יום בחיי אודליה בן אפרים, אלופת ישראל באיגרוף וחיילת - עוד 365 ימים - הבלוג של סיון קלינגבייל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום בחיי אודליה בן אפרים, אלופת ישראל באיגרוף וחיילת

בת 19, עלתה מצרפת לפני ארבע שנים, מתאמנת מגיל 10, נעזרת באמא כשצריך להרים את המצב רוח

תגובות
00
שחר סדן

"קוראים לי אודליה בן אפרים, אני בת 19 וגרה בנתניה. נולדתי בטולוז שבדרום צרפת ועליתי לארץ ביולי 2015 עם אבא דוד, אמא אינס ואחיותיי לאה (21) וגלית (12)".

"אני מתאגרפת בנבחרת ישראל משנת 2016. התחלתי לעסוק באיגרוף בצרפת - בגיל 10 עם אבא שלי שהוא מתאגרף ומאמן. התחלנו להתאמן ביחד בבית באולם קטן שבנינו במרתף ולאט לאט התאהבתי בספורט הזה. התחלתי להתחרות בגיל 11. כשהייתי בת 12 זכיתי במקום ראשון באליפות צרפת. הצטרפתי למועדון מכבי לוד כמה ימים אחרי שעליתי לארץ וזכיתי במקום ראשון באליפות ישראל בשנים 2016, 2017, 2018 ולאחרונה גם ב-2019. התגייסתי לצבא במארס 2018 כספורטאית פעילה. זה נותן לי אפשרות להגשים שני חלומות: לשרת בצה"ל ולייצג את המדינה באיגרוף".

היום של אודליה בן אפרים הוא היום ה-31 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים".

 

07:30

אני מתעוררת, לובשת מדים, מכינה ארוחת בוקר עם אמא שלי (תמיד עם מוזיקה ברקע) ואורזת תיק ליום הארוך שמחכה לי.

6
אודליה בן אפרים

09:00

עולה לאוטובוס בדרך למכון וינגייט, המכון הלאומי לספורט ולחינוך גופני בישראל. לפני מספר חודשים נפצעתי בברך במהלך אימון. מאז, אני מטופלת במרכז הפיזיותרפיה. במשך שעתיים בערך אני מחזקת את הרגל בעזרת תרגילים, משקולות, ריצות על הליכון ולפעמים אימוני שחייה.

5
אודליה בן אפרים

12:30

נגמר הטיפול. אני מתקלחת והולכת לאכול בחדר אוכל. יש לי כמה דקות לשבת ולנשום, אבל צריכה למהר לתפוס אוטובוס לבסיס. רצה. יורד גשם חזק.

4
אודליה בן אפרים

15:00

אחרי שעתיים נסיעה באוטובוס, רכבת, ושוב אוטובוס, אני מגיעה לבסיס. הגשם הפסיק לרדת והשמיים יפים.

3
אודליה בן אפרים

17:30

יוצאת מהבסיס. עולה שוב לאוטובוס ונוסעת למועדון איגרוף שלי בלוד.

18:30

מחליפה בגדים ומתכוננת. האימון מחולק לכמה תרגילים שונים: עבודה מול שק או בזוגות (אחד מול השני), תרגילי משקולות וחבל קפיצה. המאמן שלנו, יעקב, מסתכל, מתקן, ממליץ, עוזר בכל דבר. יש במועדון אווירה משפחתית, כולם חברים לא משנה הגיל או הרמה. זה מה שאני אוהבת במקום הזה.

2
אודליה בן אפרים

20:30

אחרי שעתיים קשות, סוף סוף נוסעת הביתה ברכבת. אני מנצלת את נסיעה שנמשכת כשעה כדי לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר, לנוח ולחשוב על היום שלי.

22:00

אמא שלי באה לאסוף אותי מתחנת הרכבת. בדרך הביתה אנחנו מספרות אחת לשנייה על היום שלנו. אני אוהבת לדבר איתה, היא תמיד מוצאת את המלים להרים לי את המצב רוח כשאני עייפה, כשקשה לי, וזה קורה הרבה בסוף היום.

1
אודליה בן אפרים

מגיעות הביתה ואוכלות ארוחת ערב עם המשפחה באווירה טובה. מדברים, צוחקים, משתפים. אחרי מקלחת אני מארגנת את הדברים שלי ליום המחר.

23:00

הולכת סוף סוף לישון. העיניים שלי נסגרות לבד. לילה טוב! 

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#