יום בחיי לירן רסקין, קעקועים עוזרים לאנשים לחיות בשלום עם הגוף שלהם

בן 36, גר בתל אביב, אב לבת, בעל סטודיו לקעקועים, עובד עם בת הזוג ומנוהל על ידה, לומד על השבטים הפולינזים, עבודות גדולות דורשות ריכוז רב וסבלנות, החלומות קשורים למשפחה

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
10
קרדיט: לירן רסקין
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

שמי לירן רסקין. בן 36, נולדתי וגדלתי בתל אביב, גר באזור שוק הפשפשים עם זוגתי אלי, הבת שלנו אמי (4) ובונו הכלב. מקעקע כבר 10 שנים. לפני שנה וחצי פתחתי את הסטודיו שלי, אלי מנהלת אותו. בזמני הפנוי אני גולש גלים (בזמן האחרון פחות מספיק ועד שיש זמן - אין גלים), מצייר, לומד על השבטים הפולנזים ומנסה כמה שיותר להיות עם המשפחה".

היום של לירן רסקין הוא היום ה-216 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

07:30

אלי מעירה אותי. שותה קפה זריז.

08:00

לוקח את אמי לגן. בימים רבים אני חוזר הביתה אחרי שהיא כבר ישנה, אז אני משתדל לקחת אותה כל בוקר.

9
צילום: לירן רסקין

08:30

מתקלח ומתארגן.

09:00

מוציא את בונו לטיול בוקר. בונו איתי כבר תשע שנים. פעם הייתי מבלה איתו הרבה, היום פחות. הרבה השתנה מאז שיש את אמי. זה טבע הדברים. יש לי פחות זמן היום.

09:30

יוצא עם האופניים לעבודה. בדרך עוצר במקום הקבוע ליד הסטודיו וקונה קפה לאלי ולי. זה ריטואל קבוע. אין מצב שמתחיל את הבוקר בלי הקפה הזה.

10:00

יושב עם אלי בחצר הסטודיו. מדברים על מה שאני צריך להספיק לעשות עם הלקוח של היום. קעקוע, במיוחד הגדולים שבהם, לא מסיימים ביום. זה פרויקט. אלה עבודות שדורשות הרבה שעות. עבור קעקוע גדול נדרשים בממוצע שלושה מפגשים מ-10:00 עד 18:00 ולפעמים זה נגרר גם מעבר. זה דורש הרבה ריכוז מצדי והרבה סבלנות וסיבולת מהלקוח.

8
צילום: לירן רסקין

שולח לאלי תמונות לפרסום ברשתות החברתיות, ועושים רשימה של דברים שצריך לקנות לסטודיו. אלי מתעצבנת עלי שיש חוסרים ושלא התרעתי לפני...

11:00

הלקוח מגיע. אני מכין את עמדת העבודה ומניילן את כל מה שאני נוגע בו לאורך התהליך כדי לשמור על סטריליות. מכין את הצבעים בפקקים ושם לידי. אני מתמחה בסגנון עבודה שבטי (מאורי, פולנזי, סמואי, בלאקוורק). אחרי כמה שנים של התנסות בהרבה סגנונות קיעקוע, הבנתי שזה הסגנון שאליו אני הכי מתחבר.

צילום: לירן רסקין

אני בדרך כלל מצייר ומשרטט עם טוש ישירות על גופו של הלקוח. לא מדביק סקיצות מוכנות מהמחשב. העבודות שלי מתוכננות אינדיווידואלית ומותאמות למבנה הגוף של הלקוח וגודלו. העבודה דורשת המון ריכוז ויצרתיות, לא תמיד הכל זורם איך שרוצים, יש ימים קשים ולא תמיד קל לי לצייר משהו חדש.

11:30

מתחיל לעבוד. עם הלקוח הזה אני נמצא כבר באמצע התהליך ונותר לי רק להשלים את העבודה. במפגש הקודם עשיתי את המסגרת, כעת אמלא את הקעקוע ואעבור על קווים.

01
צילום: לירן רסקין

אל עולם הקעקועים הגעתי מציור ואמנות. המדיום הזה סקרן אותי ונראה לי כדרך עוצמתית להנציח אמנות. הלכתי ללמוד את זה ואז עשיתי התלמדות בסטודיו. לקח לי זמן למצוא איפה. זו היתה תקופה אחרת והיו פחות אופציות מאשר היום.

6
צילום: לירן רסקין

12:30

יוצא להפסקה קטנה. אלי מצטרפת אלינו. יושבים יחד.

אני נהנה לעבוד עם אלי. לכל אחד יש תפקיד מאוד ברור. היא פטרה אותי מניהול העסק והלקוחות. כמובן שלפעמים יש אי הסכמות. אלי מאוד דוחפת עסקית ואני הרבה פעמים שם לה ברקסים. בבוקר היא מתעוררת עם המון אנרגיה וישר יכולה להתחיל לעבוד, ואני צריך יותר זמן. לפעמים קשה "חפירות" בבוקר, אבל זה בקטנה. כיף לי להרגיש שהעסק שלנו הוא משפחתי. קצת קשה לי להתעסק עם הכסף ואין בן אדם שאוכל לסמוך עליו בעניין הזה יותר מאלי.

12:45

חוזר לעבוד. קעקוע זה בעצם ציור על הגוף באמצעות מחט שמקבעת פגמנט בעור. מה שצריך ללמוד הוא לשלוט במחט וטכניקות של עבודה. יש הרבה טכניקות והן משתנות לפי סוג העבודה שעושים. אני משתדל להסביר ללקוחות שלי לגבי הסמלים והמשמעויות - שידעו מה הם בחרו לקעקע על עצמם. קעקוע זה הרבה מאוד אסתטיקה. כמובן שקודם כל הוא צריך להיראות טוב, אבל לקעקועים גם יש משמעות.

15:00

יושב לאכול צהריים עם אלי. הלקוח מצטרף. יוצאים למסעדה בוכרית קרובה. אוהבים לאכול שם, זה מקום קבוע שלנו (אין כל-כך הרבה אופציות בשכונה). מכיוון שאני מעביר ימים ארוכים מאוד עם הלקוחות, יוצא להכיר אותם טוב. כמעט תמיד יושבים לאכול יחד.

15:45

אלי יוצאת לאסוף את אמי מהגן ואני נשאר לרצף של עבודה כדי שלא יהיה צורך במפגש נוסף. תמיד אני בלחץ לנסות לעבוד כמה שיותר מהר ולהתחשב בלקוחות מבחינת זמנים ועלויות, אבל הרבה פעמים זה דווקא נגרר למפגשים נוספים כי אני לא רוצה לוותר על איכות ודיוק הקעקוע.

4
צילום: לירן רסקין

19:30

נפרד מהלקוח. לשמחתי, הספקתי את מה שרציתי. סוגר את עמדת העבודה, מנקה את הסטודיו, עולה על האופניים ונוסע הביתה.

כשאנשים שומעים שאני מקעקע לרוב מעוררת הרבה סקרנות. לאנשים יש הרבה שאלות. השאלה הכי נפוצה היא כמה עולה לעשות או מה הקעקוע הכי מטורף שיצא לך לעשות? אני מסביר בכיף. (התשובות: המחיר תלוי בגודל ובמורכבות העבודה ולכן אין עלות קבועה. הקעקוע הכי מטורף שיצא לי לעשות הוא עבודת גב, ציור על גב שלם).

3
צילום: לירן רסקין

20:30

מגיע הביתה. אמי כבר הלכה לישון אז לא הספקתי לעשות "נוהל ערב" של סיפור ומקלחת. תמיד נכנס לתת נשיקה.

21:00

מתיישב לאכול. בגלל השעה המאוחרת אוכל לבד. אלי כבר אכלה קודם לכן עם אמי, אבל תמיד יושבת קרוב ועושה משהו תוך כדי. השיחה ברוב המקרים מתחילה בדברים שקשורים לעבודה. בגלל שאני לא מתעסק בתשלומים, אני צריך לעדכן את אלי בשעות העבודה כדי שהיא תוכל לגבות ולהוציא חשבוניות.

2
צילום: לירן רסקין

זה לא פשוט לנהל עסק קטן. יש הרגשה שבעיקר משלמים למדינה. אבל לא הייתי רוצה להיות שכיר, מה גם שבתחום שלי אין באמת שכירים. אני אוהב את העבודה שלי, אוהב לעשות אמנות ואוהב שאנשים אומרים לי שהקעקועים עוזרים להם לחיות יותר בשלום עם הגוף שלהם.

21:45

בשעה הזו אני בדרך כלל קורס על הספה, אבל לצערי היום לא. חייב לעלות לסדר תמונות וציורים לכנס קעקועים שמתקיים בעוד שבוע.

1
צילום: לירן רסקין

23:00

מתיישב על הספה ליד אלי ונרדם.

החלומות שלי הם בעיקר כאיש משפחה. להגדיל את התא המשפחתי ולהמשיך לפרנס אותו בכבוד מהקעקועים שאני עושה.

00
צילום: לירן רסקין

00:00

אלי מעירה אותי לזוז למיטה. לילה טוב.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.co

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ