שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט
ציבוריים בפריז
פתרון חדש? עמדות אקולוגיות, טיהור שפכים, אך ללא אינטימיות...קרדיט: צילום מסך, פראנס 3
שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט

פריז טובעת בתיירים במהלך חופשת הקיץ אבל "היכן עושים פיפי"? הבעיה הלוחצת הזו מעסיקה בימים האחרונים את העיתונים החשובים בצרפת ומעוררת גם וויכוח. בעוד שהפוליטיקאים המוניציפליים מודים כי קיימת בעיה, סגן ראש העיר עמנואל גרגואר סבור כי הגישה לשירותים ציבוריים "אינה זכות מוחלטת" של התייר.

עמדתו של גרגואר אינה באה בחלל ריק. היא חלק ממאבק שמנהלת עיריית פריז בתיירות האוטובוסים. מדובר במאות ואולי אלפי כלי רכב גדולים שנכנסים לעיר מדי יום ומביאים קבוצות של תיירים שאינם לנים בה בעיקר בגלל המחירים היקרים שגובים בתי המלון. לעומת זאת, כמו כל אדם, גם תיירי האוטובוסים צריכים להטיל את מימיהם, אך מערך השירותים הציבוריים בעיר אינו מספיק. התיירים מצדם מוצאים פתרון לבעייתם מתחת כל עץ רענן ומעוררים את כעס התושבים. 

יותר מ-5,000 דו"חות רושמת משטרת פריז מדי שנה לאנשים שנתפסו משתינים במרחב העירוני, אך זו כמובן רק טיפה בים. מתברר כי בבירת צרפת יש כיום כ-400 שירותים ציבוריים ורק שליש מהם פתוח 24 שעות ביממה. זה כמובן מעט מאד עבור עיר שמשתרעת על פני 105 קמ"ר ובה מתגוררים (לא כולל תיירים) 2.2 מיליון בני אדם.

לדברי ססיל בריאן, מי שפרסמה לפני כחמש שנים רב-מכר בשם "היכן לעשות פיפי בפריז?" ובו מיפתה את השירותים הציבוריים לפי רובעים, "תור הזהב של השירותים הציבוריים בפריז" היה ב-1914 - 4,000 עמדות השתנה פתוחות לגברים ו-122 ביתני השתנה לנשים. בריאן אינה היחידה שדנה באפשרויות הציבוריות-חינמיות שמציעה פריז בנושא, אך לנוכח חזרתה של הבעיה לכותרות זוכה ספרה למהדורה חדשה.

לפני מאה שנה היו בעיר 4,000 מקומות השתנה, כיום רק 400
לפני מאה שנה היו בעיר 4,000 מקומות השתנה, כיום רק 400צילום: צילום מסך, פראנס 3

לפני כעשור נעשה ניסיון לפתוח לקהל הרחב את השירותים במוסדות הציבור, בתי החולים והמוזיאונים בפריז. היוזמה הזו נגדעה אחרי מתקפת הטרור המשולבת בעיר והחובה לבצע בדיקות ביטחוניות בכניסה למבנים אלה. גם בשירותים של מערך המטרו אין די כדי לספק פתרון. ההיפך הוא הנכון. חברת RATP, המנהלת 300 תחנות רכבת תחתית, מדווחת על כארבעה מיליון בני אדם המשתמשים בשירותיה בכל יום - אך לרשותם רק כ-45 תאי שירותים.

המצוקה הובילה לכך שבכל בתי הקפה בפריז (ויש כ-2,000 כאלה) מקפידים הבעלים על כך שהשירותים יעמדו לשימוש הלקוחות בלבד. העיקרון הוא "לא צרכת - לא תעשה את צרכיך". ברשתות המזון המהיר דלתות השירותים נעולות ועל מנת להיכנס יש להקיש קוד סודי המתחלף לעתים מזומנות ומופיע בדרך כלל בתחתית החשבונית.

בשנה האחרונה יזמה עיריית פריז מהלך בשם "Uritrottoirs" - עמדות השתנה אקולוגיות לגברים המצוידות במנגנון לטיהור שפכים לטובת הצמחייה. ארבע עמדות כאלה הוצבו כפיילוט במקומות שונים ברחבי העיר, אולם חוות הדעת שנאספו לגביהן אינן מעודדות. ראשית, הן מתאימות רק לגברים. שנית, הן מחייבות עשיית צרכים פומבית הגורמת מבוכה לכולם.

עד שיימצא פתרון, אפשר בינתיים בכל זאת להתנחם במשהו: בעיית השירותים הציבוריים בפריז אינה חדשה. עובדה. בספר החוקים של צרפת מצוי "צו מלכותי" שהוציא תחת ידיו המלך לואי ה-15 (מאמצע המאה ה-18) ולפיו כל בניין מגורים חייב להקים בכניסה אליו פינת שירותים ציבוריים לשימוש העוברים ושבים. תיאורטית, הצו הזה עדיין בתוקף, אך גם בכניסה לבנייני מגורים ישנו בדרך כלל קוד סודי לפתיחת הדלת.

שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט |אירופה הקלאסית

אני עיתונאי כבר פחות או יותר 35 שנים, מה שאומר שעתידי עוד לפני. את ארבע השנים האחרונות עשיתי בקוסטה ריקה, על צלע הר מעל העמק המרכזי, בין הים הקריבי לבין האוקיאנוס השקט. זה היה המקום בו נבע הבלוג "כתוב בלטינית". את השנים הבאות אני אמור לעשות בבריסל, בלגיה, לב לבה של "אירופה הקלאסית". ההבדלים, בהתאם. בתור מי שכתב את ספרי טרילוגיית האלכוהול – "עולם היין", "הספר החריף", "עולם הבירה" – חזרתי בעצם לאלמנט שלי. בשכונת מגורי החדשה אני יושב על מרומי שרידי היסטוריה אירופאית צפופה וארוכה, הווה עסקני עשיר כראוי למקום בו ממוקמים משרדי האיחוד האירופי ונאט"ו, ועל בערך 250 סוגי בירה שונים. מקום תצפית לא רע על הסביבה. מבטיח לדווח.

לארכיון הפוסטים של שלמה פפירבלט

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ