לא בדיחה: המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית מובילה בסקרים בבלגיה - אירופה הקלאסית - הבלוג של שלמה פפירבלט - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא בדיחה: המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית מובילה בסקרים בבלגיה

"מפלגת הפועלים הבלגית" הקיקיונית בעברה, אשר ביקשה לטהר את סטלין, ותמכה במנהיגים כמו צ'אושסקו וסאדם חוסיין, המטירה אש וגפרית על ישראל והואשמה באנטישמיות - הופכת על נייר הסקר האחרון למפלגה הגדולה במדינה

תגובות
ממ
עמוד הפייסבוק הציבורי של המועמד

בבלגיה פעילה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה, כהמשך לקבוצות המחאה דאז של סטודנטים זועמים, מפלגה קומוניסטית-מרקסיסטית-לניניסטית ושמה "מפלגת העבודה הבלגית" (ר"ת בצרפתית PTB, בפלמית PVDA). יש לה מצע אשר יוסיף סטלין - ביום של מצב רוח טוב במיוחד - היה יכול להשלים אתו בלי לשלוח את ראשיה למחנה עונשין סיבירי. והנה, באופן שעל פניו נראה הזוי לחלוטין, מפרסמים עיתוני בלגיה אתמול כי אם הבחירות היו נערכות היום היו הקומוניסטים-מרקסיסטים הנ"ל הופכים למפלגה הגדולה בפרלמנט.

"מפלגת העבודה הבלגית" היא מעשה ידיו של לודו מרטנס, הדמות המיתולוגית של השמאל הקיצוני הבלגי, אשר צמח על בריקדות שנת 1968. מי שהיה קודם לכן לאומן פלמי, עשה סיבוב פוליטי חד שמאלה והקים את התנועה המאואיסטית הבלגית, אשר קשרה קשרים אמיצים עם סין של היו"ר מאו. מאוחר יותר, היה מעורב ומקורב לתנועות מרקסיסיטיות מהפכניות באפריקה, תנועות גרילה בדרום אמריקה, וקבוצות מחאה נגד מלחמת וייטנאם. פסגת יצירתו ההגותית-היסטורית היא ספר עב כרס ושמו "ההיסטוריה של ברית המועצות תחת סטלין", המטהר את הרודן מהאשמות הסתם וההשמצות שניסו להדביק לו רבים כל כך מאז הלך לעולמו - ואיש אינו מפחד עוד. אחד ההסברים שלו להטלת הרפש על סטלין: מדובר בתעמולה נאצית - אשר מוחזרה על ידי האמריקנים. מרטנס תמך פוליטית והסתחבק עם שורה של מנהיגים יוצאי דופן מצ'אושסקו הרומני ועד סאדם חוסיין העיראקי - ונחשב לאורח הזר האחרון שפגש ב-1994 פנים אל פנים את קים איל סונג, מייסד השושלת הצפון-קוריאנית.

לודו מרטנס הלך לעולמו ב-2011, וממשיכי דרכו הפוליטיים לא ראו נחת אלקטורלית רבה בשנים האחרונות - כמו גם בימי חיי המנהיג. למשל, התרגיל המבריק שלו בבחירות של 2003, הקמת חזית משותפת עם "הליגה הערבית האירופית" - מפלגה מוסלמית לאומנית נאצריסטית ואנטי-ציונית, הביאה להם בקלפי רק שברי אחוזים (0.15% מקולות המצביעים בכל בלגיה).

הכישלון הזה והתפכחויות נוספות, הביאו בשנים האחרונות לשינויים רבים בטקטיקה של המפלגה. נזנחו התמרונים הפוליטיים הבינלאומיים הגדולים בגזרות המהפכניות הקובניות או הסיניות, והחלה התמקדות בחיי הפועלים בבתי החרושת בבלגיה, ובמיוחד באזורים הסובלים מחוסר יציבות כלכלית. בכל מקום בו מאיימת סכנת סגירה על מפעל, פעילי המפלגה הם הראשונים לבוא, לתמוך, להפגין ולהבעיר צמיגים. בהתאם, סיסמת המפלגה הוחלפה, והיא כיום: "קודם האנשים - אחר כך הרווחים". מנהיגי המפלגה ארגנו קמפיינים להורדת מחירי התרופות, לצמצום מס ערך מוסף על אנרגיה לחימום הבתים, וכו'.

התוצאות הראשונות החלו להראות בשטח בבחירות האחרונות אשר נערכו ב-2014. "מפלגת העבודה הבלגית" גרפה כרבע מיליון קולות במדינה, והצליחה לראשונה להכניס שני חברים לפרלמנט הפדרלי (מתוך 150 מושבים), 4 חברים לפרלמנט של מחוז בריסל, ו-2 חברים לפרלמנט של מחוז ואלוניה (הדובר צרפתית).

ממ
אתר מפלגת PTB

הרוח החיה מאחורי השינוי, הקול והפנים של המפלגה בתקופה האחרונה, הוא ראול הדבו, בן 39 (גילו של מקרון, נשיא צרפת!), בנם של זוג עובדי מפעל מתכת מפרברי לייאז', בוגר לימודי ביולוגיה באוניברסיטה של העיר, חבר במפלגה מאז ימי לימודיו, ומי שנבחר ב-2014 לפרלמנט הפדרלי מטעמה. הוא זכה לפרסום לאחר שגילה כי השרות החשאי ומשרד המשפטים הבלגי התקינו האזנה על קווי הטלפון שלו - תבע אותם בבית המשפט, וזכה.

אחד ממרכיבי הפעילות הבולטים יותר של חבר הפרלמנט ראול הדבו בתחום מדיניות החוץ, מתמקד דווקא בישראל. הוא מטיף ודורש קבוע לגנות את ממשלת ישראל, להטיל אמברגו על כל משלוחי נשק וציוד בטחוני לישראל, להשעות את הסכמי שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי וישראל, ודורש "לאסור על חברות בלגיות לקיים קשרי מסחר עם הכיבוש".

לפחות לדעתו של מוריס סוסנובסקי, פרופ' לרפואה באוניברסיטת בריסל ולשעבר נשיא מועצת הגג של הארגונים היהודיים בבלגיה (בראיון לעיתון "לה ליברה"), ההתמקדות הזאת של המפלגה בנושא הישראלי היא "אנטי-ציונות המשמשת מסווה לאנטישמיות".

והנה, כאמור, בסקר מהימים האחרונים (בביצוע מכון Dedicated Research) אשר זכה לפרסום רב בתקשורת הכללית - "מפלגת הפועלים הבלגית" הופכת לכוח המוביל בפוליטיקה הבלגית. היא זוכה ל-25% מקולות המשיבים בוואלוניה, אם הבחירות היו נערכות היום (זינוק של 19.5% לעומת הבחירות הקודמות) - והיא המפלגה הגדולה במחוז דובר הצרפתית בבלגיה. בפלנדריה ההצלחה שלה פחותה, אך בסך הכל היא הייתה מצליחה לקבל 26 מושבים בפרלמנט הפדרלי ולהיות - בצמוד למפלגה הפלמית הלאומנית - הקבוצה הגדולה בבית הנבחרים.

מה קרה? פרשנים מסבירים כי הדבר קשור ישירות לפרשיות השחיתות הרבות שנחשפו בשנה האחרונה, בתדירות מסחררת, במרכזן פוליטיקאים מן המפלגה הסוציאליסטית שהיא הכוח המוביל בוואלוניה. המצביעים, כך הטענה, מביעים את מחאתם בסקרים, באמצעות תמיכה ב"מפלגת העבודה הבלגית". ואם לא, כי אז בבחירות הבאות, בעוד פחות משנתיים, הצרות הפוליטיות הבלגיות הקבועות יהיו משחק ילדים לעומת מה שצפוי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#