סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני שירה הרצנו. גרה בתל אביב, עורכת דין בהכשרתי, דוברת עמותת "אנימלס" ("אנונימוס" לשעבר) מזה שנתיים ופעילה למען בעלי חיים כבר למעלה מעשור. יכולתי להיות על 'המסלול המהיר' באחד המשרדים הגדולים בארץ, אבל בחרתי אחרת. לוקחת חלק גם במאבק הפמיניסטי וספציפית בקשר שבינו לבין המאבק למען זכויות בעלי חיים". 

"גדלתי בישוב עומר ועברתי למרכז קצת אחרי השחרור מהצבא. יש לי אח אחד שגדול ממני בשנתיים וחייו שונים משלי ב-180 מעלות (סמנכ"ל בבית השקעות). כשאני לא באנימלס אפשר למצוא אותי מפעילה את הגוף - בחדר כושר, על קיר טיפוס או עושה יוגה בבית. אוהבת לרקוד, במסיבות או בבית (עם חישוק הולה הופ). חובבת דראג, לרוב כצופה ולעתים גם כמופיעה. נהנית מהמגוון הטבעוני העצום של המסעדות בתל אביב וממפגשים עם החברות האהובות שלי, אם אפשר בים או בפארק - מה טוב".

היום של שירה הרצנו הוא היום ה-166 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

06:56

השעון צלצל מוקדם מהרגיל הבוקר. אני צריכה למהר לבית המשפט בחיפה, ועדיין - אין דבר כזה אצלי לצאת מהבית בלי לאכול משהו. הבוקר, זה פיתה עם ממרח ארטישוק קנוי וירקות. דווקא בגלל שהשכמתי, מפנקת את עצמי גם בשייק פירות (אננס, ליצ'י ותות מהמקפיא) על חלב סויה.

צילום: שירה הרצנו

07:11

אני לא עורכת קניות מסודרות. מצלמת לי את הרשימה שעל המקרר בתקווה שיסתדר לי לקפוץ לסופרמרקט אחרי העבודה.

צילום: שירה הרצנו

07:46

בתחנת הרכבת. גרפיטי מזמין אותי להסתכל אל השמיים. תכלס, זה היה רעיון טוב.

צילום: שירה הרצנו

09:22

מגיעה לבית המשפט. הבוקר מתנהל דיון בתיק שנפתח בעקבות התחקיר שעשינו במשחטת זוגלובק ב-2015. אחד הנאשמים בחר ללבוש לדיון חולצה שמתארת את "האבולוציה של העוף" - איורים של ביצה, אפרוח, תרנגולת ולבסוף עוף בגריל. אין גבול לציניות. לוקחת נשימות עמוקות.

בסוף הדיון, הרגשות מעורבים. מצד אחד, מעודד לחשוב שמתנהל משפט סביב התעללות בבעלי חיים. אני מקווה שזה ירתיע אחרים מלהפר את החוק. מצד שני, ארבע שנים חלפו והמשפט רק בתחילתו, כתב האישום הוגש נגד עובדים זוטרים ולא נגד המנהלים הבכירים, וכמו שאמרה אחת הפעילות בדיון: "זה מאוד מתסכל שלא כל פגיעה בבעלי חיים נחשבת להתעללות על פי החוק".

צילום: שירה הרצנו

10:57

הולכים לאכול באחת החומוסיות היותר טובות בארץ. רק בשבילה שווה להגיע לחיפה. אפילו שהיום כשהטבעונות כל כך נפוצה ומוכרת, עדיין יש אנשים שלא בטוחים מה טבעונים אוכלים. לפעמים שוכחים שלפחות חצי ממה שכולנו אוכלים הוא גם ככה טבעוני (חומוס, פלאפל, מג'דרה למשל).

צילום: שירה הרצנו

12:09

ברכבת חזרה לתל אביב. נהנית מהים היפה שלנו. לא חשבתי שאהיה דוברת. בזמן שעשיתי תואר השני בניו יורק, הבנתי שאני רוצה להשתלב במגזר שלישי. יש אמנם עורכי דין בתחומים חברתיים, אבל רציתי משהו מעבר. בנוסף, עריכת הדין הוא מקצועי שבו העימות הוא חלק אינהרנטי, ואני חושבת שיש בזה משהו שמשפיע על הנפש. עד כמה שהעיסוק בזכויות בעלי חיים אינו פשוט, אני מרגישה שיש בו צמיחה ושהוא יוצר שינוי חיובי. זה יותר נכון מבחינתי.

צילום: שירה הרצנו

15:37

מתחת למשרד. פגישה ספונטנית עם החברות מ"אתגר 22", שמסייעות לאנשים בארץ ובעולם להתנסות בטבעונות ל-22 יום. נעה, מנהלת האתגר הבינלאומי, ונוזומי, מנהלת האתגר האמריקאי והספרדי, מעדכנות שבעוד כמה ימים ישיקו את הלוגו החדש של הפרויקט. מרגש!

צילום: שירה הרצנו

15:50

בחדר הכושר שסמוך למשרד. בדרך כלל אני מתאמנת לפני יום העבודה, אבל בגלל שהבוקר נסעתי לחיפה, אני קופצת לאימון צהריים. חזרתי להתאמן בצורה מסודרת לפני כחודשיים. זה עושה לי ממש טוב, פיזית ונפשית. או כמו שהשכנה שלי אמרה לי: "אה, את מהמעצבנות האלו שהולכות לחדר כושר בשביל הכיף".

צילום: שירה הרצנו

16:57

במשרד. נכנסת לפגישה. בדרך כלל אחרי אימון אני משתדלת לאכול חטיף אנרגיה או אגוזים ופירות יבשים. מדי פעם מרשה לעצמי להתפנק. בסך הכל, זה מאוזן :)

צילום: שירה הרצנו

19:11

היום לפני שנה נפרדתי מסימבה, כלב שאימצתי אחרי שמצא את דרכו אלי לפני עשר שנים כשהיה בן שמונה. הצלחתי להדחיק את המחשבות עליו כל היום, אבל אמא שלי הזכירה לי. היא שלחה לי תמונות של כלב שנראה ממש כמוהו. אבל זה לא הוא - זו כלבה אחרת שבמקרה היא פגשה ממש היום.

סימבה לא היה הכלב הכי חכם, הכי יפה או הכי אמפתי, אבל הוא בהחלט היה הכלב הכי מצחיק שפגשתי. אני לא חושבת שהיה יום בשנה האחרונה שלא חשבתי עליו. הגעגועים חזקים במיוחד.

20:50

יש ימים מעייפים שהדרך הכי טובה לסיים אותם היא באמבטיה. כן, גם בקיץ, פשוט בטמפרטורה מתאימה. החלטתי לזרוק פנימה איזו מתנה קטנה שחברה קנתה לי בחו"ל והתוצאה - יש לי אמבטיה ורודה!

צילום: שירה הרצנו

זו הזדמנות אדירה לדבר עבור בעלי חיים. למדתי לפתח עור עבה במקצוע הזה ולהשמיע את קולן של החיות בפלטפורמות השונות. זו הפעם הראשונה בחיי שאני יכולה לומר שכשאהיה גדולה ארצה להיות הדוברת של עמותת אנימלס (: וכשאהיה בפנסיה - ארצה להיות ציירת, ואקטיביסטית.

21:41

יושבת במרפסת עם אבטיח. בתקופה האחרונה משתדלת לא לעשות דברים במקביל, אלא להתרכז ולחוות את מה שאני עושה במלואו. מתעסקת בטלפון רק לשנייה בשביל התמונה, ואז מניחה לו כדי ליהנות מהאבטיח והבריזה.

צילום: שירה הרצנו

העבודה שלי תופסת מקום מאוד משמעותי בחיי. הזמינות אליה צריכה להיות 24/7 כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יצוץ. את הרגשות ואת העובדה שהעיסוק הזה קרוב ללבי, קשה שלא לקחת לכל מקום. אני מודעת לכך ועובדת קשה כדי לשמור על איזון ולהימנע משחיקה.

23:21

נכנסת למיטה עם ספר שמרגש אותי במיוחד - ספר הביכורים של אמא שלי! הוא נכתב בהשראת הסיפור המשפחתי שלה, בדגש על זה של אבא שלה. הוא נולד בדמשק והגיע לישראל עם משפחתו בתחילת שנות החמישים. מספיקה להתקדם כמה עמודים לפני שהעיניים נעצמות. לילה טוב.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

צילום: שירה הרצנו
סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ