יום בחיי תמר פשוט, טראמפ התרנגול מנסה לשלוט בכל הלול אצלי בחצר

אם לשניים, גרה במושב רמות השבים, אשת חינוך אקדמי ואנטרופוסופי, דוגלת בחינוך ביתי, איש מעולם לא שאל מה הילדים אכלו, פשוט התבוננו על הפרצוף שלהם

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
12
קרדיט: תמר פשוט
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שמי תמר פשוט. נשואה ואמא לשני ילדים, מיתר (כמעט 8) ואופק (כמעט 5) שגדלים בחינוך ביתי. מתגוררת במושב רמות השבים, בעלת דוקטורט במדעי המוח, מורה ומחנכת בהכשרה אקדמית ואנתרופוסופית ומנהלת את מרכז לקידום הלמידה הטבעית".

היום של תמר פשוט הוא היום ה-188 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

07:00

מתעוררת ויוצאת לעבוד בגינה. אנחנו מגדלים ירקות ופירות לצריכה עצמית ותרנגולות בשביל הביצים בלבד. דרושה המון עבודה אבל זו התרפיה שלי. חלום ילדות שהתגשם. אני קוטפת את העגבניות לארוחת הצהריים, אוספת ביצים וכועסת על טראמפ התרנגול שעסוק מדי בלנסות לשלוט בכל הלול. כל בעלי הכנף אצלנו נקראים בשמות של פוליטיקאים. נמלת אש עקצה אותי בתחת. אוף...

11
צילום: תמר פשוט

08:30

סיימנו את התארגנויות הבוקר ועכשיו נכנסים ל"חדר העשייה". זה סלנג משפחתי לחלל בבית שיש בו ספרים, משחקים, מחברות, לוח ועוד חפצים המאפשרים למידה. בפועל, גילינו די מהר שלמידה אפשר לעשות בכל מקום ובכל רגע נתון, כך שכיום זה מושג המתאר זמן בוקר שבו כולנו מתפנים לעשייה המשותפת.

10
צילום: תמר פשוט

היום בחרנו במשחק אותיות באנגלית עם כרטיסיות שבהן מצד אחד כתובה האות הגדולה ובשני הקטנה. מהם החוקים? אנחנו ממציאים אותם יחד. למשל, מישהו משמיע צליל של חיה ומישהו אחר צריך לבחור את האות שבה מתחיל שמה, או שהקלפים מונחים כך שרואים רק את האות הקטנה וצריך לזהות נכון את הגדולה בלי להפוך את הקלף. העיקר הוא להיחשף לאותיות.

09:00

הקשב של הבן שלי התפוגג. הוא מבקש לשלוף את המיקרוסקופ ואנחנו מסתכלים על אבקנים של פרח ואפידרמיס של בצל ומתמלאים באושר.

9
צילום: תמר פשוט

11:00

אבא יוצא לעבודה שלו בחברת היי-טק, ואנחנו יוצאים למפגש חברתי של קהילת החינוך הביתי. הילדים הולכים לשחק ואני הולכת לעבוד ב"משרד" שלי: שולחן פיקניק שכולם מכנים "המשרד של תמר". השנה החלטתי להפסיק "לעבוד בשטח" (הגשתי לבגרויות בפיזיקה, מתמטיקה ומקצועות נוספים, ועבדתי בבתי ספר אנטרופוספיים ובפנימיה לנוער בסיכון), ואני מתמקדת בהנעת פרויקטים הקשורים לתפישה החינוכית שלי: למידה כתהליך טבעי, מתוך צורך, סקרנות ומוטיבציה פנימית של הילד.

מתנתקת, נותנת פול גז, עוברת דקה אחת בלבד ו…

8
צילום: תמר פשוט

11:01

פלשו למשרד שלי ילדים רעבים שהחליטו להקדים את ארוחת הצהריים בשעה. אני מציעה רעיון פראי: שיתנו לי לעבוד ויעברו שולחן. הם מקשיבים.  

7
צילום: תמר פשוט

12:30

נכנעת ומפסיקה לעבוד כדי לעזור לאופק. בדרך כלל הילדים שלי משחקים עם החברים שלהם ואני נמצאת עם החברות שלי או עובדת, אבל היום החברים הקרובים של אופק לא הגיעו ולכן הוא צריך את עזרתי "לשבור את הקרח". הולכת איתו יד ביד "להכיר חברים חדשים".

הסיטואציות הללו ממש קשות לי. ברגע של הברקה אני תופסת כדור ושואלת את החברים הפוטנציאליים אם הם יודעים לשחק כדורגל. זה כל מה שהיה צריך. בנים, איך לא חשבתי על זה קודם... חוזרת לעבוד.

6
צילום: תמר פשוט

14:00

אמא אחת צילמה תמונה קבוצתית של כמה ילדים וגם אני נכנסת לתמונה. היא הציעה לילדים לעשות תנועה כלשהי ואני הצעתי לסמן "I love you" בשפת הסימנים הישראלית. שפת הסימנים קרובה מאד ללבי ואני לומדת אותה כתחביב. זה הוביל לשיחה ארוכה עליה עם כמה הורים שבאו למפגש.

5
צילום: תמר פשוט

15:00

שיחת עבודה על הפרויקט. מאז ומתמיד אהבתי ללמד וכבר בגיל 14 נתתי שיעורים פרטיים בחשבון. לדעתי אין דבר חשוב יותר מחינוך. כשלימדתי קורסים באקדמיה (פיזיקה בעיקר) הייתי מאושרת. לא המשכתי משום שהיה לי ברור שעתידי בחינוך. לדעתי הלכנו לאיבוד כחברה, ובגדול. ילדים לא לומדים כי אומרים להם. למידה היא תהליך טבעי. היא צורך בסיסי והישרדותי. אנחנו לומדים 24/7 ובכל מקום. אני רוצה לגרום לשינוי בתפישה של מהי למידה נכונה וכיצד אנחנו, המבוגרים, יכולים ליצור תהליך למידה איכותי. זה לא מה שקורה כרגע במרבית בתי הספר לצערי.  

16:45

בדרך לחוג בלט של מיתר. היא קולטת שכל הפנים שלה מרוחות במנגו. מזל שהיא כבר גדולה ולשמור עליה נקייה זה לא באחריותי. תמיד הייתי כל כך גרועה בזה. את הילדים שלי איש מעולם לא שאל מה אכלו לצהריים. פשוט התבוננו על הפרצוף שלהם.

4
צילום: תמר פשוט

18:30

אוספים את אבא והולכים לחגוג עם פיצה ובירה ועם תמי הכלבה בגינת הכלבים. מיתר ביישנית. היא שונה משאר חבריה לחינוך הביתי. להם אין בעיה לפנות לכל זר ברחוב ולפתוח איתו בשיחה קולחת. עבורה, האינטראקציה עם זרים היא לא דבר קל. לעומת זאת, לייצר אינטראקציה עם זרים שמוכרים לה גלידה או פיצה, זה ממש קל. כדי לעודד אותה להפעיל את השריר הזה, אני נשארת ברכב בזמן שהם קונים את הפיצה.

2
צילום: תמר פשוט
3
צילום: תמר פשוט

לא פשוט לי לשלב בין הרצון להתפתחות עצמית ולניהול חיינו כמשפחה בחינוך ביתי. עם זאת, כיום, כשהילדים גדולים, אני מרגישה שיש לי את הזמן שלי לשבת ולעבוד במפגשים הקהילתיים או בבית כשהם עסוקים בעניינים שלהם. יש לנו גם מערך סבתות מרשים שבהחלט תורם. אין לנו טלוויזיה בבית. אמנם זה בייביסיטר אחד פחות, אבל לדעתי הילדים לומדים להיות יותר עצמאיים ולהעסיק את עצמם.  

20:00  

מוכנים לשינה והגיע הזמן ל"תודות". זה טקס שאנחנו עושים מדי ערב ובו מודים למישהו או על משהו שקרה. זה התחיל כשקראנו על כמה חשוב לנו נפשית, כבני אדם, להכיר בטוב שיש בחיינו.

זהו. האורות כבו ואני "העברתי כרטיס”. בשלב הזה הילדים יודעים שלא כדאי להם להתעסק איתי. את תפקידי כאמא סיימתי להיום ועכשיו אני פנויה לעבוד, לבהות במסך או לקרוא ספר טוב ("מהפכת קנה הקש"). מיתר דופקת לפתע בדלת ומשתפת שקשה לה להירדם. חיבוק לילה טוב והיא נרדמת אצלי במיטה. תוך דקה היא מועברת למיטה על ידי אבא כי הגב שלי דפוק. לילה טוב!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

1
צילום: תמר פשוט
סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ