זהירות, תופעת המומחים מטעם עצמם מתרחבת על חשבונכם - אשה עובדת - הבלוג של טלי חרותי-סובר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהירות, תופעת המומחים מטעם עצמם מתרחבת על חשבונכם

על פי החוק בישראל יכול כל אדם לקום בבוקר ולהקים איזה ארגון שחשקה נפשו ולחלק תעודות ותארים כמו כלום. זהו סיפורם של "הפרופסורים" שלא היו

תגובות
אי־פי

אין דבר יותר משעשע משיטוט באתרי מומחים מטעם עצמם. משעשע עד שמבינים שיכול להיגרם פה נזק אמיתי. לאחרונה שאלתי בפוסט הזה מי עומד מאחורי "איגוד העיתונאים למגזר האקדמי".

על פי הדוברת של אותו איגוד מדובר ב"פרופסור" נח הלפרין, איש תקשורת ועיתונאי, ו"עיתונאים בכירים נוספים". בדיקה מאוד קצרה העלתה שלא פרופסור ולא עיתונאים בכירים.

מבדיקת קורות חייו של הלפרין, עולה כי האיש מעולם לא היה באקדמיה, ובוודאי שלא קיבל ממנה תואר פרופסורה, אבל ככל הנראה היה חלק מלימודי חוץ בתחום התקשורת באוניברסיטת חיפה. הקורא הסביר, זה שאין לו זמן להתעמק, עוד יכול לעשות קישור הגיוני בין התואר פרופסור בו מתהדר האיש, לחוג ללימודי התקשורת באוניברסיטה המכובדת.

זה מה שקרה לעובדת בכירה אחת בחברה גדולה ומוכרת כש"פרופסור" נח הלפרין התייצב בוקר אחד בלובי וביקש "לדבר עם סמנכ"ל". התואר היה מכובד מספיק כדי שיזעיקו את הבכירה, שהצטערה מאוד שנענתה לקריאה. משך יותר משעה הסביר לה ה"פרופסור" שהיא חייבת לרכוש את אחד משלושים ספריו, כולם בהוצאה עצמית, ולחלק אותם כשי לעובדים. המושג שיחה הזויה, לדבריה, לא מתחיל לתאר את מה שקרה שם.

כל זמן שהאיש מטריד בכירים בחברות גדולות בניסיון למכור את ספריו מדלת אל דלת ניחא, אבל כשהוא מתחיל לחלק תעודות עיתונאי לבוגרי החוג לתקשורת, תחת התואר  "איגוד עיתונאים" שהוא מקים יחד עם שותפים מאוניברסיטת יורק שנמצאת בהוואי ומחלקת תארי דוקטור ופרופסור בהתכתבות ותמורת כסף רב– פה יש פוטנציאל נזק.

הבעיה גדולה עוד יותר: מותר לו. על פי החוק בישראל יכול כל אדם לקום בבוקר ולהקים כל ארגון שחשקה נפשו. הוא גם יכול לקחת דמי חבר מבוגרי החוגים לתקשורת שנותנים לו אותם בחפץ לב, אף אחד הרי לא מכריח אותם. אולי הם עושים זאת כי נדמה להם שמדובר בארגון העיתונאים למשל, או בתעודת לפ"מ, שניתנת למי שהוכיח את עצמו כעיתונאי. 

הפתרון למצג הזה, שהולך על הקווים האפורים מאוד, צריך להגיע מהמל"ג שחייבת לבדוק את "אוניברסיטת יורק" שהיא כלל הנראה גלגול של אוניברסיטת לטביה המהוללת, כפי שחשף גיא ליברמן לאחרונה, אבל עד שהיא לא תעשה את זה – האיש ימשיך בפועלו הבעייתי.

הלפרין לצערנו לא לבד. המושג "לכל אחד מותר" חל גם על אלה שקמים בבוקר ומקימים "בית ספר", "מכון" או מכללה". על פי חוק אם לא עשה שימוש במושג אקדמי, מותר לו. קחו למשל את "בית הספר לניהול ומנהיגות" מקבוצת leader group שסיסמתה vision to reality מרשימה לגמרי. "בית הספר לניהול ומנהיגות הוא אחד המובילים בישראל בפיתוח מנהלים ופיתוח ארגוני בכלל" – מתפאר אתר האינטרנט, ואף מפרט את "המרצים והיועצים המובילים שלנו" – ד"ר ראובן ג., ד"ר סיגל ו',  וגם אייל ז. לא נגעתי. בחיי.

מי הם אותם דוקטורים מכובדים ובמה הם מומחים? לא ברור.

לצד בית הספר פועל "המכון למנהיגות הומנית" שמוביליו הם ד"ר ברוך י' וד"ר יעקב ל', ואם זה לא מספיק קבלו את ה"מכללה לתרבות ההייטק" מאותה קבוצה, אותה מוביל ד"ר אביקם ג. ושוב אנחנו פוגשים את אייל ז. בדיקה נוספת העלתה שאייל ז. הוא אייל זמיר, מי שהקים את כל הקונסטרוקציה המפוארת הזו. בקורות חייו נכתב שהיה בכיר ב- ECI  ומנכ"ל חברת הייטק. בשיחת הטלפון איתי הוא מתעקש הוא יועץ ארגוני מוכר. הוא גם מזכיר, רגע לפני שהוא טורק את הטלפון כי השיחה לא מוצאת חן בעיניו, ש"כל אחד יכול להקים בית ספר ויש 300 כאלה בישראל". הוא צודק. כל אחד יכול, רק שב- ECI עוד מחפשים את תפקידו הבכיר של זמיר, ואת חברת הייטק בראש עמד לא ממש מצאתי. גרוע מזה – אחד המומחים המוצגים ב"מכללה לתרבות ההייטק" כמוביליה הוא אריה ס. שם המוצג  יחד עם תמונתו של אריה סקופ, מקימה ומנכ"לה המיתולוגי של מיקרוסופט ישראל. סקופ הוא אכן מבכירי הייטק בישראל אלא ששיחה אתו הבהירה שהוא לא מכיר את ה"מכללה" ולא יודע למה תמונתו מוצגת שם.

זה לא נגמר כאן - לפחות מנכ"ל אחד של חברה גדולה קיבל טלפון המזמין אותו להרצות בבית הספר לניהול ומנהיגות. הלה היה בטוח כי מדובר במשהו ששייך לאקדמיה, מפוקח ובעל תוכנית לימודים מסודרת, וכיוון שהוא נותן הרצאות פה ושם בהתנדבות, נעתר בחפץ לב. נדרשה בדיקה נוספת כדי להבין שהוא נפל בפח השם  שכל אחד יכול היה לנכס לעצמו.

תופעת המומחים מטעם עצמם היא תופעה ההולכת ומתרחבת. ייתכן שחלק מאותם מומחים הם אפילו מומחים אמיתים בעלי ערך. לצרכן התמים כדאי, עם זאת, לבדוק בציציות הארגון/בית הספר/המכללה ולוודא שהיא פועלת מטעם גורם מפוקח לפני שהוא שם עליה את כספו, והרגולציה מוזמנת להזיז את ישבנה העצל, ולדאוג שמצגי השווא המטעים, יפסקו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#