מה עושה עיתונאית שמקבלת מודעת אבל ששמה מתנוסס עליה? - אשה עובדת - הבלוג של טלי חרותי-סובר - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושה עיתונאית שמקבלת מודעת אבל ששמה מתנוסס עליה?

פחות משנתיים אחרי גל האיומים הקודם הגיע אליי עוד אחד. אם בפעם הקודמת הייתה זו שיחת טלפון והודעה עם שמות הילדים שלי, הרי שהפעם זו הייתה מודעת אבל שמודיעה כי הלכתי לעולמי, וכוללת גם היא את שמות הילדים. האם המשטרה תעשה את עבודתה הפעם?

תגובות
מודעת האבל המזוייפת על טלי חירותי סובר

הכל התחיל בשבת בערב, ב-24 בפברואר. הטלפון צלצל ועל הקו אישה לא מוכרת ששאלה אם שלחתי לה הודעה. אמרתי שלא, טעות וסגרתי. במהלך הערב היו עוד כמה שיחות כאלה. עדיין שום דבר לא נראה חשוד. עם זאת הודעת סמס שקיבלתי הכילה התנצלות ממישהו שפרצו לו את הטלפון, ממנו שלחו לאנשי הקשר לינק לא מוכר. עדיין כלום לא נראה חשוד.

יום ראשון נראה אחרת לגמרי. מאות שיחות (זו לא הגזמה), כמו גם הודעות אסמס ווטסאפ, הגיעו מטלפונים לא מזוהים. בכולם נשאלה אותן שאלות: "מי זה?"; מה רוצים ממני?", וגם הודעה משונה במיוחד: "ירדתי; למטה, איפה אתה?". מהר מאוד גיליתי שהטלפון שלי מוצף באופן כזה שאני לא יכולה להשתמש בו. שמתי אותו בצד, ובכל פעם שהסתכלתי היו בו עוד 50-70 שיחות שלא נענו, כולן לא מזוהות. בהתחלה חשבתי שפרצו לי לטלפון, אחר כך שאולי זה וירוס, בהמשך הבנתי שזה לא זה ולא זה. חלק מהמתקשרים שלחו לי הודעה שקיבלו ממני הודעה בעברית עילגת וממספר לא מוכר בזו הלשון: "אני מחכה לך למה אתה לא יורד אין לי תתקשר" - ופה ומפיע מספר הטלפון שלי. המספר ממנו נשלחו ההודעות: 052-5728728

אילוסטרציה לגבר מאיים בנייד
Getty Images IL

מתברר שאיש מהמתקשרים לא הכיר את מספר השולח, ובעיקר לא את המספר שהופיע בהודעה - אבל היה כתוב להתקשר, אז הם התקשרו. ועוד איך התקשרו. ולא אל המספר שנתן להם את ההוראה, אלא אליי.

חלקם התקשרו יותר מפעם אחת, וגם שלחו יותר מהודעה אחת. איש אחד (השם במערכת) שלח לי שבע הודעות מהבוקר עד אמצע הלילה, ובהן הוא מודיע לי שאני מטרידה אותו ושהוא ילך למשטרה, וגם שתי כתבות שלי כדי להוכיח לי שהוא יודע "מי שלח". איש אחר ממש התעקש לבצע תחקיר על השולח, שלא אני ולא הוא, מכירים. הרבה אנשים שקיבלו הודעת סמס אחת תמוהה, כעסו עליי.

השיחות וההודעות נמשכו יומיים. עם ישראל כנראה מאוד סקרן, או מאוד משועמם, או הכי גרוע - מאוד צייתן. אומרים והוא עושה. כך הבנתי גם איך אנשים נופלים בפחים למיניהם. במקום להתעלם מהודעה מוזרה ולא הגיונית – הם נכנסים לפעולה. לאנשים האלה לא הייתה כוונה רעה. הם נוצלו על ידי אדם רע, אבל במקום להתעלם, הם שיתפו פעולה.

אם בראשון ושני חוויתי את ההצפה המוזרה הזו, הרי שביום שני בערב הגיע הדובדבן שבקצפת. בשעה 20:37 קיבלתי הודעת ווטסאפ לא רגילה: "שלום רציתי לעשות אצלך כתבה על תחום שיווקי מעניין".

דקה אחריה הגיעה מודעת האבל הזו, שמזכירה גם את שמות הילדים שלי, מלווה בשיחת ווטסאפ שלא עניתי לה. כנראה שהשולח נעשה מתוסכל כי אחריה הגיעו ההודעות הבאות: אהבת? "מה החשדנות שלך"; "תעני, זה חיליק", "תעני רגע, תעני". לא עניתי. כן צילמתי את המסך, וטוב שכך כיוון ש"חיליק" מחק את כל ההודעות.

הסמס שהגיע בשם טלי חירותי

האירוע הזה הזכיר לי הודעת ווטסאפ אחרת שקיבלתי ביוני 2016 ממקורב מאוד לחבר כנסת לא בכיר, שגם הזכירה את השמות של הילדים שלי. השולח כתב לי שהוא קיבל מעטפה אנונימית עם פרטים על חשבונות בנק של אמא שלי ושל הילדים. זו הייתה תקופה בה פרצו לי למחשב, והושיבו חוקר פרטי שצילם אנשים שנכנסו אליי הביתה. הלכתי למשטרה עם כל הפרטים. זמן לא רב אחר כך הגיעה שיחת איום של ממשמאותו אזור, אותה פרסמנו. שוב הלכתי למשטרה ושוב נתתי את כל הפרטים. עד היום אני מחכה לתוצאות ה"חקירה".

השבוע ביקרתי שוב במשטרה והגשתי תלונה. קודם לכן דיווחתי, בנוהל שהופך לרוטינה, למערכת, ליעוץ המשפטי וגם לחברת פלאפון – שם פתחו בבדיקה משלהם שעדיין לא העלתה תוצאות. לא הופתעתי. גם בפעם הקודמת הם טענו שהם לא יכולים לעזור.

במשטרה בדקו את שני מספרי הטלפון – זה ממנו נשלחה ההודעה בתפוצה רחבה, וזה ממנו הגיעה המודעה המקסימה. הפתעה הפתעה, שניהם טוקמנים. לא תופתעו לגלות שגם שיחת האיום ההיא הגיעה מטוקמן. מישהו עושה הרבה כדי לאיים ולהיעלם.

באורח פלא הגיעו הפעולות האלה אחרי שהתחלתי שוב לפשפש באותם עניינים בדיוק, אותם בדקתי כשהגיעו האיומים בפעם הקודמת.  אז מה עושים? לא הרבה. הבית ממילא מרושת במצלמות, המשטרה מיודעת והזהירות ננקטת, הן ברמה הדיגיטלית והן ברמה היומיומית.

ניתן רק לקוות שמשטרת ישראל, שעבודתה לא הניבה תוצאות בפעם הקודמת, תעשה אותה הפעם, ותגיע למקור האיומים. האם אני עוצרת את נשימתי בציפייה? לא, אבל מי יודע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#