יום בחיי גיל מעין, המסע אל "איש הברזל" החל כזמן איכות עם הבן

בן 53, נשוי ואב לשלושה, גר בתל מונד, מנכ"ל חברת ניהול ואחזקת נדל"ן, מסעדה (חצי-מחוני) היא המקום לקבל לידיים עסקה מעניינת, וכן, יחסי ספק-לקוח בישראל נמצאים בקאנטים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
00
קרדיט: גיל מעין

"שמי גיל מעין. בן 53, שמאי מקרקעין שעוסק בתחום הנדל"ן כבר 25 שנה במגוון תפקידים וחברות פרטיות וציבוריות. משמש כיום כמנכ"ל חברת הניהול והאחזקה 'מיקדן' ומנהל כ-120 עובדים ויותר משני מיליון מ"ר של משרדים, נדל"ן מסחרי ובנייני מגורים מקרית שמונה ועד אילת, וכן, גם במזרח אירופה. אני גם הבעלים של חברת 'ולור' שעוסקת בתחום ההתחדשות העירונית בעולמות הנדל"ן המניב (לא למגורים)".

"ב'משרה' הנוספת שלי אני ספורטאי. טריאתלון, מרוצי מכשולים, קרוספיט - כמה שיותר קשוח ומאתגר ככה יותר טוב. כרגע מתאמן למרוץ 'איש הברזל' המלא הראשון שלי שיתקיים בהמבורג בסוף יולי. איש משפחה, נשוי מזה 25 שנה לנעמי ואב לגפן (25), אביב (22), נגה (15) ולשושו כלבתנו האהובה. מתגורר בתל מונד. בן אדם אופטימי, אוהב חיים, מסיבות ובילויים וסקרן לראות מה הלאה. חצי-מחוני (לא אוכל בשר, כן אוכל דגים ושרצים) זו הדיאטה האולטימטיבית".

היום של גיל מעין הוא היום ה-162 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

05:00

פותח יום מוקדם כרגיל. את הקפה הראשון אני שותה בבית. זוהי שיא תקופת האימונים לאיש הברזל והמשמעות היא לצאת מהבית בחושך ולחזור אליו, ובכן, גם בחושך. נחישות ומחויבות זה שם המשחק.

10
צילום: גיל מעין

06:00

קאנטרי הרצליה. אימון ריצה של 10 ק"מ, אחריו אימון שחייה של 3.2 ק"מ ולסיום שחרור. בסך הכל שעתיים וחצי של מאמץ פיזי ומנטלי מרוכז להתחלת היום. כל חיי עסקתי בספורט אך בצורה מתונה. כנער הייתי שחקן כדוריד. בחמש שנים האחרונות כל העניין קיבל תפנית משמעותית והפך להיות חלק חשוב בחיי. בהתחלה זה קרה מתוך רצון לבלות עם הבן המתבגר, אחר כך התחברתי לקהילות הספורט, לאדרנלין ולתחושה החיובית שהספורט מספק.

9
צילום: גיל מעין

09:30

פגישה ראשונה בבניין "המגדל" בתל אביב. היום שלי מורכב מפגישות רבות עם לקוחות קיימים/חדשים על יוזמות לפיתוח, הכנות למכרזים ועוד. עסקה חדשה על הפרק: פיתוח עסקי למשהו שיש לו פוטנציאל מטורף ויכול להוביל לעסקת ענק. מעניין איך זה יתפתח...

אל העיסוק בנדל"ן התגלגלתי די במקרה. עיינתי בשנתון של אוניברסיטת תל אביב ומצאתי את לימודי שמאות המקרקעין, מקצוע שלא היה ממש מוכר אז. זיהיתי את הפוטנציאל ומשם הדברים התקדמו הלאה.

8
צילום: גיל מעין

10:30

מגיע למשרד. לפי הלו"ז עומדת להיות לי פגישה לא פשוטה עם לקוח לא מרוצה ויש כאן פוטנציאל לנזק. אנחנו לא חפים מטעויות. הביזנס של עולם השירותים קשוח והלקוחות תובעניים. צריך הרבה אוויר ויכולת הכלה. טוב שאני מתאמן על זה גם במקומות אחרים. יש בעיה תרבותית לא פשוטה בכל הקשור ליחסי ספק-לקוח בישראל. ברוב המקרים הלקוחות מקבלים כמובן מאליו שירות מסור וקשוב שניתן להם. מצד שני, ברגע שנוצרים קשיים - השפה וההתנהלות יכולים להידרדר במהירות למקומות נמוכים מאד.

7
צילום: גיל מעין

11:30

פגישה הסתיימה בטוב. צפירת הרגעה. אפשר להסתכל קצת על הנוף של תל אביב ואפילו לקלוט פיסה של ים. צריך לשמור על אופטימיות. העבודה שלי מאתגרת ויום אחד אינו דומה למשנהו. קשה לנהל חברה שנותנת שירותים בענף עם רווחיות נמוכה יחסית, תחרותיות ודרישות מקצועיות גבוהות מאד, אבל בשורה התחתונה - זה לא משעמם אף פעם.

6
צילום: גיל מעין

13:30

ארוחת צהריים במסעדת "דיקסי" (למרות החצי-מחוניות). יושב עם יוני ישראלי מחברת "מינרב" שהיא שחקנית נדל"ן משמעותית. מתעדכנים בכל מה שחדש, מלבנים קצת סוגיות מקצועיות, קצת רכילות על הענף, ובעיקר נהנים מחדוות המפגש. אני יודע שקרייריסטים חושבים לפעמים שארוחות זה בזבוז זמן, אך מבחינתי זה בדיוק ההיפך - זה המקום לשמוע את החדשות הכי עדכניות ולקבל לידיים עסקות מעניינות. למרות האימונים ומשטר התזונה, על הבירה שלי אני לא מוותר. עד כאן.

5
צילום: גיל מעין

17:00

נוסע הביתה ותקוע בפקק בגלל הפגנות יוצאי אתיופיה. Waze מחפש נתיב מילוט. הרגשות שלי מעורבים: מחד, אין ספק שצריך לעסוק באפליית העדה. מאידך, קשה להסכים עם האלימות הקשה שהיתה בהפגנות. יום עבודה ממוצע מסתיים בין 18:00 ל-19:00. היום יצאתי מוקדם כדי להגיע לרופא שיניים. אני חושש שאאחר.

4
צילום: גיל מעין

18:30

מרפאת השיניים בתל מונד. הגעתי בזמן רק כדי לגלות שיש המתנה של 45 דקות לפחות בתור. מקבל החלטה מהירה לחתוך הביתה, השן תחכה, זה רק טיפול מניעתי. כך זה ברפואה הציבורית, צריך ללמוד לחיות עם זה. אין עולם מושלם. צריך לומר שבדרך כלל שהשירות טוב יותר.

18:45

מגיע הביתה. שושו תמיד שמחה לקבל את פני. בכל זאת אני ספק יציב של מזון עשיר בפרוטאינים עבורה.

1
צילום: גיל מעין

19:30

זמן תרבות במתחם G בכפר סבא. הולך עם נעמי לסרט "אשה עובדת". הוא עוסק באופן שבו מתרחשת בהדרגתיות מעיקה הטרדה מינית. בתור גבר, היה לי קשה להאמין שהמציאות המתוארת בו עדיין מתקיימת, אבל זה כנראה המצב. נעמי אומרת שאני חי בסרט ולא מבין שזה קיים גם היום. מבאס.

2
צילום: גיל מעין
3
צילום: גיל מעין

22:45

לפני שהולך לישון, יוצא לסיבוב אחרון שושו + מחזור עיתונים למען שלמות כדור הארץ. מעמיס את המדיח, קורא פרק ב"מקבת" של יו נסבו (סביר, לא יותר מזה, אבל אני מעריץ). לילה טוב!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ