יום בחיי עמית ויגודה, כדורסלן נבחרת העתודה בכסאות גלגלים - עוד 365 ימים - הבלוג של סיון קלינגבייל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום בחיי עמית ויגודה, כדורסלן נבחרת העתודה בכסאות גלגלים

בן 16, גר בעומר, איבד את אחת מרגליו לפני חמש שנים, סחבק של המורה לספורט אבל לפעמים קצת "מאתגר" את המערכת, חולם על מכללה בארה"ב

תגובות
10
כרמל ורניה

"היי, קוראים לי עמית ויגודה, אני בן 16 וגר בעומר. נולדתי עם בעיה ברגל ובגיל 11 עברתי ‏קטיעה מתחת לברך. כשהייתי בן 10 עברנו לארה"ב. עד אז לא עסקתי בשום פעילות פיזית. הייתי יושב בבית, רואה טלוויזיה ומשחק במחשב. שני האחים הגדולים שלי עסקו בספורט וכאח קטן תמיד רציתי להיות כמוהם. אמא שלי חיפשה פעילות שאוכל להשתתף בה ומצאה קבוצת כדורסל בכסאות גלגלים. בפעם ראשונה שהלכתי לאימון לא ממש רציתי להשתתף. ביום-יום אני לא משתמש בכסא גלגלים אז לא הבנתי למה אני צריך לשבת כדי לעסוק בספורט. אבל ברגע שהתיישבתי והתחלתי לזוז - התאהבתי במשחק".

"אחרי כמה שנים ששיחקתי בארה"ב, אמא שלי אמרה שאנחנו חוזרים לישראל. הייתי בן 13. בהתחלה לא רציתי כי לא חשבתי שיהיה לי מקום לשחק. אחרי שחזרנו, מצאנו את מרכז הספורט לנכים רמת גן (ספיבק) וברגע שנכנסתי לשם ידעתי שאני במקום טוב. היום אני משחק באיל"ן רמת גן, הקבוצה המובילה בליגת בעל לנכים ובנבחרת העתודה של ישראל. לפני שהתחלתי לשחק הייתי ילד שקט, חלש ופגוע. היום אני אחראי, אוהב וחברותי. אני תמיד עומד על שלי ולא אתן לאף אחד להוריד אותי למטה. אני רק יכול להודות לספורט שנתן לי כל כך הרבה".

היום של עמית ויגודה הוא היום ה-55 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

 

07:30

הבוקר הוא לא הזמן הכי אהוב עלי אבל אין ברירה. דבר ראשון אני מרכיב את הפרוטזה ואז מסדר מיטה. ראיתי פעם איזה סרטון על החשיבות של סידור המיטה לעיצוב האישיות של האדם. מאז למרות שלא תמיד בא לי, אני משתדל. בדרך כלל לא אוכל בבוקר - גם לא רעב וגם אין זמן. כל דקת שינה היא זהב בשבילי.

9
עמית ויגודה

08:08 

יוצא לבית הספר. אני אמור להגיע עד 08:15. לא תמיד מצליח, אבל היום יהיה בסדר. נוסע על אופניים חשמליים כי אני צריך את החופש שלי. ההורים עסוקים, התחבורה ציבורית בעומר ממש לא משהו ואני לא רוצה להיות תלוי בהסעה. בנוסף, לפעמים אני קופץ לחברים אחרי בית ספר. אין לי הרבה זמן והאופניים מאפשרים לי בכל זאת לעשות זאת.

8
עמית ויגודה

11:00

בשיעור עם המחנך שלי איציק שכטר. אפשר לומר שזכיתי - הוא מורה לספורט וגם מאמן כדורסל. יש לו הרבה הבנה אלי (אני חייב להודות שלפעמים אני טיפה "מאתגר" את המערכת). 

7
עמית ויגודה

13:30

יש לי כנראה מזל היום! אמא השאירה לי לפני שיצאה את אחד המאכלים האהובים עלי: רוקוט קרומפלי, מאפה הונגרי מתפוחי אדמה, שמנת וביצים. אמא הונגרייה במקור. אבא קולומביאני וגם מבשל אבל בעיקר בערב כי הוא מגיע ממש מאוחר מהעבודה.

6
עמית ויגודה

14:45

שיעור פרטי אצל אורלי המורה ללשון. לא קל לי בלימודים. בעתיד אני רוצה ללמוד באחת מהשבע המכללות האמריקאיות שנותנות מלגות ספורט לשחקני כדורסל בכסאות גלגלים. אני כבר בקשר עם שלוש מכללות. כדי להתקבל לא מספיק להיות שחקן טוב - צריך גם ללמוד בסדר.

5
עמית ויגודה

16:15

חוזר הביתה, אורז תיק, מתארגן לאימון ומבקש מאמא טרמפ לנקודת המפגש. אני בדרך כלל נוסע ברכבת לתל אביב ושם או שאוספים אותי או שאני לוקח מונית לספיבק. היום כאמור יש לי מזל - איימן, חבר לקבוצה שגר ברהט, נותן לי ולעוד חבר, איתי מבאר שבע, טרמפ.

17:00

אנחנו בדרך. נגיע בזמן אם שום דבר לא ישתנה.

3
עמית ויגודה

18:00

למרות הפרשי הגיל בינינו (איימן בן 25 ואיתי בן 22) אנחנו ממש נהנים בנסיעה. יש לי חברים בכל הגילים.

4
עמית ויגודה

19:00

סוף סוף מתחיל האימון. הקבוצה שלנו הצליחה השנה אבל עדיין נשאר גמר הגביע נגד בית הלוחם תל אביב בסוף החודש. גם בשנה שעברה הגענו לגמר אבל הפסדנו. עובדים קשה בתקווה שהשנה הגביע יהיה שלנו.

1
עמית ויגודה
11
כרמל ורניה

20:45

עומדים לצאת לעוד שעה וחצי של נסיעה. לוקח כמה דקות כדי לעבוד על השרירים. שלא אהיה תפוס מדי בבוקר. הבלאק רול (למרות שהוא כתום) מציל אותי כל פעם מחדש!

00:00

הגעתי הביתה לפני חצי שעה. עייף מכדי להצטלם. קצת קשר עם חברים באפליקציות, קצת סידורים ולישון. מחר אעשה זאת שוב. זה לא קל אבל לא הייתי מחליף את השגרה שלי.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#