יום בחיי רועי טל, לנהל סטארט-אפ זה רכבת הרים של מאניה דפרסיה

בן 35, נשוי, גר בראש פינה ועובד בתל אביב וביפן, מפתח אפליקציה שהופכת מוזיקה לכלי לטיפול באלצהיימר, "סובל" מחולשה למתוקים, היפנים מאוד שונים אבל גם מאוד משלימים אותנו

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
00
קרדיט: רועי טל
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"שמי רועי טל, בן 35, נשוי לליהי ואבא למיאל הכלבה הג׳ינג׳ית המהממת. מחלק את לילותיי בין תל אביב לראש פינה, שבה אנחנו גרים בשנתיים האחרונות. מנכ"ל הסטארט-אפ 2gether שמנסה לשנות את הדרך שבה מטפלים באלצהיימר. אנו מפתחים אפליקציה שהופכת מוזיקה לכלי טיפולי".

"אני מוזיקאי מלידה ובזה עסקתי כל חיי. היה לי אולפן הקלטות 12 שנה ומסגרתו גם ייצגתי והפקתי אמנים מהשורה הראשונה. את עמותת Imagine ניהלתי יחד עם שירלי ויינר ויחד עסקנו בחינוך מוזיקלי לילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים. משתדל להיות גם מוזיקאי פעיל ומופיע עם השירים שלי. מבחינתי יום ללא מוזיקה הוא יום מבוזבז. מוזיקה היא לא משהו שאתה בוחר בו. אם יש לך מזל היא בוחרת בך.

את ההסבה לסטארט-אפ עשיתי לפני שש שנים, אחרי שאמא שלי הלכה לעולמה כתוצאה מסרטן הלבלב. היום בחיי מתאר נסיעה ליפן, אליה אני מגיע פעם בחודש בגלל אוכלוסיה של חמישה מיליון איש שחיים עם המחלה הקשה הזו ששמה אלצהיימר.

היום של רועי טל הוא היום ה-254 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

06:00

על המטוס מאז אתמול. להתעורר במטוס זו תחושה מבלבלת, יש רגעים שאני כבר לא יודע לאן אני טס ומה השעה באמת. מטוס הוא חיה מדהימה. עד היום לא ברור לי איך אני נמצא במהירות של מאות קמ״ש ובגובה כה רב ועדיין יכול לראות סרט בכיף. עבורי זו הזדמנות לשים את הסמארטפון על מצב טיסה (אמיתי), להתנתק מהעולם, ולהרהר מגובה העננים על החיים ועל מה אני רוצה.

11:00

ברכבת התחתית של טוקיו. מתחיל יום של פגישות. ביפן הכל אחרת, הכל שונה, הכל מיוחד. יש כמה דברים שהייתי מייבא לארץ - כמו הסדר, הניקיון, הבטיחות, השקט והסושי. מצד שני, יש הרבה דברים שאין על ישראל בהם!

10
צילום: רועי טל

12:00

פגישה ראשונה. המנהג היפני העתיק של הורדת נעליים תמיד מרגש אותי. גם חיבור לקרקע, לטבע, וגם ההזדמנות לחשוף את הגרביים.

9
צילום: רועי טל

התחלנו לעבוד ביפן לפני כחמישה חודשים. השילוב בין אוכלוסייה מבוגרת מאוד (תוחלת חיים ארוכה) והיעדר בני משפחה מטפלים (ילד אחד למשפחה) היא הסיבה שהחלטנו להביא דווקא לשם את הבשורה שלנו. היפנים מאוד מעריכים נוכחות פיזית. הם רוצים לראות שאנחנו רציניים ומכבדים אותם, ועל כן הטיסה לשם הכרחית.

11
צילום: רועי טל

13:00

ישיבה בבית החולים של מחוז קיוטו. יש המון אתגרים בעבודה עם היפנים, אך גם המון הזדמנויות. האתגרים קשורים בעיקר לשפה ותרבות. הם מאוד שונים מאיתנו, אבל בעיני גם מאוד משלימים אותנו. הם מופנמים - אנחנו מוחצנים, הם מקבלים החלטות לאט ובקבוצה - אנחנו מהר ולבד. התוצאה היא שלפני שהתחלנו לעבוד עם היפנים התכוננתי במשך שבועות כדי להתאים את הסגנון שלי לשלהם. אני מקווה (וחושב) שהצלחתי והיום הם רואים בי חבר ושותף לדרך.

8
צילום: רועי טל

15:00

סיור בבתי חולים. פגישה עם צוותים רפואיים ומטופלים. האפליקציה שלנו מאפשרת למטפלים למצוא מוזיקה בהתאמה אישית לכל מטופל, לתעד זיכרונות מילדותו בזמן אמת, לעקוב אחר מצבת של החולים ואפילו נותנת תמיכה מקוונת עם מטפלים מקצועיים בצ׳ט 24/7. 

המטרה שלנו היא הפחתת לחץ וחרדה בקרב המטפלים והמטופלים והתמודדות עם ההשפעות הקוגניטיביות, הרגשיות והפיזיות של האלצהיימר. בסוף כולם אוהבים מוזיקה ומתחברים לזכרונות הילדות שלהם באמצעותה.

7
צילום: רועי טל

17:00

שיחת עדכון בווידאו עם הצוות שלי אי שם במשרד בתל אביב. זה אתגר להיות בשני מקומות בו-זמנית, אבל ברגע שהצוות יודע לנהל את עצמו - הכל הופך קל ונעים.

יש יותר קשיים מיתרונות בלהיות סטארטאפיסט, אבל זה משהו שאני בוחר בו כל יום מחדש. את הקשיים העסקיים כולם מכירים (95% נכשלים), אבל מבחינתי האתגר האמיתי הוא נפשי ואישי. אתה צריך כל יום מחדש לאסוף את עצמך, להזריק אנרגיות לעצמך ולצוות, ולנסות הכי חזק שאפשר. להיות מנכ״ל של חברת הזנק זו רכבת הרים של מאניה דפרסיה. יום אחד אתה מרגיש על גג העולם, הולך לשנות חיים של מיליארדי אנשים - יום למחרת אתה מרגיש שאולי הכל טעות וכדאי שמישהו יודיע לצוות שלא יגיע יותר לעבודה.

6
צילום: רועי טל

19:00

טיול לילי בטוקיו כדי להרגיש שגם ראיתי את העיר ולא רק עבדתי. טוקיו מבחינתי היא עיר האורות, הטכנולוגיה, הקומיקס ומעברי החצייה. את מעבר החצייה הזה שצילמתי חוצים ביום כמיליון איש. יש בטוקיו משהו מרגש - כל האפשרויות פתוחות בפניך.

5
צילום: רועי טל

20:00

אוכל קדימה אוכל! ארוחת ערב יפנית כוללת בין השאר טמפורה ואטריות אודון. אני אוהב להתנסות במגוון המאכלים שיש למדינה הזו להציע. כל מסעדה בעיר מתמחה בסוג אוכל אחד ויחיד, כך שאפשר ליהנות מרמה גבוהה וממתכונים שעוברים מדור לדור.

4
צילום: רועי טל

20:30

שיחת וידאו עם ליהי. לנסוע לחו״ל הרבה זה אומר להיות לבד הרבה. הגעגוע לפעמים גובר. לשמחתי, אני יכול כיום בקליק אחד לפחות לראות את אשתי היפה ולאכול איתה יחד ארוחת צהריים (ישראל) וארוחת ערב (טוקיו).

3
צילום: רועי טל

21:30

עצירה לקינוח. יש לי חולשה להמון דברים, אבל החולשה שאני הכי אוהב היא זו למתוקים. וכך נגלה אלי לפתע פתאום דוכן גלידות שנראה כאילו נלקח מסצינה מהסרט "צ'ארלי בממלכת השוקולד". כמובן שלקחתי את הטעם הכי בנאלי אבל הכי מהמם - וניל.

000
צילום: רועי טל

22:30

Big in Japan. ליהי קימורה מהצוות שלי ואני מגלים בדוכן העיתונים שכתבו עלינו בעיתון. מגלה איך כותבים את השם שלי ביפנית.

2
צילום: רועי טל

23:30

פיפי ולישון, גרסת יפן. אחד הדברים הכי מפורסמים בארץ השמש העולה הוא בתי השימוש המאוד מתוחכמים שלהם. חיבה לאסטתיקה + חיבה לטכנולוגיה = בתי שימוש מהעתיד. אז לפני שאני הולך לישון לקראת יום חדש, אני עוצר בעתיד.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

1
צילום: רועי טל
סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ