סוכות: לרתום את היהדות למשבר האקלים

היציאה לטבע, החיבור אליו והמבט האוניברסלי של היהדות בסוכות מבקשים: בואו נחבר את הקיימות והשמירה על הסביבה אל הדת

שוקי פרידמן
שוקי פרידמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אם ובת בסוכה
סוגיה שמטרידה מחבקי עצים וירוקים למיניהם ולא משהו שקשור לעולמם?צילום: Rafael Ben-Ari/Chameleons Eye
שוקי פרידמן
שוקי פרידמן

​חג סוכות מסמל את ההיבט האוניברסלי של היהדות כמו גם את היציאה לטבע ואת החיבור אליו. על פי המסורת הקורבנות המועלים בבית המקדש במהלך החג הם "כנגד שבעים אומות העולם", כלומר מבטאים נטילת אחריות יהודית לא רק על מה שמתרחש בתוך עם ישראל, אלא גם על העולם כולו. ביהדות המודרנית נוצר פיצול סביב שאלת האחריות האוניברסלית של יהודים. בעוד שהרפורמים והקונסרבטיבים הפכו את האחריות האוניברסלית "תיקון עולם" למוקד העשייה הדתית היהודית, רוב מוחלט של האורתודוקסיה מדגיש את ההיבטים הפרטיקולאריים והתיאולוגיים-משפטיים-ריטואליים המאפיינים את היהדות.

המצב הזה מעוות לשני הכיוונים. הזרמים הלא אורתודוקסיים נותרו עם יהדות חסרה בהיבט הריטואלי והתאולוגי. האורתודוקסים בודדו את עצמם מההיבט הרחב והאוניברסאלי של החיים. סוכות הוא הזדמנות עבור רבנים, מנהיגים ו"סתם" דתיים לחשוב באופן רחב יותר על אחריותם היהודית.

לא שארצנו הקטנטונת חסרה בבעיות וצרות, אבל הצרות המקומיות לא פוטרות אותנו מאחריות למה שהוא מעבר לסף גבולנו. בגדול מאוד, את העולם מטרידות היום שתי בעיות אקוטיות-פגיעה בחיי אדם ובזכויות אדם על ידי משטרים דכאניים או מלחמות ומשבר האקלים וההתחממות הגלובלית המאיים על קיומו של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו היום. בעוד שהבעיות מהסוג הראשון חוצות לעיתים את סף ההכרה של רבנים ומנהיגים אורתודוקסיים כמו שאפשר לראות בימים אלו לנוכח משבר הכורדים בצפון סוריה, משבר האקלים וסוגיית ההתחממות הגלובלית נעדרת באופן כמעט מוחלט מהמודעות והשיח הדתי.

אפשר להניח שחלק מהאורתודוקסים שמעו על המשבר ומודעים להשלכות האפשריות שלו לחיי היומיום בהווה ובעתיד אבל רבים (כמו רבים בציבור הרחב) רואים בו סוגיה שמטרידה מחבקי עצים וירוקים למיניהם ולא משהו שקשור לעולמם. מתי מעט רואים בו סוגיה שיש לה זיקה כלשהי ליהדות ולאחריות יהודית.

חג סוכות הוא הזדמנות כפולה להתבוננות דתית שתשנה את המצב. אם לוקחים ברצינות את המוטיבציה היהודית להתבוננות שהיא מעבר למקומי והלאומי, ולנטילת אחריות גלובלית, שבאה לידי ביטוי במימד הדתי של החג יש צורך למצוא סוגיה שבה ניתן להביא זאת לידי ביטוי באופן ראלי. היבט אחר של החג הוא החיבור לטבע. בתורה, חג הסוכות נקרא גם חג האסיף. הוא מציין את סיומה של העונה החקלאית ואת החזרה מהשדה לבית. גם מצוות החג כמו הסוכה וארבעת המינים מבקשות להוציא את האדם מחיי הנוחות הבורגניים שלו, ולחבר אותו לשבוע אחד לטבע ולרוח.

לנוכח אתגרי הסביבה, יציאה מהשגרה וחיבור לטבע הוא הזדמנות לצאת לא רק משגרת החיים בבית במובן של שינוי המקום, אלא גם הזדמנות להתבונן על שגרת החיים שלנו וההשלכות שלה על הטבע ועל הסביבה. מבט כזה יכול להאיר את האחריות שיש לנו לטבע ולאפשרות שלנו לשמר אותו ולחזור אליו, כמו שהוא גם בעתיד. הוא יכול לתת הזדמנות לחשיבה על שינויים בשגרת החיים שיכולים להשפיע לטובה על הפחתת זיהום ושיפור הקיימות.

עבור כמה ירוקים איכות הסביבה הפכה לדת חדשה, והם חרדים לה כמו כל חרדי מאמין לאמונתו. מנגד מאמינים יהודים אורתודוקסיים רבים לא רואים שום קשר בין אמונתם הדתית לאחריות הרבה שיש להם כלפי העולם. בספר בראשית התורה מטילה על האדם את האחריות "לעובדה ולשומרה", כלומר לנצל את משאבי הטבע אך מתוך שמירתם ואחריות כלפיהם. סוכות הוא ההזדמנות של רבנים שמבקשים לממש את האחריות האוניברסאלית שנוטלת על עצמה היהדות בחג הזה, כדי להפנות את תשומת הלב הדתית גם לשאלות של שמירה הסביבה והקיימות, והאפשרות שלנו, כיהודים, להצטרף למאמץ הגלובלי לשיפור המצב בהווה ובעתיד.

שוקי פרידמן

שוקי פרידמן | |מרכזניק

מרכז הוא לא תאונת דרכים בין ימין לשמאל. מרכז הוא תפישת עולם. רוב הישראלים במרכז, ולמרות זאת, בקקפוניה הציבורית שלנו נשמעים רק הקצוות שמושכים את השיח לתחתית. אבקש להשמיע קול אחר, המציג את המרכז כמסורת הפוליטית שלנו, לא כפשרה.

משפטן, חוקר, כותב, פועל. היחיד בישראל כנראה שמוסמך גם לרבנות וגם כקאדי (טוב לא ממש, אבל מומחה למשפט מוסלמי). בעבר, עסקתי במשפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה. בהווה, כותב ופעיל ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ובמרכז האקדמי פרס.

לקריאת מאמרי דעה קודמים שלי ב"הארץ"

תגובות