג אתמול לתקשורת הכללית, מטיל צל כבד על כל נפלאות העבר של האירוע.

היה זה בעת שעל הבמה המרכזית נערכה הופעה של הראפר קנדריק למאר. קבוצה של צעירים, פלמים על פי העדויות, הקיפה ותקפה שתי צעירות שחורות, אחיות מבריסל - בתחילה בדחיפות, אחר כך במכות ובעיטות, במשיכת שיער, ושתיה נשפכה עליהם. מחזה הזוועה הזה לווה בשיר גזעני מעורר צמרמורת (אשר צולם והוקלט בווידאו והועלה לרשת) ובו ניתן לשמוע באופן ברור את השורה: "קצצו את הידיים, קונגו היא שלנו" (Handjes kappen, de Congo is van ons).