יום בחיי מראם עאזם, לא קל עם עבריינים אבל במים שקטים - אטבע

בת 42, גרה בטייבה, אם לארבעה, בעלת קליניקה לשיקום ויועצת לסנגוריה הציבורית, נרגעת מלחשוב שהבית מסודר (במחילה מהפמיניסטיות), קולם של הוריה הוא קולה הפנימי

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים45
10
קרדיט: מראם עאזם
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני מראם עאזם, בת 42, משקמת עוברי חוק. בהשכלתי בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בקרימינולוגיה. יש לי גם הסמכה בהנחיית קבוצות. נשואה לראפת נאשף, עו"ד פלילי עצמאי, ואמא לארין - 15, לונה - 13, יאנה - 11 ויוסף - 7".

"גדלתי בבית שקידש מצוינות ודחף אליה. כילדה תמיד שמעתי כמה אני פקחית, חזקה ובעלת יכולות וזה הפך לקולי הפנימי. אני מעריצה את הוריי ז"ל על איך שגידלו אותנו. יש לי מודעות עצמית גבוהה ואינטליגנציה רגשית גבוהה, אולי גבוהות מדי. אני יודעת שאני עוצמתית ולמדתי ליהנות מזה".

"תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד עם עוברי חוק. השתלבתי בשירות המבחן לנוער, כקצינת מבחן, ויצאתי משם כעבור 16 שנה. זו החלטה שקיבלתי נגד כל הסיכויים ומול התנגדות מקיר לקיר. כיום, מזה ארבע שנים, אני עובדת אך ורק בסקטור הפרטי כעצמאית. בבעלותי קליניקה בשם "בידאיאת" לטיפול בעוברי חוק בטייבה. בנוסף, אני מדריכה נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר במחוז צפון ויועצת שיקומית תומכת לסנגוריה הציבורית במחוז חיפה".

"לא קל לעבוד עם עוברי חוק, אבל אני יודעת שבמים שקטים אני אטבע. אולי יהיו מי שיחשבו שאני לא מייצגת נשים ערביות, אבל לי חשוב להבהיר שבהרבה מובנים אני האשה הערבייה הקלאסית. לאשה הערביה, כמו לכל אשה בעולם, יש אתגרים רבים ללא קשר למוצא האתני שלה. החברה הערבית עברה בשני העשורים האחרונים מפכה של ממש בכל הקשור לנשים ובכלל. המסר שלי לנשות העולם הוא שהמחסומים נמצאים לרוב בראש שלנו. ברגע שאת קולטת את זה - השמיים הם הגבול!"

היום של מראם עאזם הוא היום ה-85 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

04:50

השעון המעורר מצלצל פעם ראשונה. יש לי סיכום עם ראפת שהוא נודניק עד שאצליח להתעורר, ואני נודניקית כל שאר היום.

05:30

למזלי, אתמול עבדתי מהבית אז אני קמה לבית מצוחצח ומסודר להפליא, וזה, ושיסלחו לי הפמיניסטיות שבקהל, מרגיע מאוד את האמא שבי. כבר הספקתי לשחק במשחק האלקטרוני שבו ראפת ואני מתחרים והתפללתי את תפילת אלפג'ר ("שחרית" של המוסלמים). עד סוף היום יהיו לי עוד ארבע תפילות.

עכשיו זמן לסנדוויצ'ים תוך כדי שיחת בוקר עם ראפת. הוא מדבר ואני מקשיבה או מקסימום מהנהנת בראשי, הכל באהבה. שנים הוא תהה כל בבוקר - "קרה משהו?", ואני הסברתי שוב ושוב שאני לא אוהבת לדבר בבוקר. הוא השלים עם זה רק כשככל הנראה הגנטיקה עשתה את שלה וצאצאינו יצאו דומים לי בקטע זה.

9
צילום: מראם עאזם

06:05

ארין ואני עולות לרכב בדרכנו לחיפה. היום אני אחראית עליה וראפת על כל השאר, אפילו שיש לו דיון ב-08:30 בבית משפט השלום ברחובות. זה קצת מלחיץ אותו בגלל כמות הפקקים במיוחד בכביש 444 האגדי...

06:10

עוברת בקליניקה ומעבירה בפקס חוות דעת שהכנתי עבור מטופל. כבר אתמול בערב  העברתי לו את זה באימייל ומשום מה הוא לא מצליח לפתוח את המסמך. אוף, ככה זה כשממהרים.

07:34

8
צילום: מראם עאזם

מורידה את ארין בכניסה לבית הספר התיכון האורתודוקסי בחיפה. פעמיים בשבוע אני מביאה אותה, בשאר הימים היא מגיעה באוטובוס שיוצא מטייבה ב-05:30. היתה לנו היום שיחה מעמיקה למדי ברכב. דיברנו על "אזור הנוחות" וכיצד היציאה ממנו מאפשרת צמיחה והתפתחות עצמית. היה מרתק והראיה לכך שארין הסכימה להצטלם איתי.

07:45

7
צילום: מראם עאזם

טלפון ראשון מראפת. יהיו עוד אינספור כאלה במהלך היום משנינו. חושבים שאנחנו דביקים? כן, מודה באשמה, אנחנו יותר מכל חברי נפש!

08:02

מגיעה לרשות לשיקום האסיר בחיפה. בשעה וחצי הקרובה אדריך צוות נוער וצעירים. זה החיבור העיקרי שנותר לי עם עולם הנוער מאז שעזבתי את שירות המבחן.

10:05

6
צילום: מראם עאזם

בסנגוריה הציבורית של מחוז חיפה. תשאלו מה התפקיד? בסנגוריה הציבורית הגיעו מזמן לתובנה שייצוג משפטי מיטבי אינו יכול להסתמך אך ורק על ידע משפטי, יש מקום לייעוץ סוציאלי וקרימינולוגי. איך עושים את העבודה בפועל? כמו שלא כתוב בספרים...

11:00

5
צילום: מראם עאזם

פגישה עם הסנגורית המחוזית עו"ד ענת מייסד כנען ועם מנהלת מחלקת הנוער עו"ד גלית זמירי. דנים בהכשרה המקצועית של סטודנטים לתואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת חיפה. אני מנחה אותם זו השנה השנייה. משם ממשיכה לחדרי לעבודה שוטפת.

14:15

4
צילום: מראם עאזם

יצאתי עם עו"ד מהצוות החינוכי של הסנגוריה להפסקת צהריים. הפעם: מסעדה תאילנדית בנמל חיפה.

15:45

3
צילום: מראם עאזם

מתחילה בהכנות לסדנת ניהול רגשי שאני מעבירה לעורכי דין מהצוות החיצוני בסנגוריה. ההנחיה דינמית מאוד, צריכה להתכונן רגשית ונפשית. היום מפגש סיכום ופרידה!

16:30

חברי הקבוצה מגיעים. חיבוקים, נשיקות ופירות. לכולנו ברור שעומד להיות מפגש לא קל. מדובר בקבוצה שעבדה יחד 12 מפגשים. למדתי הרבה על העבודה הרגשית עם עורכי דין. תכל'ס, היינו סוג של חלוצים בתחום בארץ.

16:35

2
צילום: מראם עאזם

הודיעו לי שבפרקליטות מבקשים שאביא איתי מחר לעדות את תיק העבודה! מה מחר?! אני מוזמנת למחרתיים! לחץ אטומי למספר שניות עד שאני מוצאת את ההודעה, שולחת, לוקחת נשימה עמוקה ו"שולפת" לא מעט מנגנוני הגנה. אין מצב שאני חוזרת לסדנה כשאני מנוהלת על ידי הלחץ. אתעדכן אחר כך אם הדברים הסתדרו.

19:00

עולה לרכב בדרך הביתה. בטלפון הנייד יש מיליון וחצי שיחות שלא נענו, בהן לא מעט מהילדים. מתלבטת אל מי לחזור ראשון ומחליטה שהכי טוב לצלצל לראפת. כך אף אחד מהם לא ירגיש שהעדפתי את השני. ככה זה כשאנחנו הורים, אין ספונטניות, הכל צריך להיות מחושב.

יש שני מסרים שחשוב לי להבהיר לראפת והילדים לפני שאני מגיעה הביתה. הראשון - אין לי כוחות, והשני - אין לי כוחות בכלל. מבקשת שעד שאגיע יהיו אחרי מקלחת ושיסדרו ארוחת ערב. מקווה שיפנימו ויבינו ולא יחכו לי הפתעות. בדרך, רגשות האשמה על השעה שבה אני חוזרת הביתה מתחילות לבצבץ. מסבירה לעצמי מיד ובצורה חד-משמעית שאתמול הייתי כל היום בבית ומחר אהיה בקליניקה ואיתם בשעות הצהריים. אין סיבה להרגיש אשמה. עצמאות רק תצמיח אותם. טוב אין זמן ליותר מדי מחשבות, צריכה לעשות טלפונים דחופים לפני שאגיע.

1
צילום: מראם עאזם

20:05

בבית. התארגנות קצרה, ארוחת ערב עם ראפת והילדים, באמת שאין לי כוח ליותר מזה.

21:45

מודיעה לעולם שאני הולכת למיטה ושהם מוזמנים ל"מסיבת חיבוקים". זה המקסימום שאני יכולה עכשיו. מבחינתי האהבה שאני אתן להם בחצי השעה הזאת שווה הרבה שעות שאהיה בבית. ככה אני גם מנחמת את עצמי. זהו זמן איכות, הכי אותנטי ויעיל שיש. לילה טוב עולם!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ