סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
00
קרדיט: עדית אזולאי
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני עדית אזולאי. בת 44, רווקה, גרה עם הוריי בבת ים בארבע השנים האחרונות, מתמודדת עם מחלת קרוהן חמורה בדרכים יצירתיות, בעלת אתר ותוכנה לנוטריונים (שאני פיתחתי ויזמתי). בוגרת לימודי קולנוע, עורכת וידאו בעבר ותסריטאית בהווה. עובדת על תסריט הזוי (וסודי) לסדרה יחד עם חברת הפקות גדולה. עושה כל יום את הכי טוב שאני יכולה".

היום של עדית אזולאי הוא היום ה-211 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

04:09

פוקחת עיניים ומנסה לאמוד את רמת הכאב. אני חולת קרוהן כבר 13 שנה אבל אובחנתי רק לפני שמונה שנים, אחרי שנים ארוכות של כאבי בטן קשים מאוד. כשהבנתי שהמחלה מנהלת את חיי ושהפתרונות הרפואיים לא מספקים את המזור המיוחל, פניתי לקנאביס רפואי ולספר "שביל הזהב לריפוי טבעי". בזכותו אני מיישמת פרקטיקות מסוימות משיטת הריפוי הטבעית "קינגסטון קליניק". לצד הניסיונות העיקשים לפצח את הרגישויות למזון, הצלחתי להפחית את רמת הכאב בצורה משמעותית (הוא עדיין נוכח, כן?)

ברוב הבקרים אני מתעוררת ב-05:30, יוצאת להליכה של שישה ק"מ בשעה ומקנחת בטבילה בים. הבוקר קמתי מוקדם הרבה יותר והחלטתי לאחד את הליכת הבוקר עם הליכה לסטודיו שלי בתל אביב. מנצלת את הזמן בשביל לצבוע את השיער ולבשל קינואה.

8
צילום: עדית אזולאי

05:00

כותבת דפי בוקר. כשחזרתי לגור אצל הוריי הייתי יזמית אינטרנט נחושה אך חסרת ניסיון שמתקשה להתפרנס. ידעתי שיום אחד אחזור לעסוק בקולנוע אבל הרגשתי חסומה ועם "תקרת זכוכית". הספקות אכלו אותי מבפנים.

המסע למחוזות התקווה התחיל עם הספר "דרך האמן" של ג'וליה קמרון. הוא החזיר לי את הביטחון ואת האמונה ביצירה. אחת ההתחייבויות שמוצעות שם היא לכתוב דפי בוקר - שלושה דפים לניקוז המוח. אני מקפידה לכתוב כל יום ולנקות את המחשבות העודפות שהמוח שלי מייצר בסיטונאות. בארבע השנים שחלפו פספסתי אולי יומיים ונראה לי שכתבתי כבר יותר מ-400 מחברות.

7
צילום: עדית אזולאי

05:30

מקלחת בוקר ושימוש מושכל בפינצטה.

06:00

מכינה סנדוויצ'ים מלחם כוסמין וחביתה מקמח עדשים. מדברת עם ההורים שלי על שינויים בסידורי המגורים שלנו לאור התמ"א בבניין והשיפוץ הצפוי של דירתנו. מכינה גם קופסת אוכל עם קינואה וירקות מאודים ויוצאת מהבית.

6
צילום: עדית אזולאי

06:30

הליכת בוקר מחוף הסלע בבת ים, דרך יפו ועד בית אל על בתל-אביב. באוזניים - סט האוס משובח. האוס זאת לגמרי המוזיקה שלי, בעיקר soulful house.

5
צילום: עדית אזולאי

07:40

הגעתי לסטודיו. שכרתי אותו לפני כמעט שנה והוא המקלט שלי. מאז שנכנסתי אליו קרו לי רק דברים טובים. שמה תקליט: הופעה חיה של ג'וני מיטשל.

4
צילום: עדית אזולאי

08:00

היום זה יום של אימון פילאטיס. חצי שעה פעמיים בשבוע, עם עצמי. בנוסף, אני גם מתרגלת ויניאסה יוגה שלוש פעמים בשבוע, שעה וחצי כל פעם. כל התנועה הזאת היא גורם מכריע בהתמודדות שלי מול הקרוהן: לעולם לא להיכנע לכאב.

08:30

עוד סט האוס. עוברת על כותרות החדשות, בודקת מיילים ועונה למתכנת שלי. אנחנו מתחילים עכשיו את שלב האפיונים לפיתוח מחדש של התוכנה. הגרסה הנוכחית עובדת מעולה והלקוחות מרוצים עד הגג. החזון שלי גדול יותר ממה שהקוד הנוכחי מאפשר והפוטנציאל הרב יוכל להתמשש רק אם נבנה את התוכנה מחדש.

09:00

בודקת את המשימות ביומן. המטרה העיקרית להיום היא לסיים את כתיבת הבקשה לרשות לחדשנות, בתקווה לקבל מענק פיתוח. חייבת להודות שלא ציפיתי לטופס מורכב כל כך. אני עובדת עליו כבר יותר משבוע!

3
צילום: עדית אזולאי

09:15

עונה לשיחת תמיכה-הדגמה מלקוח חדש. אחרי שיחות ההדגמה הראשונות רוב הלקוחות מסתדרים בעצמם.

10:00

שולחת לחברת ההפקה תיקון קטן למסמך ההגשה של הסדרה. הרעיונות הכי טובים באים כשאני עושה דברים אחרים. כך יצא שבעת ההליכה מהסטודיו הביתה אמש זינק רעיון מצחיק למחשבותיי והיה לי ברור שצריך לעדכן את ההגשה.

10:19

פגישה עם רואה החשבון החדש שלי. אחרי ארבע שנות פעילות, סוף-סוף הצלחתי לשנות סטטוס מעוסק פטור לעוסק מורשה.

12:15

הפסקת ים! חלק משגרת קינגסטון קליניק היא לספוג ויטמין D הישר מהמקור האולטימטיבי: השמש. חצי שעה של בטן-גב עם הספר שאני קוראת עכשיו: "ארבע ההסכמות". לדעתי הוא צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים הממלכתית, אבל אני מבינה שרעיונות הכפירה (החיובית) שלו בסדרים החבריים הקיימים לא בהכרח ישאו חן בעיני מקבלי ההחלטות.

2
צילום: עדית אזולאי

13:00

ממשיכה עם מסמך האפיונים, עונה על שאלות של לקוחות ומטפלת בעניינים שוטפים. אני עובדת עם עצמי ועושה כמיטב יכולתי לנהל את הזמן שלי ביעילות. כל מה שלא אספיק היום יעבור למחר או להמשך השבוע, בהתאם לדחיפות. אף אחת לא תקופח.

15:30

העייפות מכריעה אותי. תופסת נמנום קטן על הספה וחוזרת לעבוד.

1
צילום: עדית אזולאי

18:00

מבטלת דייט עם חבר. לא הספקתי לסיים את משימות היום.

20:00

נוסעת הבית באוטובוס. ברוב הערבים אני גם צועדת חזרה הביתה, אבל הערב העייפות גדולה ממני. 

21:30

מכבה אורות והולכת לישון.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

9
צילום: עדית אזולאי
סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ