שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט
תצוגה בפריז
שבוע האופנה של פריז. מתוך אחד הדיווחים המצולמים של פריז'אן בדף היוטיוב שלוקרדיט: צילום מסך
שלמה פפירבלט
שלמה פפירבלט

העיתונאי והבמאי הצרפתי לואיק פריז'אן הוא אושיית אופנה ידועה, נערצת ומושמצת בפריז. בשני העשורים האחרונים הוא מכסה את עולם האופנה - על מעצביו, מעצבותיו, דוגמניותיו ודוגמניו - באופן לא שגרתי.

לפני שלוש שנים יצא ספר פרי עטו שהוא בעצם אוסף של ציטוטים וממרות (כמו ציוצי טוויטר, אם תרצו) שקלטו אוזניו מאחורי הקלעים, בחדרי ההלבשה והאיפור ובין שורות המוזמנים של התצוגות בבירת האופנה העולמית. הספר "אני מעריץ אופנה, זה כל מה שאני מתעב" זכה להצלחה גדולה ובעקבותיה מוציא פריז'אן בימים אלה ספר נוסף, "ממשיכו הרוחני" של הספר הראשון, ושמו "תעביר את השמפניה, יש לי חתול בגרון" (המשמעות היא משהו נתקע לי בגרון - ש.פ).

בראיון שהעניק השבוע למוסף הנשים של העיתון "לה פיגארו", מסביר פריז'אן את רוח הספר ובאותה הזדמנות את סגנונו. "הספר הזה משקף את זרם התודעה, או חוסר מודעות, של עולם האופנה, שתמיד מוצא דרכים חדשות להיות סנובי וקדחתני. סיפור חוסר המודעות העצמית והמוחצנות שמאפיינים את כל המכורים לאופנה מוגש באופן מצחיק, אירוני ומבדר באופן קיצוני", אמר.

פריז'אן, בן 46, יליד עיירת חוף בברטן, החל את הקריירה התקשורתית שלו בכתב עת של קהילת הלהט"ב בשנות התשעים. מאוחר יותר עבר לכתוב בעיתון "ליברסיון". כששלחה אותו עורכת מדור האופנה לסקר תצוגה, הוא שב עם טור צבעוני ולא שגרתי שהיה בו הכל חוץ מההתפעלות הרגילה של העוסקים בנושא. במערכת אהבו את הגישה ופריז'אן עצמו התאהב בעולם שהתגלה לנגד עיניו. הוא עבר לכתוב ב"ווג" הצרפתי והקשר שלו לעולם האופנה הלך והתחזק.

הזינוק הגדול בקריירה של פריז'אן הגיע ב-2005, כשיצר עבור ערוץ הטלוויזיה "ארטה" סדרה דוקומנטרית בת חמישה פרקים בשם "חתום שאנל". הרעיון לסדרה צץ במוחו במקרה, כששמע באחד הקוקטיילים הנוצצים של בית אופנה הגדול, לקוחה שמספרת בגאווה כי בשמלה שהיא לובשת הושקעו 3,000 שעות עבודה. הסדרה, שזכתה לשיתוף פעולה מלא משאנל וממעצבו הראשי לשעבר קרל לגרפלד, עקבה אחרי הכנתה של קולקציה חדשה מא' ועד ת', שלב אחרי שלב. היא הצליחה מאוד, קבעה שיא צפייה לארטה ונרכשה לשידור ברחבי העולם, בין השאר על ידי BBC. בשנים שחלפו, עשה פריז'אן סרטים וסדרות נוספים, בהם "צוואתו של אלכסנדר מקווין", הפך לאורח קבוע בתוכניות פופולריות בצרפת, ולאחרונה השיק דף יוטיוב עצמאי המכסה את עולם האופנה מלפני ומאחורי הקלעים. בתוך זמן קצר צבר הדף עשרות אלפי מנויים.

לואיק פריז'אן
לואיק פריז'אןצילום: צילום מסך

"אפשר להיווכח באמצעות הספר עד כמה עולם האופנה נמצא בהידרדרות בשנים האחרונות", אמר פריז'אן בראיון, "כל העולם נועץ את מבטו במסכי הסמארטפונים ואיש לא מתבונן עוד בתכלת השמיים. גם האופנה התמכרה לחלוטין לאינסטגרם באופן מעורר דאגה. להערכתי, מאז 2015, הפכו הרשתות לאובססיה. כמעט כל האתרים והבלוגים שעסקו באופנה נדדו לאינסטגרם. השפה של הרשתות לועסת מושגים כמו 'תוכן מותג' ו'אסטרטגיית מותג', זה ממש נורא. דרך המימרות שמופיעות בספר עולה עם העיסוק ב-MeToo# ובסוגיות הקשורות להגנת הסביבה. לעתים זה מאולץ, אך נחוץ מאוד".

בהתייחס לדרך שבה אסף את הטקטים, אמר פריז'אן: "99% הם דברים ששמעתי בעצמי או אספתי בעצמי. את השאר שולחים לי אנשים. הם גם לא מהססים 'להפליל' את עצמם בפני. בעת שבוע האופנה בפריז מגיעות אלי 30-40 הודעות ביום. כולם במצב רוח מרומם, לעתים באקסטזה. לעתים אני שומע מדוגמניות עצבניות מדי או שיכורות מדי דברים שאי אפשר לפרסם. אבל, כך או כך, הכל בסופו של דבר נשאר אנונימי".

הנה כמה מהציטוטים/אימרות שאסף פריז'אן:

1. "זה מכוער-מכוער או מכוער-קונספטואלי?"

2. "אני מעריצה מושבעת של כריסטיאן דיור! היא משגעת" (עיתונאית אמריקאית).

3. "הפיאט אונו שלי קטנה יותר מנעלי הטניס החדשות של בלנסיאגה".

4. "המנתח הפלסטי שלה הרס לה בטעות את העמודים התומכים".

5. - "בת כמה היא?"

"קשה לדעת, המנתח הפלסטי שלה עושה לה פה ושם קמט מלאכותי, כדי לבלבל".

- "אתה רואה את הקטן הזה? אני לימדתי אותו הכל, מאז שהוא עובד אצל דיור הוא לא אומר לי אפילו שלום".

"לימדת אותו היטב".

6. "צרחתי על האסיסטנטית שלי במשך עשר דקות. זה הרגיע אותי לגמרי" (מעצב ידוע).

7. - "אי אפשר להוציא מוצר כזה לשוק! זה מיושן, זה מכוער וזה מזהם את הסביבה".

"יפה, פענחת את ה-DNA של בית האופנה הזה".

שלמה פפירבלט

שלמה פפירבלט | |אירופה הקלאסית

אפשר לעבור מאירופה אבל אירופה לא עוברת לך. אחרי ארבעה עשורים במקצוע שהביא אותי למקומות רבים כל כך בעולם, ברור לי שלא חשוב היכן אני מציב את כורסת הכתיבה שלי - אירופה תמיד תציץ מהחלון. ואני? תמיד מחזיר מבט, מתחבר, מחפש בין השורות, בודק, מתרשם ומספר את הסיפורים שלא עושים כותרות גדולות אך בהחלט מרימים גבה.

לארכיון הפוסטים שלי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ