טלי חרותי-סובר
אילוסטרציה של קוסמטיקאית
"קוסמטיקאית רפואית" (אילוסטרציה). המושג לא קיים גם כשכותבים אותו על תעודהקרדיט: גטי אימג'ס ישראל
טלי חרותי-סובר

השוק התחרותי בו אנחנו חיים מביא להמצאות מעניינות במיוחד. קחו למשל, את איריס ליהי, המציגה את עצמה כ"קוסמטיקאית רב מערכתית רפואית". השיחה איתה, שמסתיימת בניתוק, לא תמיד מובנת. על השאלה מה פירוש "רב מערכתית" היא אומרת שהיא מטפלת ב"כל חלקי הפָּנִים". האם זה לא תפקידה של כל קוסמטיקאית? בעוד בנושא הרב מערכתיות היא עוד משתפת פעולה הרי שבנושא ה"רפואית" היא מגלגלת אחריות. לדבריה יש לה תעודה מחוה זינגבוים, ואם זה מה שכתוב בתעודה – הכל בסדר.

לחוה זינגבויים בית ספר פרטי לקוסמטיקה שהיא מכנה "אקדמיה". בימים אלה היא מקבלת פנייה מהמל"ג שמטרתה להזכיר לה שאסור לה להשתמש בתואר אקדמיה, אם היא לא כזו. בישראל התחזות כזו היא עבירה על החוק. בדיקת האתר של זינגבוים אכן מלא באיזכורים של "קוסמטיקה רפואית". כך למשל היא כותבת תחת הכותרת "הגדרות" ש"מתורגמות מאנגלית": "קוסמטיקאית רפואית – קוסמטיקאית מוסמכת מטעם המדינה בה היא עובדת, בעלת ידע קליני, העובדת כחלק מצוות רפואי במרכז רפואי, במרכז רפואי". "מוסמכת על ידי המדינה?" לא בישראל. מכתב שנשלח ממש לאחרונה (25.2) ממשרד הבריאות לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, מבהיר את הדברים הבאים (הדגשות שלי):
"1. למשרד הבריאות, הועברה פניה הנוגעת לשימוש במונחים "קוסמטיקה רפואית, קוסמטיקה פרא רפואיות" וכדומה על ידי אנשי מקצוע אשר הוכשרו במסגרות לימוד המאושרות ומפוקחות על ידי משרדכם.

"2. השימוש במונחים "קוסמטיקאית רפואית או פרא רפואית", משייך את מקצוע הקוסמטיקה לתחום הרפואה למרות שמקצוע הקוסמטיקה אינו מקצוע בריאות על פי חוק, ואינו מפוקח על ידי משרד - הבריאות. בנוסף, משרד הבריאות אינו מכיר במונחים אלו ואין להם כל בסיס מקצועי רפואי מוכר ומאושר.

חוה זינגבוים
חוה זינגבוים. בימים אלה היא מקבלת פנייה מהמל"ג שמטרתה להזכיר לה שאסור לה להשתמש בתואר אקדמיה, אם היא לא כזוצילום: אוהד רומנו

"3. מפרסומים אלו עולה מצג לפיו משרדכם מאשר הסמכה במקצוע שאינו קיים ואינו מוכר על ידי משרד הבריאות תוך זיקה לעולם הרפואה השימוש במונחים אלה במסגרת קורסים ומסלולי לימוד המפוקחים על ידכם מוביל להטעיית הציבור והמבקשים להשתלם במקצוע הקוסמטיקה.

"4. בהתאם נבקש כי במסגרת הפיקוח נעשה על ידכם בבתי ספר/מכללות המלמדות את מקצוע הקוסמטיקה, יובהר ויותנה קבלת אישור משרדכם בכך שלא יעשה שימוש במונחים מטעים אלה, תוך כמובן מתן פרק זמן לביצוע ההתאמות הנדרשות".

במלים אחרות, במקרה הטוב משרד העבודה הוא זה תורם להעמקת ההבלבול, ואולי מטעה את זיגבוים והקולגות. עם זאת, לא צריך להיות מומחה של משרד הבריאות כדי לדעת שקוסמטיקה אינה מקצוע רפואי בשום צורה, והמושג "קוסמטיקאית רפואית" הוא המצאה לא מפוקחת.

***

ה"דוקטור לשינוי גילי עטרי" מהמרכז ללב ולנשמה טוען בשיחתנו שהוא "מומחה להתמכרויות". כשאני מנסה להבין מהיכן המומחיות הוא מסביר שהוא "מומחה לתכנות התת מודע". גם יש לו קליניקה ובה הוא מטפל באנשים שרוצים שינוי. יותר מזה: הוא מבטיח תוצאות. כמובן שהוא לא דוקטור, ולטענתו זה בסך הכל שם המותג, "למרות שהקולגות שלי אומרים לי שאני צריך להיות פרופסור". לאיש אין אף תואר אקדמי אבל הוא "מומחה" כי הוא למד NLP.

לאחרונה צצים לא מעט מומחים להתמכרויות מטעם עצמם והמושג "מומחה לתכנות התת מודע" גם הוא כבר נעשה שגור. ה-NLP, תחום אלטרנטיבי שמתרכז בדמיון מודרך, הפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות ומספק לא מעט קליינטים שהם מומחים מטעם עצמם, כמו למשל אוריאן לב. כמה מהם הם אפילו "דוקטורים", כמו למשל אריה קגן, שגם יש לו מכללה משלו, או יוסי קדמי

***

לאחרונה נשאלתי על ה"מרכז האקדמי לנדל"ן" שיש לו "שיתוף פעולה עם בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית". בית הספר הזה, זה שבראשו עומד צבי וינר, הלוביסט של בזק ובנק הפועלים, על אף שאסור לו (לדברי הממונה על השכר באוצר) הופך ללקוח חוזר במדור זה.

מהבדיקה עולה סיפור מוזר: פעם, כשפישמן היה טייקון, הוא תרם לבית הספר למנהל עסקים כסף עבור מרכז אקדמי שעסק בנדל"ן. אדם בשם דן קצ'נובסקי ניהל אותו אדמיניסטרטיבית. הלך פישמן, הלך גם המרכז. אבל דן קצ'נובסקי נשאר. הוא בכלל בעלים של חברה בשם סקאלה, חברה פרטית למטרות רווח שעושה בעיקר תוכן שיווקי לארגונים. יחד עם שותפו, החליטו השניים להקים בית ספר, לתת לו שם אקדמי מטעה (שנמחק בהמשך) ולהציע תמורת תשלום קורסים בנושאים כמו נדל"ן מיסוי ועוד. הקורסים אינם אקדמיים בשום צורה, לא מיועדים לסטודנטים ובעצם אין להם כל קשר ברור לבית הספר למנהל עסקים, או לאקדמיה.

אבל אז נמצא הקשר האקדמי. משום מה החליט בית הספר למנהל עסקים של העברית ליצור שיתוף פעולה, כאשר כלל לא ברור מה מקבלת מכך האוניברסיטה. על המיזם הופקד פרופסור דן גלאי, לשעבר דיקן בית הספר. השיחה איתו הייתה מבולבלת. הוא אמר שהוא אחראי "רק על הצד האקדמי", אלא שזה כלל לא קיים. הוא גם אמר שאף מרצה לא מלמד במקום, ואיש לא מקבל כסף. הוא ציין שלאוניברסיטה יש ענין להגיע לקהלים אחרים, אבל לא בשביל זה קיימים לימודי חוץ? בית הספר שממומן מכספי משלם המיסים לא אמור להשקיע מזמנו בחברה פרטית למטרות רווח.

גלאי אמר דבר אחד, וקצ'נובסקי משהו אחר; לדבריו אנשי בית הספר, בהם גלאי ווינר, עוזרים לו עם הסילבוס של הקורסים (שכאמור אינם אקדמיים בשום צורה ולא מיועדים לסטודנטים), ואנשי בית הספר גם מרצים במקום, ומכאן השת"פ. צודק. הוא לא הסכים להגיד מי מרצה ומתי.

שאלתי את פרופ' גלאי למה השת"פ של המוסד האקדמי המכובד נקבע דווקא עם החברה הקטנה והפרטית הזו, שקראה לעצמה ה"מרכז האקדמי לנדל"ן" למרות שאינה אקדמית, וגם לא באמת מתמחה בנדל"ן. כל כך הרבה חברות קמות כפטריות אחרי הגשם ומציעות הרצאות להרחבת הדעת, ולמה בחרו להשקיע גלאי ווינר דווקא בחברה הזו? על כך לא הייתה לו תשובה.

ממרכז הנדל"ן נמסר: "קבוצת סקאלה, שהיתה שותפה וממקימי 'מרכז גלובס לנדל"ן', יצאה לפני כחודש לדרך חדשה. השם הזמני שניתן לפעילות, היה - המרכז האקדמי לנדל"ן. במהלך הרישום של החברה ברשם החברות, ובמסגרת הקמת המרכז שיננו לאחרונה את השם הרישמי לכלל הפעילות "מרכז הנדל"ן". מרכז הנדל"ן נמצא בקשר ובשיתוף פעולה עם בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים. כאשר, חלק מהקורסים, הפעילות וההשתלמויות שאינם לתואר, נעשים בשיתוף בית הספר".

טלי חרותי-סובר | |אשה עובדת

עורכת מדור שוק העבודה - ניהול, יזמות, קריירה ב-TheMarker מאז 2007. לפני כן כתבה בגלובס ו-ynet ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. עוסקת בשוק העבודה ובהתפתחויותיו מימי המערה עד היום, מתוך תקווה אופטימית (שאין לה תמיד בסיס במציאות) לעתיד נבון, רגיש ושווה יותר. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ