"אני ד"ר הדס גיפס, ילידת 1977, רופאה משפטית כבר 13 שנה ואם לשניים (בת 11 ובן 8.5 במשמורת משותפת). כשחושבים על המקצוע שלי מיד עולות לראש פרשיות רצח מכותרות החדשות, אך השגרה היומיומית דווקא מלאה במקרי מוות פחות מתוקשרים, מגוונים מאוד, שנגרמו מסיבות טבעיות ולא טבעיות".

"בנוסף לפן הבלשי-החוקר, אנו גם שליחי בריאות הציבור ומנסים למפות את הסיבות העיקריות לתמותה באוכלוסייה. אני מרכזת את תחום הנצלת הרקמות במכון לרפואה משפטית. בסיוע נציג של מרכז ההשתלות ובהסכמת משפחות המתים אנחנו אחראים לשיעור ניכר מהקרניות המונצלות להשתלה. בנוסף, רופאות ורופאי המרכז בודקים גם קורבנות חיים של אלימות גופנית ומינית בכל שעות היממה".

"בימים נטולי הילדים אני בדרך כלל בכוננות בעבודה ולכן בזמן שנותר אני משתדלת להתבטל באופן פעיל, ברביצה מול המסך או קריאת ספרים".

היום של הדס גיפס הוא היום ה-32 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים".

06:40

השעון המעורר מכוון ל-06:45 בכל בוקר, אבל רק לעתים רחוקות מספיק לצלצל. לונה החתולה הלבנה רוצה לצאת למרפסת ומייללת בתובענות. לאקי החתולה השחורה מרימה את ראשה מהשמיכה ומלקקת קורי שינה.

06:48

מתיישבת עם אספרסו ועוברת על חדשות הבוקר כדי לקבל מושג כללי על המקרים שאולי יצפו לי בעבודה.

07:10

משכתי יותר מדי את הקפה ומאחרת להעיר את הילדים. מזל שכיסיתי את הבן אמש בשמיכה נוספת.

07:25

מניחה לילדים לצפות בטאבלט בזמן ארוחת הבוקר כדי שאוכל להתארגן בעצמי. צריך להכין כריכים לשניהם ולארגן לילדה גם ארוחת צהריים בתיק. מתפשרות על שאריות ספגטי בשמן זית מאתמול. מגלה שצריך להחליף לגמרי את החול של החתולות.

ברגע האחרון הגדולה מקיאה. היא היתה חולה בימים האחרונים וחשבנו שנגמר. לא נורא, היא נשארת בבית וככה לפחות נצא בזמן. מסיעה את הקטן לבית הספר. מגיעים שלוש דקות לפני תחילת השיעור - הצלחה!

08:12

עכשיו אפשר לשים קצת רעש. מאז שגיליתי תחנת מטאל ברדיו הנסיעות שלי יותר רגועות.

08:28

מגיעה למכון בשעה סבירה. היום אני לא משובצת לחדרי הנתיחה אז אוכל לסיים דו"חות.

08:55

הגרון קצת כואב והראש כבד. מכינה לי תה ומתיישבת מול הקומיקס של הבוקר. מודיעים לי ששני מקרים שטיפלתי בהם אתמול קיבלו אישורים לנתיחה. צריכה להחליף בגדים ולהצטרף למתמחים.

09:12

נכנסת לחדרי הנתיחה ומחליפה מ"נעלי הלמעלה" ל"נעלי הלמטה". שני מקרי התאבדות לא מורכבים והמתמחים עובדים ביעילות תחת עיניי הביקורתיות. משתדלת לא לעשות להם micromanagement ומצליחה רק חלקית. דווקא התינוקת שביקשתי לנתח שוחררה בלי בירור.

12:12

הנתיחות הסתיימו ואין לי דו"חות דחופים. מבקשת להשתחרר מוקדם. השמש זורחת ואין לי מצב רוח. רוצה ללכת הביתה לנוח אבל צריך לבקר את סבא (פעמיים בשבוע).

13:01

סבא מתלונן שהציפורניים פריכות ונשברות בקלות. אמרתי שנצלם ונראה עוד חודש אם הוויטמינים שקנינו עוזרים.

14:18

חוזרת לילדה שבילתה את היום מכורבלת בסלון. מצטרפת לשמיכה ויכולה סוף סוף להשלים את הפרק הראשון בעונה החדשה של "דיסקברי".

17:00

הילדה מרגישה מספיק טוב ללכת לאימון בקיר הטיפוס הסמוך לבית ואני גוררת עצמי לשיעור הפילאטיס הקבוע.

19:08

הבית שקט ואני מפעילה את השואב הרובוטי כדי להרגיש שניקיתי.

19:12

מגלה שאין ספגטי לרוטב הבולונז שהפשרתי. למרבה המזל מגלה שאריות תאילנדי מיום שני ושאריות שניצל ופירה של הילד מאתמול.

19:25

יום נדיר בלי כוננות. אפשר לשתות כוס יין.

23:00

די עם הטלוויזיה. פורשת למיטה לקרוא את הספר השני בסדרת "הארץ השבורה" של נ.ק. ג'מיסין. קוראת עד שהעיניים נעצמות. כיבוי אורות.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com