יום בחיי דובי אביגור - בגיל 56 התפטרתי, נסעתי למזרח וחזרתי רב חילוני

בן 68, בזוגיות עם לאה, אב לארבעה (אחד מהם הצטרף מבחוץ), גר ביישוב הגלילי רקפת, רב הומניסטי חילוני. 24,950 ימים חלפו מאז שבאתי לעולם, ואני חוויתי ואוהב כמעט כל דקה

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
00
קרדיט: דובי אביגור
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני דובי אביגור. רב הומניסטי חילוני, גר ביישוב הגלילי רקפת מזה 26 שנה. לפני כן הייתי חבר קיבוץ געש במשך 24 שנים. עד לפני 11 שנה עבדתי בתוכנית קרב למעורבות בחינוך בבתי ספר, ואז, בגיל 56, התפטרתי ויצאתי עם זוגתי לאה לטיול של שנה במזרח. כשחזרנו הלכתי ללמוד רבנות חילונית".

"היום אני עוסק רק בזה: מלווה חולים קשים, עורך לוויות חילוניות, בר מצווה ובת מצווה וכמובן עורך חתונות. בכל הטקסים האנשים נמצאים במרכז. במקביל מקדם מיזם חדש לתיעוד דיגיטלי של זכרונות מאנשים שמתו באמצעות מעגלי סיפורים בשבעה. הכל אפשרי ולפי רצון המשפחה".

"אני אדם חופשי, אב לארבעה (שלושה ביולוגים ודתל"ש שהצטרף מבחוץ) וסב לארבעה נכדים ואחד בדרך. שר בחבורת הזמר 'שיר בהר', מגיש טור על יהדות ולעתים מנחה שותף בתוכנית ברדיו צפון. בן 68 כבר כתבתי?"

היום של דובי אביגור הוא היום ה-218 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

06:30

השכמת בוקר. אוסמה החתול מחכה לרגע הזה וקופץ אל השיש במקלחת לקבל את לטיפותיו הראשונות. הוא רובץ בסבלנות, רגליו מקופלות תחת בטנו, עד שייגמר טקס ההשכמה. הכלבות לולה ולוסי מתרוצצות הלוך ושוב, מחכות לרגע הרמת התריסים ופתיחת הדלת. כשזה קורה - הן פורצות בשעטה החוצה.

8
צילום: דובי אביגור

07:30

יוצא אחריהן והולכים אל השביל החדש שעולה אל הגבעה. השביל נפרץ בידי הורי שנת בר המצווה של רקפת. אתמול חנכנו אותו ברוב עם, עם בירה ומלבי.

מגיעים למעלה, נחים רגע ומתבוננים סביב. רואים את הים ממערב; את הרי הגליל העליון עם דיר אל-אסד, בעיינה, כרמיאל מצפון; את שכניה, קורנית, יודפת מדרום; ואת בקעת סכנין ממזרח. נושמים את אוויר הבוקר הקריר ויורדים לכיוון גני הילדים ומרכז היישוב.

התעכבות קלה ליד עץ האפרסקים שליד המקלט. שניים מהם נקטפים לטובת ארוחת הבוקר. היום, ללא תאנים. לאה קמה בינתיים. מגיש אוכל ומים לכלבות ומתקן את צינורית ההשקיה שנלעסה בפי לוסי. מתארגנים למדיטציית בוקר.

7
צילום: דובי אביגור

08:30

אתמול גזמתי את העצים והגוף כואב. לכן יוצאים למדוט על המשטח מתחת עץ האלה. מאזינים לקלטת הנחיות של אייזיק אליעז האחד והיחיד.

1
צילום: דובי אביגור
10
צילום: דובי אביגור

09:30

לאה מכינה שייק פירות עם חלב סויה, ארוחת הבוקר, אספרסו קצר ויוצאים אל יום חדש. מטפס לגובה שליש הגבעה (אותה גבעה ממקודם) עם מקל סנרה (פחית קונית בקצה מקל) אל שיח הסברס ששתלתי לפני שנים. רואה שהכנימה שמחסלת את כל שיחי הסברס בארץ הגיעה גם אלי. יורד הביתה עם דלי מלא עד חציו, שותף בזרם מים חזק ומסיר את הקוצים, מקלף ביד מיומנת והופ למקרר, לקינוח לצהריים ולערב עם השכנים.

5
צילום: דובי אביגור

היום אכין את חתונתם של רוני ומדלינה. לכל מי ששואל אותי מהו "רב חילוני", אני מסביר כי "רב" הוא תואר יהודי למי שעושה טקסי חיים - לידה, לוויות, בר מצוות, חתונות, מומחה ביהדות, יועץ לאנשים, מחנך. כל הדברים האלה הם אני להוציא ההלכה. החילונות שלי היא תרבות ולא דת. אני לא מקבל הנחיות מרבנים או מאנשים שלוקחים על עצמם הילה ומדברים בשם דבר כזה או אחר. אני גם אינני כופה דעתי ודרכי על אחרים.

6
צילום: דובי אביגור

10:30

טקס החתונה של רוני ומדלינה מורכב מאוד. רוני, יהודי בלבו ובנפשו, הוא איש מסורתי מאוד וגם חילוני מאוד. הוא רוצה גם מזה וגם מזה. מדלינה היא בכלל נוצרייה. במייל נמצאות בחירותיהם לגבי טקסטים מסוימים וכתובה מסוימת.

11:30

מדבר עם חבר יקר ששכל את זוגתו לאחרונה. ליוויתי אותה כשלקתה בסרטן ואף תכננו, היא ואנוכי, את לווייתה. מתאם זמני ביקור שלי אצל חברה שגרה במשגב ומרותקת למיטתה ומונשמת בגלל מחלת ALS. אנחנו מקיימים שיחות נפש כשהיא, בעזרת מדבקה על משקפיה ומצלמה, כותבת לי על צג מחשב ואני עונה לה בעזרת פי וקולי.

הנכדה הגדולה מתקשרת. "סבאאאאא, הלול כבר מוכן? אנחנו באים ביום שלישי ומביאים את האפרוחות. הוא חייב להיות מוכן". גם הלול נכנס למשימות היום...

4
צילום: דובי אביגור

13:00

יושבים לארוחת צהריים. מכין לוביה טריה עם בצל, בטטות, רוטב סויה ומעט סוכר חום, אורז בסמטי וכמה ירקות חתוכים. אוכלים במרפסת עם הנוף.

14:00

מרים רגליים בכורסה עם "נער האופניים" של אלי עמיר ונרדם לחצי שעה. התרעננות.

9
צילום: דובי אביגור

15:00

מברר עם שני חברים נגנים אם יוכלו להשתתף בקבלת שבת מוזיקלית שהוזמנתי לערוך.

17:30

לפנות ערב אצלנו זה לפני צהריים בניו יורק. משוחח בשיחת ועידה עם זוג הורים מארה"ב ועם בנם ג'ורדן. הם באים לעשות בר מצווה בעוד כשבועיים וחצי בבית הכנסת בציפורי ורוצים טקס יהודי וחילוני. ג'ורדן בלחץ בגלל קריאת העברית שלו. הרגעתי אותו, באים לטקס לשמוח וליהנות, לא כדי להיענש ולסבול. דיברנו על מהות הטקט ומהות האירוע וסיכמנו הכל. בעוד חמישה ימים הם כאן

18:30

ארוחת ערב. לאה לא מוותרת על חביתה. אני עם סלט ירקות בטחינה וחצי פיתה.

3
צילום: דובי אביגור

19:00

לאה נוסעת לעצמון לחוג חליליות ואני חוזר אל "נער האופניים" לעוד פרק.

20:00

חדשות 13. "רשת 13" הוא אחד מחמשת הערוצים היחידים שיש לנו בממיר (עידן פלוס). אחר כך חוזר אל הספר.

21:00

לאה חוזרת, מדברים קצת על מאורעות היום, פוליטיקה, חוויות, חשבון נפש, פילוג ושנאת אחים. כמו אתמול והיום קרוב לוודאי שגם מחר ההסתה והשיסוי בחברה יגברו בעידוד מנהיגים חילוניים ודתיים למיניהם. עושה מקלחת וקדימה אל מיטת המים, עם הספר. מפיץ בוואטסאפ מודעה בנוגע לאירוע שיתקיים בשישי ובו גם אני משתתף לצד חאלד אבו-עלי, חברי מסכנין. נשיר ונקרא שירי אהבה בעברית ובערבית, יהיו אמנים יהודים וערבים, קהל מעורב וכל דיכפין.

צילום: דובי אביגור

23:00

הולכים לישון. תם יום בחיי, אחד מתוך 24,950 ימים שחלפו מאז שבאתי לעולם, ימים שאני חווה ואוהב כמעט כל דקה מהם.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.co

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ