שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הארץ
הארץ

5.

זין שלי!

הייתי רוצה שתגיד לי ששנינו נסתגל למצב החדש ושנמצא עדינות ורוך וחמימות גם בו. ומה שלא יהיה, שנינו נחיה, נישאר בחיים, חיים ופעילים, וכל אחד מאיתנו ילמד את התפקיד שלו במצב החדש ויעשה שיהיה לנו טוב. אני רוצה, מקווה, שאחרי שלימדת אותי חיים טובים מה הם, עכשיו אני אלמד אותך לחיות. אני בטוח שמי שהראייה שלו נחלשה, אבל עדיין רואה, לא מרגיש את עצמו עיוור. הוא לומד לתפקד עם ראייה חלשה יותר. כמו העין, אם לגמור בחרוז, כך גם הזין. לפני כמה ימים כשהסכנה לך כבר הייתה ברורה וידועה לשנינו, והיא – אולי בגלל זה – לא שבעה מלטפל בך, שאלתי אותה פתאום: מה היית מעדיפה, עיוור או אימפוטנט? היא נעצה בי מבט ואמרה: אתה לא תהיה אימפוטנט, שומע? אולי לא יעמוד לך, אבל תצליח ליהנות, סמוך עליי! שאלתי אותה: ואת? ממה את תיהני כשהוא כבר לא יהיה בתמונה? אז היא אמרה לי: נו... באמת? אם את זה אתה עוד לא יודע, מה אני עושה פה בכלל?

9.

אני מוכרח להשתפך לפניך ולתאר לך את ההרגשה כשאני שוכב במיטה מכוסה בשמיכה והיא נכנסת. רק המחשבה על זה כעת, כשאני כותב, מזרימה לי עונג בכל הגוף. היא מצטנפת לידי ומתחילה. מה אני אגיד לך? גן עדן זה אפס לעומת מה שאני מרגיש. רפרופי אצבעות מעל כל הגוף ובעיקר מעליך, ככה כמעט בלי לגעת... ואתה כל כך אוהב את זה ומיד נענה לה, מנסה להתרומם. פעם כשהיא תפסה אותך בסוף ביד אמיצה, אמרה: "וואו, אני חושבת שהוא עוד רגע עומד לעוף." כל כך הרשמת אותה בהתלהבות שלך. אם כך, אני שואל אותך שוב: מה אתה אומר? הכול הולך לאבדון? זהו, קאפוט? מתחשק לי להבריג אותך החוצה ולשמור אותך בתא הכספת בבנק, איפה שיש לי דבר או שניים שלא יסולאו בפז...

12.

שלום לך

הפעם אני כותבת אליך ומכאן אתה יכול כבר להבין שהוא סיפר לי על המכתבים שלו אליך, למרות שלא הציע לי לקרוא, לפחות בינתיים. זה היה כאילו קורה פה משהו בין גברים ואני, האישה, לא בעניין. לכן אני מבקשת ממך שלא תספר לו על הקשר החדש הזה בינינו, ובכל אופן, לא מיד. היינו אצל הרופא ובין שאר הדברים הוא אמר לנו שישנה זריקה שאפשר להזריק לך ואתה תזדקר. זה נראה לך נורמלי שידקרו אותך? אפילו אם זה יעמיד אותך, לי זה נראה הזוי. אמרתי לו את זה, אבל הוא דווקא היה מבסוט מהעניין. אתה מבין? אני נחרדתי והוא מבסוט. העיקר שיעמוד לו, בכל תנאי ובכל מחיר. ומה אתה אומר? בא לך מין דקירה כזאת? נראה לך שזה שווה את התוצאה?

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על מה שהינך ועל העונג שהענקת לי עד היום. האם הדרכים שפינקתי אותך בהן נעמו לך? בעצם זאת שאלה רטורית כי היו לי סימנים מובהקים שהעידו שטוב לך. סתם אני רוצה מחמאות ממך שאין כמוני, כי אתה, באמת, אין כמוך. אין! הינה אני מאשרת בכתב בחתימתי: לעולם לא יהיה לי זין אחר על פניך.

18.

כל המצב הזה גורם לי לכל מיני מחשבות פילוסופיות, ובאופן לא כל כך מפתיע דווקא על הנשיות שלי. מה זה בעצם מבחינתי להיות אישה? איפה אני מחברת או מפרידה בין האדם שאני לנשיות שבי? האם הם באים זה על חשבון זה או משלימים זה את זה? האם אני 'אישה' גם כשהחלטתי שאני לא רוצה ילדים? נכון שזה נכפה עליי בתחילה מאחר שלא הצלחנו אני והגרוש שלי להביא ילדים, אבל אחר כך זאת הייתה החלטה מושכלת שלי: זהו אני אהיה בלי ילדים ואני אהיה אדם שלם! האם להיות אישה זה לספק את הגבר שלי בכל תנאי ולהיות תמיד בשבילו, כמו שאימא שלי לימדה אותי? מה זה אומר להיות אישה? איפה אני טועה? חבל שאתה לא יכול להגיד לי מה אתה חושב.

38.

בוקר טוב לך, פונפון

אני רוצה לספר לך קצת על האהבה שלי אליה. היו לי הרבה אהבות, וכולן היו דומות ל'מנה חמה'. כשהיא חמה, היא טעימה, וכשהיא מתקררת, אי-אפשר לגעת בה יותר. כאלו היו אהבותיי. התאהבתי בהן. אהבתי את החידוש ואת ההרפתקה וכשהימים חלפו, הכול התקרר והלכתי. ואיתה... איתה זה משהו אחר. התבשיל התבשל לאט-לאט. המרכיבים שלו התווספו לפי הטעם והצורך, הכול על אש קטנה. מדי פעם מערבבים כדי שהתחתית לא תישרף והטעמים ישתלבו יפה. מרימים את המכסה, טועמים, מוסיפים קצת מלח, קצת פלפל, מערבבים ומכסים. וככה ממשיכים וממשיכים. והתבשיל... טעמו כטעם גן עדן.

58.

הוא חזר. השלמנו ופתאום כשהכול נעשה ברור הוא הציע לי הצעה לא נורמלית. הוא מבקש שאעזוב אותו כדי שאני לא אפסיד את החיים שלי בגללו. מגיע לי לאהוב, מגיע לי סקס, אז יותר טוב שאלך כבר עכשיו. אני רוצה לתאר לך איך זה בדיוק היה. שכבנו במיטה וראינו בטלוויזיה חדשות. פתאום הוא תפס את השלט וכיבה את הטלוויזיה ואת האור. לא הספקתי להגיב כשחיבק אותי ובקול שבור אמר את מה שאמר. חשבתי שאני מתה. איזו מחשבה עולה לו בראש? מצד אחד, דאגה עצומה לי, ומצד שני, מה? הוא לא סומך עליי, על האהבה שלנו, על החברות וכל מה שעברנו יחד? באותו זמן הרגשתי שאני פשוט נשטפת בגל של אהבה אליו. התחבקנו, התעלסנו, התעלפנו.

86.

היי

אתה לא מתאר לעצמך מה שקורה לי. אני כל כך עצבנית, כל כך דואגת לו, וכדי להפיג את המתיחות אני הולכת ברגל. אני אוהבת ללכת בפארק הירקון, מגיעה עד לים, נשענת על המעקה בקצה הנמל ליד השפך, לפעמים עם גלידה שאני קונה בגלידרייה הסמוכה, מסתכלת על המים וחושבת. אם תשאל אותי על מה אני חושבת, אענה לך שכרגיל כשאני מתוחה עולות לי לראש תמונות מהחיים שלי, עוד לפני מיקי, זיכרונות שמרגיזים אותי וחוזרים אליי כשאני עצבנית. כאילו מין פצע כזה שכשאת מחטטת בו הכאב של החיטוט מקהה את הכאב האחר.

נזכרתי בטיפולים שעברתי כדי להיכנס להיריון. כמה קשה הייתה התקופה פיזית ונפשית. ההורמונים שמילאו את הגוף, הציפייה והאכזבה כשהגיעה התשובה השלילית, האקס שלי שכאילו היה איתי אבל זה היה רק מס שפתיים. חשבתי על הבגידה שלו עם החברה שלי – בגידה כפולה, על העזיבה שלי את הכול ועל השיקום. כמעט תמיד במצבים האלה, של חיטוטי נפש, עולה במוחי משפט שאמר לי פעם חבר אופנוען, משפט שהפך למוטו שלי: "כשאני לוקח סיבוב, אני מסתכל תמיד על הנקודה שאליה אני רוצה להגיע ולא נותן לשום דבר להסיט את תשומת ליבי ממנה, לשום דבר!" בזמנו, קטלגתי את המשפט כטכניקה לנהיגה באופנוע. בשלב מאוחר הבנתי את המטפורה והבנתי ש'הנקודה' זאת אני! האמת שאחרי די הרבה זמן הגיע מיקי וכעת – אני דואגת לו.

114.

ז-אי-ן

לפעמים אני שוקע בדמיונות ומשחזר כל מיני מפגשים איתה. שומע את ההמיה והגרגור שלה כמו יונה, כשהיא משתגעת רק מהמגע שלי עוד לפני שהפגשתי אתכם. אני אוהב ללטף אותה מהראש ועד קצה הרגל, לגרד עם קצה הציפורן, להתעכב בכל מיני גומחות וחורים, לשתף גם את הפה. השדיים שלה – אוף איזה שדיים – כל שד ישות בפני עצמו ואת כל אחד מהם אני מלטף אחרת. כשראיתי אותה בפעם הראשונה, כבר אז ידעתי שאותם אני רוצה. המחשבות האלה מעוררות בי זרמים ורגשות וכמיהה כל כך גדולה אליה. ואז אני חוזר למציאות ואני פוחד.

134.

היי פינגווין

כבר יומיים שאנחנו לא מדברים, כל אחד מתבצר בכעס שלו. באים הביתה מהעבודה, לוקחים משהו מהמקרר, מתעסקים במחשב, במיילים, בטלוויזיה. כל אחד נכנס למיטה בביתו, בקושי אומרים להתראות ולילה טוב. אני לא יודעת בדיוק מה לעשות, מחכה שהכעס יתפוגג ונחזור לשגרה. פינגווין, אני לא יודעת אם הוא משתף אותך במה שעובר עליו. אם כן, אולי תמליץ לו על עזרה? מישהו, איש או אשת מקצוע. אם לא, שיחזור לפחות לקבוצה שלו, שגם אותה הזניח בזמן האחרון. הוא חייב את זה. אולי לך הוא ישמע.

אתה יודע, פינגווין, בימים האלה אני שמחה שלכל אחד מאיתנו בית משלו. נראה לי שאם היינו בבית אחד, כבר מזמן היה פיצוץ.

137.

בוקר טוב, ז-אי-ן

הבוקר, כששתינו את הקפה במרפסת, לא יודע מה קרה לי שהתחלתי לספר לה על אורה ועל הצעתה-דרישתה ממני להיות המאהבת היחידה שלי. היא הסתכלה עליי ושאלה: "אתה רוצה גם סיפור שלי?" לא רציתי לשמוע. אני לא יכול לסבול את המחשבה שהיה לה מישהו לפניי. אבל כמובן לא אמרתי לה מילה והיא סיפרה על אחד המחזרים שלה, בחור דתי בעל משפחה, איש מכובד בקהילה הדתית שלו. כשהיה בא אליה בפסח לזיין אותה היה שותה מים מהברז שחס וחלילה לא יחטא בחמץ. כל כך צחקנו עליו שכל הרוגז שלי נעלם. פתאום צלצל הסלולרי שלה. היא ראתה את השם על הצג ונכנסה לחדר כדי לדבר. כשחזרה, לא יכולתי להתאפק ושאלתי מי התקשר. "זה דרור מהעבודה," ענתה לי ואני חשבתי שקולה קצת רעד. מיד נכנס בי אי-שקט. כדי להרגיז את עצמי עוד יותר, שאלתי אותה איך המחזר הדתי שלה היה במיטה ואם נשאר עם הציצית כשזיין אותה. היא הסתכלה עליי ואמרה "גם עם הכיפה!"

עטיפת הספר "זין יקר"
צילום: באדיבות הוצאת פרדס

140.

שלום לך

מזמן לא כתבתי אליך ויש לי בראש בלגן מרוב מחשבות שמסתובבות ומבקשות מוצא ללא הצלחה. המחשבות האלה הדירו שינה מעיניי ושוב מצאתי את עצמי באמצע הלילה מול הטלוויזיה. כדי להירגע ולקרר את עצמי נכנסתי למקלחת. שם, בעודני עומדת תחת זרם המים הקרים, עלתה בראשי שאלה: האם מה שקורה לו דומה לתהליך שעוברת אישה ששדה נכרת, או שזה משהו אחר? אולי זה נשמע לך טיפשי, אבל לי ההשוואה הזו עושה סדר. אם תסתכל על הצד הפיזי שלך ושל השד, שניכם בולטים, בסופו של האחד פטמה ובשני עטרה, לשניכם פתח שדרכו ניגר נוזל לבן, עם השנים שניכם מאבדים כוח וכוח המשיכה פועל עליכם ואתם נמשכים אל האדמה, גם בהיותכם נפולים אתם מביאים עונג לשני הצדדים. אז מה אתה אומר? מה שקרה לך דומה  לכריתת שד? אני חייבת לקבל תשובה על זה, אבל אותו לא אוכל לשאול. לא עכשיו.

151.

פינגווין, אתה מאמין שהוא הציע לי 'חוזה' חדש לחיים שלנו. "חיים ללא מין" הוא קרא לזה. זה הרס אותי והזכיר לי את החברה שלי ובעלה שהנחו סדנאות של "טנטרת החארטה" – חיים ללא מין. ניסיתי להבין את הפחדים שלו ואת החששות, להיכנס לראש שלו. שלחתי אליו הודעה מרוככת שביטאה את התדהמה שלי. מאז אני מנסה להסביר לו, ללא מילים, שלא הכול מין ואפשר לזיין גם בלי זין. אני לא יודעת אם הוא תופס את זה. אבל אני עקשנית ויודעת שאפילו מטאטא יורה.

170.

ז-אי-ן

בימים האחרונים כשישבתי איתה ברגעי החסד שלנו והיא ליטפה אותי בדרך שלה שאני כל כך אוהב, הרגשתי את הרגש ההוא המוכר. רגש שעולה עד צוואר, מתפזר בגוף וממלא את הנשמה, ואפילו היה נדמה לי שגם אתה מגיב אליו. הרגשת את זה?

171.

פינגווין

אתה מכיר את נקודת המשען של ארכימדס? אז תדע לך שהוא נקודת המשען שלי שבעזרתה אני יכולה להשיג את כל מה שאני חולמת עליו. כמה אני רוצה להיות הנקודה שלו!

176.

אהלן

אפשר לבקש ממך טובה, שתדבר אתה ותגיד לה שלא תתייאש ממני ושאני צריך עוד קצת זמן? כל פעם כשאני מחליט שהינה היום אנסה, ברגע האחרון קורה משהו ואני דוחה. ואמור לה שזה לא היא, זה אני, או יותר נכון, אתה. עשה טובה, דבר איתה שתיתן זמן וסבלנות.

180.

אהלן ז-אי-ן

אתה יכול להסביר לי מה קורה לי בגוף שלי ובעיקר בראש? אני כבר באמת לא מבין כלום. בעיקר לא מבין איך היא מצליחה במגע של קסם להרגיע את הפחדים שלי ולגרום לי לריגושים מוכרים שאני כל כך מחכה להם ורוצה לחוש אותם. יכול להיות שזה חוזר אליי?

_____________________

"זין יקר", שרון כהן (שם בדוי), הוצאת פרדס, 145 עמודים, 88 שקלים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ