יום בחיי יעל בנבנישתי, העיסוק בזיקנה החל אחרי מה שקרה לסבתא

גרה בחיפה, נשואה ואם לשתיים, מנכ"לית קרן השקעות לטכנולוגיות עבור הגיל השלישי, מכירה כל בור בכביש 6, כבר לא מפחדת להרצות באנגלית, סטארט-אפ טוב חייב לשלב בין פיתוח לשיווק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
00

"שמי יעל בנבנישתי. גרה בחיפה, נשואה לרוני, אמא לניצן החיילת וזהר שעולה לכיתה יב', שני כלבים ארנב ודגים. אני מנכ"לית בקרן ההשקעות "מגדלי הים התיכון Ventures" ויו"ר חוג טכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל. אם אסכם את העבודה שלי בשלוש מלים - אני בונה עתיד".

"אנחנו הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה בטכנולוגיות שמטרתן לשפר ולקדם את עולמם של בני הגיל השלישי. אני בוחנת, מלווה ומייעצת לסטארט-אפים, מרצה בארץ ובחו"ל, כותבת מאמרים ומנסה להסביר לכל מי שרק רוצה לשמוע שזיקנה היא חלק ממעגל החיים ושאם נתאמץ קצת יותר - תהיה לכולנו זיקנה אחרת מלאה בחדשנות ועשייה".

"עוד בתחילת הדרך, כשהתלבטתי מה ללמוד לתואר הראשון, נמשכתי מצד אחד למקצועות ההנדסה ומצד שני למקצועות הטיפוליים. אבל ההתגלגלות שלי בשנות השלושים לחיי לעולמות הגיל השלישי היא בזכות סבתא שלי. היא היתה דיירת במחלקה סיעודית ולילה אחד הצוות שכח לסגור לה את המעקה של המיטה. היא נפלה ונחבלה בראש מכסא גלגלים שעמד בסמוך. היא לא התאוששה מהמכה הזו ומתה אפשר לומר בייסורים".

"הייתי אז פיזיותרפיסטית צעירה בקופת חולים "מכבי" והחלטתי שבמשמרת שלי זה לא יקרה יותר. קיבלתי את החלטת חיי: לעבוד במסגרות גריאטריות. במקביל עשיתי דוקטורט במדעי הזיקנה (גרונטולוגיה). עם זאת, המשיכה שלי לעולמות ההנדסה לא דעכה וחיפשתי איך לשלב. מהר מאד מצאתי את עצמי בחוג טכנולוגיות ומשם הגעתי אל קרן ההשקעות".

היום של יעל בנבנישתי הוא היום ה-173 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365"

07:00

השעון מצלצל. שונאת לקום. אני טיפוס של לילה. רוני קם כבר ב-05:00 ויצא. הוא רופא שיניים והמרפאה שלו בתל אביב. אני לא שומעת שהוא קם. ישנה כמו מעולפת. יכולים לתקוף את חיפה ולא אדע.

07:20

סבב האכלת בוקר - דגים, ארנב, כלבים. שוב שואלת איך קורה שרק אני דואגת לכולם... מחייכת לעצמי כשאני נזכרת שאנחנו בחופש הגדול. לא צריך להעיר אף אחד, לא צריך להסיע אף אחד והכי כיף - אין פקקים! הילדות כבר גדולות וגם אין מטלות כי כל אחד עושה מה שבא לו. במלים אחרות: ימי כצוות הווי ובידור הסתיימו. נותר רק הכיף של לדבר עם הילדות בטלפון במהלך הנסיעות.

07:45

צילום: יעל בנבנישתי

יוצאת לדרך. מסתכלת ב-Waze ומבינה שהוא לא הפנים את הרעיון של החופש הגדול. 1:35 שעות עד המשרד. כן, אני מאלה שחיים בחיפה ועובדים באזור תל אביב ומכירים כל בור בכביש 6 וכל מצלמת מהירות על כביש החוף. מנצלת את הזמן לשיחת בוקר עם ניצן, שמשרתת בבסיס חיל הים באילת, ועם אמא.

09:30

צילום: יעל בנבנישתי

מגיעה למשרד. קפה ראשון, קצת עדכונים והכנו עם השותף לפגישה ראשונה עם סטארט-אפ שעוסק בתרגול ושימור יכולות הזיכרון בעזרת משחקים. אחד הפחדים הכי גדולים של אנשים מבוגרים הוא מאלצהיימר. אין תרופה בינתיים למחלה, אבל מחקרים מראים שחשוב להתאמן בתרגילי חשיבה שונים.

בגלל שהאלצהיימר נחשבת כבר ממזמן למגפה הבאה שתכה בעולם, יש לסטארט-אפ הזה פוטנציאל מכירות לא רע אם הוא יהיה חדשני ומעניין. אנחנו מסכמים על פיילוט באחד מבתי הדיור המוגן של "מגדלי הים התיכון" כדי לקבל את חוות הדעת של קהל היעד ולשפר את המוצר הסופי. הניירת תעבור אל המחלקה המשפטית.

10:30

יורדת לפגוש את ראול שהגיע מבלגיה עם משלחת יזמים מטעם משרד החוץ. פגשתי אותו לראשונה בכנס בצרפת שעסק בטכנולוגיות לגיל השלישי. אירוח יזמים מחו"ל נותן לי הרגשה טובה על כך שבאים מכל העולם לישראל כדי להתייעץ ולקבל חוות דעת. ראול פיתח מיזם לחדרי כושר. אין ספק שחשוב ללכת על הליכון או לרכוב על אופני כושר אבל זה משעמם. המערכת שלו מאפשרת למתאמן לטייל בזמן האימון לכל מקום שירצה בעולם בעזרת מפות גוגל. נשמע מבטיח, אבל הביצוע מאכזב. המפות ישנות והמערכת נתקעת. כבר ראיתי פתרונות מוצלחים מזה. לא נעים, אבל אני צריכה לומר לו את האמת - לא מספיק טוב.

12:00

צילום: יעל בנבנישתי

פגישה אחרונה להיום. בחדר ישיבות מחכים נציגי סטארט-אפ לטיפול בבעיות שיווי משקל של מבוגרים. שווי משקל נחשבת לבעיה מאד נפוצה בגיל השלישי. ידוע שאחד מכל שלושה מבוגרים נופל לפחות פעם בשנה. את המיזם הזה אני מכירה כבר כמה שנים. הוא זכה במענק של הרשות לחדשנות ופיתח מוצר המבוסס על טכנולוגיית מציאות מדומה.

אני יוצאת מהפגישה מאד מאוכזבת, ולא מהמיזם. הבנתי שאני חייבת להגיע לכנסים של יזמים ולהסביר להם שתהליך פיתוח חייב לכלול גם חשיבה על שיווק, אחרת ייגמר הכסף בלי תוצאות. קשה להתנתק מהרצון לפתח את המוצר הכי טוב, אבל בשורה תחתונה, אנחנו מוכרים לאנשים חוויות. עסק כלכלי צריך בסוף לדעת לשווק ולמכור. זה בא ביחד או לא בא בכלל.

14:00

צילום: יעל בנבנישתי

שיחת עדכון עם בוסטון. בשבוע הבא אני נוסעת לכנס בריאות דיגיטלית שבו אציג את מגמת העברת הטיפול באדם המבוגר מסביבת בית החולים לבית. מתחילה לעבוד על המצגת ולתכנן את הנסיעה, אבל הזמן בורח.

17:00

צילום: יעל בנבנישתי

בדרך לפאנל של Upwardlabs, תוכנית אמריקאית לגיוס יזמים. אציג את תחום ההשקעות והמגמות בעולמות הטכנולוגיה לגיל השלישי. הפעם הכנס כולל גם נציגות של פיתוחים בענפי הביטוח, הבנייה והקמעונאות. אני צריכה להציג את התחום ולגרום לאנשים להתלהב מזיקנה. אלו הכנסים שאני הכי אוהבת. מסתכלת על עצמי מהצד ונזכרת איך עד לפני שנה כל ראיון באנגלית היה גורם לבטן שלי להתהפך. היום אני מרשה לעצמי לשתות קוקטייל טעים ולעלות לבמה.

20:30

יוצאת לחיפה. אין לי כבר כוח לדבר עם אף אחד. שמה מוזיקה בווליום של מועדון בברלין.  

22:00

מגיעה הביתה ושואבת את כל האוכל שהשאירו הבנות. במהלך היום כמעט ולא אוכלת, אולי חוטפת משהו מהמקרר בעבודה, אבל הרבה אין שם. מורעבת. אל תדאגו, בשישי-שבת אעלה הכל בחזרה.

רוני ישן הלילה בתל אביב. מעדכנים אחד את השנייה איך עבר היום. יש לי קצת זמן עם הבנות ושעת ליטוף. נשבעת, הוא הארנב הכי חמוד בארץ.

23:00

מיילים אחרונים ועוד קצת עבודה על המצגת לבוסטון. חייבת להזמין מלון. מסתבר שזה שבוע הגאווה ויהיו המון פעילויות ומסיבות רחוב. אל תאמינו למי שמתלונן - נסיעות עבודה זה כיף.

23:45

לילה טוב. מתעלפת.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ