יום בחיי עידו קינן, המגפה הזו היא לא זמן להימנע מפחמימות

בן 41, בזוגיות ואב לשני חתולים, פעיל רשת, איש פודקאסטים ועיתונאי אינטרנט, חובב בישול ושינה, נוהג להירדם אצל רופאת השיניים, הסרטים הלבנים-אדומים באוטובוסים נראים כמו זירת רצח

סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
00
קרדיט: עידו קינן
סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל

"אני עידו קינן, בן 41, גר בתל אביב עם הדר, אל-הורה לחתולים בדינג'אן ומלפוף. פעיל רשת ועיתונאי אינטרנט כבר יותר מ-20 שנה, כותב הבלוג 'חדר 404', מנהל תוכן ב-PODCASTI.CO שעוסקת בחיבור עולם הפודקאסטים הישראלי לאיכויות ברודקאסט, מגיש-שותף של הפודקאסט 'סייברסייבר' ומגיש פינת 'האחראי על האינטרנט' בגל"צ. חובב בישול ושינה".

היום של עידו קינן הוא היום ה-276 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

03:26

מתעורר משינה. ברקע הטלוויזיה מהמהמת פרק של "סמוך על סול". יש לי ADHD ואני צריך רעשי רקע סביבי כל הזמן. בדרך כלל בדינג'אן ישנה עלי, אבל הלילה היא התכרבלה עם מלפוף. בודק את האימייל ומגלה שההקלטה שתוכננה לבוקר התבטלה. זה אומר שאין טעם ללכת לאולפן כי את העריכות אני יכול לעשות מהבית. חוזר לישון. 

10
צילום: עידו קינן

09:09

אין חשמל בבית ובשכונה. התחלה גרועה מאוד ליום הראשון של מצב החירום. הדר שולחת לי פוסט ויראלי של אסף בריט, הבעלים של בית הקפה הברנז'אי "התחתית". הוא מציע לבוא לקחת גבינות וירקות כי המקום סגור וחבל שהמוצרים יתבזבזו. נוסע להצטייד. נשמע לי יותר מפתה מלעמוד בתור קרבי בסופרמרקט.

מגיע ומגלה שבמקום שבו בדרך כלל מונחת ערימת עיתונאים ואנשי מדיה, נמצאים עכשיו רק שולחנות בודדים וארגזי סחורה ירוקים. מלקט לעצמי ירקות לצד עוד כמה לקוחות. אחת מהם מביעה פליאה עצומה על זה שבית הקפה שלה סגור. נותן לאסף בריט צנצנת רוטב עגבניות שהכנתי בעצמי וחוזר הביתה עם השלל.

9
צילום: עידו קינן

10:56

יש חשמל! תודה לאל(גוריתם)! מכינים קלאב טוסט וסלט לארוחת בוקר. המגפה הזו היא לא זמן להימנע מפחמימות. מכין עוד רוטב מעגבניות שלא יחזיקו מעמד יותר מיום. מכין גם סלמון כבוש עם פלפלים חריפים. בישול זה התרפיה שלי.

7
צילום: עידו קינן
8
צילום: עידו קינן

11:49

הייתי שמח לעשות משהו מועיל, אבל יש עלי חתולה אז הכל בהקפאה.

12:34

תיקונאי הבית מגיע לטפל בסתימה במרזב. זהו מקור השטפון הקטן שנוצר אתמול בחדר הכביסה. הדר ואני מנצלים את ההזדמנות לסדר את הבית, את המדיח, כביסה, להזיז רהיטים ממקום למקום ולהיפטר מארון ישן. השכונה שלנו מאוד סביבתית במובן הזה: אנשים שנפטרים מחפצים שמים אותם במקום קבוע לצד הגדר או על הספסל. תמיד יש מישהו שלוקח.

המון דברים בבית שלי הם "חפצי חופש" כאלה, כולל טלוויזיית ענק שמצאתי. כשצייצתי על זה הסתבר שמי ששמה את הטלוויזיה ברחוב ואני חברי טוויטר. הטלוויזיה בסדר לגמרי, היא אומרת, חוץ מזה שאחרי כמה שעות היא מכבה את עצמה ספונטנית. עד היום היא לא כבתה. את הטלוויזיה השנייה בבית קיבלתי במתנה מתם אהרון כשהיינו שכנים. הוא שדרג אותה ממסך ענק למסך עצום. אני חושד שהיה לו גם אינטרס נסתר להגדיל את הרייטינג לתוכנית שלו, ואני לגמרי בסדר עם זה.

14:18

מבשל פסטה לארוח"צ. המגפה, כאמור, היא לא זמן להימנע מפחמימות. אני עוד אשמע מהדיאטנית שלי על זה.

6
צילום: עידו קינן

16:52

בתמונה: מסכת הפנים הלגיטימית הראשונה שאני רואה היום. היא מונחת על פניה של רופאת השיניים שלי. באתי לטיפול שאחריו אוכלים רק קר ורך. בטיפול הקודם היא סיפרה לי שאני הבנאדם הראשון שנרדם לה על כסא הטיפולים באמצע ניתוח. הפעם ניצלתי את הזמן לעבודה והקשבתי לפודקאסט מרתק של רדיולאב בשם The Other Latif. כמובן שנרדמתי.

5
צילום: עידו קינן

17:34

האולפן שלנו נמצא בחלל העבודה השיתופי אורבן פלייס. בימים האחרונים מת פה כמו במסיבת הדבקה של ג'רמופובים. דווקא נחמד לי לבד, יש אפילו פינת מנוחה עם כריות ושמיכות. ממילא את שיחות המשרד שלי אני מנהל בעיקר בטוויטר...

ברחוב לכאן פגשתי חבר שאמר לי: "רציתי להזכיר לך לשלוח לי הצעת מחיר לפודקאסט, אבל עכשיו הכל מוקפא". לא לחצנו ידיים וזה עשה לי תחושת דז'ה וו. רק אחרי שנפרדנו לשלום נזכרתי מאיפה זה היה לי מוכר: כשאני פוגש אשה דתייה אני תמיד מתלבט מה יותר נכון/פחות מביך - להגיש יד ללחיצה ושהיא תצטרך להסביר שהיא שומרת נגיעה, או להניח את זה מראש למרות שזה לא תמיד נכון.

4
צילום: עידו קינן

18:26

עומר סנש, השותף שלי והאחראי על כל ענייני הסאונד, נמצא בבידוד מאז שחזר מברלין. את האיימק פרו שלו הבאתי אליו עוד בשבוע שעבר כדי שיוכל לעבוד מהבית. עכשיו אני לוקח עבורו ציוד הקלטה כדי שיוכל להמשיך להקליט קריינויות. לוקח גם ערכת הקלטה עבורי. יש לקוחות שממשיכים איתנו גם בימי המגפה.

3
צילום: עידו קינן

19:58

מביט לעבר אוטובוס חולף. המושבים הקדמיים מבודדים עם סרטים לבנים-אדומים כמו בזירת רצח. אני לא אוהב לנהוג ומעדיף תחב"צ, אבל נאלץ גם להתנייד עם הרכב של סנש. מגיע הביתה ומוצא חנייה, אז כרגע אני #טים_קורונה. בבית אני מוצא את החתולים על ספות נפרדות, מקפידים על הוראות משרד הבריאות.

2
צילום: עידו קינן

23:11

מחר אתחיל לעבוד מהבית על פודקאסט חירום לשימוש בטכנולוגיה בזמן מגפה וגם אייעץ למי שרוצה לפתוח פודקאסט בימי קורונה. עכשיו נראה לי שאלך לאכול משהו קר ורך ואצלול לשינת משככי כאבים. לילה טוב!

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com

1
צילום: עידו קינן
סיון קלינגבייל

סיון קלינגבייל | |עוד 365 ימים

365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. הבלוג מאפשר חשיפה לקריירות של אנשים אחרים, לאורח החיים של ישראלים ממקומות שונים ולדרכים המגוונות שבהן אנשים בוחרים לחיות.

אני סיון קלינגבייל, מגישה לשעבר בערוץ 10 וכיום עיתונאית עצמאית, כותבת ב"הארץ" וב"דה מרקר" ומנחה. מנסה כבר שנים להבין למה אנחנו קמים כל בוקר והולכים לעבודה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ