יום בחיי מירב בן דור הלוי, טחינה היא החברה הנאמנה של הטבעונים

בת 51, נשואה ואם לשלושה, גרה בהוד השרון, מנהלת מפעל מוגן לאנשים שמתמודדים עם מגבלה נפשית, לא מכורה לספורט - זקוקה לתנועתיות ולאנרגיה

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרדיט: מירב בן דור הלוי
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני מירב. בת 50, האמת? 51, (מה זה המספר הזה, לא התחברתי). גרה בהוד השרון עם זהר כבר כמעט 30 שנים. הקן כמעט התרוקן: רומי, בת 26, היא סטודנטית לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית; דנה, בת 23, שכרה לא מזמן דירה בתל אביב עם שותפים ונוסעת אוטוטו לטיול בברזיל; עמרי הצעיר התגייס לא מזמן. מזל שהכלבה והחתול לא מחזיקים בשאיפות מרחיקות לכת".

"ארבעה ימים בשבוע אני עובדת סוציאלית, מנהלת מפעל מוגן בשם "כלים שלובים - שיקום אחר" לשיקום תעסוקתי עבור אנשים שמתמודדים עם מגבלה נפשית. יום בשבוע מנחה קבוצות בשילוב אמנויות בעמותה לקשיש בהוד השרון. בערב אני מתאמנת ומאמנת בעצמי outdoor. רווחה נפשית ופיזית הולכות אצלי ביחד".

היום של מירב בן דור הלוי הוא היום ה-228 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

05:30 

קמה לפני השעון, כרגיל. שנים שאני ישנה מעט ולא ממש טוב. שילוב של קימה מוקדמת לריצת בוקר ולחץ בעבודה גרמו לאיכות שינה נחותה. עם זאת, כשאני מתעוררת, אני מתעוררת. מזנקת מהמיטה, זורקת הצצה אל גינת הגג שלי ומתרגשת - זרעתי בשבוע שעבר וכבר יוצאים נבטים ירקרקים טריים. בשנה שעברה רק העגבניות שרדו את החורף המוטרף, מקווה שהשנה תצמח לי גינת ירק לתפארת.

12
צילום: מירב בן דור הלוי

05:50 

יוצאת עם זיזי הכלבה לטיול של בוקר. העיר שלנו הפכה בשנים האחרונות מבעלת אופי כפרי לעיר מגדלים. הפרדסים ושדות התות פינו מקומם למיזמים גבוהים להחריד ומכוערים להפליא. למזלי ולמזלה של זיזי, השדה מאחורי הבית נשאר שדה. ירד הלילה גשם, האויר טרי והשדה רענן. ברקע אפשר לשמוע את רחש התנועה מכביש 4. הטיול עם זיזי הוא אחד מרגעי החסד של היום הזה.

11
צילום: מירב בן דור הלוי

06:20

יוצאת לריצה עם מושית. הריצה היא אהבה גדולה מאוד שלי. שנים רצתי לי לבד, בשקט, רק עם הנשימה, ללא מוזיקה, ממש כמדיטציה. הריצה היתה שם בשבילי ברגעים הכי קשים. אל מושית חברתי לפני שנתיים והיא אפילו הצליחה לגרום לי להשתתף בחצי המרתון. ריצה עם המון אנשים לא עושה לי את זה, אפילו מעוררת בי איזו חרדה. אני לא זקוקה ליעד חיצוני על מנת לקום ולרוץ. מושית ואני מגוונות במסלולים, באורכי הריצה ובשיחה.  

10
צילום: מירב בן דור הלוי

07:40 

איחרתי קצת לפגישה עם מיכל, המנהלת והמדריכה שלי. שתינו מתחילות את היום מוקדם, היומנים של שתינו מאוד עמוסים ולא פשוט לסנכרן. זה אולי הזמן היחיד במהלך השבוע שבו אני במרכז ומישהו מקשיב לי, לצרכים שלי, לרעיונות, לדילמות ולקשיים שלי בתפקיד.

9
צילום: מירב בן דור הלוי

09:10 

אם יש משהו שעושה לי איכס על הבוקר (והאמת בכל שעה של היום) - זה הכבישים, הפקקים ובעיות החניה. עברתי לאופניים חשמליים לפני כמה שנים. עם קסדה על הראש ו-iCast (ספרים מוקלטים) באוזניים, הפכתי את העינוי הזה לזמן איכות. קוראת עכשיו את "איש בגן החיות" של דיויד גארנט. חייבת מדי פעם לעצור את הרכיבה ולהחזיר את ההקלטה לאחור. יש פה הומור ואמירה. ממליצה.

8
צילום: מירב בן דור הלוי

09:30 

הגעתי למפעל באזור התעשייה של פתח תקוה. היומן היום, כמו כל יום, מלא בהדרכות, פגישות ושיחות עם מתמודדים. הסטיגמה כלפי נפגעי נפש קשה ומכבידה על המתמודדים לא פחות מהמגבלה עצמה. היא נובעת מבורות.

7
צילום: מירב בן דור הלוי

כבר עשר שנים שאני עוסקת בשיקום בבריאות הנפש ובשנים האחרונות בתחום השיקום התעסוקתי. זו עבודה מעניינת ומאתגרת. היא דורשת ממני כל העת יצירתיות, סבלנות, הקשבה ויכולת הכלה. אני נחשפת לסיפורי חיים כואבים ורצופי אכזבות, ונדרשת להציב גבולות ולתת מענה מיידי לבעיות רבות. לצד הכאב והקושי, יש בעבודה הזאת אופטימיות ותקווה. הסטיגמה בנוגע ליכולת של נפגעי נפש לעבוד ולהשתלב בעולם העבודה רווחת מאוד בחברה. ההמשך הישיר והכואב שלה הוא סטיגמה עצמית בקרב נפגעי הנפש עצמם לגבי זכותם ויכולתם להשתלב בעבודה. האתגר שלנו הוא לשלב כמה שיותר אנשים עם מגבלה נפשית בשוק העבודה.

ביקשתי מהנגר שלנו לעשות לי עמדת מחשב בעמידה. ככה אני לא יושבת כל היום וגם הדו"חות שאני כותבת יוצאים הרבה יותר מדויקים, תמציתיים ורהוטים. צריכה לסיים מצגת לקראת ישיבת מנהלים קרובה.

6
צילום: מירב בן דור הלוי

10:00 

חן, מדריכת שיקום, ואני, מנחות יחד קבוצה לחיזוק תחושת המסוגלות. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים. לעומת זאת, תחושת מסוגלות עצמית נמוכה גורמת לאדם לתפוש את המשימה ככזו שלא תואמת את היכולות שלו. זה מחליש את המוטיבציה וגורם למחשבות על כישלון ואי רצון להתמודד.

5
צילום: מירב בן דור הלוי

11:00

מדריכה את רותם, עובדת סוציאלית שהיא גם מלווה בתוכנית "Workit" לפיתוח קריירה עבור צעירים עם מגבלה נפשית. אנחנו סוקרות יחד את כל הצעירים שרותם מלווה, והיא משתפת אותי בדילמות וברגעים המרגשים שהיו לה השבוע. 

13:00

אחת לכמה חודשים אנחנו נפגשים, כל עובדי העמותה ליום עיון והעשרה בנושא מקצועי. הממשק בין הפסיכיאטריה לבין עובדי ועובדות השיקום בבריאות הנפש, הוא ממשק כמעט יום-יומי. אנחנו, בשיקום, שמים במרכז את איכות החיים של המתמודדים, את כוחותיהם ורצונותיהם מול התפקוד שלהם. הרופאים מתייחסים לאיכות החיים מתוך התמקדות בסימפטומים של המחלה ובטיפול התרופתי.

פרט לפסיכיאטר, לסמנכ"ל ולאחד ממתאמי הטיפול - כולנו נשים. אני מאוד את החברות שלי לצוות ובטוחה שכולנו זוכות לתחושת סיפוק ומשמעות גדולה מהעבודה. זה מאפיל על התגמול הכספי הנמוך.

4
צילום: מירב בן דור הלוי

15:30

בדרך הביתה. אותו פקק רק לכיוון השני.

16:30

השקעתי ובישלתי. אני טבעונית, וקרין, הדיאטנית שלי בחודשיים האחרונים, עמלה לא מעט להרכיב לי תזונה מתאימה. שוקלת את החלבונים ואת הפחמימות ושורפת קצת ירקות בתנור בשביל הטעם. יש גם טחינה, החברה הנאמנה של הטבעונים.

3
צילום: מירב בן דור הלוי

18:00

שוטטות ערב עם זיזי. מתקשרת לאבא שלי. מדברים קצת על הכאבים והבדיקות, והוא מתעניין אם ראיתי איזה סרט טוב השבוע וממליץ בעצמו. סוגרים את השיחה עם קצת פוליטיקה.

20:00  

אימון קרוספיט. אין כמו קרוספיט! אוהבת את האינטנסיביות והעצימות הגבוהה. האימון עף והזיעה מטפטפת. בשנה האחרונה שמתי לב שאני מזיעה הרבה יותר מבעבר. זה הגיל... הגעתי בכבוד לגיל המעבר.

2
צילום: מירב בן דור הלוי

לאיזון הקרוספיט אני מתרגלת יוגה. אין כמו היוגה! סה"כ זה יוצא ריצה, קרוספיט, יוגה ואימון outdoor. מכורה לספורט? לא מסכימה. אני זקוקה לתנועתיות ולאנרגיה. עושה מה שטוב לי.

21:30

פוגשת את זהר. שותים תה, מתלטפים, מדברים על היום שהיה, שומעים מוזיקה וקוראים ביחד על המרפסת. החתול מצטרף.

1
צילום: מירב בן דור הלוי

23:15 

עולים למיטה. שיהיה לילה טוב!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.co

סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ