יום בחיי נירית מוסקוביץ', מגג בעיר העתיקה אפשר להבין על מה נאבקים - עוד 365 ימים - הבלוג של סיון קלינגבייל - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום בחיי נירית מוסקוביץ', מגג בעיר העתיקה אפשר להבין על מה נאבקים

בת 40, אם לשתיים, תל אביבית שגרה בירושלים, עובדת בעמותת "עיר עמים" ותפקידה לדאוג שהישראלים יכירו את המציאות שמאחורי "עיר מאוחדת לנצח נצחים"

תגובות
12
נירית מוסקוביץ'

"אני נירית מוסקוביץ', בת 40, תל אביבית שחיה ועובדת בירושלים כבר יותר משלוש שנים. את כל חיי המקצועיים עשיתי בארגונים לשינוי חברתי, ומזה שנה וחצי אני מנהלת את המחלקה לפעילות ציבורית ולחינוך בעמותת "עיר עמים". בגדול, התפקיד שלי הוא לדאוג לכך שהישראלים יכירו את מזרח ירושלים ואת המציאות שמאחורי ההצהרות על 'עיר מאוחדת לנצח נצחים'. גרה במרכז העיר עם בן הזוג, שתי הבנות והחתולה. חיה בשלום עם הרעש".

היום של נירית מוסקוביץ' הוא היום ה-82 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

 

06:30

פעוטת הבית מתחילה להעיר אותנו. במהלך הלילה, לא ברור מתי ואיך, היא מצאה את דרכה למיטת ההורים ועכשיו שערות הצמר של הבובה שלה מדגדגות לי באף. אני מנסה לשכנע אותה לחזור לישון, זה לא עובד.

11
נירית מוסקוביץ'

06:50

זהו, נכנענו. קמים ומתחילים את הבוקר - לארגן את הקטנה, לגרום לגדולה להתארגן בעצמה. "להתארגן" זה בליל של פעולות שגרתיות ששזור בהמון צעקות, גערות ודרבונים. כל בוקר מחדש. בבית הספר של הגדולה יש יום לימודים ארוך אבל אין צהרון, כך שבכל בוקר צריך להכין לה סנדוויץ', פרי, ארוחת צהריים בקופסה, ירק (הפעם ארטישוק!) ומזלג. זה בריא יותר, זה סביבתי יותר וזה חתיכת ניג'וס.

10
נירית מוסקוביץ'

07:50

בן הזוג והבנות יוצאים ובבית משתרר שקט. המערכה הראשונה נגמרה. עקרונית, עכשיו תורי להתארגן, בפועל אני מבזבזת לא מעט זמן בטלפון הנייד, שטויות בפייסבוק לצד עדכונים בקבוצת הוואטסאפ של עיר עמים. בזירה המזרח ירושלמית קורים כל הזמן דברים ותמיד עולה התהיה מה ייטמע בשגרה ומה יפר אותה. בין לבין אני מפעילה מדיח, תולה כביסה, מסדרת קצת ומכינה לי אוכל למשרד.

09:15

יצאתי מהבית. אני גרה ועובדת במרכז העיר, כך שנדרשת רק הליכה קצרה.

09:30

הגעתי. פורקת, מתארגנת, עוברת על קובץ האקסל המפואר שלי עם טבלת המשימות ומתכננת את היום.

9
נירית מוסקוביץ'

10:00

ישיבת צוות. המנכ"לית יהודית מובילה את הדיון. על הפרק: פרויקטים של תיירות התנחלותית בעיר העתיקה וסביבותיה וגל הפינויים של תושבים פלסטינים מבתיהם.

אחד המיזמים הבעיתיים ביותר הוא פרויקט לבניית רכבל שיוביל תיירים ממערב העיר לתוך שכונת סילואן, הישר אל מתחם "עיר דוד" של עמותת "אלעד" ומשם לכותל. לרכבל הזה יש לא מעט מתנגדים - ארכיאולוגים, פעילי סביבה, מדריכי תיירים ופעילים ירושלמיים. צפויות להיות לו גם השלכות שליליות על התיירות הפלסטינית בעיר העתיקה. התחקירן אביב והמארגן הקהילתי חאדר משתתפים בשיחה שמתחילה בתוואי הרכבל ונגמרת בהסבר על התיירות החד-יומית מרוסיה והתחרות על השעות הספורות שבהן התיירים נמצאים בעיר העתיקה ומוציאים בה כסף.

הנושא הבא, מטריד לא פחות, הוא הפינויים של תושבים פלסטינים מבתיהם, בעיקר בתוך העיר העתיקה, בסילואן שמדרום ובשייח' ג'ראח שמצפון. עמותות מתנחלים שזכו בבעלות על הבתים פועלות כדי לפנות אותם. אביב מספר שהיום יילך לבקר משפחה שקיבלה צו פינוי וכמה מאיתנו מחליטות להצטרף לביקור.

12:00

הישיבה נגמרה. כמה שיחות מסדרון ואחריהן בדיקת מיילים. אני צריכה להכריע בין כמה מועמדים מובילים למשרה אצלנו, וההתלבטות קשה. תיכף אשוחח עם ממליצים. מקווה שזה יעזור לי לחדד טוב יותר את הדילמה. בין לבין אני מחממת לי את ארוחת הצהריים ואוכלת אותה מול אתר "הארץ" ופייסבוק לסירוגין.

16:30

יוצאים לפגוש את המשפחה הפלסטינית. ניקח את הרכבת הקלה, כולה שתי תחנות.

8
נירית מוסקוביץ'

16:45

מערכת הכריזה ברכבת מודיעה: "שער שכם, באב אל עאמוד, דמסקוס גייט". יורדים וצועדים לעבר העיר העתיקה. אני מרגישה כמו תיירת, שוכחת לרגע את הנסיבות הטראגיות של הביקור.

7
נירית מוסקוביץ'

17:00

מגיעים לבית משפחת אבו עסאב. בבית מתגוררים שני הורים, ארבעת ילדיהם והדודה. משוחחים עם האב חאתם והדודה נעמה. היא מספרת שב-1948, ההורים שלה, כמו פלסטינים רבים, ברחו משכונת בקעה אל מזרח העיר שהיתה בשליטת ירדן. באותו זמן, המשפחות היהודיות שגרו במזרח העיר ברחו לצד השני. גם אלה וגם אלה לא הורשו לחזור לבתיהם. היהודים שאיבדו את הבתים במזרח העיר קיבלו מהממשלה בתים של פלסטינים במערב העיר, כפיצוי. ההורים של נעמה, כמו משפחות פלסטיניות נוספות, הפכו לדיירים מוגנים במזרח העיר, בבית שבו גרו לפני כן יהודים תחת חסות ירדנית.

לאחר כיבוש מזרח ירושלים ב-1967, הדירה עברה לאחריות האפוטרופוס הכללי הישראלי, ומשם, לידיהן של עמותות מתנחלים שעושות ככל שביכולתן כדי להיפטר מהדיירים הפלסטיניים ולשכן במקומם יהודים. העילה לפינוי של משפחת אבו עסאב היא הטענה שהפרו את תנאי החוזה לדיירים מוגנים. חאתם, אב המשפחה מכחיש זאת בתוקף. הוא לוקח אותנו לגג, ממנו ניתן לראות את כיפת הזהב זוהרת ממש במרחק נגיעה. וזה בעצם כל הסיפור: הסיבה שבגללה חשוב כל כך לעמותות המתנחלים ולממשלה לייהד את האזור הזה, היא הקרבה להר הבית. אחרי שייכנסו לבית דיירים יהודים הם יזכו למאבטחים אישיים על חשבון המדינה.

6
נירית מוסקוביץ'
5
נירית מוסקוביץ'

19:00

נפרדים ממשפחת אבו עסאב. הפער בין השיחה הנינוחה לבין העובדה שהאנשים האלה עומדים לאבד את ביתם הוא בלתי נתפש. המועקה מתחזקת כשריחות הקטורת מדוכני הרובע הנוצרי אופפים אותנו, ולרגע שוב חוזרת התחושה של מסלול תיירות אקזוטי. אנחנו צועדים ומדברים תוך כדי. מה הסיכויים? מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור? אין תשובות טובות.

4
נירית מוסקוביץ'
3
נירית מוסקוביץ'

19:30

מגיעה הביתה. זה היה יום האיסופים של הבנזוג והבנות כבר אחרי ארוחת ערב ומקלחות. הם נמצאים בסלון ומשחקים בנינטנדו, מזכים אותי בקושי בניד ראש. כשהוא קנה את הנינטנדו הוא הסביר לי שחשוב שהילדה תדע להיות גיימרית, כי אנחנו חיים בעולם של גברים חנונים והם מעצבים אותו בהתאם לחוויות שלהם. לדבריו, זה סוג של אוריינות תרבותית שתועיל לה בעתיד. במלים אחרות, הוא ממש רצה נינטנדו. מזל שהקטנה עדיין לא בקטע ואני זוכה למנת החיבוקים שלי, שנייה לפני שהיא הולכת לישון.

2
נירית מוסקוביץ'

20:15

מארגנת את הקטנה לשינה. לפני כמה ימים העברנו אותה למיטת המעבר, ועכשיו היא מסדרת בה את הבובות ומכסה אותן. תידרש עוד כמעט שעה של בכי, הירדמויות והתעוררויות חוזרות לפני שהיא סוף סוף תירדם. אותי החדר החשוך דווקא מרדים יופי.

1
נירית מוסקוביץ'

22:00

גוררת את עצמי מהחדר של הקטנה אל המיטה שלי. יש כביסה לקפל, יש כלים בכיור. מחר.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#