יום בחיי צחי שיקמן, בסוף כל ארוחה מתחיל לתכנן את הארוחה הבאה

בן 31, נשוי ואב לאחד, גר בקיבוץ כברי, מורה להיסטוריה ומחנך, טרוד בלוגיסטיקה של המסע לפולין, י"ב זה גיל מוזר: רגע השתטות ילדותית, רגע שיחה עמוקה. לא יאומן שעוד רגע יהיו בצבא

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
00
קרדיט: צחי שיקמן
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

אני צחי, בן 31, מחנך כיתה י"ב ומורה להיסטוריה. ירושלמי אבל כבר שנתיים חי בקיבוץ כברי שבגליל המערבי. נשוי לרותם, יועצת חינוכית בתיכון בנהריה ואבא לאסיף (שנתיים וחצי). בסיומה של כל ארוחה מתכנן את הארוחה הבאה, משתדל לזכור שהכיף הכי גדול הוא בדברים הקטנים.

היום של צחי שיקמן הוא היום ה-212 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

06:00

בדרך כלל רותם מתעוררת לפניי ומעירה אותי, אך הלילה לא ישנתי טוב (יותר מידי דאגות על הראש כנראה) והתעוררתי מוקדם. מכבה את השעון לפני שהוא יעיר אותה ואת אסיף.

מתארגן בשקט. מכין לעצמי קפה ודייסת שיבולת שועל לשלושתנו (עם בננה, רסק תפוחים וממרח שקדיה). תכל'ס, זה נראה כמו משהו שמישהו כבר אכל, אבל זה טעים, ממלא את הבטן ונותן אנרגיה לשעות. באופן פלאי אסיף לא קם מעצמו, אז אנחנו עושים לו השכמה.

11
צילום: צחי שיקמן

07:12

יוצא מהבית. לרוב אני לוקח את אסיף לגן, הפעם רותם עושה זאת. כמה דקות חולפות ואני כבר בבית הספר. זאת איכות חיים! בית הספר כל-כך קרוב שאפילו לעלות על אופניים די מיותר. נכנס לחדר הצוות של מחנכי י"ב. לא משנה כמה מוקדם אגיע, גלעד תמיד יהיה שם לפני עם צמחים לתה מהגינה שלו.

מכין לי כוס תה ולוקח שני ביסים מהדייסה (אני אוכל אותה בהמשכים על פני ארבע שעות). מוודא שאני סגור על הדברים שחשוב לי לומר במפגש עם התלמידים. עובר לכיתה והתלמידים "מטפטפים" אליה בהדרגה, לפי יישובים.

10
צילום: צחי שיקמן

07:55

מקבל את פניו של אביב. הוא יצטרף אלי ליומיים בשבוע. קצת מוזר לי לחנוך סטודנט להוראה, בכל זאת אני יחסית חדש בתחום, אבל אולי זה שאני "חדש" יאפשר לו לראות את הדילמות שאיתן אני מתמודד.

מתחילים את מפגש הבוקר, רבע שעה שעל הנייר יכולה לעסוק בכל דבר. כרגע אנחנו בעיקר סביב "חזרה לשגרה" אז עוברים על עדכונים ותזכורות. אמש היה ירי לאזור אביבים. חלק מהתלמידים נדרשו להישאר כמה שעות בבתים וחלק לא הורשו לחזור ליישובים. היה לי חשוב להעלות את העניין לשיח ולאפשר למי שרוצה לשתף תחושות וחוויות.

08:20

שיעור היסטוריה כפול. מתחילים בחידון !Kahoot (פלטפורמה ללמידה מבוססת משחק) על נושאים שלמדנו בשנה שעברה. גיליתי שתחרויות הן גורם מפעיל מצוין לתלמידים. זה לא באמת נועד לרענן את הזכרון שלהם אלא רק ליצור מעורבות.

אחר כך ניגשים ללמוד נושא חדש לחלוטין. כמו תמיד אני נקרע בין הצורך לוודא שאני מלמד את כל מה שרלוונטי ומדויק לבחינת הבגרות לבין הרצון להעמיק ולתת דרור לסקרנות של התלמידים. יש תלמידים פעילים מאוד, ששואלים שאלות, מקשים ומפגינים ידע קודם. יש שאינם מעורבים בשיעור ויש שמנסים (לא בהצלחה) להסתיר את העובדה שהם בסמארטפון. הם מתחילים "לאבד את זה". משחרר להפסקות של כמה דקות כדי שיתרעננו וחוזרים ללמוד.

9
צילום: צחי שיקמן

09:35

הפסקה של 20 דקות, על הנייר. בפועל, זה זמן לטפל בכל מיני בקשות ושאלות של תלמידים, לקפל את הציוד שלי. מחשב, טאבלט, כבלים קלמר (כן, זה עושה אותי למורה הרבה יותר מסודר). דקה לאכול, חמש דקות להתייעצות עם רכזת השכבה ועוד דקה לאכול שני ביסים מהדייסה וללכת לשירותים. נגמר הזמן - רץ לשיעור כפול נוסף.

11:20

תדריך קב"ט לקראת המסע לפולין. זה המסע הראשון שלי כמחנך ואני בלחץ גדול לקראתו. כרגע אני פחות עסוק באיך אחווה את זה, אלא באיך לדאוג שהעניינים יתנהלו על הצד הטוב ביותר.

12:30

שיעור בודד לכיתה י"א והוא עובר מצוין. התלמידים פעילים מאוד ושואלים שאלות מסובכות. זה שיעור שכבר העברתי מספר פעמים בעבר, אז אני מרגיש הרבה יותר נוח.

13:15

אפשר לנשום. אני משקיע המון אנרגיה וזה די סחט אותי. יושב עם אביב הסטודנט כדי לסכם את היום. עושים תיאום ציפיות לקראת המשך העבודה המשותפת לאורך השנה ומשוחחים על מקצוע ההוראה. אביב הולך ואני חוזר אל הלוגיסטיקה לקראת המסע לפולין ומכין מערכי שיעור.

14:00

הרעב הגיע. מחמם את קופסת האוכל וצופה בכמה דקות מהסדרה "יוצאים מהכלל". קצת אירוני לראות את רוני קובן גוזר על עצמו דיאטה בזמן שאני טוחן שניצל וצ'יפס. חוזר לעבוד על מערכי השיעור בתחושת ייאוש קלה.

8
צילום: צחי שיקמן

15:00

נגאלתי. כמה מתלמידיי מגיעים לשבת איתי בחדר הצוות. המפגשים האלה הם המהנים ביותר. עבודת החינוך היא פשוט לדבר, על הכול. הנערים והנערות האלה נמצאים בגיל מוזר. הם יכולים לעבור בשניות מהשתטות ילדותית ביותר לשיחות פילוסופיות או פוליטיות מורכבות. עוד שנה (לחלקם אני מניח שנתיים) והם כבר יהיו במדים. לפעמים זה לא נתפש.

7
צילום: צחי שיקמן

15:15

נפרד מהילדים ורץ הביתה. רותם הגיעה דקה לפני. תוך כדי שיחה, אני מכין בצק לפיצה ורותם שוטפת כלים. יוצאים לאסוף יחד את אסיף מהגנון. פריווילגיה נפלאה שהלוואי שהיתה קיימת כל יום. 

6
צילום: צחי שיקמן

15:45

נפגשים ויוצאים לטייל בשבילים. אסיף משחק עם חברים מהגן בזמן שההורים מקשקשים.

16:40

חותכים אבטיח ויוצאים לבריכה. נפגשים עם אחות של רותם ובן זוגה ועם אורי, הבת דודה של אסיף. גם חברים אחרים מהגנון הגיעו. שוחים למרות שכבר מתחיל להיות קר מדי להיות בבריכה לעת ערב.

4
צילום: צחי שיקמן

חוזר עם רותם ואסיף כדי להכין ארוחת ערב. את הבצק והרוטב הכנו קודם, אז נותר רק לחתוך ירקות לסלט. אחותה של רותם והמשפחה מגיעים. עובדים ביחד על הפיצה ויושבים לאכול. המבוגרים בשולחן גדול והקטנים בשולחן קטן. ריב קל על למי יש יותר זיתים, אבל עברנו את זה.

19:40

טרפו את כל הפיצה. זמן לאמבטיה של אסיף וקיפול המטבח.

3
צילום: צחי שיקמן

20:30

רותם בהרדמות ואני ממשיך לעבוד על מערכי שיעור ושלל סגירות לקראת המסע.

22:15

נמאס לי, יוצא לרוץ. ככל שאני מתבגר אני רץ פחות בשביל הכיף ויותר כדי לא להפוך לקציצה. קשה לי מאוד להתמיד לאורך זמן. זאת ריצה ראשונה אחרי שבוע, הקצב הוא לא העיקר. 

23:00

שבתי. רותם בסלון. עושה מתיחות.

2
צילום: צחי שיקמן

23:30

נשארו פטריות שחתכתי לפיצה ולא מצאו מקום עליה. חבל לזרוק... מקפיץ במחבת עם שמן זית, מלח פלפל והפטריות מתערבבות עם שאריות הסלט. מדהים כמה שזה טעים. מתעדכן קצת בחדשות לפני המקלחת.

1
צילום: צחי שיקמן

00:00

רותם כבר ישנה מול "המפץ הגדול". שם שעון והולך לישון.

00:15

אסיף עולה על המיטה, מכניס את עצמו בינינו ונרדם.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ