יום בחיי דורון שחר, בווייטנאם פורשים מזרון באמצע העבודה והולכים לנוח - עוד 365 ימים - הארץ

יום בחיי דורון שחר, בווייטנאם פורשים מזרון באמצע העבודה והולכים לנוח

בן 55, חי באסיה יותר מ-12 שנה, אב לחיילת ותיכוניסט שחיים בישראל, מנכ"ל ושותף בחברת שירותי ענן, חושב שנשים טובות יותר מגברים לעסקים ולפוליטיקה

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
00
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שמי דורון שחר, חי באסיה כבר יותר מ-12 שנים, בעשור האחרון בווייטנאם. אני בן 55 והילדים שלי בישראל - עמר בת ה-20 מדריכת שריון בצבא ויהלי בן ה-17 בשנה האחרונה בתיכון. אני מנכ״ל ושותף בחברת שירותי ענן. אנחנו עוזרים לחברות להעביר את השירותים והתשתיות למודל הזה. בנוסף, אני שותף בחברה ישראלית שמארגנת טיולים לווייטנאם. בת הזוג שלי, סמירה, באה מצרפת וחיה כאן כבר שבע שנים. שנינו גרים כאן בדירה שכורה באזור די מרכזי בהו צ'י מין".

היום של דורון שחר הוא היום ה-58 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

06:15

היום מתחיל באימון בבוקר. אני מתגלגל מהמיטה לשיעור יוגה שמתחיל ב-06:30 וגונב כעשר דקות לקרוא חדשות. למרות המרחק, אני מחובר לאירועים ולפוליטיקה בארץ, מקשיב לתכניות אקטואליה ישראליות, לא מפספס את התוכנית של אהוד בנאי בגל"צ בימי שישי ועוקב אחרי חברי כנסת פעילים כמו שלי יחימוביץ, סתיו שפיר ועוד. לרוב מאמין יותר לנשים וחושב שהן מסוגלות לבצע שינויים משמעותיים יותר בארגונים ומדינות מגברים שמונעים מאגו, שליטה וכוחנות.

האימון בבוקר משפיע על כל היום שלי. גיליתי שיש לו השפעה על מצב הרוח. היתרון הוא שהכל מתחת לבית. יש במתחם המגורים בריכה, מכון כושר ופעילות לאורך כל היום. אני מתרגל שלוש פעמים בשבוע ובפעמים האחרות שוחה או מתאמן.

08:00

9

מתארגן תוך כדי שמיעת מוזיקה בספוטיפיי. מקשיב לחדש של אריק קלפטון, לאוסף האחרון של בוב דילן ולזמרים חדשים שקראתי עליהם לאחרונה. מקפיד להתעדכן באלבומים חדשים גם של זמרים ישראלים. למוזיקה יש חלק חשוב בחיים שלי. יש לי אוסף של דיסקים ותקליטים שאני שומר עוד מהילדות, אבל מאז שאני מחובר לספוטיפיי -  אני מכור.

כשהייתי בארץ בשנה שעברה לקחתי את סמירה להופעה של אהוד בנאי. מאז, היא מכירה את המלים של "ערבב את הטיח" ו-"עבודה שחורה". היא תמיד אומרת עלי שאני מקבל החלטות מהר מידי. אצל הצרפתים לכל דבר יש משמעות ומחייב דיון מעמיק.

08:30

8

נוסע על האופנוע למשרד. אופנועים הם כלי התחבורה המרכזי בוויטנאם. המדינה זו עברה מהפכה כמעט בכל תחום בעשור האחרון וממשיכה להתפתח בקצב מסחרר. יש כאן כמעט הכול. התשתיות בערים הגדולות מתקשות להתמודד בקצב הצמיחה ובלחץ התחבורה. רק בהו צ'י מין חיים יותר מעשרה מיליון איש.

09:00

7

מגיע לעבודה. רוב הצוות נמצא כאן ובהאנוי שמרוחקת כשעתיים טיסה. היום שלי מורכב מפגישות עם לקוחות, ישיבות צוות ודיונים על פרויקטים קיימים. כעת (הערה: נכתב בפברואר) אני בעיקר נוסע ללקוחות לחלק מתנות לשנה החדשה שמתחילה כאן. זה ריטואל חשוב. שבועיים שכולם נוסעים למשפחות ובמשך כמה ימים הכל סגור. לישראל יש מעמד מעניין בוייטנאם בעיקר בעולמות הטכנולוגיה ורוב האנשים מכירים אותה.

לשמחתי אני מספיק לשוחח עם יהלי. הוא משתף ומתייעץ איתי בנושאים שמעסיקים נערים בתיכון, דברים שאני אף פעם לא שיתפתי בהם את ההורים שלי. זה מרגש אותי לשוחח איתו. משתדל לא לשאול שאלות חתרניות.

10

הגעתי לווייטנאם אחרי כמה שנים בהונג-קונג, אליה הגעתי ברילוקיישן. זאת לא היתה החלטה פשוטה לאור העובדה שהילדים נשארו בארץ. עברנו שנים לא פשוטות. נסעתי הרבה לארץ אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהייתי "אבא בשלט רחוק". למרות הכל יש לנו קשר טוב מאוד וזה משמח אותי.

12:30

01

יוצאים לארוחת צהריים. לרוב אני אוכל במשרד אבל היום יצאנו למסעדה וייטנאמית שאנחנו מכירים. האוכל הווייטנאמי מגוון ומאפשר גם לצמחוניים למצוא מה לאכול. אני מתקשר בשפה המקומית די טוב בכל מה שקשור ליום יום. עם הצוות במשרד מתקשרים לרוב באנגלית.

13:30

5

ככה המשרדים נראים בצהריים. בווייטנאם מאוד מקובל לקחת חצי שעה מנוחה בצהריים. יש משרדים בהם מחשיכים את הכל ואנשים פורשים מזרנים. אצלנו זה פחות מקובל כי יש אצלנו לא מעט "זרים".

14:00

3

חוזר למשרד לפגישות צוות. לכולם יש מה לומר על הפרויקט. כמעט כמו בישראל, גם פה הכל צריך להתבצע בסוג של הסכמה משותפת אחרת זה לא יעבוד. תפקידי להוביל אבל אני משתדל לחלק סמכויות ולעזור בליווי התהליך.

טיפוח כוח האדם ושימור הצוות הוא האתגר הכי גדול ומורכב בכל חברה. בוויטנאם זה עוד יותר מאתגר - שוק העבודה דינאמי וישנן אינסוף חברות סטארטאפ שנלחמות על העובדים. במהלך הפגישה עמר מתקשרת ומבקשת שאקנה לה מעיל לקור בצבא. היא ישנה באוהל בשטח ושולחת לי תמונה.

18:30

4

מסיים את היום בעבודה. בבית אני עוד צריך ללמוד לקראת הבחינה לקבלת הסמכה מתקדמת של שירותי ענן. זה עולם מורכב שדורש ידע טכני מעמיק. כבר הרבה זמן שלא השקעתי כל כך בלימודים. זה מאתגר.

20:00

מאמן הכושר נאם מסמס ומזמין אותי לשחק פינג פונג. יהיה כיף.

22:30

2

יוצאים לבר הקרוב לפגוש אנשים. אין כאן קהילה גדולה של ישראלים, רובם מפוזרים. אני מחובר לכמה ומדי פעם נפגשים. ילדי ביקרו כאן כמה פעמים לאורך השנים. אני מתגעגע אליהם. בקרוב אני מגיע לארץ לשבועיים חופש.

23:30

חוזרים לדירה גמורים מעייפות. מחר צריך לקום ב-06:30, להצטרף לשכן היפני שמגיע לשחות תמיד לפני.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, פעם עורכת מגזין TheMarker והיום מגישה בערוץ 10 ועיתונאית. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ