שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יום בחיי מאיה ניסנוב, מהמבט אני כבר יודעת איזה ספר יתאים למי

עובדת בספריות מגיל 19, אם לשניים, 24 שנה בישראל, אוהבת אדם (וגם יודעת להתמודד היטב עם מי שלא מתאים לאווירת ספרייה), סוגרת את שבוע עם החיילת שלה על סושי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
00
קרדיט: מאיה ניסנוב
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שלום, שמי מאיה ניסנוב. כמעט בת 51, אחראית הספרייה העירונית במגדל שלום בתל אביב. נשואה ללוי ואמא של רומן (25), חתיך הורס (אובייקטיבית) ואירנה, חיילת בחטיבת גבעתי".

"נולדתי וגדלתי באזור תיירותי ששייך לרוסיה בצפון הקווקז, וכשהגעתי לגיל 18 עברתי למוסקבה כדי ללמוד ספרות באקדמיה. בגיל 19 כבר עבדתי בספרייה המלכותית על שם לנין. לא היה פשוט להתקבל אליה מכיוון שידעו שאני יהודייה וזה יצר בעיות. ב-1995 עליתי מרוסיה ומאז ועד עכשיו אני גרה בשכונת יד אליהו בתל אביב".

"אני חייכנית, חברותית, אופטימית, אוהבת אדם וספר. אוהבת את העבודה שלי. היא מאפשרת לי לבוא במגע עם אנשים ועם ספרים שונים: ישנים, חדשים, בעברית, בשפות זרות... הכול מתקבל כאן באהבה".

היום של מאיה ניסנוב הוא היום ה-140 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים".

06:30

מתעוררת כל בוקר בשעה הזו ללא שעון מעורר. השעון הביולוגי עובד כמו שעון שווייצרי. ימי חמישי הם הימים האהובים עלי. ריח של סוף שבוע באוויר, הכנות לשבת, ארוחות עם המשפחה, מנוחה וטעינת מצברים לשבוע הבא. עם עין אחת עצומה מתחילה את היום בקאנטרי "בית ברבור".

10
צילום: מאיה ניסנוב

07:15

שיעור פלדנקרייז עם המדריכה המקסימה דפנה.

08:00

שוחה בבריכה. עכשיו, כשהתעוררתי, חוזרת הביתה רעננה ומוכנה ליום העבודה.

10:15

לאחר התארגנות וארוחת בוקר, יוצאת מהבית ומחכה לקו 168. אני מאוד אוהבת את השכונה הזו, היא נוחה תחבורתית, מלאה בפארקים ומתאימה לגידול ילדים. יד אליהו השתנתה מאוד ב-20 השנים האחרונות. אני זוכרת תקופה שכאן ממש היה חול במקום תחנת אוטובוס.

8
צילום: מאיה ניסנוב

11:00

יום העבודה מתחיל בעבודות פנימיות: קליטת ספרים חדשים, תיאומים עם מספרי סיפורים לילדים, בניית תוכנית עבודה עם מרצים וישיבות צוות. כאחראית על המרחב הפתוח בספרייה, אני מוצאת את עצמי ממונה גם על תחזוקת המבנה (מעלית שאינה עובדת או נייר טואלט שחסר בשירותים, בעיות לא חסרות), על מצב הרוח של האנשים ועל בעיות הקיום האנושי בכלל.

חלק ממרחב העבודה בספרייה מוקדש ליזמות וחדשנות של עיריית תל אביב-יפו. עובדים בו סטארט-אפיסטים חמודים ומוכשרים שהתקבלו לפרויקט היזמות של מחלקת הצעירים. הם נמצאים כאן מבוקר עד לילה. אנחנו מבלים יחד זמן רב ומוצאים את עצמנו במצבים מצחיקים רבים. למשל, בניסיון להוציא שתי יונים שנכנסו דרך החלון. זה לא היה פשוט אבל בסוף הצלחנו. בקיצור, לא משעמם כאן.

7
צילום: מאיה ניסנוב

13:00

ישיבה עם מנהל מרחב היזמות, גיא מרגלית, לגבי התחזוקה והאירועים המיוחדים בספרייה. יש אצלנו אירועים לכל הגילאים: משעות סיפור ופעילויות יצירה לילדים ועד הרצאות מעניינות למבוגרים. בשבוע הגאווה למשל חשפנו את אוסף הספרות הגאה שלנו (זו הספרייה היחידה עם אוסף כזה). היה מאוד כיף, עם שירה ויין וצחוקים.

6
צילום: מאיה ניסנוב

14:00

מנוחה והפסקת קפה עם אחראית הרכש, אלה שרמן, שמגיעה ממשרדה בספרייה המרכזית בית אריאלה. כל מפגש איתה הוא חגיגה.

5
צילום: מאיה ניסנוב

15:00

פתיחת הספרייה וקבלת קהל. המקום הומה ופעיל. קוראים באים להחליף ספרים, הורים באים עם ילדיהם לקרוא ולגלות עולמות, עולים חדשים באים לשיחות בעברית על מנת לשפר את יכולת הדיבור וההבנה.

אחד הדברים המורכבים בעבודה בספרייה הוא היותה ציבורית. זה מזמן אלינו מגוון אנשים שלא תמיד מתאימים לאווירה השקטה והנעימה של ספרייה. לפעמים אני צריכה לבקש בנימוס שיצאו, לפעמים הם רק צריכים שמישהו ידבר איתם ולפעמים הם פשוט צריכים חיבוק. אי אפשר לדעת מי יגיע ומה יהיה. הספרנית היא לעתים כמו עובדת סוציאלית.

פעמים רבות אני יכולה לחוש את האנרגיות של הקורא שהגיע כבר עם יציאתו מהמעלית. טובות, רעות - אנחנו סופגות הכל. לפעמים מקניטים ומעליבים, לפעמים מעירים לי על המבטא (אני גאה בו ולא מתרגשת) אבל אני יודעת שזה לא אישי. מצד שני, כשבאים אנשים ושואלים "איפה אני" או כשהם רואים אותי אחרי יום שנעדרתי ומספרים כי באו רק כדי לפגוש אותי - זה מחמם את הלב.

אני משתדלת להבין כל אדם שעומד מולי. משוחחת איתו, מקשיבה לו וממליצה לו על ספרים. אני מרגישה שפיתחתי כבר אינטואיציה לאיזה ספר מתאים לכל אחד רק מלהביט על מי שעומד מולי. כשאני ממליצה, אני לא בוחרת לפי הטעם שלי אלא לפי מה שהקורא יאהב. אני צריכה לדעת קצת מיהו וכך מתחילה שיחה שבה אני מבינה מה מתאים. לשמחתי, לא מתלוננים על ההמלצות שלי.

4
צילום: מאיה ניסנוב

19:00

סוגרת את הספרייה. נפלא לסיים את היום כשמהחלון נשקף הנוף המדהים של הגגות האדומים של נווה צדק והים ברקע. הסתיים עוד שבוע עבודה.

3
צילום: מאיה ניסנוב

19:30

בדרכי הביתה לפגוש את משפחתי. כמו ברוב ימי חמישי, יוצאת עם אירנה לארוחת סושי. היא מגיעה לחופשת סוף שבוע מהצבא.

2
צילום: מאיה ניסנוב

21:00

הכי כיף לסיים את היום במיטה עם ספר נחמד. שבת שלום!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

1
צילום: מאיה ניסנוב
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ