טלי חרותי-סובר
יוסף גיל שחר
יוסף גיל שחר. "מרכז לקידום בריאות טבעית מבוססת מדע"קרדיט: ערוץ היוטיוב של המרכז לרפואת הרמב"ם
טלי חרותי-סובר

א' שאל על דוקטור גיל יוסף שחר, לקוח חוזר של המדור, שהפעם מוכר תוסף תזונה נגד סרטן. יוסף שחר, כפי שכבר כתבתי הקים את ה"מרכז לרפואת הרמב"ם" שאינו מוכר בשום מקום, אינו מפוקח, אך כבר העמיד לא מעט תלמידים. הוא גם מתהדר בתואר דוקטור כי הוא אכן רופא, אך לא עוסק ברפואה אלא בזו האלטרנטיבית.

מותר לו, ברור, אלא שאם הוא מציין את העובדה שהוא רופא בכל מקום, הוא גם צריך להתנהג כמו אחד. הבעיה היא שגיל יוסף שחר עוסק במכירה אינטנסיבית של מוצרים. אחד מהם – לדבריו – מרפא סרטן, לא פחות. הסופרלטיבים על המוצר הזה – סידן, מרקיעים שחקים. הוא גם מאיץ בלקוחותיו לקנות אותו, וטוען שעבר מחקרים קליניים וכו'.

משרד הבריאות כמובן שאינו מכיר את תרופת הפלא הזו, שמזכירה עוד תרופת פלא אלטרנטיבית מכורכום שכדאי להיזהר ממנה. ממשרד הבריאות נמסר: "המוצר – דנסיטי של חברת אמורפיקל הינו תוסף תזונה. יש להדגיש כי אסור לייחס לתוספי תזונה סגולות ריפוי".

פרסום לתוסף הסידן של המרכז לרפואת הרמבם
תוסף "דנסיטי" לרכישה באתר המרכז לרפואת הרמב"ם. ממשרד הבריאות נמסר כי "אסור לייחס לתוספי תזונה סגולות ריפוי"צילום: אתר האינטרנט rambam-medicine.org.il

על פי הסתדרות הרופאים לד"ר גיל יוסף שחר אסור לעשות את מה שהוא עושה. או שאתה רופא או שאתה מוכר מוצרים אלטרנטיביים שמשרד הבריאות לא מכיר בהם - לא שניהם. לדברי ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית: "על פי כללי האתיקה הרפואית, רופא לא יעסוק בכל צורה שהיא במכירה או בפרסום של מוצרים מסחריים, ולא יעמיד את שמו, תוארו האקדמי ומעמדו המקצועי לטובת אינטרסים כלכליים של כל גוף מסחרי שהוא.

"בנוסף, בזהירות המתבקשת ומבלי שהמקרה הספציפי נבחן לעומקו לגופו של עניין, יצוין כי ביצועם של ניסויים קליניים נדרשים לעמוד בכללים נוספים, בהם קבלת אישור ועדת הלסינקי, וכי על רופא לנקוט משנה זהירות ולהימנע מפרסום מידע פרסומי המתחזה להיות אובייקטיבי, העלול להטעות את הציבור.  

"כמו כן, שיווק ופרסום תרופות ותכשירים רפואיים נדרשים לעמוד בדרישות החוק, התקנות ונהלי משרד הבריאות בעניין.  הלשכה לאתיקה תפעל במקרה זה כפי שהיא פועלת בכל מקרה של תלונה בנושא פרסום מצד רופאים".

תגובת ד"ר גיל יוסף שחר: "בשנים האחרונות אני עוסק בפועל בתחום הרפואה המשלימה. אינני עוסק בפועל בענף כלשהו הקשור ברפואה הקונבנציונלית ובשום מקום אינני מציג את עצמי ככזה. לאור זאת ובעקבות בדיקה משפטית, הכללים המחייבים רופאים קונבנציונליים פעילים אינם רלוונטיים למקרה זה. אני בעל השכלה רפואית ותואר ברפואה מהטכניון (MD), ולמיטב ידיעתי וכן על פי בדיקה משפטית, אין שום מניעה חוקית שאוסרת עלי לציין עובדה זו, בדיוק כפי שמשפטנים נוהגים לציין את תוארם והשכלתם, אף אם אינם עוסקים בתחום.

"יתרה מזאת, הרציונל הקיים בכלל זה שרופא לא יקדם מוצרים מסחריים, אינו קיים במקרה שלי, שכן לגבי רופא קונבנציונלי – מי שמגיע אליו לקליניקה, מגיע לשם קבלת טיפול רפואי אובייקטיבי. לכן, לא ראוי שיקדם מוצרים מסחריים שהוא משווק, מכיוון שהוא עלול להיות לא אובייקטיבי לגביהם.

"באשר לתוסף עצמו: בנוסף למחקרים במרכזים הרפואיים בוצעו במעבדות החברה עוד עשרות רבות של מחקרים, הן על תרביות תאי סרטן והן על בעלי חיים עם סרטן, שהראו תוצאות יוצאות דופן ופורצות דרך בכל קנה מידה. מדעני החברה, שנמנים על בכירי המדענים בישראל, נמצאים בימים אלו בתהליכי רישום פטנטים על תגליותיהם בזכות מחקרים אלו".

***

י' שאל על ד"ר סטניסלב ברנצ'יק שחותם כ"ד"ר ברנצ'יק, פסיכיאטר", וגם עובד בצבא. ברנצ'יק הוא רופא מאז שנת 2000, אך בספר הרופאים אינו מופיע כמומחה. מפנייה למשרד הבריאות עולה כי הוא לא סיים את ההתמחות: "ד"ר ברנצ'יק סטניסלב מחזיק ברישיון של רופא אך איננו מומחה בפסיכיאטריה. מהמועצה המדעית נמסר כי ד"ר ברנצ'יק אמנם התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים אברבנאל אך לא סיים את כל חובותיו להתמחות ועל כן לא קיבל עדיין תואר מומחה בפסיכיאטריה". באברבנאל אמרו שהוא אכן עבד שם, אבל לא סיים את ההתמחות. בשיחה איתו היה מעט מבולבל. בהתחלה טען שחסר לו משהו קטן, אחר כך הוא קובע נחרצות שסיים את ההתמחות. במשרד הבריאות, כאמור, טוענים אחרת. אם כך - האם הוא יכול לחתום כפסיכיאטר?

החתימה של ד"ר ברנצ'יק

מהסתדרות הרופאים קשה להבין אם מתמחה (כבר 18 שנה כנראה) שלא סיים את התמחותו, יכול לחתום כך, ומתקשים לספק תשובה חותכת. בהתחלה הם אומרים שכן, אחר כך בודקים שוב. הרי לא הגיוני שמתמחה בנוירולוגיה יחתום כנוירולוג, אז איך יכול להיות שאדם שעושה התמחות ארוכה מאוד, כבר חותם כפסיכיאטר? אחר כך הם חוזרים אלי ואומרים שהנושא עורר דיון ואין כרגע תשובה חד משמעית. דובר צה"ל הודיע כי החתימה כפסיכיאטר תיבדק.

 ד"ר סטניסלב ברנצ'יק בספר הרופאים של משרד הבריאות
ד"ר סטניסלב ברנצ'יק בספר הרופאים של משרד הבריאות. התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים אברבנאל אך לא סיים את כל חובותיוצילום: אתר משרד הבריאות

***

מ' שאלה האם ליאה ארד היא פסיכולוגית. באתר האינטרנט שלה ארד כותבת על עצמה ככה: "יכולת מופלאה איתה הגעתי לעולם, מאפשרת לי לקחת תהליכים רגשיים מסובכים, לפשט אותם ולהבנות מהם דרך חיים. כך עם העולם הפסיכולוגי שלנו, וכך גם עם החלקים הרוחניים". ארד היא בעלת "מרכז ליאה ארד פשוט לחיות בטוב" שמעביר תהליכי אימון. ארד כותבת על עצמה כך: "בהכשרתי המקצועית – אני פסיכולוגית ומדריכה מומחית של אנשי מקצוע מהתחום". היא אמנם פסיכולוגית, אבל חינוכית. המושג "חינוכית" נשמט משום מה, ואינו מופיע באתר או בשום מקום אחר. השיחה עם המרכז ניתקה, וארד מעולם לא חזרה אלי. היא טענה שהתואר "פסיכולוגית חינוכית" מופיע בכל מקום. אולי זה יקרה אחרי האייטם הזה.

תגובתה של ליאה ארד: "אני פסיכולוגית".

***

עלון של רנית אלוני

י' שאלה אם רנית אלוני יכולה להציע טיפולים פסיכולוגים לנוער ומבוגרים. תפסתי את אלוני באמצע טיול בקוריאה. היא ענתה לשיחה והיתה נחמדה בהתחלה אבל נעשתה כעוסה מאוד. כששאלתי אם היא פסיכולוגית ענתה שכן. היא גם אמרה שהיא נותנת טיפול פסיכולוגי לנוער מגיל 14 וגם למבוגרים. ואכן, לפחות באתר אחד היא מופיעה תחת הכותרת "פסיכולוגים".

אחר כך טענה שלא שמעה אותי טוב, שהשיחה מוקלטת גם אצלה ושתתבע אותי כי מעולם לא אמרה שהיא פסיכולוגית. לזכותה ייאמר שבקומוניקט שהיא מחלקת כתוב שהיא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. כתוב שם גם שהיא נותנת "טיפול פסיכולוגי למבוגרים" וגם "טיפול פסיכולוגי לנוער", כמו שאמרה לי בשיחתנו.

מתשובת משרד הבריאות עולה כי אלוני עוברת על החוק: "טיפול פסיכולוגי מוגדר כמאפיין עיסוק ייחודי לפסיכולוג על פי חוק הפסיכולוגים. לכן, עובדת סוציאלית או פסיכותרפיסטית אינה יכולה להציג את עצמה כנותנת טיפול פסיכולוגי, ועליה להשתמש במונחים חלופיים כגון: טיפול נפשי, פסיכותרפיה, טיפול נפשי וכדומה". 

טלי חרותי-סובר | |אשה עובדת

עורכת מדור שוק העבודה - ניהול, יזמות, קריירה ב-TheMarker מאז 2007. לפני כן כתבה בגלובס ו-ynet ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. עוסקת בשוק העבודה ובהתפתחויותיו מימי המערה עד היום, מתוך תקווה אופטימית (שאין לה תמיד בסיס במציאות) לעתיד נבון, רגיש ושווה יותר. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ