שבעה רופאים זומנו לבירור במשרד הבריאות בגין "עידוד לאי התחסנות"

הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור במשרד מסירה את הכפפות במאבק באנשי מקצוע המעודדים את התופעה. ברשימה המפורסמת באתר הוועדה מופיעים גם "דוקטורים" העוסקים במצגי שווא בנוגע לחיסונים, תוספי תזונה, תמרוקים ועוד. חלקם כבר הוזכרו במדור זה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
1

הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור במשרד הבריאות זימנה בחודשיים האחרונים שבעה רופאים לבירור בגין "עידוד לאי התחסנות". הוועדה היא זו שפועלת אקטיבית למניעת פרסום מטעה מצד אנשים שונים בענף ואלה המשיקים לו, כמו מזון ותוספי תזונה, תמרוקים, מוצרים הומאופטיים, אביזרים ומכשור רפואי. הוועדה מורכבת מנציגי מחלקות במשרד הבריאות ומשרד הכלכלה. על המכתבים שנשלחו לרופאים חתום היועץ המשפטי של הועדה, עו"ד אייל חקו.

סוגיית העידוד לאי התחסנות מטרידה מאוד את הוועדה בעיקר בגלל פרסומים של רופאים בעלי רישיון מוכר המתנגדים לחיסונים ובכך מעודדים את התופעה. בדרך כלל מדובר ברופאים שזנחו את הרפואה הקונבנציונלית אך ממשיכים להשתמש בתואר ד"ר (באופן חוקי, הוא שלהם לכל החיים) תוך שהם יוצרים הקשר בין פעילותם האלטרנטיבית לרישיונם הרפואי. אוכלוסייה אחרת שבה יש גורמים המעודדים לאי התחסנות היא של "דוקטורים" למיניהם.

מאז 22 בנובמבר זומנו לבירור במשרד הבריאות הרופאים הבאים: ד"ר נעה תור פרנקל, ד"ר חיים רוזנטל, ד"ר ליאורה אוריאל, ד"ר ניקול אזרחי, ד"ר אמיר אניספלד, ד"ר בועז רון וד"ר גיל יוסף שחר. 

ד"ר חיים רוזנטלצילום: מדירוז
ד"ר ניקול אזרחיצילום: מדירוז

לד"ר ניקול אזרחי, רופאת ילדים והומאופתית מבית לחם הגלילית, כתבה הוועדה: "מפרסומייך עולה סדרת מצגים היוצרת תמונה כוללת של עיסוק באינספור מצבים רפואיים ומחלות, אבחון רפואי, מתן תוכניות טיפול וריפוי במגוון מצבים רפואיים בפרוטוקול טיפולי המתיימר להיות רפואי. פרסומייך יוצרים הסתמכות על מעמד או כשירות שאינם קיימים ברפואה וזאת בהקשר ישיר לרישיונך לעסוק ברפואה, באופן המהווה הטעייה של הציבור".

ד"ר גיל יוסף שחרצילום: המרכז לרפואת הרמב"ם
ד"ר בועז רוןצילום: דף הפייסבוק של בועז רון

מכתב דומה קיבל גם ד"ר חיים רוזנטל, בעלי "מדירוז", מרכז להומאופתיה וריפוי טבעי שבו עובדת ד"ר אזרחי: "קיים חשש כי בפעילותך וכן המידע המופץ על ידך המעודד שלא לחסן מבוגרים וילדים, יש משום הטעיית הציבור ואף פגיעה בבריאותו. פעילותך נעשית בדרך של קישור ותוך יצירת הסתמכות לרישיונך ועיסוקך ברפואה בתחום שיעילותו ובטיחותו לא נבדקה והוכחה, ועלולה להוות התנהגות שאינה הולמת רופא על פי הוראות פקודת הרופאים".

ד"ר ליאורה אוריאלצילום: עילם
ד"ר אמיר אניספלדצילום: צילום מסך

במכתב לד"ר בועז רון, "רופא ומומחה בהומאופתיה", נכתב בין היתר כי הוא "עושה שימוש באמירות תמוהות כגון: הבעיה המרכזית שהחיסונים אומנם נתפשים כשיא הישגי המדע אולם ההתייחסות אליהם בפועל היא כאל דת. ובדת צריך להילחם מלחמת חורמה". מכתבים ברוח דומה שוגרו כאמור גם אל ד"ר נעה תור פרנקל מרמת ישי, מומחית לרפואת ילדים והומאופתית, וד"ר גיל יוסף שחר, עליו כבר כתבתי כאן לא מעט. שחר, המרפא בשיטת הרמב"ם, אינו רק מתנגד לחיסונים, הוא גם מוכר תוספי תזונה (דבר שאסור לרופא לעשות) ו"המציא תחום רפואי חדש", כך לשון הוועדה "רפואה תזונתית", גם עליה כבר כתבתי כאן.

גדעון כינר המציע "רפואת תדרים"  ורפאל גרנות שמפרסומיו אפשר עוד לחשוב כי מדובר ברופא, זכו גם הם לפניית הועדה. גם עליהם נכתב במדור זה.

ד"ר רוזנטל על רגישות לחיסונים

את כלל פניות הוועדה לרופאים ניתן לראות בעמוד הוועדה.  

ולסיום, הנה הכללים עליהם עוברים אותם מפרסמים שמקבלים פניות מן הועדה:

1. מזון ותוספי תזונה – איסור פרסום המייחס סגולות ריפוי למצרך מזון, ופרסום שמסביר כי צריכתו עשויה לרפא מחלה או למנעה. כמו כן חל איסור פרסום באמצעות ציון איבר בגוף האדם.

2. תמרוקים - אין לייחס לתמרוק סגולה רפואית או תכונה בריאותית, אלא אם כן הוא "תמרוק יעודי" והתכונה המיוחסת לו נובעת במישרין ממטרות השימוש כפי שאושרו על ידי משרד הבריאות לתמרוקים יעודיים.

3. מוצרים הומאופתיים - בעת פרסום המוצר יש לכלול פסקה מסייגת המעידה כי המוצר הוא ללא התוויה רפואית מאושרת ויש לפנות לקבלת עזרה רפואית טרם השימוש בו, וכן במידה והסימפטומים שלשמם נלקח המוצר אינם עוברים או מוחרפים.

4. אביזרים ומכשור רפואי - בהתאם לתנאים בהם משווק המוצר או מוצר זהה לו בחו"ל.

נתקלתם בפרסום מטעה? אל תהססו לפנות  לועדה בכתובת: hataia@moh.gov.il.

טלי חרותי-סובר | אשה עובדת

עורכת מדור שוק העבודה - ניהול, יזמות, קריירה ב-TheMarker מאז 2007. לפני כן כתבה בגלובס ו-ynet ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. עוסקת בשוק העבודה ובהתפתחויותיו מימי המערה עד היום, מתוך תקווה אופטימית (שאין לה תמיד בסיס במציאות) לעתיד נבון, רגיש ושווה יותר. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ