יום בחיי בני רבינוביץ, עם השנים למדתי - נכדים זה רק בשביל הכיף

בן 60, אב לשמונה וסב ל-16, עיתונאי ב"יתד נאמן" ומגיש ברדיו "קול ברמה", תמיד מקפיד על חליפה ועניבה בראיונות, מנת החמצן היומית שלי היא שיעור בתלמוד הבבלי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
00
קרדיט: בני רבינוביץ
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שלום, נעים מאוד. שמי בני (בנימין יצחק) רבינוביץ. עיתונאי ב"יתד נאמן" מיומו הראשון לפני כ-34 שנים, מגיש ברדיו "קול ברמה" ופרשן בכלי התקשורת השונים (גילוי נאות: רבינוביץ הוא אביו של כתב החרדים של "הארץ" אהרן רבינוביץ וחמו של כתב התקשורת של "דה מארקר" נתי טוקר). בעבר מחנך בבית ספר בבאר שבע. אוטוטו בן 60, נשוי ואב לחמש בנות ושלושה בנים, סבא ל-16 נכדים ונכדות".

"אתם בטח חושבים שאנשים כמוני אינם ציונים גדולים, אבל חכו רגע עד שתשמעו על אבא שלי שהיה אסיר ציון. הוא נאסר בגלל פעילותו בבית כנסת בבריה"מ ובגלל רצונו ופעילותו לעלות לישראל. זה קרה כחצי שנה לאחר נישואיו לאמי, קילא, שכבר היתה בהריון. היא המתינה לו עשר שנים תמימות עם תינוקת קטנה בעוד הוא מתענה בערבות סיביר הקפואה".

"כפי שניתן להבין, אבי לא ממש אהב את הקומוניסטים. המנהג היומיומי שלו היה לפתוח את ארון הקודש לאחר התפילה ולקלל את הקומניסטים בנוסח הזה: (בתרגום מיידיש): 'שתהיה לכל הקומניסטים מפלה ולכל היהודים ישועה'. מאז שהמשטר הקומניסטי נפל בלי יריה אחת, נוהגים תמיד להזכיר לי זקני ומבוגרי ירושלים, שזה קרה רק בזכותו של אבא".

"השבתות והחגים שלנו היו מוזרים מאוד. אבא כיהן כרב בבית החולים למצורעים 'הנסן' בשכונת טלביה לבקשתו של רב האסירים המפורסם, אריה לוין. משם הגיעו אלינו אורחים לחגים ובעיקר לליל הסדר. התרגלנו למראות קשים ביותר שאני נמנע מלפרט. אני קרוי על שמו של סבי, רבי בנימין יצחק. ביתו בתקופת מלחמת העולם השנייה היה כביתו של כלבא שבוע. הוא אירח פליטים רבים תוך שהוא מסכן את עצמו ואת משפחתו. ואכן, בסופו של דבר, גם אליו הגיעו אנשי הק.ג.ב והגלו אותו לאוזבקיסטאן".

היום של בני רבינוביץ הוא היום ה-117 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

05:05

אין יום יותר מוצלח מיום שבו אני מצליח לקום מוקדם וגם לצאת מהמיטה. יום שכזה הוא יום ארוך ומנוצל כדבעי. ממהר לבית הכנסת שלי בשכונת תל גיבורים בבני ברק. תפילת שחרית כמנהג ה"ותיקין". לפי מנהג זה, מתפללים את תפילת שמונה עשרה בדיוק עם זריחת החמה. למרות שאני אשכנזי מבטן ומלידה, את מרבית התפילות אני נוהג להתפלל בבית כנסת ספרדי. אפרט על כך מיד.

9
צילום: בני רבינוביץ

06:30

ניגשים לפינת הקפה. אחד המתפללים כבר דאג קודם להביא מהמכולת הסמוכה של גברת רוזה שתי שקיות חלב. בדרך כלל יש גם עוגיות. מחוץ לבית הכנסת מתנהלות שיחות בין המתפללים על הא ועל דא. יש גם הרבה פוליטיקה.

07:00

רגע לפני שמתחיל הבלאגן היומי, מוצא זמן להציץ בעיתוני הבוקר ולדון בנעשה עם קבוצת העיתונאים שהקמתי לפני מספר שנים ("המשפיעים"). אם משהו "טוב" צד את עיני, הוא גם יעשה מיד את הדרך לטוויטר.

07:30

מכין את שיעור שלי בתלמוד הבבלי, מנת החמצן היומית שלי. את השיעור אני מוסר כבר שבע שנים בכל בוקר בית הכנסת שלי. המקום הזה משמש לאורך שעות היום כמדרשה ומגיעים אליו עשרות רבות של אנשים, רובם פנסיונרים, מבני ברק ומהערים הסמוכות. אני מלמד את "הדף היומי" לפי הסדר שהנהיג רבי מאיר שפירא מלובלין לפני כמאה שנה. כבר זכיתי לסיים את לימוד התלמוד כולו.

8
צילום: בני רבינוביץ

09:15

השיעור מתחיל. כרגע אנחנו לומדים את מסכת בכורות שעוסקת במגוון ההלכות הקשורות לבכור אדם שיש לפדות אותו לכהן, בכור של בהמה טהורה שיש לתתה לכהן, ופדיון פטר חמור. עושה רושם שזו מסכת קלה, אבל היא ממש לא כזו. המשתתפים חריפים וחכמים. יש להם קושיות וכמידת ההכנה שלי לשיעור, כך יהיו התשובות.

10:40

מסיים את השיעור בקדיש וממהר לביתי. עורך דין שמייצג אותי בתביעת השתקה שספגתי על סך שני מיליון שקל מעדכן אותי ששלח אלי במייל מסמכים חשובים. כבר ארבע שנים מתגלגלת התביעה הזו ואנו עדיין בראשיתה. הכל בעקבות סדרת תחקירים שפרסמתי על סוחר רצועות תפילין שיוצרו בחו"ל והתברר כי הן פסולות בתכלית. זה גרם לרבבות אנשים להחליף את רצועות התפילין שלהם. ניסיתי לעניין את כל הגורמים שעוסקים בתביעות השתקה בסיפור שלי אבל, מה לעשות, אני עיתונאי חרדי והסיפור קשור לתפילין, אז זה לא מעניין אף אחד.

11:15

קניות לשבת. הפעם מקדים את הקניות כי בשבת הקרובה נקיים "קידושא רבא" לכבוד הולדת נכדתי החדשה, נס-לי שמחה. יהיו לא מעט אורחים לאורך כל השבת. אשתי רינה היא בשלנית ואופה מעולה. רשימת המצרכים הוכנה מבעוד מועד ונמצאת בכיס. 

אנשים לא פעם מזהים אותי ומעירים על דברים שאמרתי בטלוויזיה או ברדיו. ההערות האלה חשובות לי מאוד. אני רואה בהופעות אלו שליחות מן המעלה הראשונה בכל הקשור למאבק על דמותו של המגזר החרדי לאור הבורות הנוראית והיעדרם של נציגים ועיתונאים חרדיים בערוצים השונים.

7
צילום: בני רבינוביץ

12:10

צוות של "חדשות 13" מגיע אלי הביתה לסדרת כתבות שהוא מכין על בני ברק והחרדים. אני מסדר את העניבה. כלל שמור אצלי במשך יותר מ-30 שנות ראיונות - להופיע תמיד עם חליפה ועניבה.

6
צילום: בני רבינוביץ

12:30

שיחות טלפון ותיאומים לקראת כתבה גדולה שאכין על השריפה הגדולה במבוא מודיעים. למרות לחץ הזמן הגדול, לא אוותר על הדיווש היומי. כן, קצת ספורט לנפש ולבריאות. מתארגן עם לבוש מתאים לפני שהחום יהיה בלתי נסבל. מרחק די קצר מהבית - חותך ליד קניון איילון וממשיך במסלול הקבוע עד לרדינג ולרצועת החוף המקסימה שמקבילה לשדה דב. מגיע לחוף ומתמקם ליד סלעים שקרובים לחוף ומהווים מעין שובר גלים טבעי. אני מקפיד מאוד בעניין הזה. לפני כ-40 שנה נסחפתי בחוף הים באשקלון והייתי על סף טביעה. ניצלתי ממש בנס.

4
צילום: בני רבינוביץ

14:00

ממשיך לרחוב אבן גבירול לפגוש את אחי שעובד בחנות כספות. זה הפך למנהג קבוע בכל פעם שאני יוצא לדיווש. שותים קפה ומדברים על הא ודא. משך הזמן שאני יושב איתו תלוי מאוד בלחץ העבודה. הפעם טורקי קטן ואני כבר שוב על האופניים.

15:00

הגיע הזמן לעבוד. יוצא למבוא מודיעים עם דניאל וישראל מרדיו קול ברמה. את היישוב הזה גר רבי שלמה קרליבך שעל שיריו ולחניו גדלתי. בכניסה למושב אנחנו מקבלים מסיכה מיוחדת כדי לעטוף את הפה והאף. ריח השריפה מורגש היטב והמחזה מחריד. היישוב, כמעט כולו, נשרף ונהרס עד היסוד. 60 משפחות נותרו בלי כלום. אבל ממש כלום.

הבת שלי מירי מטלפנת ומזכירה שלפני שבוע ביקשה ממני להיות בייביסיטר לנכדים נועם ושחר. ילדי יודעים היטב שבקשות לבייביסיטר צריך להעלות מראש. זה לא בגלל שאני מתחמק אלא בגלל שאני עסוק.

3
צילום: בני רבינוביץ

16:40

יוצא חזרה ובאיחור קל מתייצב בבית של מירי. נועם ושחר המטריפים מקבלים אותי בשמחה מופגנת עם חיבוקים ונשיקות. מה אומר ומה אדבר, זה פשוט כיף אדיר. למדתי במהלך השנים שאת הנכדים והנכדות אני לא מחנך, לא מעניש, כלום. משאיר את זה להורים. איתי רק משחקים, סיפורים, טיולים, מתנות, ממתקים.

2
צילום: בני רבינוביץ

18:15

מירי חוזרת ואני יוצא לאולפן "חדשות 13" כדי לפרשן את המהלכים של המפלגות החרדיות במו"מ הקואליציוני ואת הבלאגן עם אביגדור ליברמן סביב חוק הגיוס. כדרכי, לא נמנע מדברי ביקורת כשצריך. לא צריך להיות פוליטיקאי מדופלם כדי לדעת שלא חוק הגיוס עומד על הפרק. נתניהו הפך את ליברמן לדחליל במשרד הביטחון אז הוא החליט ללמד אותו פרק בהליכות ונימוסין וגם שיעור חזק בהלכות פוליטיקה.

1
צילום: בני רבינוביץ

19:15

תפילת מנחה וערבית בבית הכנסת של הרב שפירא, לא רחוק מביתי. זה בית כנסת מיוחד במינו שבו מתפללים זה לצד זה חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים, סרוגים וחובשי כיפות שחורות. לאחר מכן מתפנה לערוך תוכנית שבה אני מארח אישי ציבור מכל החוגים בציבוריות הישראלית. עושה שיעורי בית על המרואיין התורן, השקפת עולמו ומכין שאלות נקודתיות. המרואיינים הם אורחים שלי ולכן תמיד אנהג בהם בכבוד גם אם השקפת עולמם מנוגדת בתכלית להשקפת עולמי.

21:30

חוזר הביתה לארוחת ערב. זהו הזמן הכמעט קבוע שלי עם אשתי, זמן איכות שבו אנחנו מסכמים מה שעבר עלינו במהלך היום. יקח עוד הרבה זמן עד שארדם. גם הפעם זו תהיה שנת לילה קצרה יחסית, הרגל ממש לא טוב של שנים רבות. אני תמיד נוהג לומר שאני משאיר כמה שעות שינה לשבת ושעוד יגיעו ימים שאשן הרבה.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, פעם עורכת מגזין TheMarker והיום מגישה בערוץ 10 ועיתונאית. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ