יום בחיי גילה ברונר, 40 שנה סקסולוגית ומתכוונת להמשיך כמו ד"ר רות - עוד 365 ימים - הבלוג של סיון קלינגבייל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום בחיי גילה ברונר, 40 שנה סקסולוגית ומתכוונת להמשיך כמו ד"ר רות

בת 69, אם לשניים וסבתא לשלושה, מקימת השירות הסקסולוגי בשיבא, לא סובלת התעמלות מכשירים, אוהבת להתעסק עם שוקולד

תגובות
00
גילה ברונר

"אני גילה ברונר, בת 69, נשואה לרוני מזה 48 שנה, אם לשניים וסבתא לשלושה. אני סקסולוגית מוסמכת ולפני 15 שנה הקמתי את השירות הסקסולוגי במרכז הרפואי שיבא ובמקביל הקמתי מסלול התמחות בסקסולוגיה. כיום השירות מונה כ-15 אנשי מקצוע, כולל פסיכותרפיסטים, מטפלים זוגיים, גינקולוגיות ומומחית בפיזיותרפיה של רצפת האגן. אני די גאה שהצלחתי להגשים חלום, לעוף גבוה ולהקים מקום נעים שמציע טיפול מקצועי בבעיות מיניות לכל מי שזקוק".

"בנוסף לעבודתי בבית החולים, אני מרצה בישראל ובכל העולם. רמת הידע שלנו בישראל בתחום השיקום והטיפול המיני היא גבוהה, כך שבשנים האחרונות חרשתי את רוב היבשות: אסיה, אוסטרליה, אירופה ואמריקה הצפונית. לא הרצאתי עוד אף פעם באפריקה או בדרום אמריקה, אבל העברתי יום עיון מרתק בטרינידאד וטובגו. בימים אלה אני עסוקה בהכנות לכנס העולמי לפרקינסון. אחד המנהגים שסיגלתי לעצמי הוא לשתול בכל מצגת שאני מכינה להרצאה בחו"ל עשרות תמונות מישראל. בדרך זו אני מזמינה את הקהל לסיור מקצועי ולסיור תיירותי. זו הסיבה שבכל הטיולים שלי בארץ אני מרבה לצלם".  

"למה אני עושה את זה? כי אני מאמינה שמיניות (הכוללת מגע, חיבה, קשר אינטימי פיזי ונפשי) תורמת באופן משמעותי לבריאות, לחיזוק מערכת החיסון ולאיכות חיים טובה. אז זה מה שעשיתי ב-40 השנה האחרונות ואני מתכוונת להמשיך כמו ד"ר רות שהיתה אחת המורות הראשונות שלי".

היום של גילה ברונר הוא היום ה-59 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

 

06:30

מתלבשת, מתאפרת, חוטפת ארוחת בוקר מהירה (יוגורט, תות שדה ופייבר1). היום זהו יום קצת שונה, אני עם בגדי ספורט בדרך לחדר כושר.

7
גילה ברונר

07:30

אני ממש לא סובלת התעמלות מכשירים. כך שלמרות שאני מנויה בחדר כושר כבר שנים רבות, אני לא עולה עליהם. אני צריכה מולי מורה ומוזיקה קצבית ולכן אני נכנסת לאימון אירובי משולב באימון כוח. קשה. אני מזיעה וקופצת יותר טוב מבנות השלושים שבקבוצה. כנראה שהמוטיבציה לשמור על הנעורים עובדת כאן טוב. בסיום טסה להתלבש ולהתאפר ונוסעת לבית החולים.

09:30

המרפאה שלנו ממוקמת במקום צדדי, כך שאף אחד לא יודע שבאת לטיפול מיני. אני יושבת בחדר העבודה שלי ונכנס זוג צעיר. פעם ראשונה. הם נבוכים. ההנאה הכי גדולה שלי היא שבסוף הטיפול רואים חיוך של הקלה על פניהם. "כן, אני מכירה את הבעיה", "כן, יש פתרון", "זה ייקח קצת זמן, לא זבנג וגמרנו", "נצטרך לתכנן שינויים באופן ניהול היחסים האינטימיים, אבל זה אפשרי". אני אוהבת את האתגרים המוצגים לי, את היכולת להתחבר באופן כל כך אישי לאלה שבאים, ואת שיתוף הפעולה שמביא להם שמחה לאחר שנים של עצב ומתח.

12:00

בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במספר הבחורים שסובלים מבעיות בתפקוד המיני כבר בגיל צעיר, למרות שאינם חולים ואינם נוטלים תרופות. אחת הסיבות לכך היא השימוש התכוף בפורנו. החבר'ה האלה מציפים את המרפאה שלנו.

החלטתי שצריך להעביר מסר למתבגרים ושמן הראוי שהוא ייאמר על ידי מתבגרים אחרים ולא על ידי (בגילי המתקדם). אז מצאתי מנהלים ומורים שהתלהבו מהרעיון ועכשיו אני עובדת עם צוות של בני 17 מוכשרים ואינטלגנטים שמכינים סדרת סרטוני וידאו להגברת המודעות של מתבגרים לנושא. הנה אני מתראיינת לפרויקט אחרי שעשינו הכנות קודמות.

5
גילה ברונר

14:00

ממהרת לפגישה באיכילוב. קצת מתרגשת כי עבדתי כאן במשך כעשר שנים. נפגשת עם רופאים ואחיות שעבדתי איתם במחלקה הנוירולוגית. חיבוקים, קצת "אהלן" ו"מה נשמע" ואז אני נכנסת לחדרו של פרופ' גורביץ, מנהלת היחידה. אין זמן. יש לה המון מטופלים ומחוייבויות. מגבשות רעיון לכנס הבא של הארגון העולמי העוסק בהפרעות תנועה (למשל מחלת הפרקינסון). 

14:30

נפרדנו מפרופ' גורביץ בחיבוק של הערכה וחיבה. קניתי לה זר של צבעונים לכבוד קבלת הפרופסורה. שכחתי לצלם את הזר אבל נזכרתי שהייתי בהולנד לפני מספר שנים בפסטיבל הצבעונים. הנה הצילום, זה בדיוק צבע הפרחים שקניתי בחנות באיכילוב.

4
גילה ברונר

15:00

נוסעת לשוק הכרמל. אוהבת לקנות, לטייל, להתבונן, להריח. יש המון תיירים ויש קונים ישראלים. אהבתי את דוכן המיצים אז קניתי מיץ רימונים וצילמתי את השפע. לא יכולתי להתענג יותר מדי כי הערב אני מרצה מהבית. צריך להתכונן.

3
גילה ברונר

17:00

בבית. התיישבתי עם כוס תה להתבונן בשקיעה. היום היא מדהימה והגוונים משגעים. מנוחה.

18:00

מתיישבת ליד המחשב. עמותת הפרקינסון הישראלית ביקשה ממני הרצאה בהתנדבות ומכיוון שחלק מהאנשים מתקשים בניידות, היא ארגנה שההרצאה תתנהל ב-WEBINAR, כלומר אני מדברת מהבית והם מחוברים, רואים אותי ואת המצגת שלי. זה לא פשוט לשבת מול מחשב ולדבר כך. אולי שדרני רדיו יודעים לעשות את זה טוב. נושא ההרצאה: "פניני חוכמה: על אינטימיות ומיניות במחלת הפרקינסון".

2
גילה ברונר

20:00

מחר לרוני יש יום הולדת. ניגשת להכין לו עוגה ומכיוון שאני אוהבת להתעסק עם שוקולד, מכינה לו עוגת פרג-שוקולד עם קרם שוקולד. הכנת העוגה, הערבוב וריחות השוקלד זו מדיטציה שאהובה עלי. רוגע אמיתי נופל עלי והבית מתמלא ריחות של אפיה.

1
גילה ברונר

22:00

נשכבת במיטה ונרגעת מהיום. נזכרת במראות הנפלאים של סלובניה, בה הרציתי לפני כמה ימים.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#