בתוכנית הטלוויזיה הבלגית ביקשו למצוא אדם שיסתובב עם כיפה ברחוב - אך אף יהודי לא הסכים

לצורך כתבת אנטישמיות, הערוץ הממלכתי הבלגי ביקש לעשות "ניסיון כיפה" עם יהודי ומצלמה נסתרת ברחובות בריסל - אך החיפושים הנרחבים אחר מישהו שיסכים לקחת את הסיכון עלו בתוהו

שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כיפה ברחוב בבריסל - צילום אילוסטרציה
בלגי מסתובב עם כיפה ברחוב בבריסל, מחזה נדירקרדיט: שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט

בימים אלה מלאו ארבע שנים לפיגוע הרצחני במוזיאון היהודי בבריסל, בו איבדו את חייהם ארבעה בני אדם, בהם זוג מבקרים מישראל. הטלוויזיה הבלגית, הערוץ הציבורי RTBF, ביקש להכין כתבה מיוחדת לרגל האירוע, ובין השאר לבדוק כיצד זה מספרית יש ירידה גדולה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות (109 ב-2014 לעומת 35 ב-2017), אך לעומת זאת גובר מאוד חוסר הביטחון ביום יום של יהודי הממלכה.

הכתבת נטשה מאן, ביקשה לבצע את התרגיל הקלאסי המספק ויזואליה טובה לכתבה מצולמת - והחלה לחפש במרץ מישהו מבין חברי הקהילות היהודיות בבריסל, על מנת שיסכים לצאת לרחוב עם כיפה לראשו, מפגין ברבים את יהדותו, והיא מאחור מצוידת במצלמה נסתרת. את חוויית החיפוש הזה היא תארה בסוף השבוע שעבר בטור שפירסמה באתר של הערוץ.

"רציתי לבדוק אם העדויות אודות חוסר הביטחון שחשים יהודי בריסל בא לידי ביטוי בשטח", היא מספרת, "הראשון מבין אנשי הקהילה אליו פניתי, השיב את פני ריקם, ואמר לי בחיוך - שיהיה לך בהצלחה בהמשך! אחרים סיפרו לה כי רבים החליפו את הכיפה בכובע רגיל, וכדאי שתשאל בקרב הרבנים, יש בהם המקפידים עדיין על כיפה".

היא פנתה לאחד מהם, הוא התעניין לדעת באיזה אזור יהיה "הטיול", וסירב. ההמלצה שלו היתה לפנות לרב הראשי, רב בית הכנסת הגדול של אירופה בבריסל, אלבר גיגי, הידוע באומץ ליבו ובקשרים שהוא מקיים עם אנשי דת מוסלמים ואחרים בשם האחווה בין בני אמונות שונות. הוא עצמו אגב, הותקף לפני מספר שנים כאשר הלך חבוש כיפה בעיר הפרבר אנדרלכט.

בשלב ראשון, עבור הכתבה בה הוא ראה עניין חשוב, הסכים הרב להשתתף בניסוי - אך מאוחר יותר חזר בו והסביר כי אנשי הביטחון של הקהילה היהודית ביקשו ממנו לא לעשות זאת. נטשה מאן לא איבדה תקווה והמשיכה לחפש. "פניתי לחבר למקצוע העובד ב'יודאיקה', הרדיו היהודי, דיברתי עם נציגים של ארגון הקהילות היהודיות, שאלתי באחת מחנויות המכולת הכשרות בעיר, הם הבטיחו לשאול את מכריהם וחבריהם ולנות למצוא לי מתנדב. עשיתי עשרות טלפונים בנושא".

הרב הראשי של בריסל, אלבר ג'יג'י
הרב הראשי של בריסל, אלבר גיגי. הסכים להשתתף בניסוי ואז חזר בו והסביר כי אנשי הביטחון של הקהילה היהודית ביקשו ממנו לא לעשות זאתצילום: Geert Vanden Wijngaert / AP

ואז, יום אחד, מישהו הסכים. "מדובר היה בצעיר יהודי אשר סיפר לי כי באופן קבוע כאשר הוא חובש כיפה, מטרידים אותו ומעליבים אותו ברחוב. מעולם לא הגשת תלונה על כך במשטרה? שאלתי אותו. ואת, כבר התלוננת כאשר שורקים אחריך ברחוב? הוא השיב בשאלה". הם קבעו להיפגש יומיים מאוחר יותר על לקבוע מקום וזמן - אך הטלפון שלו הפסיק לענות על צלצוליה.

כמוצא אחרון, פנתה הכתבת לז'ואל רובינפלד, דמות ידועה בקרב הקהילה ומי שייסד ומוביל בין השאר את הליגה הבלגית למלחמה באנטישמיות. רובינפלד, שאינו חובש כיפה בדרך כלל, הסכים לקחת חלק בניסיון, אך היה לו רק תנאי אחד - להיות מלווה באיש ביטחון היכול להיות בקשר כל העת עם המשטרות השונות בעיר במהלך הטיול. את זה היה קשה לארגן, נטשה מאן הרימה ידיים.

אנטישמיות בבית ספר בבריסל
צלליתו של "סאם" - הנער שספג התעללות אנטישמיתצילום: ערוץ RTBF

בשלב זה, אני מניח יהיה מי מבין הקוראים אשר ישאל, מדוע לא לקחת 'גוי' מאנשי מערכת החדשות של הטלוויזיה, למשל, ולחבוש לו כיפה לצורך הניסוי. מדוע זה חייב להיות יהודי אמתי? נו, זאת שאלה שיכול לשאול רק מי שלא מכיר את הבלגים.

כך או כך, את הטור סיכמה מאן בעגמומיות: "כיום, ההמלצה של אנשי הביטחון של הקהילה ליהודיה היא לא לחבוש כיפה בדרך לבית הכנסת או לאחר שהם עוזבים אותו. האם על מנת לחיות מאושרים - על היהודים לחיות בסתר?" - היא שואלת.

ובכל זאת, בכתבה שהיא כן הכינה, ללא "מבצע כיפה", היה לה סיפור קשה, מסוג אחר. היא הביאה את המקרה של "סאם", שם בדוי, אשר יום אחד גילו חבריו כי הוא יהודי. הוא נשבר ונאלץ לעזוב את בית הספר האהוב שלו בעקבות שרשרת של התנכלויות מצד ילדי השכבה אשר שיאה היה כאשר הם יצאו לכיתת סקי. "במקלחת, דרך חריץ בצד הדלת הם התיזו פנימה 'גז' מבקבוקי הדאודורנט שלהם, ואמרו לי שצריך להשמיד אותי כי 'אני והמשפחה שלי אנחנו טעות של הגזע האנושי'". את דבר ההצקות וההערות האנטישמיות הביאו הוריו לידיעת המורים והנהלת בית הספר, אך הדברים לא נלקחו ברצינות, סיפרה אמו. ההפך, הדברים הפכו קשים יותר ולבסוף "סאם" ואחותו עזבו את בית הספר - והמשפחה אף מכרה את ביתה ועברה להתגורר ברובע אחר.

שלמה פפירבלט

שלמה פפירבלט | |אירופה הקלאסית

אפשר לעבור מאירופה אבל אירופה לא עוברת לך. אחרי ארבעה עשורים במקצוע שהביא אותי למקומות רבים כל כך בעולם, ברור לי שלא חשוב היכן אני מציב את כורסת הכתיבה שלי - אירופה תמיד תציץ מהחלון. ואני? תמיד מחזיר מבט, מתחבר, מחפש בין השורות, בודק, מתרשם ומספר את הסיפורים שלא עושים כותרות גדולות אך בהחלט מרימים גבה.

לארכיון הפוסטים שלי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ