סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
00
קרדיט: שירה קידר
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שמי שירה קידר, בת 41, גרה בנתניה, נשואה לאבי ואם לשלושה בנים (אוריה - 9.5, בארי - 7, תומאס - 3.5). סניגורית ציבורית חיצונית ובעלת משרד עצמאי בתחום הפלילי".

היום של שירה קידר הוא היום ה-210 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

00:00

מתחילה לתורנות לילה. זה אומר שאני מוזעקת על ידי מוקד הסניגוריה הציבורית לתת ייעוץ לפני חקירה לעצורים שזכאים לכך בתחנות המשטרה השונות באזור תל אביב. אם הוזמנתם לחקירה והמשטרה אומרת לכם שיש לכם זכות להיוועץ בעו"ד - אל תוותרו עליה. הולכת לישון כדי להספיק לתפוס שעות שינה לפני שיתקשרו. ברור שיתקשרו.

00:08

הקפצה ראשונה. המוקדן נותן לי פרטים ואז מגלה שהחשוד דובר ערבית. הוא ממלמל "סליחה" ושיקפיץ סניגור אחר. טעות. קורה.

00:28

הפעם באמת הקפצה. מרחב דן, חשוד בסחר בסמים. מדברת עם החוקר, מבררת שהפרטים נכונים ויוצאת לדרך. מהמוקד מודיעים לי שיש בתחנה עוד חשוד בתקיפת בת זוג ואיומים. מגיעה, בודקת להם זכאות כלכלית במסדרון מול תאי הכליאה, מנסה לברר את נסיבות המעצר ובהתאם להסביר להם את מצבם המשפטי. את הפרטיות מפר מדי פעם שוטר שעובר מפה לשם.

9
צילום: שירה קידר
10
צילום: שירה קידר

02:30

חוזרת הביתה. תומאס תפס את מקומי במיטה. הולכת לישון על "ספת הפירורים" עם הכלבה והחתול. לא לעוד הרבה זמן.

03:35

הקפצה שנייה. הפעם: פריצה לעסק וגניבה ממנו. מכינה קפה לדרך ויוצאת לתחנת לב תל אביב. מגיעה ומוצאת את החשוד שוכב על הרצפה בתא, בקושי מתקשר. הוא לא מוכן לצאת או להתקרב אלי. מצבו הפיזי גרוע מאוד. אני לא יכולה להעניק לו שום ייעוץ במצב הזה. מודיעה לחוקר שאי אפשר לחקור אותו ככה.

11
צילום: שירה קידר
8
צילום: שירה קידר

בינתיים, מתקבלת קריאה בנוגע לשני חשודים מאירועים שונים הקשורים לסחר בסמים. הם נמצאים בתחנת גלילות. נוסעת לשם ופוגשת אותם בחצר הפנימית של התחנה. מתחיל להיות כבר קר בלילה...

7
צילום: שירה קידר

05:45

סיימתי אבל לא אחזור עכשיו לנתניה. זה לא הגיוני להיתקע בפקקים של הבוקר לתל אביב, ועוד עם נתיב 2+ המיותר הזה, אם אני ממילא צריכה להיות פה שוב בעוד שעתיים. לקחתי בחשבון אפשרות כזאת ולכן מראש לבשתי מדי משפט ולקחתי את התיקים שלי. מזל שאת קופסאות ארוחת העשר של הילדים ואת הצלחות של ארוחת הצהריים שלהם לחימום במיקרו הכנתי מוקדם יותר.

6
צילום: שירה קידר

06:36

מריצה בראש את האופציות לקפה מוקדם של בוקר. לא יכולה לשאת את עולב העולבים של לאכול משהו בתחנת דלק כרגע. מגיע לי פיצוי משמעותי יותר. מצאתי בית קפה פתוח ליד בית המשפט ומצאתי חנייה של מזליסטים ממש ממול.

5
צילום: שירה קידר

08:00

נוסעת למרכז לבריאות הנפש אברבנאל. אני מייצגת מטופל שמאושפז בצו פלילי של הוועדה פסיכיאטרית ורוצה לבקר כמה מטופלים נוספים שממתינים לוועדה בעתיד הקרוב. רצה בין ארבע מחלקות ומספיקה הכל עד 10:30.

בבית החולים אסור לצלם. המראות קשים, הריחות והקולות קשים. אנחנו נפגשים בתוך המחלקות עצמן, אין לנו חדר מיוחד לפגישת עו"ד-לקוח כמו שתמיד רואים בסדרות טלוויזיה. במציאות אנחנו בתוך המחלקה, מוקפים במטופלים שרבים מהם מבקשים שאייצג אותם, אבל אני לא יכולה לעזור להם.

11:30

מסתבר ששלושה מהחשודים שקלטתי שוחררו במהלך הלילה והבוקר. עושה טלפונים לוודא מה שצריך וחוזרת לבית המשפט לייצג את שני הנותרים. אחד מהם, ההוא מתחנת לב ת"א ששכב על רצפת התא, הועבר במהלך הלילה לבית חולים. אי אפשר לחקור אותו או להביאו לבית המשפט מפאת מצבו. מעצרו הוארך ביממה.

4
צילום: שירה קידר

מתחילה להילחץ כי איכשהו שיבצתי את עצמי לתורנות מעצרים גם מחר והכוננות שלי כבר התחילה בקרוב, עד חצות. שוב. רק שלא יקראו לי להקפצה לפני שסיימתי דיון. אם מקפיצים אותי עלי להגיע בתוך שעה לתחנת המשטרה, כך שמדובר במרוץ נגד השעון.

14:30 

הביתה. חייבת לישון קצת אבל הגדולים חזרו והחיים עצמם. סבא עמי נרתם להסיע את הגדול לחוג בקצה השני של העיר. סבתא נעמי תיכף תגיע לגיבוי אם יקראו לי. לא מצליחה לישון אז קמה לעבודה משרדית מהמחשב הביתי.

לא בחרתי להיות סניגורית מסיבות אידאולוגיות. עניין אותי מאוד המשפט הפלילי. חיפשתי איפה, התגלגלתי לסניגוריה הציבורית, ונשאבתי. התאהבתי ונשארתי למרות שלכל המאבקים המשפטיים שאני מנהלת נכנס גם המאבק הכלכלי, זה לא פשוט.

17:00

אוספת את תומאס מהגן. משחקים במשחק האהוב עליו - לרוקן את ארגז הצעצועים על הרצפה. מספיקה לצאת לסידורים קטנטנים שחיכו לי שבוע.

3
צילום: שירה קידר

19:06

הקפצה לתחנת השכונות. נוסעת ונתקעת בפקקים של חמישי בערב. כל הדרך בתיאומים: אבי יאסוף את אוריה כשיחזור מהעבודה ויחליף את אמא שלי. לא הייתי מצליחה לעבוד בתחום שלי בלי ההתגייסות המשפחתית המופלאה הזאת.

2
צילום: שירה קידר

21:06

מדובר בחשוד בגניבה ואיומים. יושבים על שולחן קק"ל בחצר הפנימית של התחנה. בהמשך הערב הוא ישוחרר. במקביל מודיעים לי שהבחור מאברבנאל מהבוקר, מבקש שאבוא שוב לתחנה לייעץ לו בפעם השנייה.

21:45

תחנת לב תל אביב. איכשהו הסכימו לתת לי להיכנס ולחנות. התחנה נמצאת ממש בירידה לנתיבי איילון, עוד לא השכילו לשמור איזו חנייה עלובה לסניגורים שמגיעים כדי לעשות את עבודתם. בכל פעם צריך להתחנן לקצין תורן שייתן לנו להיכנס עם הרכב וזה לא תמיד מצליח. אי אפשר לתאר כמה מאבקים מנהל סניגור ביום אחד.

מגיעה לתאי המעצר ומקבל אותי שוטר עם מסכה על האף ופה. אומרת לו בצחוק שדווקא השתמשתי בדאודורנט אבל מתברר שיש חולה שחפת במתחם וזה לא מצחיק בכלל. הבעיה היא שאין להם מסכה בשבילי. ביקשתי שיוציאו את הבחור לאחד מחדרי החקירות שלא מותקנת בו מצלמה (נניח). די מהר מתברר שהחשוד בכלל לא מעוניין בייעוץ ולא מוכן לצאת מהתא. שוטר חביב שסיים משמרת נותן לי את המסכה שלו, אבל כבר אין לי צורך בה.

1
צילום: שירה קידר
12
צילום: שירה קידר

למחרת המשטרה תבקש לעצור את החשוד חולה השחפת בשל הפצת מחלה, והסניגוריה תתנגד לשימוש בהליך הפלילי למטרה זו, כאשר לא בוצעה עבירה וניתן לקיים את הצו של משרד הבריאות באמצעים אזרחיים ופוגעניים פחות.

22:30

כבר כמעט הגעתי הביתה ושוב מתקשרים מהסניגוריה. חייבת לנוח ומבקשת שיבדקו אם התורנים האחרים מוכנים לקחת על עצמם את הייעוץ הזה. נקיפות המצפון על הילדים והבעל, הבית המבולגן, הפיצה שהזמנתי במקום ארוחת ערב משפחתית, העבודה המשרדית שמחכה לי - הכל מאיים לגלוש. מחכה עד חצות כדי לראות שאין עוד הקפצות ובינתיים מכינה לילדים קופסאות אוכל לארוחת עשר של מחר. הולכת לישון עד התורנות של הבוקר.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ